בקשה למחיקת כתב התביעה בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הנסבה על אי קיום צווים שעניינם בהשלמת ההליכים המקדמיים. כמבואר, איני שולל את האפשרות שיהיה צורך לעשות בהמשך הדברים שימוש בסעד האמור, ברם לעת הזו וחרף הקושי המובהק בהתנהלות המשיבות, סעד של מחיקת כתב התביעה הוא עדיין דרסטי יתר על המידה. אורה למשיבות לפעול בהתאם לצווים שניתנו, ושאלת הצורך במחיקת כתב התביעה, או ההוצאות של המבקשת עד הנה בניסיון להניע את המשיבות לפעול כנדרש, תלובן שוב לאחר שנבחן אם מה שנדרש נעשה. אבאר.

1. המבקש מלין על כי המשיבות לא הגישו עדיין תצהירי גילוי מסמכים כללי וספציפי. המשיבות השיבו (ס' 3 לתשובתן) כי ביום 13.11.17 גילו והעבירו למבקש את כל המסמכים שברשותן בהתאם לצו. המבקש הגיב וטען שעדיין לא קיבל תצהירי גילוי מסמכים. ככל שהכוונה היא שהמסמכים הועברו אך תצהירי גילוי לא באו, יש להשלים כמובן כנדרש, בתצהירים ערוכים כדין.

2. המבקש עותר לקבל את כתבי הערבות המקוריים לצורך בדיקתם אצל מומחה לכתבי יד. נזכיר כי ההליכים נסבים על שני כתבי ערבות שהמבקש לכאורה חתם עליהם לטובתן, והמבקש טוען כי כתב הערבות זויף וחתימתו זויפה. עמדת המשיבות: כך יעשו, אולם רק לאחר שהמבקש ימסור בקשה מפורטת הנסבה על זהות המומחה, ואם זו המומחית גב' פנינה אריאלי, המשיבות מתנות את הצגת כתבי הערבות בהתחייבות אישית של ב"כ המבקש או המומחית כי כתבי הערבות יופקדו בנאמנות בידיהם של אלה. ברם סוגיית ההתחייבות האמורה אינה שגרתית, אינה חלק מצמד ההסדרים הדיוניים שבין הצדדים מימים 6.6.2017 ו-30.10.2017, ואף אינה נחוצה. מובן שכאשר ב"כ המשיבות ממציא לב"כ המבקש את כתבי הערבות, הלה אוחז בהם בנאמנות; מובן שעל המומחה או המומחית לשמור על כתבי הערבות; ולא תשמע טענה של מי שקיבל לידו כתב ערבות לבחינתו כי הלה עבד ולפיכך הוא מופטר מכל חבות. משהודיעו המשיבות כי מצדן לא תבוא חוות דעת, תדאגנה להמציא את כתבי הערבות לידי ב"כ המבקש.

3. המבקש מלין כי רק חלק מן המסמכים שנדרשו נמסרו. ששה סוגי מסמכים מנה שלא נמסרו, כמפורט בס' 16(ד) לבקשה. ככלל, מובן שיש להמציא. המבקש עתר, צו גילוי מסמכים ניתן באין תגובה, ויש לקיימו.

קונקרטית, המשיבות מתייחסות לדרישת הגילוי של 15 הדוגמאות להסכמי הערבות עם לקוחות אחרים, וטוענות כי אלו חסויים. ברם בעניין זה לא מיחו המשיבות בגדרי ההסדרים הדיוניים. יתרה מכך, אף לשיטת המבקש אין מניעה להשחיר את פרטי הלקוחות האחרים (או כל פרט מזהה אחר). רצונו של המבקש לראות האם המדובר בכתב ערבות אותנטי, וזה יילמד לסברתו מעיון בכתבי ערבות (נטולי פרטי הערבים) אחרים, וזכותו. על המשיבות להמציא.

המשיבות דורשות אף תשלום בסך 1.5 ₪ לעמוד, בגין עלויות צילום והעתקה, בשל "היקף המסמכים". מהו ההיקף – לא ברור. חזקה גם שניתן בתיאום בין ב"כ הצדדים לא רק לברר באיזה היקף מדובר, אלא למצוא במידת הצורך גם חלופות (דוגמת עיון וצילום ממוקד, או של העברה במדיה אלקטרונית). כך או כך, ושעה שלא באה התייחסות לדבר (לכאן או לכאן) בהסדרים הדיוניים, ואף שככלל אכן לא למגלה המסמכים כעקרון לשאת בעלות הצילום, הרי שבשלב זה וככל שלא תבוא הסכמה אחרת ומעשית בין ב"כ הצדדים כאמור, המשיבות ימציאו את המסמכים הנדרשים, בלא גביית תשלום. בידן, בגדרי הקד"מ המסכם ולאחר שנדע מה היה העלות של הצילומים, לעתור לחיוב המבקש בעלות או לקיזוז העלות מהוצאות שייפסקו לחובתן בקשר עם השקעת הזמן המיותרת והניכרת שהיה על המבקש להשקיע בכל הקשור להליכי גילוי המסמכים; והמבקש יגיב אם יידרש.

4. לתצהירים ורצון המבקש להגישם: להכרתי, כמובהר כבר, על מנת לקדם ניתן לשמוע חקירות ראשיות. תצהירי עדות ראשית אינם זכות מוקנית בידן. עם זאת, שעה שהמבקש חפץ ממילא לערוך חוות דעת, שתקח זמן, ואגב כך להגיש תצהיריו, לא אשלול זאת. מובן שבמקרה כזה על המשיבות להגישן תצהיריהן תחילה.

5. נפעל כך אפוא: בשלב הנוכחי לא יימחק כתב התביעה עדיין, והמשיבות תפעלנה להשלים את שנדרש (תצהירים, העברת כתבי ערבות, הצגת המסמכים בפועל) – תוך 14 יום מהיום, הפגרה אינה במניין. תצהירי המשיבות-התובעת (שעליהן הנטל) – עד יום 30.4.2018. לא פעלו המשיבות כנדרש בהחלטתי, יהיה המבקש רשאי לחדש בקשתו הנוכחית. פעלו, יגיש תצהיריו וחוות דעתו (אם יחפוץ בכך) עד יום 30.5.18, והצדדים ימסרו אז אף מועדים מוסכמים לקד"מ קודם לפגרה. בקד"מ (שיש לקוות כי לא יהיו עיכובים שימנעו את קיומו) ניתן יהיה לוודא שכל שצריך היה לעשותו. או אז ניתן יהיה גם להידרש לשאלת ההוצאות הכרוכות בהשחתת זמנו של המבקש בעניין ההליכים המקדמיים, דוגמת בבקשתו הנוכחית, זאת בשים לב למכלול הנסיבות שיתהוו עד אז, וגם אם לא יימחק כתב התביעה.

תז"פ ליום 31.5.18.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.