המערערים באמצעות ב"כ עו"ד ת. בלנק.

בפניי ערעור על החלטות רשם בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרשם א. רון) - מהימים 24.5.16, 27.5.16 ו- 29.5.16, שניתנו במסגרת ע"א 17148-05-16;

בהחלטה הראשונה - נקבע בהמשך לבקשת המערערים, כי גובה העירבון שיופקד, יופחת מסך של 15,000 ₪ לסך של 7,500 ₪.

בהחלטה השנייה - סירב כב' הרשם לדון מחדש באותה החלטה. הוא ציין כי אין מקום לאפשר הגשת מסמכים נוספים לאחר מתן ההחלטה ובמיוחד כך כאשר מדובר במסמכים שהיו קיימים במועד מוקדם יותר (כך הוא הדין, למעט -באשר לאסמכתא רפואית הנוגעת למצב בת המערערים).

בהחלטה השלישית - ניתנה אורכה להשלמת ההפקדה, עד ליום 20.6.16 (בעוד התבקשה אורכה עד ליום 10.7.16).

(המערערים יוצגו בכל ההליכים באמצעות הלשכה לסיוע משפטי ובהתאם ניתן להם פטור מאגרה).

לאחר שקראתי את הודעת הערעור ואת החלטת כב' הרשם, אני מוצאת שאין מקום לקבל הערעור. בהקשר זה אפנה לפרקטיקה הנוהגת, המאפשרת להורות על דחיית הערעור, ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה. לעניין זה ר' החלטת כבוד השופטת ד. דורנר בבש"א 11157/02 עו"ד מורגנשטרן נ' מלמד, מיום 4.3.03; החלטת כבוד השופט א. גרוניס בבש"א 661/08 ע"א 10258/07 גולדבליט נ' מעלות הנביאים בע"מ, מיום 31.3.08; החלטת כבוד סגן הנשיא (כתארו אז) השופט צ. זילברטל בע"ר (מחוזי י-ם) 40347-08-10 גבאי נ' עבדי, מיום 1.9.10; החלטת כבוד השופט מ. סובל בע"ר (מחוזי י-ם) 34903-03-10 אייכנברונר נ' מועצה אזורית מרחבים, מיום 25.4.10; החלטת כבוד השופטת ת. בזק-רפפורט בע"ר (מחוזי י-ם) 37751-08-11 סלם נ' עמידר חברה לשיכון בע"מ, מיום 6.9.11; פסק דינו של כבוד השופט ר. וינוגרד בע"ר (מחוזי י-ם) 10864-04-14 ירונים נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ, מיום 23.4.2014 והחלטת כבוד השופט ר. יעקובי בע"ר ( מחוזי י-ם) 7409-01-16 פיקל נ. בנאי, מיום 16.2.2016.

(אציין כי משיבים 2-1 הגישו תשובה לערעור, אף שלא נדרשו לעשות כן ואף שלא נדרשתי לאותה תשובה).

באשר להחלטה הראשונה;

כב' הרשם קיבל את הטענה שהמצב הכלכלי של המערערים מצדיק התחשבות. עם זאת, באשר לסיכוי הערעור הייתה עמדתו כי אלה אינם גבוהים והוא אף כינה את אלה - "גבוליים". הנמקת כב' הרשם לכך הייתה כי במוקד ההליך בבית משפט קמא, עמדה תביעה לסילוק ולפינוי יד ונקבע ממצא עובדתי כי למערערים אין זכויות בקרקע. מתוך שקלול דברים אלה - הופחת כאמור סכום העירבון, מסך של 15,000 ₪ לסך של 7,500 ₪.

איני מוצאת שנפל פסול בהחלטה זו.

יש לזכור כי השיקולים בין מתן פטור מאגרה ובין מתן פטור מהפקדת עירבון בערעור - הם שונים.

"קיים שוני משמעותי ומהותי בשיקולים שצריכים להנחות את הרשם בבואו להחליט על דבר הפטור, בין אלה אשר די בהם לפטור מתשלום אגרה לבין אלה הצריכים להתקיים כדי לפטור מהפקדת עירבון. שהרי הפטור מאגרה הוא, בראש ובראשונה, עניין שבין המערער, המבקש לפתוח לפניו את שערי ערכאת הערעור ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה, לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה. המשיבים בערעור, ככאלה, אינם יכולים לקבול על פגיעה בהם או על נזק העשוי להיגרם להם, אך ורק משום שנהגו עם המערער לפנים משורת הדין ואיפשרו לו הגשת הערעור בטרם תשלום האגרה.

שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת עירבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת עירבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת עירבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים".

ר' בש"א 329/90 אברך נ. גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (1990), שם נאמר עוד, בהמשך הדברים:

"גישה זו, שעמדתי עליה זה עתה, מקובלת עלי. אכן, נכון הדבר, כי בית המשפט ראוי לו שיהיה רגיש לזכותו יסודית של בעל דין לערער על פסק-דינה של ערכאה ראשונה, וככל שרק ניתן, ראוי לפתוח את שערי בית המשפט בפניו. אולם, באותה מידה, מכל מקום כמעט באותה מידה, יש למנוע הטרדת שווא של המשיבים, עידוד הליכי סרק בפני בית המשפט והעמדת בעלי הדין האחרים בסיכון שתיגרמנה להם הוצאות, אפשר גם נכבדות, שבית המשפט ימצא כי ראוי שמקבל הפטור יישא בהן, אך ללא הועיל. לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק-דין של דרגה ראשונה - פסק­ דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור.

(ההדגשה שלי - ע.ז).

ר' גם בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים, פ"ד מה (5) 867 (1991); בש"א 9178/04 אלישיב נ' פז חברת נפט בע"מ (מיום 27.1.2005).

גם אם ניתן להקל בעת דיון בבקשה למתן פטור מאגרה, שונים פני הדברים, עת מבוקש פטור מהפקדת ערבון. במקרה זה - יש לבחון היטב את סיכוי הערעור, במיוחד עת מדובר במערער חסר יכולת וזאת כדי שהמשיב לא ימצא עצמו בחסרון כיס, ככל שידחה הערעור.

לאחר שעיינתי בפסק הדין החלקי שניתן בבמ"ש קמא (הכרעת כב' השופטת מ. ליפשיץ פריבס מיום 16.3.16 בת.א. 3809-02-13 ), מסכימה אני עם כב' הרשם כי סיכויי הערעור אינם נחזים כגבוהים. מבלי להדרש לכלל ההכרעה שם, יצויין רק כי נקבעו ממצאים עובדתיים, אשר לא בנקל תתערב בהם ערכאת הערעור. דובר בתביעות לפינוי וסילוק יד מרכוש משותף בנכס במבשרת ציון. בין השאר, נקבע כי חרף טענה בדבר זכויות במקום מכוח ירושה, עלה כי על אף חלוף שני עשורים מאז פטירת המוריש הנטען - לא הוצא צו ירושה, או צו קיום צוואה.

כנגד המערערים התקיימו גם הליכים פליליים, בגין בניה ללא היתר ואף ניתנו צווי הריסה אשר מן הדין היה לקיימם, עוד לפני מספר שנים. המערערים פעלו בעוד עניינים ללא הרשאה מהבעלים, כאשר נקבע מנגד כי הוכחו זכויות התובעים שם במקרקעין ולו בשיעור של 75%.

עוד צויין כי גם לו דובר בברי רשות, הרי שניתן לסיים ההרשאה, בכלל ובנסיבות העניין בפרט.

בין השאר נאמר גם כי לא הוכחו השקעות נטענות במקום.

עיקר הקביעות הן כאמור קביעות שבעובדה, והדרך להפוך קביעות שכאלה בפני ערכאת ערעור - אינה קלה.

הערכה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים עולה גם מהחלטת כב' השופטת מ. ליפשיץ פריבס, מיום 14.4.16 בבית משפט קמא וכן מהחלטת כב' השופט יועד הכהן מיום 29.5.16 בע"א 17148-05-16. האחרון הורה אומנם על עיכוב ביצוע ההכרעה, אך זאת בהתחשב בטענה שעסקינן בפינוי נכס אשר לפי הנטען משמש למגורים. הוא הוסיף כי הוא מורה על עיכוב על אף שקיימים ספקות באשר לסיכויי הערעור. עמדת שני השופטים הנ"ל ועמדת כב' הרשם - היא גם עמדתי.

בנסיבות אלה, הרי גם בשים לב לקושי הכלכלי הנטען - לא ניתן להתעלם מזכויות המשיבים להבטיח שיוכלו לקבל הוצאותיהם, ככל שהערעור יידחה. בנסיבות המתוארות, החלטה אשר מחד גיסא אינה פוטרת לגמרי מהפקדת עירבון ומנגד מפחיתה את גובה העירבון, נראית לי שקולה ומאזנת נכונה את טענות הצדדים.

