בשם המבקשות: עו"ד דניאל בכר

בקשה בהולה שהוגשה עתה, לביטול החלטתי מיום 20.6.2019, למחיקת תובענות שהיו קבועות לדיון הוכחות ליום 30.6.2019, זאת מחמת אי תשלום אגרת מחצית שנייה גם לאחר מספר רב של התראות והבטחות של ב"כ המבקשות לדאוג לשלמה. בניגוד לפעם הקודמת שבה נמחק ההליך מחמת מחדלי המבקשות, והמשיב נתן הסכמתו עוד טרם פניית המבקשות לבית המשפט להשבת ההליך על כנו, זו הפעם לא ביקשו המבקשות הסכמתו והתייחסותו של המשיב. בסד הזמנים אפוא, ושעה שממילא אין הבקשה מגלה עילה, דינה דחייה על אתר.

1. בתמצית יוזכר: המדובר בצמד תביעות שטריות של המבקשות נגד המשיב, מכוח חתימתו הנטענת על כתב ערבות מיום 5.2.2013 לטובת המבקשות שתיהן , שבו ערב לחובה של חברת דורי מעיין גנים סחר והשקעות בע"מ (להלן: החברה), שבשליטת אביו של המשיב (להלן: האב). בשנת 2015 חוללו צ'קים שמשכה החברה לטובת המבקשת 1 בסך כולל של כ-77 אלף ₪ ולטובת המבקשת 2 בסך כולל של כ-103 אלף ₪. כיוון שהחברה והאב (שערב לה) בהליכי פשט"ר, פתחו המבקשות בהליכי הוצל"פ מכוח כתב ערבותו נגד המשיב. טען המשיב: זיוף בוטה. והטעים, בין היתר: השם שצוין בכתב הערבות אינו שמו הנכון; החתימה אינה דומה אפילו לחתימתו; תאריך הערבות לטובת המבקשות שתיהן קודם בשבעה חודשים למועד הקמת המבקשת 2; כתב הערבות המיוחס לו שונה מכתב ערבות שאותו ייחסו המבקשות לאחותו של המשיב מאותו מועד ממש המצוין גם ב"ערבותו" של המשיב (שבה התאריך עבר תיקונים); ערבותו האישית (הנטענת) לחובות החברה שבבעלות אביו אינה לסכום קצוב וממילא אינה יכולה להיות תקפה.

2. בשני ההליכים הוגשה התנגדות, ניתנה הרשות להתגונן, וההליכים – הנסבים על כתב ערבות נטען אחד – אוחדו. מכאן התנהלו המבקשות ללא כל חיפזון וללא הקפדה על עמידה בהוראות הדין ואף לא הוראות בית המשפט בקשר עם חובותיהן לניהול ההליך, והדברים נזכרים כאן בקצירת האומר ממש כיוון שהם מדגימים את ההתנהלות הבעייתית לאורך ההליך, שסופה באי תשלום האגרה. מספר רב של החלטות לא זכו להתייחסות, מספר פעמים הגיעו הדברים כדי התראות למחיקה מחוסר מעש, ומחדלי המבקשות הובילו את המשיב בשלב ההליכים המקדמיים כדי בקשה למחיקת כתבי הטענות של המבקשות מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א), בקשה שנדחתה, גם אם בדוחק, ביום 20.3.2018. תצהירים הוגשו באיחור (גם מצב המשיב), וישיבת קד"מ התקיימה ביום 18.11.2018, שבסופה, לאחר שמיעת ב"כ הצדדים, עמדתי על רשימת משוכות גבוהות במיוחד שעל המבקשות יהיה לצולחן לכאורה לשם קבלת תביעתן, מה שהוביל להמלצתי למבקשות לשקול האם תוחלת התביעות אינה מצדיקה חזרה בהן מתביעותיהן, כדי שלא להעמיק את הפסדיהן הכספיים; אף שהודגש כמובן כי אין באמור חריצת דעה וזכותן המלאה לעמוד על בירור תביעתן בלא שהדבר יעמוד להן לרועץ. הודעתן, לרבות מועדי הוכחות במקרה הצורך לחודש דצמבר 2018, נתבקשה עד יום 2.12.2018; היא לא באה. הוריתי להן ביום 6.12.2018 לעדכן עד יום 12.12.2018; הן לא עשו כן. ציינתי כי אניח באין הודעה בתוך שבועיים נוספים כי אינן נזקקות להליך; הן לא הודיעו. ביום 1.1.2019, בחלוף חודש מן המועד המיועד להודעה, הוריתי על מחיקת ההליך. או אז ניעורו, וביום 3.1.2019 עתרו – בהסכמת המשיב – לביטול החלטת המחיקה, בציינן טעמים שנגדיר את רובם כדלי משקל להתעלמותן מהחלטות בית המשפט, וממוקדים בעיקר בקושי מחמת עומס דיוני במציאת מועד לניהול מגעים עם הצד שכנגד. אם יש מגעים, ציינתי בהחלטתי מאותו יום, בידי הצדדים למצות ולעדכן תוך שבועיים. עדכון לא בא במועדו. המגעים לא צלחו, הודיעו המבקשות לבסוף, ועל כן שבו וביקשו לבטל; נעתרתי, כאשר בדוחק ובנסיבות לא עשיתי צו להוצאות לטובת אוצר המדינה. הוכחות, כפי נוחות הצדדים, נקבעו לבסוף ליום 30.6.2019.

