בפני בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום, על פי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב] (להלן – החוק), התשמ"ב – 1982, על דרך של הוספת עדת תביעה, שוטרת שערכה רשימה של חומר החקירה בתיק המאשימה, על מנת להעבירה לידי ההגנה, בהמשך לבקשה שהוגשה מטעם ההגנה, על פי סעיף 74 לחוק.

ב"כ הנאשם, התנגדה לתיקון המבוקש, כמפורט בתגובתה מיום 6.2.18.

דיון והכרעה

המסגרת המשפטית, נקבעה בסעיף 92(א) לעיל, כאשר מלשון הסעיף עולה, כי השיקול היחיד שעל בית המשפט לשקול, בטרם יחליט בבקשה לתיקון כתב האישום, לאחר שהמשפט החל, דהיינו, לאחר שהנאשם השיב לאישום, הוא, האם "ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

1. בהקשר זה, נאמר בע"פ 4668/14 אפללו נגד מדינת ישראל:
2. "כידוע, לפי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי בית המשפט, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, להורות על תיקון כתב האישום לבקשת בעל דין, "ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן" (על פרשנות המונח ראו, למשל, ע"פ 5019/09 חליווה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 25 (20.8.2013)). בענייננו, כתב האישום תוקן בשלב מוקדם מספיק – הבקשה לתיקון הוגשה ביום 18.10.2009 והתיקון הותר ביום 12.11.2009, לפני שהחלו להישמע ההוכחות בתיק – וברי שלמערער ניתנה ההזדמנות לפתח קו הגנה ולהתייחס לאישום הנוסף שיוחס לו, כפי שאף עשה בפועל (לעניין מועד תיקון כתב האישום, ראו ע"פ 104/89 דרורי נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(1) 843, 848 (1990))".

בע"פ 5019/09 חליווה נגד מדינת ישראל, הפנה כבוד הש' מלצר,לפרשנותו של כבוד הנשיא הש' ברק, למונח "הזדמנות סבירה להתגונן", כפי שניתנה בע"פ 63/79 עוזר נגד מדינת ישראל פ"ד לג 3:

"נראה לי כי תנאי שני זה- הזדמנות סבירה להתגונן' – כולל בחובו שני יסודות. היסוד האחד הוא טכני דיוני, דהיינו, הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם להתנגד להבאת ראיות לענין עובדות שאינן מוזכרות בכתב האישום, לחקור עדים, ולהביא ראיות משלו. היסוד האחר הוא עניני מהותי, דהיינו הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שאינו מופיע בכתב האישום, אך העולה מתוך העובדות שהובאו לפני בית המשפט. לענין יסוד שני זה השאלה היא אם הנאשם הופתע, והאם כתוצאה מכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו כדי להתגונן כנגד האישום בו הורשע, אף שזכרו לא בא בכתב האישום. על כן מקובל הוא לשאול נאשם, הטוען להיעדרה של הזדמנות סבירה להתגונן 'במה היית מתגונן, ואיזה קו הגנה נמנע ממך'. עולה מהאמור, כי אם קו ההגנה שבנה לעצמו הנאשם כלפי האישום שהופיע בכתב האישום כולל בחובו גם את קו ההגנה אותו היה מציב הנאשם לאישום בו הורשע אין לומר כי הנאשם הופתע, וכי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן. לעומת זאת, אם הנאשם נמנע מלהציב קו הגנה – כגון 'סיכון כפול', או תחולתו של חריג לאחריות – משום שקו הגנה זה לא נתבקש על פי העובדות המקוריות, אך עלה מתוך העובדות החדשות על פיהן הורשע, אומרים כי לנאשם לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן".

במקרה שבפני, מתוך סעיף 9 לתגובת ההגנה, עולה כי גם לשיטתה, מדובר בעדות טכנית במהותה, שאינה נוגעת "להוכחת אשמתו הלכאורית של הנאשם", כפי שציינה ב"כ הנאשם בתגובתה.

מנגד, בסעיף 17 לתגובת ההגנה, טענה ב"כ הנאשם, כי אין להיעתר לבקשה, בשל הפגיעה הצפויה בהגנת הנאשם.

ברי, כי מדובר בטענות סותרות, שלא ניתן להעלותן במקביל.

רשימת חומר החקירה הוכנה, לבקשת ההגנה וצורפה לראיות המאשימה ומכאן, בקשת המאשימה להגיש את הרשימה, באמצעות השוטרת שערכה אותה, הנה בקשה לגיטימית והגיונית.

יודגש, כי מבקשת המאשימה עולה כי העדה עצמה, לא ערכה מסמך נוסף על רשימת חומר החקירה וכאמור לעיל, עדותה אינה נוגעת לליבת האישום ובכל הנוגע לטענה בדבר "מציאת מסמכים נוספים", כפי שטענה ב"כ הנאשם, תוכל העדה להעיד ולהחקר בבית המשפט.

בנוסף, הבקשה הוגשה בטרם החל בית המשפט לשמוע את הראיות בתיק.

מכל האמור, אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון כתב האישום כמבוקש.

המאשימה תזמן את העדה הנוספת לדיון ההוכחות.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.