<#1#>

נוכחים:

מר אליעזר ברט, מטעם התובעת

פרוטוקול

ב"כ התובעת:

לשאלת ביהמ"ש ממה מורכב החוב עבור כל חודש, כמה לכאורה שולם אם שולם, במסגרת אותה המחאת זכות, ומה היחס בין חברת עלי קטיף לבין התובעת והאם מדובר באותם בעלי מניות, אני משיב שהחברות האלו קשורות. הסכם שכירת הציוד בין התובעת לנתבעים (נספח ב' לכתב התביעה) היה מיום 8 או 9.6.14. ההסכם בין הנתבעים לחברת עלי קטיף היה באותו יום בו נחתם ההסכם לשכירת הציוד.

ההסכם לשכירת הציוד ברור, התובעת שוכרת את כל הציוד של הנתבעים, תמורת 712,000 ₪ עבור כל התקופה, כאשר כל חודש עליו לשלם סך של 59,338 ₪. יש שני סוגים של תמורות שמגיעה לתובעים, לאותם הסכמים. אחד זה דמי השכירות שנובעים מההסכם לשכירת הציוד, והשני זה העברת תשומות לשם גידול באותם מקומות בחממות. התובעת מעבירה לנתבע. היא מעבירה לו מים, פועלים, אין הסכם כתוב בעניין הזה. הוא לא חולק על זה. אין מחלוקת בבר"ל. אין מחלוקת על הכרטסות שצורפו לכתב התביעה. הם לקחו את החממות במסגרת ההסכם לשכירת ציוד, וקיבלו תוך כדי תנועה, תוך כדי פעילות, הכרטסת השניה מצורפת, צירפנו שתי כרטסות, אחת של השכירויות נשוא ההסכם הזה, שאין מחלוקת כמה כל חודש צריך לשלם, ונספח ד' שכולל גם את השכירויות, ארגזי תבלינים, זרעים. הוא מגדל.

מר ברט, מנכ"ל התובעת:

אני המנכ"ל של התובעת וגם של חברת עלי קטיף. אני שכיר של שתיהן. הייתי מגיע לביקורים בחממות פעם בכמה זמן. אני באותה שנת שמיטה הועסקתי ע"י התובעת וע"י חברת עלי קטיף. הייתי במשרדים בשער הנגב. לא פיקחתי שם, הגעתי לשם פעם בכמה חודשים, לעיתים מאוד רחוקות. לחברה שלנו יש את כל הקצאות המים, כל התשומות האלו עברו דרך החברה, כי אנחנו לא יכולים לחבר אותו למקורות. החיבור מים הוא על שמנו, על שם כפר דרום, אנחנו אנשי כפר דרום אז החיבור על שמם, וחייבנו את חיוב המים שיצא על שמנו וחייבנו על שמו, אחרת הוא לא יכל להשקות. הוא התחייב לספק לנו את התוצרת לחברת עלי קטיף, ולכן אנו למעשה את התמורה היינו אמורים לקבל באמצעות השיווקים לחברת קטיף, לכן גם החתמנו המחאת זכות. לשאלת ביהמ"ש איך יכולנו לוודא בין כמה שווים המים, הפועלים והתבלינים, לעומת כמה קיבלנו מהמחאת הזכות, אני משיב שאם עובדים ביושרה ובנאמנות, מאחר וזה פרויקט שאנחנו מנהלים אותו כל השנים ואנחנו יודעים שהפרויקט מרוויח כל השנה, אם השיווקים מתבצעים, ברור שיש יתרות נדרשות לשלם, והרבה יותר מזה.

ב"כ התובעת:

לשאלת ביהמ"ש כמה מבחינתנו אנחנו טוענים מה היה החוב וכמה קיבלנו באמצעות המחאת הזכות, ומדוע לא ביטלנו את החוזה באמצע השנה, אני משיב שנספח ד' זה הכרטסת הכוללת ששם מופיעות גם השכירויות וגם התשלומים שהתקבלו. בחודש הראשון נספח ו' הפננו לכרטסת שמדברת רק על השכירויות. נוצר מצב שהנתבעת שיש לה אינטרס לנהל את העסק והתובעת שיש לה אינטרס לנהל את העסק, היא מחויבת לפזר את התוצרים ברחבי הארץ, לא רצוי לה מבחינה עסקית באמצע השנה להפסיק את ההתקשרות. אנחנו לא יודעים לאן החובות יגדלו או יקטנו, מצד שני הפרת חוזה שהוא התחיבויות למרלוגים של חברות ענק, של שופרסל, אנחנו לא יכולים להפסיק אותה.