3. משנקבעו הוכחות, יש לשלם אגרה בהתאם להוראות הדין, ובאין תשלום רשאי בית המשפט להורות על מחיקת ההליך, זאת ידוע גם למבקשות (הכל כמובן כאמור בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות)). כאן החלה עם זאת סאגה נוספת, בסוגיית אגרת המחצית השנייה. עם קביעת מועד ההוכחות שלחה המזכירות עוד ביום 11.3.2019 הודעת חובת תשלום האגרה, תוך הוספת ההתראה המובנית בדבר אפשרות מחיקת ההליך מחמת אי תשלום אגרה. המבקשות לא שילמו. ביום 8.5.2019 פנתה אפוא המזכירות לב"כ המבקשות על מנת להזכיר את חובת התשלום, שבלעדיו יועבר התיק להליך מחיקה מחוסר תשלום אגרה, ב"כ המבקשות הודיע כי תשלום יבוצע ביום 12.5.2019 (כמפורט ב"תסריט שיחה" בתיק נט המשפט מאותו יום); הוא לא בוצע. ביום 29.5.2019 פנתה המזכירות אליי בקשר עם אי-התשלום. הוריתי למבקשות לשלם, והתרעתי במחיקת התביעה; הן לא שילמו. ביום 6.6.2019 שבה ופנתה המזכירות למשרד ב"כ המבקש, עולה מהודעתו. ביום 10.6.2019, קרי 20 יום לפני מועד ההוכחות, הודיע ב"כ המבקשות נמרצות כי נעדר ממשרדו, למד כי האגרה לא שולמה, וכי "האגרה תשולם היום לאלתר עד לשעה 18:00 ועדכון ישלח לכב' ביהמ"ש". הודעה לא באה, תשלום לא בוצע. ביום 20.6.2019, באין תשלום, ובמועד שבו ניתן עדיין באופן סביר לנצל את יום ההוכחות (שאינן יכולות להתקיים באין אגרה) לצורך קביעת דיונים דחופים אם יהיה בהם צורך, הוריתי על מחיקת ההליך באין תשלום אגרה. את הזמן השיפוטי יש להקדיש למתדיינים אחרים, אלו הממתינים לסיועו של בית המשפט, והנכונים לפעול בהתאם להוראות החוק ובית המשפט.

4. גם זו הפעם, ניעורו המבקשות רק בעקבות מחיקת ההליך. עתה באה בקשה בהולה לפי תקנה 201 לתקסד"א לביטול החלטת המחיקה השניה, מיום 20.6.2019, בקשה הנתמכת בתצהיר ב"כ המבקשות עצמו. האגרה לא שולמה, אין המבקשות חולקות. אולם בבקשה הן עומדות על כי "הסנקציה ולפיה אי תשלום האגרה במועד מביאה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות" – חריפה, ותומכות טענתן בפסיקה בעניין. הסבר למחדל מוצא ב"כ המבקשות בכך שהופתע לגלות כי האגרה לא שולמה תוך חיוב חשבונו, נוכח ביטול הוראת קבע, שאותה ביקש לחדש עוד לעת השיחה הראשונה עם המזכירות ביום 8.5.2019. ב"כ המבקשות עומד אף על נסיבות אישיות שהביאו להיעדרותו ממשרד עורכי הדין שבו הוא עובד לעת האחרונה. לא זלזול עומד אפוא ביסוד המחדל, נטען. ולגוף הדברים גורסות המבקשות כי מחיקת התובענה היא "אקט דרסטי, קשה ובלתי מידתי". אשר לסיכויי ההליך, שהמבקשות ערות שעליהן להידרש להן, סבורות הן, אף שלא פירטו על יסוד מה, כי סיכוייהן להוכחת תביעתן גבוהים הם.

