לפני שתי בקשות, האחת בקשה לפטור מאגרה והשנייה, בקשה לפטור מערבון, שהוגשו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בראשון לציון, מיום 17.3.16 , בה"פ 51162-12-14 (כב' השופט רפי ארניה).

הבקשה לפטור מאגרה

בבקשה לפטור מאגרה נטען, כי המבקשת מקבלת גמלת הבטחת הכנסה ומשכך על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות") מהווה אישור הביטוח הלאומי שצורף ראיה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה. עוד הצהירה המבקשת שהכנסתה מידי חודש בשנה האחרונה היתה בסך של 5,318 ₪ מהביטוח הלאומי כמפורט בתדפיס הביטוח הלאומי שצורף ומסכום זה היא מפרנסת את שני ילדיה המשרתים בצבא ולנים בבית מידי יום וכן את עצמה. המבקשת הצהירה שהיא מתגוררת בדירה של חלד ומשלמת דמי שכירות בסך של כ-550 ₪ לחודש. המבקשת פירטה בתצהירה את הוצאות אחזקת הבית כפי שפורטו בתדפיס חשבונה וכן בתדפיס כרטיס האשראי וכן הצהירה שאין לה תוכניות חסכון או קופות גמל ואין לה רכב. עוד הוסיפה בתצהירה שאין לה במי להיעזר, היא לוותה מחבריה וגם מגמ"ח כספים ונגמרו לה מקורות המימון כאשר לטענתה, חובותיה מסתכמים בסך של 30,000 ₪. עוד טוענת המבקשת, כי סיכויי הערעור טובים כמפורט בהודעת הערעור.

ביום 17.5.16 צרפה המבקשת תדפיסי כרטיסי אשראי נוספים לבקשתה (בגין חודשים 12-10/15) ולפיכך הורתי שהצדדים יתייחסו בתגובה מטעמם גם למסמכים אלו.

המשיבים 3-2 מתנגדים לבקשה לפטור מאגרה. לטענתם, הבקשה אינה עומדת בתנאים המצטברים הקבועים בתקנות למתן פטור מאגרה. סיכויי המבקשת לזכות בערעור קלושים, שכן הערעור רובו ככולו מבוסס על קביעותיו העובדתיות העובדתיות של בית משפט קמא. בנוסף המבקשת לא פירטה בבקשתה את סיכויי הערעור ולמעט אמירה סתמית לפיה יש לה סיכויים טובים להצליח כמפורט בערעור בחרה שלא להתייחס בתצהירה לסיכויי הערעור ולפרט מדוע לדעתה קיים לה סיכוי טוב לזכות בערעור. למבקשת מסגרת בבנק בסך של 5,000 ₪ ובכרטיס האשראי מסוג ויזה עומדת למבקשת מסגרת של 4,500 ₪. בכרטיס מסוג ישראכרט המסגרת לא ידועה מאחר שלא צורף לתדפיסים. המבקשת תורמת למוסדות דת סך של לפחות 304 ₪ לחודש, סכום המגיע לכ- 3,648 ₪ לשנה. למבקשת יתרת משיכה בחשבונה בסך של 11,379.15 ₪ ויתרתה העדכנית היא 6,379 ₪. מדפי הבנק ניתן ללמוד כי המבקשת שהתה בחופשה באילת במהלך חודש ינואר 2016 ואף ביקרה במצפה התת ימי באילת ביום 27.1.16 ושילמה עבור המצפה התת ימי סך של 615 ₪. דפי הבנק ותדפיס כרטיסי האשראי מלמדים כי המבקשת מחזיקה במספר קווי טלפון (בזק, הוט מובייל, גולן טלקום). דפי הבנק ותדפיסי כרטיסי האשראי מלמדים עוד, כי בבעלות המבקשת מספר פוליסות ביטוחי בריאות/חיים (הפניקס כלל חיים בריאות, דקלה) ואף ביטוח אלמנטרי בחברת כלל, שלא ברור אם הוא עבור רכב או דירה. למבקשת גם מנוי לעיתון השבועון לבית היהודי. המבקשת לא צירפה ריכוז יתרות בבנק, ממנו ניתן היה ללמוד אם ברשותה קופות גמל או תוכניות חסכון וכיוצ"ב. בנוסף, המבקשת לא התייחסה בתצהירה לייצוגה על ידי עורך דין פרטי בהליכים המשפטיים.

המדינה טענה בתגובתה לבקשה לפטור מאגרה, כי היא אינה צד להליך העיקרי ואין לה מידע בכל הנוגע אליו מעבר לבקשה ולנספחיה. אף אין לה מידע בדבר היכולת הכלכלית של המבקשת מעבר למה שפורט בבקשה. עם זאת, צויין, כי נראה שלא נפרשה בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ולא צורפו מלוא המסמכים הנדרשים בהתאם לדרישת בית המשפט וכפי הנדרש בהתאם לפסיקה, כך לא פורטו חיובי אשראי מסוג ישראכרט ומסוג ויזה, עובר לחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה. כן לא צורף אישור מהבנק על העדר קופות גמל או חסכונות. בנוסף, נכון ליום 2.5.16 קיימת יתרת זכות של 6,379.15 ₪ בחשבון העו"ש על שם המבקשת וכן יתרה למשיכה (מסגרת) בסך של 11,379.15 ₪. כמו כן המבקשת מסתייעת בשירותי עורך דין בהליך ולא התייחסה בתצהירה לעניין מימון הייצוג.

