טוען...

החלטה שניתנה ע"י אלי אברבנאל

אלי אברבנאל08/03/2018

בפני

כבוד השופט אלי אברבנאל

התובעת

דינה קמיל

נגד

הנתבעים

1. בנק מזרחי טפחות בע"מ

2. אברהם אוליאל
3. אליעזר קמיל
4. מגדל חברה לביטח בע"מ

החלטה

1. לפני בקשה לדחיית התובענה בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין העברתה לבית המשפט המוסמך.

2. התובעת הגישה המרצת פתיחה ובה עתרה, בין היתר, לסעד הצהרתי, לפיו חתימה הנחזית להיות חתימתה על גבי ייפוי כוח בלתי חוזר, אינה חתימתה, ולפיכך שימוש שנעשה בייפוי הכוח האמור לצורך משכון זכויותיה בדירתה שבביתר עילית בטל ומבוטל.

3. ביום 29.6.2016 ביקש הנתבע 1 (להלן: "הבנק") על פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1982 (להלן: התקנות") "להעביר את התובענה לפסים רגילים" וכן "להורות על ניהול התובענה בתיק דנן, כתובענה המתנהלת במסגרת סדרי הדין הרגילים".

4. לאחר שהצדדים טענו בנושא, ביום 1.1.2017 התקבלה הבקשה. בהחלטה האמורה, נסקרו ההליכים עד כה כלהלן:

"אין חולק כי בשנת 2012 נתן הבנק הלוואה על שם המבקשת ובעלה (להלן: בני הזוג), אשר דירת המגורים של בני הזוג שימשה לה בטוחה. משהופר ההסכם, ותשלומי ההלוואה לא שולמו במועדם, פעל הבנק כדי לפרוע את החוב ובין היתר פעל כדי לממש את הבטוחה.

המבקשת טוענת כי מעולם לא חתמה על יפוי הכוח מיום 20.5.2012 שעליו מופיעה לכאורה חתימתה, אשר אושרה ע"י הנוטריון עו"ד אבי אוליאל (להלן: הנוטריון). המבקשת מוסיפה וטוענת כי מעולם לא ביקרה במשרדו של הנוטריון, כי בעלה ורק הוא נטל את ההלוואה, כי לא ידעה על נטילת ההלוואה, ולא היתה שותפה בכל דרך להתקשרות האמורה עם הבנק ולנטילת הכספים ממנו.

בתצהיר שהוגש לבית המשפט ושעליו נחקר, מאשר בעלה של המבקשת, מר אליעזר קמיל, את דברי אשתו.

בעדותו בבית המשפט מסר הנוטריון בין היתר:

'יש את המסמך וזה אומר שהיא בהחלט התייצבה עם בעלה במשרד שלי ... ובאופן כללי אוכל לומר שאין מצב שמישהו חותם על מסמך נוטריוני בלא שראיתי אותו וזיהיתי אותו על פי תעודת זהות, צילמתי את תעודת הזהות ווידאתי. במקרה הספציפי הזה הגיעו שניים. זיהיתי את האישה והיא חתמה בפניי, אלא אם כן באותו רגע בדיוק היא התחלפה, אך היא חתמה בפניי.'

מטעם המבקשת הוגשה חוו"ד מומחית בשאלה אם החתימה שעל המסמך היא חתימתה של המבקשת. הבנק חולק על חוות הדעת ומבקש לבחון הצגת חוות דעת מטעמו.

בטרם מיצוי השאלה העובדתית אם החתימה שעל יפוי הכוח היא חתימתה של המבקשת, התקיים דיון בבקשתו האמורה של הבנק 'להעביר את הדיון לפסים רגילים'.

לטענת הבנק יריעת המחלוקת בין הצדדים רחבה בהרבה מההכרעה בשאלה העובדתית האמורה, זאת מאחר שלטענת הבנק המבקשת אחראית להשבת כספי ההלוואה לא רק מכוח חתימתה (השנויה כאמור במחלוקת) על הסכם ההלוואה האמור, אלא גם בגין עילות אחרות. לטענתו מן הראוי להכריע בשאלת חבותה של המבקשת בהזדמנות אחת.

הבנק מוסיף וטוען שיש לאפשר לו לצרף כבעלי דין את הנוטריון ואת בעלה של המבקשת, זאת כדי שההכרעה בשאלה העובדתית האמורה תהווה פלוגתא שנפסקה בין כל הצדדים לעניין. פיצול הדיון, לכזה המתנהל בשלב ראשון בין הבנק למבקשת ובשלב שני בין הבנק לבין הנוטריון והבעל, פוגע ביעילות ואף עלול להביא לקביעת ממצאים סותרים בהליכים נפרדים בשאלה אחת והיא אם המבקשת היא שחתמה על המסמך או לא. הכרעה סותרת כאמור עלולה לפגוע בבנק.