5. דין הבקשה להדחות. אין חולק: אגרה לא שולמה, וסמכות לבית המשפט להורות על מחיקת ההליך ודאי קיימת, לא כל שכן לאחר תזכורות והתראות בדבר חובת התשלום (ועיינו: ע"א 8303/17 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' משרד הבטחון‏, בפסקה 11 (25.12.2018)). המחיקה היא פועל יוצא של תקנות האגרות, שבהן עמד מחוקק המשנה על חובת התשלום הנאותה של האגרה עוד קודם לקיום הדיון בתיק (על האינטרסים הציבוריים שביסוד חובת תשלום האגרה, גם תוך איזון זכות הגישה לערכאות, עיינו: רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, בפסקה 9 (21.9.2010)). השימוש בסמכות זו, כבכל החלטה על מחיקת ההליך, תיעשה כמובן בזהירות הנדרשת ובהתאם לנסיבות. אולם במקרה דנן הנסיבות ודאי הצדיקו את מחיקת ההליך, והנסיבות אינן מצדיקות את ביטול החלטת המחיקה, ככל שנבחן את הבקשה כהצעת המבקשת בפריזמה של דיני בקשות ביטול ההחלטות הניתנות במעמד צד אחד.

6. כיוון שביטול ההחלטה המבוקש נסמך על שיקול דעתו של בית המשפט, על המבקש לבאר ראשית את טעמי המחדל. ההסברים שבבקשה, הכרוכים בניסיון לגלגל את האחריות לאי ביצוע התשלום לתקלות כלשהן בגזברות – דלי פרטים ובעלי משקל מועט. אין גם כל הסבר כיצד פעם אחר פעם, וגם כאשר התחוור שוב ושוב שאגרה טרם שולמה, לא תוקן המחדל. טעמיו האישיים של ב"כ המבקשות כמובן ראויים להשקל, ונשקלו כבר בעבר בהחלטות שהקלו עם המבקשות, אולם עדיין אין בהם לבאר את התקלה, ודאי כאשר הוא אינו יחיד במשרד עורכי הדין שבו הוא עובד. בכל מקרה, אפילו נניח כי המבקשות ובא כוחן אינן מזלזלות בהוראות הדין והחלטות בית המשפט, הרי שקיומן אינו נר לרגליהן, ורשימת המחדלים, שנסקרו לעיל על דרך הקיצור ממש, תדגים. התנהלותן הובילה לכמות גדולה באופן חריג של החלטות חוזרות ונשנות באין תגובה ובאין פעילות כנדרש בתיק, לעיסוק בלתי מידתי ממש של בית המשפט בקידומו של התיק ובמחדלי בית המשפט, להתראות מחיקה מחוסר מעש, לקרבת מחיקה מכוח תקנה 122 לתקנות, למחיקה ראשונה נוכח התעלמות מהחלטות שיפוטיות ולביטולה של אותה החלטה, ולסדרה נוספת של פעילות של בית המשפט בניסיון להניע את המבקשות לקיים את חובתן לשאת בתשלום האגרות, תוך התראה בדבר המשמעות של אי תשלומן במועדן – ולא שולמו. הבטחות מפורשות להסדיר את הנושא, עד יום 12.5.2019, ואז ביום 10.6.2019, וזאת "לאלתר עד לשעה 18:00 ועדכון ישלח לכב' ביהמ"ש", כל אלה לא קוימו. הדין ידוע: הפרוצדורה אינה מיטת סדום, אך גם לא מזרן שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום, וכמאמר ימים אלה: "פרוצדורה אזרחית איננה 'תכנית כבקשתך'" (ע"א 5400/18 מיר נ' מירון (28.1.2019); והדברים משתקפים כמובן בהוראות תקנות 2 ו-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, שטרם נכנסו לתוקפן).

