החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לפטור מאגרה בערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו בת.א 38058-04-15 בפני כב' השופט עמית יריב מיום 31.03.2016, במסגרתו נדחתה התנגדות המבקש לביצוע שטר חוב על סך של 10,000 ₪ בגין הלוואה אותה נטל מהמשיבה לצורך מימון לימודיו.

1. לטענת המבקש, נותן ההלוואה בפועל היה צד ג', המכללה אליה נרשם, אשר לא נתנה למבקש הסבר על עניין ההלוואה ומהותה כנדרש בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג- 1993. לטענת המבקש, הוא עולה חדש, אשר במועד עלייתו בקש ללמוד קורס מחשבים, כאשר נאמר לו כי הקורס יתנהל בשפה הרוסית ובפועל ובשל כך שהקורס התנהל בשפה העברית הוא כלל לא השתתף בקורס. לטענת המבקש כלל לא ידע על ההלוואה ומעולם לא נפגש עם נציגי המשיבה.
2. בבקשתו לפטור מאגרה טען המבקש כי מצבו הכלכלי בכי רע. המבקש צירף לבקשתו תלושי משכורת מהם עולה כי הוא מרוויח סך של 5,000 ₪ לחודש. לטענת המבקש הוא שוכר דירה אשר עלותה החודשית היא 1,800 ₪ לחודש בהתאם לחוזה השכירות שצירף. לטענת המבקש יש לו חובות בהוצאה לפועל ובמסגרת איחוד תיקים הוא משלם סך של 400 ₪ לחודש, כאשר יתרת משכורתו משמשת אותו להוצאות הקיום השוטפות.
3. עוד טען המבקש כי אין לו רכב, או דירה או כל נכס מקרקעין אחר.
4. המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות הבקשה. לטענתה המבקש אינו עומד בתנאים המצטברים למתן הפטור- אי מסוגלות לעמוד בחיוב האגרה והליך מגלה עילה. לטענתה, מדפי החשבון שצירף המבקש עולה כי נכון ליום 20.4.16 יש לו יתר זכות בחשבון בסך של 8,736 ₪. וכי קיימת הוראת קבע לחסכון בסך של 200 ₪ לחודש. עוד נטען כי מופקדים סכומי שונים לחשבון בסך של אלפי שקלים, כך למשל ביום 15.1.16 הופקד סך של 4,320 ₪ וביום 22.3.16 הופקד לחשבונו מהמל"ל סך של 4,209 ₪.
5. עוד טענה המשיבה כי ההליך אינו מגלה עילה, שכן פסק דינו של בית המשפט השלום מתבסס על עובדות כאשר במסגרת בירור התביעה קרסה עדותו של המבקש.
6. היועמ"ש הגיש תגובתו וציין, כי המדינה אינה צד להליך ולא בכל מקרה יש צורך בהגשת תגובתה בסוגיית האגרה. יחד עם זאת צוין כי אין במסמכים שצורפו על ידי המבקש כדי לפרט גובה החיסכון בגינו הוא מפריש סך של 200 ₪ לחודש לתוכנית חסכון.
7. המבקש הגיש תשובתו וטען כי לאחר תשלום שכר דירה, חובות להוצאה לפועל ותשלום עבור שימוש באינטרנט וטלפון נותר בידיו סך של 2,600 ₪ למחייתו וסך זה משמש למחייה, אוכל, שתיה, נסיעות ועוד.
8. לעניין החיסכון טען המבקש כי הצטברו בקופה זו סך של 400 ₪ בלבד אשר נועדו לממן כרטיס טיסה לארץ עבור אמו.
9. עוד טען המבקש ביחס לסיכויי הערעור וציין כי המדובר בסיכויי הערעור גבוהים.

המסגרת הנורמטיבית

1. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה  מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של  תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").

1. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
2. ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."

1. על מנת שינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
2. הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל  על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).
3. "חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (ענין מעוז).
4. יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
5. בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר עיון בטענות הצדדים עולה כי אכן מצבו של המבקש אינו מן המשופרים, כאשר למבקש חובות בהוצאה לפועל, במסגרתם הוא מצוי באיחוד תיקים ומשלם סך של 400 ₪ לחודש וכן עולה כי משכורתו היא בסך של 5000 ₪ כאשר מתוכם נדרש המבקש לשלם שכר דירה והוצאות מחייה.
2. על אף האמור עולה כי המבקש לא פרס תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי. כך למשל המבקש לא צירף כל אסמכתה לעניין חשבון החיסכון אליו הוא מפקיד סך של 200 ₪ לחודש, וטענתו כי חסך 400 ₪ לא נתמכה בתצהיר מטעמו. עוד אוסיף כי המבקש בתשובתו לא התייחס לטענת המשיבה לעניין הסכומים שהופקדו לחשבונו של המבקש לרבות ליתרת הזכות שהייתה בחשבונו נכון ליום 20.4.16.
3. בנוסף, המבקש מיוצג בהליך זה על ידי עו"ד פרטי ונוכח טענתו בדבר קושי כלכלי לשאת בתשלום האגרה, אך ראוי היה כי יידרש בבקשתו לאופן תשלום ומימון שכר טרחתו. הדבר לא נעשה וממילא יש בכך כדי לגרוע מ"עוצמת" טענתו (ראו - ע"א 7764/01 פופלבסקי נ' עו"ד אלון נשר).
4. בנסיבות האמורות ובשים לב כי המבקש לא פרס תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי אין מקום למתן פטור מלא מאגרה. יחד עם זאת ובשים לב כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים ראיתי לנכון להפחית האגרה ולהעמידה על סך 500 ₪.
5. המבקש יפקיד האגרה עד ליום 24.7.16.
6. ככל שלא תופקד האגרה עד למועד האמור יימחק הערעור.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ו, 22 יוני 2016, בהעדר הצדדים.