המבקשת מתנגדת לבקשה ועומדת על קיום ההליך במסגרת המרצת הפתיחה. לשאלת בית המשפט, עומדת המבקשת גם על סעדים ג' ד' כפי שפורטו בסעיף 37 לבקשה ולפיהם בית המשפט מתבקש, בנוסף לקביעה העובדתית בשאלת החתימה, גם לקבוע כלהלן:

'ג. להצהיר כי המבקשת אינה חייבת מאומה למשיב וכי חלקה בדיקה נקי מכל חוב ו/או שיעבוד כלפי המשיב.

ד. להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגד המבקשת ועל החזר כל סכום שגבה המשיב מהמבקשת במסגרת תיק ההוצאה לפועל'.

לאחר שמיעת הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה מהטעמים שלהלן.

משעומדת המבקשת על קבלת מלוא הסעדים שבבקשתה, הרי שלא ניתן עוד לקיים דיון מצומצם בשאלה העובדתית האמורה בלבד. על בית המשפט להידרש למלוא השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולאפשר למשיב לפרוס את טיעוניו במלואם. לכך יש להוסיף את החשש, שאינו תאורטי, כי ניהול ההליך בין הצדדים המבקשת והבנק בלבד עלול להוביל בהמשך הדרך לקביעות עובדתיות סותרות בהליכים נפרדים – דבר העלול לפגוע במי מהמעורבים.

לפיכך אני מקבל את הבקשה וקובע, לפי תקנה 258 לתקנות, כי תובענה זו תדון 'כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה' ולשם כך יוגשו כתבי טענות".

בסיפא להחלטה נקבע: "בכתבי טענותיהם מתבקשים הצדדים להתייחס, בין היתר, לשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לדון בתביעה זו".

5. בעקבות החלטה זו הוגש כתב התביעה, שבגדרו בנוסף לבנק (נתבע מס'1), נתבעו הנוטריון האמור עו"ד אבי אוליאל (נתבע מס' 2) ובעלה של התובעת - אליעזר קמיל (נתבע מס' 3), ובעקבות זאת הוגשו כתבי הגנה, כתב תביעה שכנגד מטעמו של הבנק והודעת צד ג' ששלח נתבע 2 לחברת הביטוח מגדל.

6. ביום 12.6.2018 הגיש נתבע 2 את הבקשה שלפני, ובה הוא עותר לדחיית התביעה בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין העברתה לבית המשפט המוסמך.

בבקשתו הפנה נתבע 2 לסעדים המבוקשים בכתב התביעה, שעניינם זכויות שאינן זכויות במקרקעין, שערכן 595,000 ₪. לטענתו מאחר שהזכויות בדירה נשוא התובענה אינן רשומות בפנקסי רישום המקרקעין, הרי ש"לכל היותר יש בידי התובעת התחייבות לעשות עסקה במקרקעין". לצדה של פסיקה הקובעת כי תובענה הנוגעת לזכויות בלתי רשומות במקרקעין נתונה לסמכותו הבלעדית של בית משפט השלום, הפנה נתבע 2 גם לפסיקה סותרת.

נתבע 1 מתנגד לבקשה וטוען כי נתבע 2 לא העלה בראשיתו של ההליך את טענתו ובחר להעלותה באיחור. לטענתו מדובר בתביעה "בדבר חכירה לדורות", שעל פי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, דינה להתברר בבית המשפט המחוזי.

התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי "ההכרעה בתיק זה תגרום להפקעת הזכויות בדירה למי מהצדדים" וכי בשל כך התביעה מעוררת "סוגיית קיומה/אי קיומה של זכות קניינית לנתבע 1 בדירה".

7. דין הבקשה להתקבל.

הסעדים המבוקשים בכתב התביעה עניינם במשכון זכות במקרקעין לא רשומים, שערכה 595,000 ש"ח. משכך, על פי סעיף 51 (א) לחוק בתי המשפט, לבית משפט השלום הסמכות הייחודית לדון בתובענה.

אין לבוא בטרוניה לנתבע 2 על כי העלה באיחור את הטענה, שהרי בטרם הוגש כתב התביעה לא היה נתבע 2 צד להליך.

כפי שצוין בכתבי הטענות פסיקת בתי המשפט המחוזיים בנושא אינה אחידה ויש בה דעות לכאן ולכאן. סקירה רחבה של הסוגיה מופיעה בפסקי דין שלהלן, שתוצאותיהם מנוגדות: ה"פ (חי) 119/08 שוייצר נ' רפאל (24.9.2008); ה"פ 5399/06 אלמז נ' דלק ואח' (26.6.2007).

