מבוא

1. לפני בקשת רשות להתגונן אשר הגישו הנתבעים. ככל שתתקבל בקשתם זו, עותרים הנתבעים להעברת התובענה לסדר דין רגיל.

מיהות הצדדים

1. התובעת הינה חברה בע"מ שעיסוקה בין היתר בחקלאות ומחזיקה ומפעילה חממות בתי גידול וכו'. הנתבע 1 עוסק בחקלאות והנתבעת 2 הינה חברה בע"מ שעיסוקה בחקלאות.

רקע

1. עניינה של התובענה הינו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישו התובעים לבית משפט זה כנגד הנתבעים, על הסך של 858,684 ₪, חוב אשר נותר לנתבעים, לטענתם התובעים, במסגרת שיתוף פעולה עסקי בתחום החקלאות אשר קיימו ביניהם הצדדים.
2. הצדדים התקשרו ביניהם בעסקים בתחום החקלאות על רקע שנת השמיטה שהחלה ביום 25/9/14, ועל הרקע שהנתבעים אינם יהודים ולפיכך לא קיימים עליהם המגבלות האמורות של שנת שמיטה.
3. לטענת התובעים הצדדים התקשרו בהסכם לפיו הנתבעים ישכרו את ציוד המבנים וכו' לצורך שימוש חקלאי. בפועל הנתבעים נותרו חייבים לתובעת את רוב דמי השכירות בסך הנתבע.
4. לתביעה צרפו התובעים כרטיסיות שונות של חישובים אשר קיימו ביניהם הצדדים במהלך שיתוף הפעולה העסקי ביניהם ואשר מראים לטענתם על החוב שנותר כלפיהם.

נימוקי הבקשה דנא

1. כעולה מבקשת הרשות להגן נסיבות השתלשלות העניינים שונות לחלוטין מהעולה בכתב התביעה ומורכבות פי כמה.
2. לטענת הנתבעים התנהלות התובעים היתה לאורך ההתקשרות ביניהם מונעת בכדי להתחמק ולעקוף את הרבנות הדתית, והתובעים העלימו לפיכך, מהצדדים , וגם מבית המשפט, פרטים חשובים מאוד.
3. עוד לטענתם: התובעת יחד עם חברת "עלי קטיף", המחזיקה לטענתם במניות אצלה, רימו אותם וגרמו להם להפסדים רבים, כל זאת, לטענתם, בכדי "לעבוד על ההלכה והרבנות ולגזור קופון על חשבונם", ככתוב בבקשה.
4. לטענתם, על ההתחשבנויות והכרטיסיות להיבדק לעומק ע"י אנשי מקצוע. הנתבעת מפנה לכך שמר ברט הינו האחראי ובעל מניות אצל המשיבה, וכן אצל חברת עלי קטיף, וכי הוא עצמו חתום על שני ההסכמים עם המבקשים.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות הנתבעים אשר פורטו במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד.
2. תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כלהלן:

"בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".

1. בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו, לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד:

"... שלשם ייעול הדברים, חסכון זמן שיפוט והתדיינויות, שעה שמשוכנע בית המשפט או הרשם כי יש מקום למתן רשות להתגונן, יכול הוא ליתנה בלא דיון. כל כך, והרי לכל היותר יהא צורך במקרה כזה בבירור ממצה, אך לא נפגעו זכויות התובע "בשורה התחתונה" המהותית של התיק...סמכות זו לפי התקנה כמובן אינה בחינת מובן מאליו, שכן הכלל הוא חקירת המצהיר, ועל כן פשיטא גם שעל בית המשפט או הרשם להשתכנע כראוי כי החומר אשר לפניו מצדיק החלטה ללא דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים". (רע"א 1264/08 , סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, כב' השופט א. רובינשטיין, ( 27.4.2008, פורסם במאגרים משפטיים).

