1. התובע, יליד 1986, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו, לטענתו, בתאונת דרכים ביום 14.4.2014, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

סוגיית החבות

1. הנתבעת חלקה על כך שמדובר בנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים. נטען שהנסיבות הנטענות הן מתמיהות: בסעיף 3 לכתב התביעה נאמר כי הדבר ארע "במהלך נסיעתו ברכב", באישור המשטרתי נאמר כי הדבר ארע בחנייה, ובחדר המיון לא טען התובע כי מדובר בתאונת דרכים. הנתבעת צרפה דו"ח חקירה חסוי לעיון בית המשפט בלבד. התובע צירף תצהיר נסיבות, ממנו עולה כי לגרסתו נחבל כאשר החליק ממדרגת הרכב בעת הרכבת "סלקל" בטרם נסיעה. מבלי לחשוף את תוכן דו"ח החקירה, יצויין כי הוא אכן מעלה תמיהות, אולם בשלב זה, אין בו כדי לערער לחלוטין את גרסת התובע.
   לצרכי פשרה, מוצע לנכות מן הפיצוי 20% בגין סיכון של העדר חבות.

הנכות הרפואית

1. דר' שלמה בלום, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו בתאונה. מחוות הדעת עולה כי התובע סבל משבר בעצם ההומרוס בזרוע ימין. טופל בגבס. השבר התאחה עם דפורמציה קלה.
   בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לפריט 40 (1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956.
   עוד נקבעו נכויות זמניות של ששה חודשים 100% וששה חודשים נוספים 50%.

סוגיית הנזק

1. עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, בין היתר, את השיקולים הבאים: מדובר בנכות של 10% בלבד ; התובע טען כי עבד בשכר של 4,000 ₪ לחודש והיום עובד בשכר של 6,000 ₪ לחודש, אולם מדובר בעובד פיסי, כך שהנכות היא תיפקודית. צורף אישור מעביד, לפיו הוא נעדר מהעבודה עקב התאונה, וטען כי איננו יכול לשוב לעבודה ; הנתבעת טענה, כי מדובר בפגיעה קלה בלבד, וכי הנכות איננה בעלת השלכה תיפקודית, שכן מדו"ח רציפות מל"ל עולה כי המשיך לעבוד בחברת ההסעות למעלה משנה לאחר התאונה, ושכרו היה אפילו גבוה יותר מזה שהיה טרם התאונה.
2. נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה באשר לנזק היא כדלקמן:
   1. בגין נזק שאיננו נזק ממון – 18,000 ₪.
   2. בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 12,000 ₪.
   3. בגין אפשרות להפסדי שכר לעתיד – 70,000 ₪ (כמחצית מחישוב אקטוארי+הפרשות).
3. בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע לפני ניכוי על סך של 100,000 ₪.
4. מסכום זה מוצע לנכות לצרכי פשרה 20% בגין סיכון של העדר חבות.
5. הסכום המוצע לפשרה עומד איפוא על סך של 80,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.
6. יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.
7. הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 18.10.17 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.
8. לעיוני ביום 19.10.17.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.