09 פברואר 2017

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפניי בקשת התובע ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

2. להלן המסמכים שהתובע ביקש גילויים:

א. תלושי שכר אחרונים של מר שי עמנואלי, ממונה מכר שהחליף את התובע בתפקיד מ- 1.9.16; של מר דב אילוביץ, ממונה גביה; של מר משה מזרחי, ממונה למכר במרחב מרכז.

ב. המסמכים המצויים בתיקו האישי של התובע.

ג. דו"ח בדיקת מבקר החברה בעניינו של התובע אודות התלונות אודותיו.

ההליך העיקרי

3. התובע, יליד 1971, מנהל חשבונות בהשכלתו החל עבודתו בנתבעת (להלן: "החברה") בשנת 2002, תחילה כרכז שטח, בהמשך כרכז מכר ומשנת 2009 ועד שנת 2016 כממונה מכר.

החברה היא החברה הלאומית לשיכון בישראל.

4. לטענת התובע, חרף שאולץ לחתום על חוזי עבודה לפיהם, לכאורה, לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, לפי מבחני הפסיקה יחסים אלה אכן התקיימו. התובע מילא תפקידים בליבת העיסוק של החברה, טיפל בנכסיה ובדייריה ואף ייצג אותה בפני מוסדות חיצוניים. לגישתו, הוא עבד בחברה במשרה מלאה משך 14 שנה, לא עבד במקומות נוספים, ואף החזיק בכרטיס עובד והחתים שעון נוכחות.

לעמדתו, השתלב במסגרת האירגונית, היה אחראי על עובדים ופיקח עליהם. בנוסף, החברה פיקחה עליו והוא היה כפוף למנהליה, הוא עמד לרשותה בזמני כוננות, קיבל מהחברה טלפון נייד והוזמן לאירועי החברה. התובע פנה לחברה פעם אחר פעם על מנת להיקלט כעובד, אולם נענה בשלילה.

5. זמן מה לפני פיטוריו, הוצע לתובע לחזור לתפקיד רכז מכר בשכר מופחת באופן משמעותי. משסירב להצעה זו, המהווה לטענתו הרעת תנאים מוחשית, התקבלה ההחלטה לפטרו.

ביום 3.2.16 הגיע התובע לעבודתו ונקרא לחדרו של מנהלו מר משה גונן, אשר מסר לו מכתב הפסקת עבודה. לא נערך לו כל שימוע ולא נמסרה לו סיבת פיטוריו. לאחר ששאל את מר גונן, השיב לו כי הוא מפוטר בעקבות שינויים ארגוניים.

6. לטענת התובע הופלה בשל היותו ערבי כאשר פוטר משיקולים זרים חרף העובדה כי ישנם בחברה עובדים חדשים ממנו, פחות טובים ממנו ויקרים יותר ממנו. משרת ממונה המכר לא בוטלה והעובד היהודי שהחליף אותו מקבל שכר כמעט שווה לשלו. בנוסף, לגישתו, הוא זכאי לתשלום זכויות סוציאליות כגון שעות נוספות, פנסיה, חופשה, הבראה וחגים, לפיצויי פיטורים ולפיצוי בדין היעדר שימוע ועוגמת נפש.

7. בכתב ההגנה טוענת החברה כי מהסכמי ההתקשרות של התובע עולה במפורש כי הוצע לו להיקלט כעובד והתובע בחר להתקשר עם החברה בהסכם למתן שירותים, כאשר התמורה הקבלנית הייתה גבוהה משמעותית מהתמורה שהיה משתכר כעובד בהתאם לדירוג ודרגה.

במסגרת מהלך רה-ארגון שהחלה בו החברה בשנת 2015, צומצמו תקנים רבים במרחבים השונים. במהלך תקופה זו, הצטברו בתיקו של התובע מספק תלונות ואף טענות לשחיתות. נוכח דברים אלה, החליטה החברה על סיום ההתקשרות עם התובע.

8. אין המדובר בעסקי הליבה של החברה שכן המדובר בנכסי רשות הפיתוח, אלא במיקור חוץ אותנטי של אחריות צדדית של החברה ולא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק. בנוסף, מעלה החברה טענת קיזוז גם לגבי סכום הפיצוי ששולם לו עם סיום ההתקשרות וגם לעניין הסכומים ששולמו לו ביתר לו היה עובד החברה.

1. המסגרת המשפטית
2. 9. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

10. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).

11. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).

12. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

13. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

14. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).

15. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).

16. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).

מן הכלל אל הפרט

17. לטענת התובע מדובר במסמכים רלבנטיים להליך אשר ישפכו אור על נסיבות עבודתו בחברה ועל הסוגיות השנויות במחלוקת הפרושות לפנינו. להלן אבחן את המסמכים המבוקשים:

א. תלושי שכר אחרונים של מר שי עמנואלי, ממונה מכר שהחליף את התובע בתפקיד מ- 1.9.16; של מר דב אילוביץ, ממונה גביה; של מר משה מזרחי, ממונה למכר במרחב מרכז - מסמכים אלה נחוצים לתובע, לטענתו, על מנת להוכיח את תביעתו הכספית ועל מנת להתגונן בפני טענת הקיזוז שהעלתה החברה, אשר מציגה נתוני שכר שגויים ואחרים למשרתו של התובע מכפי המצב בפועל. ככל שישנה בעיה עם פגיעה בפרטיות, מסכים התובע להצגת תלושים אלה לעיני בית הדין בלבד או להשחרת שם העובד. החברה היא גוף ציבורי המחויב ברמות שכר מבוקרות ואחידות ועל כן הסתתרות בטענת הפרטיות תהא טענה בעלמא.