1. בענייננו, אין חולק כי הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם עבודה משותף. כמו כן, אין חולק כי מקור ההתקשרות בין הצדדים היה שנת השמיטה והעובדה שהמגבלות שלה, אינן חלות על הנתבעים. מהמסמכים המצורפים לתביעה ניתן ללמוד על ההתקשרות בין הצדדים, אך כעולה מהבקשה נותר הרושם כי חסרים פרטים מהותיים על מנת ללמוד על היקף ההתקשרות וכן על המחלוקת בין הצדדים, וכי יש לבחון לעומק את החשבוניות והכרטיסיות בעיניים מקצועיות.
2. לאחר שעיינתי בחומר אשר הונח בפני במסגרת כתב התביעה בסדר דין מקוצר והבקשה שבפני למתן רשות להגן, סבורה אני כי על מנת להכריע בתובענה זו יש לבררה לגופו של עניין, וכן עלי לשמוע הצדדים, ולא מן הנמנע כי אף לשמוע ראיות, היות ובשלב זה רב הנסתר על הנגלה. די במסקנתי זו בכדי להוות סיבה מספקת לפיה אין מקום לקבל את התובענה אך בהסתמך על כתב התביעה בלבד, ובכדי לקבוע כי יש לאפשר לנתבעים את יומם בבית המשפט.
3. יוזכר ויודגש- התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים, ובמסגרתה עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה.

הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור, על פניו כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו, ועל כך ראה בין היתר האמור בספרו של המלומד יואל זוסמן (סדרי הדין האזרחי, עמו' 675 , מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו(4) 193, 196 (1992); זוסמן בעמוד 678). כן נקבע, כי הזכות להגיש בקשת רשות להגן שקולה לזכות דיונית בעלת מימד חוקתי הנגזרת מזכות הפנייה לערכאות, שהינה זכות חוקתית ראשונה במעלה.

1. לאור כל האמור לעיל, לאור הנתונים הסובייקטיבים של בקשה זו והתובענה שבכותרת ולאור התקנות וההלכה הפסוקה, כאשר בוחנת אנוכי את טענות הנתבעים בבקשתם זו למתן רשות להגן, כמו גם את נסיבות התובענה שבפני, ולאור המבחנים למתן רשות להגן וההלכה הפסוקה בנושא, איני רואה כל סיכוי של ממש שלא הייתה ניתנת רשות להתגונן לנתבעים, גם אם היה נערך דיון הלכה למעשה בבקשה זו.

1. לאור האמור לעיל, הריני קובעת כלהלן:

1. על-יסוד תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן מטעמים של ייעול ההליך הדיוני, ולאור מסקנתי כי טענות ההגנה הנטענות אינן עולות כדי "הגנת בדים", מצאתי לנכון ליתן לנתבעים רשות להתגונן, והכל מבלי שיש באמור בהחלטה זו, כדי לחוות את דעתי, לגבי הסיכויים לקבלת טענות הנתבעים במסגרת הבירור שיערך לגופו של עניין.
2. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 1/2/17 בשעה 9:00.
3. על בעלי הדין להתייצב לדיון באופן אישי. לקראת ישיבת קדם המשפט הנני מורה כדלקמן:

בעלי הדין ישלימו ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים, אם יוחלפו ופרטים נוספים אם יידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 45 ימים מהיום.

כדי ליעל את קדם המשפט ולאפשר דיון ענייני, יש להגיש את בקשות הביניים בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

במידה ומי מבעלי הדין יבקש להסתמך במהלך ניהול התובענה, על חוות דעת מקצועיות, הרי שהמועדים להגשתן יחולו באופן הבא:-

התובעת - בתוך 45 ימים מהיום.

הנתבעים - בתוך 45 ימים נוספים.

ב"כ בעלי הדין יבואו ביניהם בדברים ואם יעלה בידיהם להגיע להסדר, לרבות הסדר דיוני, יודיעו אותו בכתב קודם המועד שנקבע.

1. המזכירות תעדכן את הפרטים בתיק, ותשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ו, 26 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.