הבקשה וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט (להלן: "הבקשה"), אשר הוגשה במסגרת תביעה לפיצוי בסך של 500,000 ₪, מבנק לאומי, בשל עוולות רשלנות ופרסום לשון הרע (להלן: "התביעה"). התביעה והבקשה הוגשו תחילה ע"י התובעת ו"יורשי המנוח חיים מלכה ז"ל". ברם, בהעדר פירוט זהותם של "יורשי המנוח חיים מלכה ז"ל", הוריתי ביום 15.6.2016 על מחיקתם מכתב התביעה, כך שהתובעת נותרה כתובעת יחידה בתביעה שלפניי.

2. בבקשה נטען כי אין באפשרות התובעת לשאת בתשלום אגרת בית המשפט, משום שהיא אלמנה בת 70, שאינה עובדת, ומתקיימת מקצבה חודשית מהמוסד לביטוח הלאומי בסך 2,888 ₪. נמסר כי בבעלות התובעת דירה ברחוב יעלים באילת. לבקשה צורף תצהיר מאת התובעת, ממנו עולה כי הינה היורשת היחידה של המנוח חיים מלכה ז"ל, ובבעלותה דוכן בטיילת באילת, שצבר הפסדים בסכום של כ-91,000 ₪ לשנת 2015. צורף דו"ח רווח והפסד לשנת 2015 ע"ש התובעת המצביע על הפסד נקי בסך 91,292 ₪.

3. הנתבע התנגד לבקשה. נטען כי לא ניתן להעריך את יכולתם הכלכלית של התובעים בהעדר הגדרת זהותם של "יורשי המנוח חיים מלכה ז"ל" וצירוף צו ירושה; לא ניתן להעריך את נכסי התובעת בהעדר אסמכתאות אודות שווי דירתה והעסק שבבעלותה. עוד נטען כי לא צוין הכיצד שולם שכר טרחת בא כוחה והאם התובעת פעלה כדי לגייס כספים לתשלום האגרה. נטען כי לנתבע הגנה טובה לאמור בכתב התביעה, המושתת על "אירועים מהעבר הרחוק".

4. נציגי היועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ציינו כי התובעת נמנעה מלהגיש תדפיסי חשבון עו"ש על שמה ולא נאמר בתצהירה כי קצבת הביטוח הלאומי מהווה הכנסתה היחידה. נטען לסתירה בין הצהרת התובעת כי הינה היורשת היחידה של המנוח חיים מלכה ז"ל לבין הוספת "יורשי המנוח חיים מלכה ז"ל" כתובעים.

5. בתשובתה, שבה התובעת על טענתה כי אין ביכולתה לעמוד בתשלום האגרה. התובעת אישרה כי בבעלותה נכס מקרקעין, אך טענה כי אין זה הגיוני למכור את דירתה כדי לשלם את דמי האגרה. התובעת ציינה כי אין ברשותה כרטיס אשראי, קופות גמל או פיקדונות מכל סוג. לטענתה, היא משלמת תשלומים רבים, ואין מי שעשוי לסייע לה במימון אגרת בית המשפט. לתשובת התובעת צורף תצהיר "בג"צי" ותדפיס פעולות בעו"ש.

דיון והכרעה

6. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 [להלן: "התקנות"] קובעת שני תנאים מצטברים שעל בעל דין לעמוד בהם בכדי שתישקל בקשתו לפטור מתשלום האגרה:

א. הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הקבועה.

ב. על בית המשפט להיווכח כי כתב התביעה מגלה עילה.

7. בפסיקה ענפה שנתנה על סמך תקנה 14 הנ"ל נקבע כי על תובע המבקש פטור מתשלום אגרה לתן פירוט מלא אודות מצבו הכלכלי, רכושו, הכנסותיו, הכנסות בני משפחתו, הוצאותיו וכל פרט אחר היכול לשפוך אור על מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה. על התובע להציג לפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר כל מקורות ההכנסה והתמיכה שלו ולתמוך הטענות במסמכים רלוונטיים (ע"א 254/07 לפיד ואח' נ' סמואל ואח' (ניתן ביום 21.2.2007) וכן רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבנין בע"מ (בפירוק) נ' עיריית תל אביב (ניתן ביום 30.1.2007)).

ברע"א 2692/11 עאדל אבו ענאם נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (30.5.2011) נקבע:

"כלל הוא כי 'מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט או מי אשר רוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, עליו נטל ההוכחה לקיומם של התנאים הקבועים בתקנות למתן פטור' (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 375/11 צבעוני נ' עו"ד שמעוני (16.5.11)). בענייננו, לא ניתן לקבוע כי המבקש פירט באופן מלא את אפשרויותיו הכלכליות, ואין לומר כי הציג ראיות אובייקטיביות מלאות באשר למצבו הכלכלי וליכולתו לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה. גם בתצהיר המשלים הסתפק המבקש בטענות כלליות לגבי קושי לשאת בתשלומים השוטפים (בלי לפרט את גובה ההוצאות החודשיות ובלי לצרף מסמכים בעניין זה) ולגבי האפשרות להסתייע בקרובים ובידידים (על הצורך להציג אסמכתאות לעניין זה ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ) (17.12.09)."

8. מכתב התביעה עולה כי התביעה מגלה עילה לכאורה כנגד הנתבע, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה.

9. עם זאת, לא שוכנעתי כי התובעת הרימה את נטלי הבאת הראיות והשכנוע לצורך זיכויה בפטור מתשלום אגרת בית משפט, עקב חוסר במשאבים כלכליים. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אמנם, זכות הגישה לערכאות - זכות חוקתית היא, אך ככל זכות אין המדובר בזכות מוחלטת ולעולם יש לאזנה עם זכויות אחרות. תשלום האגרה נועד להבטיח כיסוי תקציבי ותשלום הוצאות ההתדיינות המשפטית בערכאות בית המשפט, והיא מהווה חלק מהכנסות המדינה בתמורה לקבלת שירות ממנה.

במקרה דנא, התובעת לא טענה כי קצבת המוסד לביטוח הלאומי מהווה מקור הכנסותיה היחיד. התובעת לא ציינה מה גובה שכרה מהעסק שבבעלותה. בעניין זה יצוין כי מדו"ח רווח והפסד של עסקה של התובעת לשנת 2015, כפי שצירפה לבקשתה, עולה כי נמשכו הוצאות שכר בסך של 113,917 ₪. בבעלות התובעת דירה באילת ולא נשמע כל הסבר מדוע לא תשתמש הדירה כבטוחה להלוואה לצורך תשלום האגרה. התובעת אף לא פירטה את מקורותיה למימון תשלום שכר טרחת עורך דינה. התובעת הסתפקה בטענה כללית כי אין ביכולתם של בני משפחתה לסייע לה.

10. מכל המקובץ, לא שוכנעתי כי התובעת זכאית לפטור מתשלום אגרה, ועל כן הבקשה נדחית.

11. ניתנת בזאת ארכה בת 30 יום לתשלום האגרה, שאילולא כן תימחק התביעה. ימי הפגרה במניין הימים.

12. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ו, 05 יולי 2016, בהעדר הצדדים.