לטענת החברה, מר דב אילוביץ ומר שי עמנואלי חתומים על חוזים אישיים. מכוח יחסי העבודה הקיבוציים שהחברה הינה חלק מהם, קיימת מגבלה על כמות העובדים שניתן להעסיק בהסכמים אישיים, כך שטענת התובע (שהועלתה לראשונה בבקשה זו) כי יש להשוות את תנאיו לעובד שמועסק בהסכם אישי- אין לה על מה שתסמוך. אין רלבנטיות בין תנאי עבודתם של עובדים אלה לתנאי עבודתו של התובע. ככל שבית הדין יסבור כי יש לגלות תלושיהם של עובדים אלה, מבקשת החברה כי אלה ייחשפו לעיני בית הדין בלבד.

אשר למשה מזרחי, החברה מסכימה להציג את תלושי שכרו לעיני בית הדין בלבד מחמת פרטיותו של העובד ובכפוף לקבלת הסכמתו לכך.

חשיפת תלושי שכר של עובדים אחרים בחברה אכן מהווה פגיעה לא מידתית בפרטיותם. במקרה זה, כאשר מדובר בשלושה עובדים ספציפיים, גם השחרת פרטיהם האישיים לא תהווה איזון ראוי לפגיעה זו. מנגד, אני רואה לנכון כי תנאי עבודתם של עובדים אלה, המבצעים תפקידים דומים בדרגתם לשל התובע, יהיו בפני בית הדין שעה שהוא תר אחר עשיית הצדק. משכך, אני קובע כי החברה תציג את תלושי השכר של כל העובדים המבוקשים לעיני בבית הדין בלבד וכן לעיני ב"כ התובע (בכפוף לחתימתו של ב"כ התובע על הסדר סודיות).

ב. המסמכים המצויים בתיקו האישי של התובע - זכותו של התובע לעיין בתיקו האישי שנוהל בחברה. לטענת החברה התובע לא היה עובד החברה ועל כן אין לו תיק אישי כמקובל, אך כל מסמך שיימצא במחלקה הרלבנטית יועבר תוך 7 ימים.

לטענת התובע קיים תיק אישי בידי החברה והוא עיין בו מספר פעמים בנוכחות מנהליו ועל כן הוא עומד על זכותו לעיון מלא בתיקו האישי, העמוס בין היתר במכתבי הוקרה ממנהליו ומלקוחות החברה.

היות שהתובע ראה בעבר את תיקו האישי והוא מודע לקיומו, אני רואה לנכון כי תיק זה יגולה לתובע בהקדם, גם אם הם מאוחסנים במקום אחר או תחת שם אחר במשרדי החברה. בכתב הגנתה (סעיף 23) כותב ב"כ החברה:

"ברקע הדברים, עת בחנה הנתבעת אילו תקנים לצמצם במסגרת הרה-ארגון, הצטברו בתיקו של התובע מספר תלונות ואף טענות לשחיתות לכאורה" (ההדגשה אינה במקור).

לפיכך, נראה כי החברה עצמה מזכירה את תיקו של התובע.

ג. דו"ח בדיקת מבקר החברה בעניינו של התובע אודות התלונות אודותיו –לטענת התובע הוא זכאי לשמו הטוב ומשטוהר ונוכה שמו בבדיקת מבקר החברה, בעוד החברה ממשיכה לייחס לו בכתב הגנתה התנהלות אסורה, יש לזקוף זאת לחובת החברה. לא יעלה על הדעת כי דו"חות ביקורת שנכתבו אודותיו לא הומצאו לעיונו מעולם.

לטענת החברה, בכתב הגנתה יוחסו לתובע תלונות מהגורמים עימם היה אמור להתנהל באופן שוטף ועובדה זו עמדה לנגד עיניה בהחלטה על סיום ההתקשרות. התובע אינו מכחיש כי התקבלו כנגדו תלונות, ועל כן גם אם נוקה מהאשמות אלה אין בכך כדי לגרוע מעצם העלאת התלונות. על כן, דין הבקשה להידחות.

גם כאן עליי להסכים עם טענות התובע. הנתבעת מזכירה את התלונות שהוגשו נגד התובע בכתב הגנתה ואף טוענת כי תלונות אלה היוו שיקול כלשהו בהחלטה עם סיום ההתקשרות עמו. אם כך, ככל שבוצעה חקירה פנימית בנוגע לתלונות אלה, יש מקום כי תוצאות החקירה יגולו לתובע.

סוף דבר:

18. הבקשה לגילוי מסמכים מטעם התובע - מתקבלת ברובה.

19. שאלת ההוצאות בגין הליך ביניים זה תילקח בחשבון בתום ההליך.

20. בטרם יקבע התיק לדיון הוכחות בפני מותב, יודיעו ב"כ הצדדים עד ליום 20.2.2017 את מספר העדים שיעידו בתיק (לצורך קציבת הזמן לדיון ההוכחות).

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ז, (09 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.