החלטה

1. החלטה בבקשה למתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערערים מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2. שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3. אשר לשאלת יכולתם הכלכלית של המערערים. לדברי ב"כ המבקשים, המבקש 1 הינו אסיר, בלא נכסים כלשהם, ואין לו מקום לשוב אליו כאשר ישתחרר. המבקש 2, בתצהירו, מצהיר כי הנכס נשוא הערעור הינו רכושו היחיד לו, ולבני משפחתו, וכי הכנסתו היחידה הינה מקצבת הבטחת הכנסה בסך של כ – 1,700 ₪ המשולמת לו מהמוסד לביטוח לאומי [אסמכתא – צורפה].

4. לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לערעור ובטענות המבקש. אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שפסק הדין נשוא הערעור נכון ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערערים בערבון. המשיבים – מתנגדים למבוקש. בית המשפט בחן בקפידה את הנושא. במוקד ההליך תביעה לסילוק ולפינוי יד, ובאשר בסעיף 26 לפסק דינו החלקי של בית המשפט קמא נקבע ממצא עובדתי שלמערערים לא היו זכויות בקרקע, נדרשת המסקנה דלעיל.

5. מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי, והיות אחד המבקשים אסיר, מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 7,500 ₪.

6. העירבון יופקד תוך 14 יום.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ו, 24 מאי 2016, בהעדר הצדדים.