הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעת התובעת, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 2.10.12, בהתאם להוראת סעיף 4ג' לוק הפלת"ד.

התובעת, ילידת 1952, נפגעה בתאונת דרכים בעת שנסעה ברכב המבוטח ע"י הנתבעת, ורכב אחר התנגש ברכב בו נסעה מאחור.

התובעת הועברה באמבולנס לבית חולים שערי צדק, כשהיא סובלת מחבלה בצוואר ובגב. צילומים שבוצעו לה היות תקינים ובבדיקתה צוינה הגבלה קלה בתנועות. היא שוחררה לאחר בדיקה עם המלצה למנוחה 4 ימים ומעקב רפואי.

התובעת המשיכה להיות במעקב רפואי בו עלו תלונות לסחרחורות, כאבי ראש וכאבים בעמ"ש צווארי וגבי, עברה בדיקת EMG שהדגימה רדיקולופטיה צווארית ומותנית, והיא הופנתה לקבלת פיזיוטרפיה, אותה קבלה במשך 3 טיפולים. התיעוד הרפואי מסתיים בחודש 1/13.

התובעת מבקשת כי ייפסק לה פיצוי בסך של 31,522 ₪, הכוללים: פיצוי בגין כאב וסבל בסכום המקסימלי שמאפשרת תקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים של נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 (17,500 ₪); פיצוי בגין הפסד שכר בעבר למשך 11 יום (4,022 ₪); פיצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד (5,000 ₪); פיצוי בגין הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד (3,000 ₪) ופיצוי בגין עזרת צד ג' (2,000 ₪).

הנתבעת לעומתה טוענת כי מדובר בפגיעה קלה ביותר שהתובעת החלימה ממנה באופן מלא בהתחשב בכך שבמשך 4 שנים, נכון להיום, אין תיעוד בדבר תלונה כלשהי. לטעמה של הנתבעת מדובר ב"פגיעה של מה בכך" שאינה מצדיקה הגשת תביעה. לטעמה התובעת לא הוכיחה איזה מנזקיה הנטענים (גם הטענה להפסד שכר נסתרת מהעובדה ששכרה בחודש 10/12 זהה לזה שבחודש לפני ואחרי) ולפיכך יש לפסוק לה, לכל היותר, פיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 3,000 ₪.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים והמסמכים שצורפו, ובהתחשב בהסדר הדיוני, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך של 6,500 ₪ בצירוף החזר אגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 11% בצירוף מע"מ.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.