אזכיר בהקשר זה כי לא כדבר שבשגרה יתערב בית משפט, בערעור על החלטת רשם, בעניין פטור מאגרה או עירבון.

"הלכה היא כי שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע [פורסם בנבו] (14.8.2012)). הטעם שבבסיס הלכה זו, הוא ששיקול דעת שיפוטי כולל בתוכו בחירה מתוך אפשרויות, שכולן בגדרי הדין מבחינת הקהילייה המשפטית (ראו: אהרן ברק שיקול דעת שיפוטי 29 (1987); בן-נון וחבקין, הערות שוליים 94–97 בעמ' 494). מתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות על פטור מתשלום אגרה או הפקדת עירבון דומה אפוא למתחם ההתערבות בהחלטות על הוצאות בסיום הליך, שהוא צר. התערבות זו מוגבלת למקרים של חריגה מסבירות ומקרים של פגם או טעות יסודיים שנפלו בשיקול הדעת של הערכאה המבררת, דוגמת אי מתן משקל הולם לשיקולים השונים או משנוצר חשש לעיוות דין (ראו: שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית 225 (מהדורה שנייה, 2008))".

ר' דברי כב' השופט ג'ובראן בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ. כנסת ישראל (ניתן ביום 21.7.14).

באשר להחלטה השנייה;

טענת המערערים כי הרשם לא התייחס לחומר שהוגש מטעמם במסגרת זכות התשובה, אינה ברורה.

עיון מלמד כי התשובה הוגשה ביום 23.5.16, בעוד החלטת הרשם, ניתנה רק ביום 24.5.16.

ממילא ברי כי כל הנדרש - אכן היה מונח בפני כב' הרשם.

מעבר לכך צדק כב' הרשם בהחלטתו כי אין לאפשר הגשת מסמכים חדשים במסגרת זכות תשובה, כאשר היה ניתן ואף צריך, להגישם עוד עם הבקשה.

לתשובה צורפו, בין השאר, מסמכים באשר לבדיקות הנערכות כעת להשלמת בירור באשר למצב רפואי של בת המערער 2 . אלו הם אכן מסמכים חדשים. ברם לא די באותם מסמכים, כדי לפטור מכל הפקדה, בשים לב לזכויות הצד שמנגד.

לא ניתן לשלול כי סכום העירבון הופחת ע"י כב' הרשם, גם בהתחשב באמור.

יוער כי באשר למסמכים הנוגעים למצב הכלכלי של המערערים, אכן היה צריך לצרף את אלה עוד לבקשה. ברם, מכל מקום, ברי כי הנחת כב' הרשם, אכן הייתה, שקיים קושי כלכלי.

באשר להחלטה השלישית;

מקום בו ניתנה אורכה של כ- 20 יום להשלמת הפקדת העירבון, ועת מדובר בערעור על הכרעה שניתנה עוד בחודש מרץ (כאשר ממילא היה ידוע מאותו מועד, שיש לפעול לאיתור הפקדה, גם אם טרם נודע גובהה) - לא מצאתי שמדובר בהחלטה חריגה המצדיקה התערבות בשק"ד כב' הרשם.

יש לזכור כי מדובר במערערים אשר לפי הכרעת בימ"ש קמא, יושבים בקרקע בה אין להם זכויות ולא מכבדים צווי הריסה שיפוטיים, אשר ניתנו זה מכבר.

בהמשך לכל האמור, נדחה הערעור על כל ראשיו.

מאחר ולא התבקשה תשובה, ממילא איני עושה גם צו להוצאות.

מאחר ועולה כי הערעור הוגש עוד ביום 7.6.16, אך הועבר לטיפול רק בצהרי יום 13.6.16 -

הרי שלפנים משורת הדין, בשים לב לסמיכות בין מועד מתן פסק דין זה, למועד בו יש להשלים הפקדת העירבון ומכוח הסמכות הטבועה להאריך מועדים - ניתנת אורכה מקבילה לפרק הזמן בו הושהה הטיפול בערעור.

מכאן שיש להשלים הפקדת העירבון, בגובה שקבע כב' הרשם - עד ליום 26.6.16.

פסק הדין יומצא לצדדים.

המזכירות תקבע מעקב בהתאמה בפני כב' הרשם, לבדיקת השלמת הפקדת העירבון.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ו, 16 יוני 2016, בהעדר הצדדים.