1. בפני בקשה דחופה לביטול צו הריסה מנהלי ולעיכוב ביצועו לפי סעיף 238 א' (ז) (1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965.
2. המבקש טען בפתח הבקשה שהצו ניתן על ידי מהנדס המשיבה ביום 2.5.16 ונמסר לו ביום 6.5.16, בהתייחס לחנותו של המבקש בקומת הקרקע של המרכז המסחרי הידוע כ"בניין הוד", ברח' בן גוריון 4, קריית מלאכי (גוש 2407, חלקה 74), לגבי קיר מבלוקים ו- 4 תריסי גלילה שנבנו והותקנו על ידי המבקש.
3. עקרי טענותיו של המבקש בגוף הבקשה, שנתמכה בתצהירו, הינן כדלקמן-

המבקש הינו כבן 80, מזה שנים רבות הינו בעליו של עסק ותיק הידוע בשם "אופנת אורן", בתחום מכירת מוצרי הלבשה.

המבקש הינו הבעלים/החוכר של החנות הממוקמת במרכז המסחרי הנ"ל, ומצבו הבריאותי אינו שפיר.

במהלך השנים החנויות בקומת הקרקע של המרכז המסחרי המדובר ביצעו הרחבות שונות, וזאת באין מפריע מצד הרשויות, וניתן לומר שאף בעידודן, או לפחות בעצימת עינם מצדן, במטרה לחזק את הפעילות במרכז המסחרי.

בעלי החנויות בקומת הקרקע של המרכז המסחרי יזמו באמצעות אנשי מקצוע תכנית ובקשת היתר כוללת לצורך מיסוד ורישוי התוספת לחנויות, לרבות התוספת לחנותו של המבקש, נושא הבקשה הנדונה. התוכנית האמורה הוגשה למשיבה לפני למעלה משנה, אלא שלא חלה התקדמות בעניין זה, והמבקש שהמתין עד לאחרונה בסבלנות לקבלת ההיתר המתאים, החליט לנהוג כשכניו, ו"סגר" בהתאמה את השטח הצמוד לחנותו על פי המתווה בבקשת ההיתר, על מנת שזה ישמש כתוספת לחנות.

המשיבה לא הוציאה צווי הריסה מנהליים כנגד שכניו של המבקש ולכן ההליך שננקט על ידי המשיבה הינו בבחינת אכיפה בררנית, ולפיכך נטען להגנה מן הצדק.

ההליך ננקט כנגד המבקש מטעמים פסולים ובזיקה לכתבה שפורסמה בעיתון מקומי.

צו ההריסה המנהלי שהומצא למבקש אינו נושא תאריך.

המדובר בבניה שהסתיימה והייתה לעובדה מוגמרת.

הועלו טענות נוספות לגבי סמכותו והסמכתו של מהנדס העיר בכל הנוגע להוצאת צו הריסה מנהלי, ולהעדר התייעצות עם היועצת המשפטית של המשיבה טרם הוצאת הצו.

מן הראוי ליתן משקל מתאים להיתכנות ממשית וגבוהה לקבלת היתר בניה בתוך זמן קצר.

המדובר בבניה פעוטה שבעיקרה עשויה תריסי גלילה, ולפיכך הינה בבחינת זוטי דברים.

נקבעה לכלל בעלי החנויות פגישה דחופה עם ראש העיר להסדרת חריגות הבנייה במקום ביום 24.5.2016, והוצגה הזמנה מטעם מהנדס העיר (נספח 5 לבקשה).

מאזן הנוחות במקרה זה, במיוחד נוכח בקשת ההיתר התלויה ועומדת בפני המשיבה, ובשים לב לסיכויי היתכנותה, נוטה בעד התליית צו ההריסה המנהלי למשך פרק זמן סביר של 12 חודשים לצורך השלמת הליך היתר הבניה.

1. סבורני שיש מקום לברר את הטענות שהעלה המבקש בבקשתו במעמד הצדדים, וזאת מבלי שיש בכך כדי לחוות את דעתי באשר למשקלם של טענותיו או לגבי סיכויי קבלתן.

עם זאת, ראיתי לנכון לציין, כבר בשלב זה, לעניין הטענה שצו ההריסה שהומצא למבקש אינו נושא תאריך, שהמבקש הצהיר שצו הריסה נמסר לו ביום 1.5.16 בצהריים (סעיף 18), בסמוך ממש לסיום הבנייה, כך לטענתו. זאת ועוד, לעניין הטענה שלפיה החריגה שבוצעה הינה בבחינת זוטי דברים, הרי שיש לשים לב שעל פי נתוני המשיבה, המדובר בבניית קיר בלוקים באורך של כ- 11.5 מטר והתקנת תריסי גלילה באורך של 12.6 מטר, וספק בעיני, כך על פני הדברים, האם ניתן לראות בחריגה שבוצעה "זוטי דברים".

1. קובע לדיון בנוכחות המצהירים ביום 23.5.2016, בשעה 12:30.
2. המשיבה תגיש תגובתה עד ליום 19.5.2016 בשעה 14:00, ובד בבד תמציא העתק מהתגובה ישירות לב"כ המבקש.
3. בשים לב לאמור לעיל, אני מורה על עיכוב ביצוע הצו בכפוף להפקדה בסך של 7,500 ₪ במזכירות בית המשפט, וזאת עד ליום 19.5.2016, על מנת להבטיח את הוצאות המשיבה במידה והבקשה תידחה.

ככל שלא תבוצע ההפקדה הנ"ל בקופת בית המשפט בתוך המועד שנקבע, יראו את עיכוב הביצוע כמבוטל.

1. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.