תובעת שכנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה התרחשה בצומת מרומזרת. המחלוקת מתמקדת בשאלה מי מבין שני הנהגים נסע באור אדום. שמעתי את עדותם של שני הנהגים ואני מעדיפה כמהימנה את גרסת הנתבע לפיה התובע חצה את הצומת ברמזור אדום. להלן נימוקיי:

התובע העיד תחילה בחקירה ראשית כי הגיע מנשר לצומת והמשיך בנסיעה ישירה כי הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק. לאחר מכן בחקירה הנגדית ענה שהוא עצר כשהגיע לצומת (ש' 6 ו- 11 בעמ' 2 לפרוט'). הוא נשאל האם הוא היה הראשון בצומת וענה שאולי היה רכב אחד לפניו שפנה שמאלה. הוא גם העיד שהרכב של הנתבע היה ראשון בצומת וכי היה רכב שעמד בנתיב שלידו, כך שאם נכונה גרסת התובע רכב הנתבע היה אמור להתנגש ברכב שנסע לפני רכבו של התובע. גם מיקום הנזק ברכבו של התובע, מיקום התאונה לקראת סוף הצומת ועדותו כי הוא ניסה להאיץ את המהירות כדי להימנע מהתאונה מחזקים את המסקנה דלעיל.

יתרה מזו, התובע העיד כי אשתו נסעה עמו ברכב אך הוא בחר לא לזמנה לעדות. הימנעותו של התובע מלזמן את רעייתו למתן עדות מקימה חזקה שבעובדה לפיה אילו הובאה לעדות היה הדבר פועל לחובתו (ע"א 7870/09 משה אבוטבול נ' מנהל מקרקעי ישראל , רשות הפיתוח, פורסם בנבו). התובע גם העיד כי אינו מכיר את הצומת וסירב לומר מה היה יעד נסיעתו, דבר המחזק את הסברה כי הוא נכנס לצומת בטעות.

לעומתו הנתבע העיד כי הוא מכיר את הצומת היטב ונוסע בה מזה זמן רב. הוא העיד כי הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק וכי הרכב שנסע בכיוון נסיעתו נסע לפניו במרחק רב, גרסה זו נותרה מהימנה גם לאחר החקירה הנגדית.

מכל האמור אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד.

משלא חלקו הצדדים בסיכומיהם על גובה הנזק, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת (התובעת שכנגד) את סכום התביעה בסך של 25,596 ₪ בתוספת אגרה והוצאות על סך של 1500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד על סך של 2500 ₪.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ז, 11 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.