מר ברט:

אנחנו לא ניזונו רק מהנתבעים, אבל זה פרויקט גדול, לשמיטה יש כמה פתרונות הלכתיים, והפתרון הזה היה אולטימטיבי, שלנושא הזה לא היתה לנו חלופה אחרת.

ב"כ התובעת:

מפנה לכרטסת נספח ד'. אני טוען שהוא העביר סחורה לחברת עלי קטיף, דומני אם אינני טועה, שהטענה שהועלתה כלפיי שלא פירטתי, בד"כ טוען זאת הנתבע, לכן לא ראיתי סעיף אחד שמדבר על מים.

הנתבע 1:

היום אני לא עושה שום דבר. הייתי מורה בבית ספר, מבקשים ממני לדוגמא גרעינים, אני מחפש גרעינים ומפנה ומקבל דמי תיווך. אני לא יכול להיות חקלאי, כי חוק ההתיישבות מונע ממני. עבדתי רק בתיווך ולא בגידול. אני מדבר עם קיבוצים, כל מיני גופים מזדמנים, אני קונה ומוכר להם סחורות חקלאיות. מכיר אותי אברהם ברונשטיין שהוא יועץ של התובעת. הוא פנה אליי ואמר שהוא רוצה לדאוג לי לפרנסה. לפני כן לא גידלתי. כשנכנסנו לעסק, שלחתי מכתב לאדון אליעזר ואמרתי שאני לא רוצה להסתבך, ואז חתמנו הסכם להלכה, נכנסתי באוקטובר, הזמינו רבנים וקיבלנו את האישורים. אח"כ הוא בא ואמר לי שאני לא אפסיד כסף, אמרנו בשביל להבטיח את החשבונות, לקח אותי לצבי, חבר שלו, מכר שלו, שהוא רו"ח של החברה שלנו. אנחנו נוציא ממנו את המסמכים.

ב"כ הנתבעים:

לשאלת ביהמ"ש כמה כסף נתנו לתובעת, אני משיב שאני לא יודע. נתנו להם את כל הסחורה.

הנתבע 1:

אחרי חודשיים אליעזר ביקש ממני לצאת משם, גם דודי ואברהם. אמר שעברנו את השלב של אישור הרבנים, עכשיו אתה תלך. כל האנשים שלהם היו בשטח, עובדים, תאילנדים, שומרים. עובד אחד לא יכלתי להכניס לשם. גם לא יכולתי לפטר עובד אם רציתי לחסוך בעלויות. הם ביקשו ממני לצאת ובפירוש אמר לי סאלם, שלושה אחוז על החשבונית שלך, כמו תיווך כזה. אמרתי שאני לא אשקר לרבנים. בחודש שלישי שלחתי לו עוד מכתב, אמרתי לו... קיבלתי חשבונית שכר מהחברה של הבן שלי, הוא בן 28 והוא הבעלים של החברה. בהתחלה רשמתי את החברה על השם שלי, יש לי בעיות עם מס הכנסה, אח"כ עשינו שינוי לבן שלי וגם לא הייתי צריך לחתום על ההסכם.

לשאלת ביהמ"ש מי היה יועץ החקלאות שלי באותה תקופה, אני משיב שהעובדים של התובעת.

ב"כ התובעת:

הגשנו בקשה לגילוי מסמכים, הטענה שלו שהוא היה מריונטה וכולם שם היו שלנו, הוא רכש כלים ועשה פעילות שלא קשורים לאותו תחום, זה בא ללמד ולהוכיח, שהוא טוען הרי שהחברה הזו כולה לצורך הכותרת והתוכן שלה לכאורה לטענתנו נשאר בידי התובעת, כאשר בפועל הוא רוכש כלים לקטיף אבטיחים. כאשר הנתבעת יש לה פעילות מול קיבוץ דורות שלא קשור לפעילות שם.

ב"כ הצדדים:

נסיים הליכים מקדמיים תוך 30 יום מהיום. נודיע לביהמ"ש בתוך 14 יום האם ישנה הסכמה לפנות למגשר, וכל שכן, האם ישנה הסכמה על זהותו.

