לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף חוות דעת משלימה של פרופ' אור-נוי, בעקבות דוח חקירת אירוע שנכתב ביום 17.2.2014 בקשר לאירוע נשוא התביעה, וגולה למבקשים על פי החלטתי מיום 5.2.2019.

רקע

1. מדובר בתביעת נזקי גוף, אשר על פי הנטען נגרמו לקטינה בת חודשיים עקב טיפול לקוי שקיבלה במהלך פינויה על ידי ניידת מד"א ממרפאה ברהט לבית החולים סורוקה. בתביעה נטען כי במהלך פינויה, במשך כחצי שעה, לא טיפל הפרמדיק מטעם המשיבה בהיפוגליקמיה קשה ממנה סבלה התינוקת, דבר שגרם לה לנזק מוחי והותיר בה נכות נוירולוגית.

2. כתב התביעה הוגש בטרם נודע למבקשים על דוח החקירה, בהתבסס על המידע שהיה ברשותם ומידע שקיבלו ממד"א.

בחודש דצמבר 2018, במהלך ניהול התביעה, התברר למבקשים כי התקיימה במד"א חקירה של האירוע ותוצאותיה היו דרמטיות.

הדבר נודע למבקשים לאחר כישלון הליך גישור בין הצדדים, בעקבותיו הגישו המבקשים בקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון בקשר לתחקור האירוע.

ביום 12.12.2018 הגיש ב"כ המבקשים בקשה להורות למד"א לגלות את המסמך המתעד "שיחת ברור מקצועית" שנערכה בין מד"א לבין הפרמדיק בקשר עם האירוע נשוא התביעה. בבקשה נמסר כי ביום 11.12.2018 הועבר תצהיר מטעם המשיבה ממנו עולה כי בידי המשיבה סיכום פנימי של שיחת בירור מקצועית שנערכה לפרמדיק ולטענתה המסמך מהווה תרשומת פנימית חסויה (תשובה לשאלה 4).

3. מד"א סירבה בתוקף לגלות את המסמך, בטענה לחיסיון של ועדת בקרה ואיכות, לפי סעיף 22 לחוק זכויות החולה. בהחלטתי מיום 5.2.2019 קבעתי כי יש להיעתר לבקשת המבקשים לחשוף את המסמך – דוח חקירת האירוע מיום 17.2.2014 (להלן: "הדוח") בשל הרלוונטיות שלו להליך ומשלא הוכח כי על המסמך חל חיסיון.

4. יצוין כי עד כה התנהלו שני דיוני קדם משפט ודיון הוכחות אחד, בו נחקרו פרופ' אשר אור-נוי, מומחה מטעם המבקשים; גב' אלנמר פאיזה, סבתה של הקטינה; ומר אלמנר חאמד, אביה של הקטינה. חוות הדעת של פרופ' אשר אור-נוי צורפה לכתב התביעה (בהמשך צורפה השלמה לחוות דעתו כמענה לחוות דעת המומחים מטעם מד"א). לאחר חשיפת הדוח ערך המומחה, לבקשת המבקשים, השלמה לחוות דעתו על בסיס הנתונים החדשים שבדוח.

הבקשה לתיקון כתב התביעה

5. ביום 19.5.2019 הגישו המבקשים "בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת חוו"ד". המבקשים מעוניינים להוסיף את חוות דעתו המשלימה של פרופ' אור-נוי, אשר לטענתם מחויבת לנוכח המשמעויות העולות מהמסכת העובדתית והרפואית שהתגלתה מתוך הדוח, ולנוכח חומרתה.

לבקשה צורף נוסח כתב התביעה המתוקן וחוות דעתו המשלימה של פרופ' אור-נוי.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה לתיקון כתב התביעה. לטענת המשיבה, בקשת התיקון אינה נתמכת בתצהיר ולכן יש לדחותה על הסף.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי המבקשים מטעים את בית המשפט בכך שהתמונה המצטיירת מהבקשה היא כי תיקון כתב התביעה משקף אך ורק הוספת חוות דעת רפואית. לטענת המשיבה, מדובר למעשה בתיקון כולל של כתב התביעה, הכולל מחיקה והוספה של סעיפים, הוספת מילים בתוך סעיפים, לרבות בעניינים שאינם נוגעים לחוות הדעת החדשה או לעובדות שהתבררו למבקשים כתוצאה ממסירת המסמכים.

לטענת המשיבה, הבקשה מנוסחת באופן כוללני מבלי ליתן הסבר מדוע דרוש כל אחד מהתיקונים המבוקשים וללא הסבר כיצד התוספות יסייעו להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, וכל מטרתם היא "מקצה שיפורים" לאחר שהתקיים דיון הוכחות.

7. לאחר שהוגשה תגובת מד"א, הגישו המבקשים את המסמך המתוקן בפורמט "עקוב אחר שינויים", המאפשר לראות את ההבדלים בין כתב התביעה לכתב התביעה המתוקן. כן צירפו את תצהירו של ב"כ המבקשים, עו"ד נמרוד טויסטר, שהצהיר כי הבקשה לתיקון כתב התביעה וכתב התביעה המתוקן נערכו על ידו לאור הממצאים שנתגלו בעקבות חשיפת דו"ח חקירת האירוע וחוות הדעת המעודכנת הנסמכת עליהם.

