1. בפניי בקשת רשות ערעור בהתאם להוראת סעיף 29 ב' לחוק הבוררות על פסק הבוררות של כב' השופטת בדימוס נחמה מוניץ מיום 20.5.19, בגדרו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סכום של 937,161 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת ריבית והצמדה כחוק החל מיום 30.11.15 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט כמפורט בפסק הבוררות.

2. בהחלטה מיום 18.7.19 הוריתי למבקשת להבהיר מדוע מוקנית הסמכות לבית המשפט המחוזי וזאת נוכח תיקון לחוק הבוררות (תיקון מס' 4) מיום 26.11.18 אשר תיקן את הוראת סעיף 1 לחוק הבוררות וקבע : ""בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות".

3. מטרת התיקון ליצור התאמה בין סמכות השיפוט לגבי הליכי בוררות לנושא הבוררות ולקבוע כי בית המשפט המוסמך לדון בענייני בוררות הוא בית המשפט שלו נתונה הסמכות העניינית לדון בסכסוך הבוררות.

4. הפיצול בסמכויות השיפוט, לפני התיקון הייתה תלויה בפניה להליך הבוררות, ככל שהיא הייתה ביוזמת הצדדים הסמכות העניינית לדון בענייני בוררות הייתה מוקנית ככלל לבית המשפט המחוזי, לעומת זאת, במידה ובית המשפט הוא שמעביר את העניין לבוררות, או אז חלה הוראת סעיף 79 ב' (ג) לחוק בית המשפט, התשמ"ד-1984.

5. כתב התביעה בין הצדדים, הייתה תביעה חוזית כספית שסכומה עמד על סך 1,046,406 ₪ וברור שתביעה מסוג זה הינה בסמכות בית משפט השלום.

6. הקושי היחיד הינו בהוראת סעיף 3 לחוק הבוררות (תיקון מס' 4), התשע"ד-2018, הקובעת כי "חוק זה יחול על תובענה שנפתחה ביום הפרסום ואילך". יש לציין כי טרם העברת ההליך לבוררות, הוגשה תביעה על ידי המשיבה לבית המשפט השלום בקריות במסגרת תיק 63409-05-16, ובשל כך עולה השאלה לאור הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות (תיקון מס' 4), יש מקום להותיר את בקשת רשות הערעור, בבית המשפט המחוזי מאחר והתביעה המקורית הוגשה לבית המשפט בקריות לפני פרסום תיקון מס' 4.

7. אני סבור כי אין ממש בקושי זה שכן הגדרת "תובענה בתקנה 1 לתקנות סדר דין האזרחי, תשמ"ד-1984 היא "תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין בפני בית משפט...", ובתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח-2018, שטרם נכנסו לתוקף נקבע: "הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה". גם לפי חוק הבוררות השימוש במונח תובענה נעשה בהקשר להליכים המתנהלים בבית המשפט. משכך, אני סבור כי הגדרת תובענה בתיקון מס' 4 לחוק הבוררות הינו הליך לפי חוק הבוררות המוגש לבית המשפט, בקשת רשות הערעור הינה תובענה לפי חוק הבוררות, שהוגשה מספר חודשים לאחר כניסת תיקון מס' 4 לתוקף ועל כן, הסמכות הינה לפי הסמכות לדון בסכסוך והיא מסורה לבית המשפט השלום. ראו גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב הפ"ב (תל אביב) 32853-12-18 קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' פנינת עוזיאל בע"מ.

8. גם לפי הדין הישן, אני סבור כי הסמכות הייתה נתונה לבית המשפט השלום בקריות אשר העביר את הסכסוך לבוררות וזאת בהתאם להחלטת בית משפט השלום בקריות בתיק 63409-05-16, מיום 30.5.18 ואף מינה את הבורר לדון בסכסוך. משכך, גם לפי הדין הישן ועל פי הוראת סעיף 79 ב (ג) לחוק בתי המשפט הסמכות היא לבית המשפט שהעביר את הסכסוך לבוררות הוא המוסמך לדון בבקשת רשות הערעור.

9. המבקשת הודיעה לתיק בית המשפט ביום 23.7.19 שהיא מסכימה שהסמכות העניינית לדון בבקשת רשות הערעור, נתונה לבית המשפט השלום בקריות, ובשל כך, ביקשה בהתאם לסמכות בית המשפט בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט להעביר את בקשת רשות הערעור לבית המשפט השלום בקריות.

10. אי לכך, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשת רשות הערעור לפי חוק הבוררות, מסור לבית המשפט השלום בקריות ומורה על העברת הדין לבית משפט השלום בקריות.

11. לתשומת לב המזכירות בית משפט הקריות, שיש לשנות את סיווג התיק מ-רע"א ל- רע"ב (רשות ערעור בוררות).

12. בנסיבות אלו, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.