עם זאת בפסיקת בית המשפט העליון, שעיקרן בהחלטות בדן יחיד, ניתן להצביע על נטייה להכריע בשאלת הסכמות בהתאם לזכות נשוא עילת התביעה, לאמור – תביעה בנוגע לזכות בלתי רשומה במקרקעין אינה נכללת בגדר "תביעות הנוגעות למקרקעין" כאמור בסעיף 51(א) לחוק בתי המשפט:

בבר"ע 4890/15 אלוש נ' עירית טבריה (31.12.2015) נקבע:

”ההבחנה בין זכויות קנייניות לבין זכויות חוזיות במקרקעין חשובה גם לשאלת הסמכות העניינית. בהלכה הפסוקה מסתמנת גישה לפיה תביעה 'הנוגעת למקרקעין', כמשמעה לפי סעיף 51 לחוק בתי המשפט, היא תביעה בה מדובר בקיום זכות קניינית או התחייבות להעביר זכות קניינית, ולא בתביעה העוסקת בזכות חוזית במקרקעין. מכאן שבמסגרת מבחן הסעד יש להוסיף ולבחון האם הדיון בסעד המבוקש משמעו הכרעה באשר להתחייבות להעברת זכויות קנייניות או שמא מדובר בזכויות חוזיות בלבד... בהתאם, נקבע כי כל עוד אין מדובר בפועל בסעד הנוגע לזכות קניינית, הסמכות העניינית תיקבע בהתאם לשוויו של הנושא, ובמקרה של זכויות אובליגטוריות הנוגעות למקרקעין – שוויון של הזכויות".

ברע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ נ' עזבון המנוח משה קובלר (11.3.97) נקבע בעניין זה כלהלן:

"מסיבה זו או אחרת, טרם נרשמו זכויות החברה בספרי המקרקעין, והשטח נותר רשום על שמו של אותו תושב מקומי. עוד ראוי לציין כי חלוקת השטח למגרשים לא רשומה בספרי המקרקעין, וטרם נעשו הליכי חלוקה.

במצב הדברים הנוכחי, הדיון בסעד ההצהרתי המבוקש אין פירושו הכרעה בזכויות קניניות. כל עוד לא חולק שטח המריבה למגרשים בספרי רשם המקרקעין, אין התובעים יכולים להחשב כבעלים של מגרשים מסויימים באותו שטח. ממילא, בשלב זה, יכול בית המשפט לדון ולהכריע אך ורק בשאלת זכויותיהם החוזיות של התובעים כנגד החברה. כאשר הסעד המבוקש בתביעה שייך כל כולו למישור הזכויות החוזיות שבין התובעים לחברה, ולא לאישור 'זכויות במקרקעין' כמובנן בדין הישראלי, אין התביעה נכנסת בגדרן של 'תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין' כמובנם בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משובלי], התשמ"ד-1984, ואין מניעה עקרונית כי בית משפט שלום ידון בה. מאחר ומוסכם על הצדדים כי שווי הזכויות שבמחלוקת במועד הגשת התביעה היה בתחום סמכותו של בית המשפט השלום, צודקת החברה בטענתה כי יש להורות על העברת הדיון".

ובע"א 4796/95 איברהים נ' איברהים, פ"ד נא(2) 669, נקבע בעניין זה באמרת אגב:

"אני מסכים שההסכם שנערך בין בעלי-הדין הוא הסכם אובליגטורי גרידא שהסמכות לדון בו דינה להיקבע לפי 'שווי הנושא'".

8. כאמור בכתב התביעה שלפנינו עותרת התובעת לסעד הצהרתי, ולפיו רישום משכון על זכויותיה בדירתה שאינה רשומה במרשם המקרקעין, הושג במרמה באמצעות יפויי כוח מזויף. מאחר שעניינה של התביעה זכות במקרקעין לא רשומים ומאחר ששווי הזכות 595,000 ₪ בלבד, מתקבלת הטענה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתביעה.

סוף דבר

9. על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט מועברת התובענה לבית משפט השלום בירושלים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ח, 08 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.



החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
02/06/2016 החלטה שניתנה ע"י עודד שחם עודד שחם צפייה
27/06/2016 הוראה לבא כוח משיבים להגיש הגשת מעטפה עודד שחם צפייה
27/09/2016 החלטה על תגובת המבקשת עודד שחם צפייה
01/01/2017 הוראה למבקש 1 להגיש כתב תביעה אלי אברבנאל צפייה
08/03/2018 החלטה שניתנה ע"י אלי אברבנאל אלי אברבנאל צפייה