בתשובה לתגובת המשיבים 3-2 טענה המבקשת, כי בית המלון באילת, סובסד על ידי עיריית פתח תקווה למעוטי יכולת וכן הוסיפה, כי כרטיס הישראכרט, הוא כרטיס מסוג "לייף סטייל" שהמבקשת לא עושה בו שימוש, כעולה מחיובי הבנק. בכל הנוגע לתרומות, מדובר בתרומות בסכומים קטנים של 50 ₪ לפי אמונתה של המבקשת וכפי שניתן לראות אלה הולכים ופוחתים. עוד ציינה שפוליסות הבריאות הן לפי קופת החולים.

המשיב 1 לא הגיש תגובה לבקשה לפטור מאגרה.

הבקשה לפטור מערבון

בבקשה לפטור מערבון , טוענת המבקשת, כי יש לה סיכויים טובים לזכות בערעור וכי אין לה יכולת כלכלית להפקיד את הערבון. בבקשה חזרה המבקשת על הטענות שהעלתה בבקשתה לפטור מאגרה וכן הוסיפה, כי לא שהתה בחו"ל או בבית מלון במשך 20 השנים האחרונות, למעט פעם אחת לאחרונה, שבה שהתה באילת בבית מלון מסובסד מטעם עיריית פתח תקווה למיעוטי יכולת וכן ציינה, כי בתדפיס ניתן לראות תרומות בסכומים קטנים לפי אמונתה שעליה ליתן מעשר גם אם אין לה ומדובר בסכומים קטנים של 50 ₪ והללו הולכים ופוחתים. המבקשת צרפה לבקשה זו תדפיסי כרטיסי אשראי עבור חודשים 12-10/2015 וכן 3-1/16 וציינה שאמנם יש לה שני כרטיסי אשראי, אך בכרטיס הישראכרט היא אינה עושה שימוש כפי שניתן לראות בחיובי חשבון הבנק ולכן לא צורף.

בתגובה לבקשה לפטור מערבון, חזרו המשיבים 3-2 על הטענות שהועלו במסגרת תגובתו לבקשה לפטור מאגרה והוסיפו כי, המבקשת אינה משלמת את ההוצאות שנפסקו לחובתה בפסק הדין של בית משפט קמא ולאור התחמקותה זו, הרי שמתחייב חיובה בהפקדת הערבון וזאת מעבר לנימוקים המשפטיים. בנוסף, נטען, כי טענת המבקשת שלא שהתה במלון ב- 20 השנים האחרונות, נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ותימוכין. בנוסף, גם טענתה בדבר סבסוד המלון באילת אין בה ממש, שכן, אין לכך קשר לסכום של 615 ₪ ששולם למצפה התת ימי באילת.

המשיב 1 לא הגיש תגובה גם לבקשה זו.

דיון והכרעה

חובתו של המבקש בבקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון, היא להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון ואת סיכויי ההליך.

במקרה דנן, נראה לכאורה כי מצבה של המבקשת אינו מן המשופרים, נוכח הצהרתה שאין לה תכניות חיסכון, קופות כלשהן ורכב כמו גם נוכח גובה הכנסתה בסך של 5,318 ₪ בחודש, שהיא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי בגין קצבת שארים (ולא בגין גמלת הבטחת הכנסה). בנספחים קיימת התייחסות לזכאות להשלמת הכנסה שארים לתקופה של שלושה חודשים בלבד ובהמשך שוב זכאות לגמלת זקנה ושארים עבור חודשים אפריל-מאי 2016. גם אם האישור שצורף מלמד לכאורה, כי המבקשת קיבלה השלמת הכנסה שארים לחודשים ינואר – מרץ 2016, ויש בכך כדי להוות ראייה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה (תקנה 14 (ה) לתקנות), עדיין, מדובר בתקופה מסוימת וקצרה ואין בכך כדי לפטור את המבקשת מהבאת תשתית עובדתית לתמיכה בבקשתה. בענייננו, עיון בתדפיס העו"ש שצירפה המבקשת לבקשתה מעלה, כי למבקשת יתרה עדכנית נכון ליום 4.5.16 בסך של 6,379.15 ₪ וכן יתרה למשיכה בסך של 11,379.15 ₪. המבקשת תורמת למוסדות דת שונים סכומים כל חודש ובבעלותה מספר פוליסות. המבקשת טענה, כי אין לה במי להעזר ונגמרו לה מקורות המימון וכן טענה כי יש לה חובות לאחרים בסך של 30,000 ₪, אך לא סיפקה פירוט ואסמכתאות לעניין החובות הנטענים. המבקשת אף לא פירטה בתצהירה כיצד ניסתה לגייס את המשאבים הדרושים להפקדת הערבון, האם פנתה לבנק לצורך קבלת הלוואה וכן לא הצהירה כי ניסתה לגייס כספי הערבון מקרובי משפחתה וכי הדבר לא עלה בידה. בנוסף, לא התייחסה המבקשת בתצהירה לסוגית מימון שכר טרחת עורך דינה בהליך זה.

בזהירות הראוייה לשלב זה ייאמר שאין מקום לקבוע שסיכויי הערעור קלושים.

נוחכ האמור לעיל, הבקשות מתקבלות חלקית באופן שהמבקשת תשלם מחצית האגרה ואילו את סכום הערבון אני מעמיד על סך של 10,000 ₪.

המבקשת תפקיד את סכום הערבון כאמור לעיל בקופת בית המשפט עד ליום 24.7.16.

היה ולא יופקד הערבון ותוגש הודעה לתיק בית משפט עד למועד זה, הערעור יירשם לדחייה.

המבקשת תשלם את מחצית האגרה עד ליום 24.7.16. היה ולא תעשה כן, יימחק ההליך.

משימה למתן החלטה ליום 25.7.16.

78313

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בסמכותי כרשם, בהעדר הצדדים.