ביום 8.5.2016 הגיש התובע תביעה נגד הנתבע שעניינה תביעה לפיצויים בגין נזק רכוש. כתב התביעה הומצא לנתבע ביום 18.5.2016. שלא הגיש כתה הגנה במועד ניתן נגדו ביום 18.7.2016 פסק דין בהעדר הגנה. בבקשה לביטול פסק הדין טען הנתבע באמצעות המבטחת של רכבו כי היה על התובע לצרף את חברת הביטוח: "מנורה חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "חברת הביטוח") כנתבעת נוספת בתיק וכי עם קבלת מסמכי התביעה בידי חברת הביטוח היא העבירה לב"כ התובע הודעה על קבלת הייצוג ובקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. כן טען כי לכתב התביעה לא צורפו טופס הודעה על תאונה, אישור אי הגשת תביעה ורישיון רכב וכי סכום התביעה אינו מתאים לאמור בחוות דעת השמאי מטעם התובע. עוד נטען כי במועד התאונה התובע הודה באחריות לתאונה והתנצל בפני הנתבע.

המשיב טען מצדו כי במועד התאונה סירב הנתבע למסור את פרטיו לתובע ולכן לא הייתה באפשרותו לצרף את חברת הביטוח כצד להליך וכי לפנייתה של חברת הביטוח לב"כ התובע לא צרף יפוי כוח. כן נטען כי התובע פעל לתיקון הנזק בעצמו מבלי שפנה לחברת הביטוח.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

נפסק כי בבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על-פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני שיקולים: האחד הוא הטעם למחדלו של המבקש, והשני הצלחת הגנתו של המבקש (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פורסם בנבו).

לעניין סיכויי ההגנה, תצהיר המבקשת צריך להעלות סיכויי הגנה סבירים המצדיקים ביטול פסק הדין. ככלל, שאלת סיכויי ההגנה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. עם זאת, נפסק כי במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אף אם הצביע המבקש על סיכוי לכאורי לקבלת טענותיו לו הוגשו במועד (רע"א 4163/13 בלאגנאק אינבסטמנס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו). כך, אם יסתבר כי אי הופעתו של המבקש אירעה מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת או אף ברשלנות מצידו או מצד בא כוחו, ויחד עם זאת יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה לביטול פסק דין ולאפשר את ההתדיינות לגופו של עניין.

מאישור המסירה המצורף לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה עולה כי כתב התביעה נמסר לנתבע ביום 18.5.2016. ממועד זה ועד מועד מתן פסק הדין, ביום 18.7.2016 עברו חודשיים ימים בהם לא הוגש כתב הגנה. לפי תקנה 214ד(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בסדר דין מהיר היה על הנתבע להגיש את כתב ההגנה בתוך 45 יום ממועד קבלתו. הנתבע טען בבקשתו כי חברת הביטוח קיבלה הטיפול בתיק ביום 4.7.2016 ושלחה הודעה על כך לב"כ התובע יחד עם בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, אולם אין בכך כדי לייתר את הגשת כתב ההגנה במועד. היה הנתבע או מי מטעמו להגיש בקשתו לבית המשפט ולא לסמוך על מהלכיו של התובע.

באשר לסיכויי ההגנה. הנתבע טען שבהעדר רישיון רכב, טופס הודעה על תאונה, ואישור על אי הגשת תביעה לחברת ביטוח, לא ניתן לקבל את התביעה. עוד חלק הנתבע על גובה הנזק הנטען בכתב התביעה.

בנסיבות אלה, נוכח אי הגשת כתב ההגנה במועד והטרחה שנגרמה למשיב עקב כך, ועל מנת לא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקש, אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק דין ומתנה את הביטול בתשלום הוצאות לתובעת בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

לאחר ביצוע התשלום יעתרו המבקשים בבקשה מתאימה.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.