לטענת המבקשים, כל השינויים מתייחסים למידע החדש העולה מדברי הפרמדיק המובאים בדוח, ובהתבסס על חוות דעתו הנוספת של פרופ' אור-נוי.

דיון והכרעה

8. סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סד"א, אשר זו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

גישת בתי המשפט היא כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נעתרים לו ברוחב לב.

וכך נקבע באחת הפרשיות:

"ענינו הרואות כי סמכותו של בית המשפט בהתאם לתקנה 92 לתקנות הינה סמכות ששיקול דעת רחב בצידה ושבית המשפט רשאי להפעילה בכל עת במהלך ההליך המשפטי בדרך ובתנאים שייראו לו צודקים, ובלבד שהשתכנע שהתיקון המבוקש נדרש כדי להכריע הכרעה מלאה במחלוקת שבין בעלי הדין... בנוסף נקבע לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי כל עוד נזקו של הצד שכנגד מתמצה בטרחה הדיונית הנוספת שנגרמה לו עקב התיקון, הרי שתמיד ניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות לטובתו" (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (1.1.2015), פסקה 13 לפסק דינו של כב' השופט י. דנצינגר).

9. גם אם מסתמנת כיום מגמה מחמירה יותר, הרי שבנסיבות הייחודיות של המקרה דנן, יש לאפשר את תיקון כתב התביעה. הצורך בתיקון נובע, כל כולו, מהתנהלות המשיבה. עובר להגשת התביעה המקורית (ביום 18.5.2015) ובמהלך בירורה, הסתירה המשיבה מהמבקשים דבר קיומו של הדוח ואת תוכנו של הדוח. זאת חרף הליך גילוי מסמכים שהתנהל בין הצדדים בשנת 2017. יתרה מכך, תוכנו של הדוח מעיב על התיעוד שכן נמסר לידי המבקשים.

המבקשים, מצידם, לא השתהו מרגע שנודע להם דבר קיומו של הדוח. בהתאם להסכמות הדיוניות, משלא צלח הליך הגישור, הם פעלו בצורה נמרצת לקבל את הדוח, תחילה בפניות ישירות אל המשיבה ובהמשך בהגשת בקשות לבית המשפט.

משנמסר לידיהם המסמך, הוא הועבר למומחה מטעמם שהכין חוות דעת עדכנית ובתוך זמן קצר הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה.

10. תוכנו של המסמך, שנכתב על ידי מפקח אגף הרפואה במרחב נגב ולכיש, מתאר את מהלך הפינוי של הקטינה והבדיקות שנעשו לה, הן לפני הפינוי והן במהלך הנסיעה לבית החולים סורוקה. המסמך מתאר איזה מכשור רפואי עמד לרשות צוות האט"ן, מדדים שנמדדו לקטינה, העיתוי בהם נמדדו ונכונות הרישומים, מצבה הקליני של הקטינה והערכה של קבלת ההחלטות בעת האירוע. נמתחה ביקורת על התנהלות הפרמדיק, אופן הטיפול ואופן תיעוד הדוח הרפואי של האירוע. המסמך כלל המלצות הנוגעות להמשך עבודתו של הפרמדיק במד"א.

מהאמור עולה כי המסמך רלוונטי להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, והוא צריך לעמוד לרשותו של מומחה שמחווה דעתו בשאלות אלה. המסמך נערך יומיים לאחר האירוע נושא התביעה, והוא מביא בחלקו את גרסתו של הפרמדיק שטיפל בקטינה בשעת האירוע. למסמך יש חשיבות לא מבוטלת להבנת השתלשלות האירועים ולשאלה האם הקטינה קיבלה טיפול ראוי במהלך הפינוי. המסמך שייך לגרעין המחלוקת שבין המבקשים למד"א, ועשויה להיות לו נגיעה לשאלת החבות, הקשר הסיבתי והנזק.

תיקון כתב התביעה אינו משנה מעילת התביעה המקורית, מהמחלוקת או מזהות בעלי הדין. והתוספת של תוכן המסמך שופכת אור על פרטי ההתרחשות. המסמך היה בחזקת מד"א החל מיום עריכתו וכך גם האמור בו, ואינו בגדר "הפתעה" לגורמי מד"א.

11. לא מצאתי הצדקה לחייב את המבקשים לנמק את השינוי בכל סעיף וסעיף שתוקן בנוסח כתב התביעה המתוקן. כל השינויים נובעים באופן ישיר מהמידע החדש שנגלה למבקשים בעקבות חשיפת המסמך, שמילא למבקשים פער עובדתי ב"חלל זמן" רלוונטי בקשר לאירוע נושא התביעה. בנסיבות אלה, המבקשים רשאים לא רק להוסיף השלמה לחוות דעת רפואית, המסתמכת על המידע החדש, אלא גם להוסיף טענות עובדתיות ומשפטיות העולות לשיטתם מהמסמך.

סוף דבר- הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

המשיבה תשלם למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 5,000 ₪.

כתב התביעה המתוקן ונספחיו מתקבלים לתיק בית המשפט.

הנתבעת תגיש כתב הגנה במועדים הקבועים בתקנות.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ט, 01 יולי 2019, בהעדר הצדדים.