החלטה

1. הצדדים יסיימו הליכים מקדמיים בתוך 30 יום.

2. הצדדים יודיעו עד ליום 15.5.17 האם הם מסכימים למינוי מגשר, והתיק יובא לעיוני ביום 16.5.17 לצורך מינוי מגשר, ככל שתהיה הסכמה.

3. הדיון שבתיק זה נדחה לקדם משפט מסכם, במעמד בעלי הדין, ליום 24.12.17 שעה 10:00.

4. התובעת תגיש תצהירי עדויותיה, לרבות חוו"ד, בצירוף כל המסמכים שבדעתה להסתמך עליהם, עד ליום 17.9.17 - העתקים של הנ"ל ימסרו ישירות לב"כ הנתבעים.

הנתבעים יגישו תצהירי עדויותיהם, לרבות חוו"ד, בצירוף כל המסמכים שבדעתם להסתמך עליהם, עד ליום 30.10.17 - העתקים של הנ"ל ימסרו ישירות לב"כ התובעת.

התיק יובא לעיוני ביום 31.10.17 לצורך עיון בתצהירי הצדדים, ושקילת מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ככל שידרש.

בד בבד עם הגשת תצהירי העדויות יגישו הצדדים תיקי מוצגים, אשר בהם יכללו כל המסמכים שבדעת מגיש תיק המוצגים להסתמך עליהם במהלך המשפט.

יובהר, כי ככל שמספר העמודים של התצהירים או כל מסמך אחר, שיוגשו לבית המשפט, עולה על 40 עמודים, יפעלו הצדדים להגשת העתק פיזי מודפס ומדוגל של המסמכים האמורים – למזכירות בית המשפט, לא יאוחר מיום 30.10.17.

המזכירות תדאג להעלות את העותק הפיזי ללשכת השופטת.

התצהירים יהיו קצרים ותמציתיים.

5. שום דבר מהאמור בתצהירי הצדדים לא יחרוג מגדר העובדות שהמצהירים יכולים להעיד עליהם מידיעתם האישית, ולתצהירים יצורפו אך ורק מסמכים, אשר ניתן היה להגישם באמצעות המצהירים, אילו היו מוסרים עדותם בע"פ במהלך המשפט.

6. צד הסבור שבתצהירי הצד שכנגד נכללו הצהרות או שצורפו להם מסמכים, בניגוד לדיני הראיות, או שיש בהם שינוי חזית או כל טענה אחרת, יהיה רשאי להשמיע התנגדויותיו בפתח הישיבה הבאה.

7. צד שיבקש להזמין עדים שלא באמצעות תצהיר - הן לצורך השמעת עדות והן לצורך הצגת מסמכים - יגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש בתוך המועד הקבוע להגשת תצהירי העדות מטעמו.

8. הצדדים לא יהיו רשאים להזמין עדים (למתן עדות או לצורך הצגת מסמכים), אם ניתן היה לקבל את עדויותיהם הראשיות בתצהירים, ואשר לגביהם לא הוגשה בקשה לפי סעיף 5 לעיל, בתוך המועד שנקבע להגשת התצהירים.

9. צד המבקש לחקור מי מעורכי המסמכים המוגשים במסגרת תיק המוצגים, יודיע על כך לצד שכנגד, בתוך 21 ימים מעת קבלת תיק המוצגים.

8. צד המבקש לחקור את מומחה בית המשפט, עליו להגיש בקשה מסודרת ומנומקת בתוך 14 יום ממועד קביעת התיק להוכחות, ולהודיע על כך לבית המשפט במהלך ישיבת קדם המשפט המסכם.

למען הסר ספק – ללא הגשת בקשה מסודרת ומנומקת, לא יוזמן המומחה מטעם בית המשפט לדיון ההוכחות.

9. כל אחד מבעלי הדין אחראי להתייצבות העדים מטעמו במועד ההוכחות, ועליו להגיש בקשה לזימון העדים תוך 30 יום ממועד קביעת התיק להוכחות.

בקשה לזימון עדים שתוגש לאחר המועד שנקבע לעיל, תידחה תוך חיוב בהוצאות.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ז, 24/04/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי הילה כפיר-קומי