לפני בקשת התובע להוספת תצהיר.

1. ברקע לבקשה תביעה שהוגשה בגין אירוע מיום 21.06.15 בו, לפי הנטען, במסגרת הליכי הוצל"פ, נקט נתבע 2 אלימות כנגד תובע 2 וגרם לעיכובו של תובע 1 על ידי המשטרה.

2. לאחר הגשת התצהירים וקיום קדם משפט מסכם במסגרתו נקבע התיק לשמיעת הוכחות ליום 31.12.18, עתרו התובעים להגשת תצהיר נוסף של עד שלטענתם נכח בזירת האירוע.

3. לדבריהם, הם שוחחו עם עד ראיה נוסף בשם אלון זקן (לגביו נקבע בקדם המשפט כי תוגש בקשה לזימונו להעיד ללא תצהיר) אשר התעקש שלא להגיע להעיד ובין היתר הזכיר להם כי היה עד נוסף לאירוע בשם מר יצחק נחשון. התובעים ציינו כי שכחו שמר נחשון היה נוכח בזירת האירוע ולכן מלכתחילה לא הגישו תצהיר שלו.

4. נתבעת 1 לא התנגדה למבוקש.

5. נתבע 2 התנגד למבוקש, בין היתר בשל השיהוי בהגשת התצהיר. לדבריו הוא אינו מכיר את מר נחשון ואינו זוכר כי היה אדם נוסף בזירת האירוע. שמו של מר נחשון גם לא הוזכר על ידי התובעים מאז תחילת ההליך.

6. אכן, הכלל הוא כי על בעל דין להגיש ראיותיו על פי סדרי הדין הקבועים בדין ב"חבילה אחת". ואולם בית המשפט רשאי לקבל ראיות נוספות בשלבים מאוחרים של הדיון ואף לאחר הגשת סיכומי הצדדים, ואף בשלב הערעור, אך השימוש בסמכות זו יעשה בזהירות רבה תוך מתן הדעת גם על שיקולי מדיניות הקשורים הן ביעילות ניהולו של ההליך הספציפי, והן ביעילות מערכת המשפט בכללה וחשיבות העמידה במועדים ובסדרי הדין (רע"א 1811/15 מיראלי (מירלשווילי) נ' מירלשווילי (פורסם בנבו, 5.05.15); ה"פ (מחוזי-מרכז) 3814-04-08 שני נ' כץ (פורסם בנבו, 7.03.11)).

7. לשם מציאת האיזון הראוי בין עקרון חשיפת האמת לבין עקרון יעילות ההליך וסופיות הדיון, יבחן בית המשפט, בין היתר, את תרומתה של הראיה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה; עוצמת הנזק הראיתי והדיוני שיגרם לבעל הדין עקב הגשת ראיה לאחר שטען את טענותיו והביא את ראיותיו; הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי הדין, מידת אחריותו של בעל הדין לאיחור בהגשת הראיה, ותום ליבו של בעל הדין המבקש לצרף את הראיה הנוספת; ועוצמת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך וההכבדה על בעל הדין שכנגד (ה"פ (מחוזי-מרכז) 3814-04-08 עניין שני; ת"א (מחוזי-מרכז) 4951-08-07 דיאליט בע"מ נ' הרר (פורסם בנבו, 24.09.15)).

8. במקרה זה, אין ספק כי הראייה שנתבקש לצרף יש בה כדי לתרום לחקר האמת, שכן לפי הטענה מר נחשון נכח בזירת האירוע ויכול לשפוך אור על שארע. טענת נתבע 2 כי מר נחשון לא היה באירוע, נוגעת לתוכן העדות שעתידה להתברר, ומה גם שאף אם יתברר כי יש ממש בדבריו, גם בכך יהיה לתרום לחקר האמת. לצד זאת, ההליך מצוי לעת הזו בשלב בו טרם החלה שמיעת הראיות, לא יהיה בכך כדי לדחות את המועד שנקבע, והנתבע יוכל להגיש ראיות שיש בהן כדי לסתור ראייה זו אם ייבחר. על כן הנזק הראייתי והדיוני שייגרם לנתבע מהגשת הראייה באיחור אינו כה משמעותי. לכן, גם אם אין לתת משקל של ממש לטענת השכחה, החתירה לחקר האמת ולהכרעה צודקת בתובענה, מכריעה אל עבר קבלת הבקשה.

9. שאלת ההוצאות בגין מחדל דיוני זה תידון בסיום ההליך, שכן היקפן ייגזר בין היתר מהשאלה מה יידרש מהנתבעים להוציא נוכח מחדל זה.

אני מתיר אפוא את הגשת התצהיר.

הנתבעים רשאים להגיש תצהירים משלימים נוכח תצהיר זה בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.