7. בנוסף לאמור, על המבקשות היה לבאר את סיכויי הצלחתן, לו תבוטל החלטת המחיקה. זאת לא עשו זולת באמירה לאקונית שלפיה "כפי המוראה מן החומרים המצויים בתיק ביהמ"ש למבקשות התובעות סיכויים גבוהים לכאורה בהוכחת תביעתן", הא ותו לא (סעיף 22 לבקשה). טענה זו רחוקה מלהספיק בנסיבות. סיכוייהן אינם גבוהים, ההיפך הוא הנכון. המבקשות לא ביארו עד הנה כדבעי כיצד בדעתן לצלוח את המשוכות הגבוהות בדרכן להרמת הנטל שעל כתפיהן, להוכחת אותנטיות חתימתו של המשיב על כתב הערבות, כמו גם תוקפו המשפטי ככל שיימצא שערב לחברה שבבעלות אביו. לעיל צוינו טענות המשיב, שקשה לזהות את מענה המבקשות להן. בפרוטוקול הדיון מיום 18.11.2018 אף ראיתי לעמוד מפורשות על מקצת הקשיים לכאורה שבפני המבקשות (עמ' 9-8 לפרוטוקול), ולמצער אלה הצדיקו התייחסות מפורטת יותר של המבקשות בגדרי הבקשה הנוכחית, בפרק הדן בסיכויי תביעותיהן – והתייחסות כזו לא באה. שוב, מובן מאליו שלא ניתן לדעת בהליך כאן טרם דיון ההוכחות האם הייתה דרכן של התובעות צולחת. מחיקה על הסף לא עמדה על הפרק. אולם כאשר אנו מגיעים לעסוק בסיכויי התביעה, לכאורה בלבד, לעת הגשת בקשת ביטול האמורה לעמוד על סיכויי מבקש הביטול ועל תוחלת גבוהה דיה בהחזרת ההליך על כנו והשקעת משאבים שיפוטיים בשמיעת בעל הדין, נדרש היה הסבר מפורט ומשכנע בהרבה באשר לסיכויי הצלחת התובעות, והסבר כזה אינו בנמצא.

8. ובמבט כולל יותר, אשר למשמעות הותרת החלטת המחיקה על כנה: המבקשות, בבואן להדגים את משמעות ההחלטה מבחינתן, מסמיכות בקשתן על פסיקה בעלת זיקה לענייני תשלום אגרה ולהתיישנות. אין לכך כל רלבנטיות לענייננו: אין המבקשת טוענת לכך שאם התביעות תימחקנה אזי התיישנות תהווה מחסום מפני הגשתן מחדש, והרי הערבות (הנטענת) משנת 2013, והצ'קים שחוללו ומקימים את עילת התביעה הם משנת 2015. מכאן שאין ממש גם בטענה לנזק ה"דרסטי" שבעיצום של מחיקת ההליך. כאשר נמחק כתב תביעה ותקופת ההתיישנות חלפה – המחיקה עלולה ליצור נזק בלתי הפיך לתובע. כאשר נמחק כתב הגנה, המחיקה עלולה ליצור נזק בלתי הפיך לנתבע, החשוף למתן פסק דין באין הגנה. אולם כאשר נמחק כתב תביעה, ותקופת ההתיישנות (למצער לשיטת התובע) לא חלפה, משמעותה של המחיקה אינה שניטל מן התובע יומו בבית המשפט, אלא שהתובע יוכל לשוב ולהגיש את תביעתו, תוך שישוב ויישא באגרת המשפט ויחזור לסוף תור המתדיינים הממתינים ליומם בבית המשפט. את יומו יהיה לו, לא עתה.

9. משמעות האמור היא שאף שבית המשפט נשמר עד מאד טרם קבלת החלטות בדבר מחיקת ההליך, הרי שכל מקרה ונסיבותיו, כל מחיקה ונסיבותיה.

ועתה, כך גם החלטה בבקשה לבטל את החלטת המחיקה.

נסיבותיו החריגות של המקרה דנן אינן מצדיקות היעתרות נוספת לביטולה של החלטה בדבר מחיקת ההליך. החבל נמתח עד תום, המבקשות הגיעו לקצהו, ועתה – אם חפצן בניהולו של הליך נגד המשיב – בידן להגיש הליך חדש, לשאת באגרה, לחזור לסוף תור המתדיינים, ולנהל את ההליך זו הפעם כדבעי. כמובהר לעיל, דומה שמבחינת תוחלת הרווח של המבקשות מהליך עתידי שכזה, טוב תעשינה אם תבחנה היטב את הטעם שבהגשתו של ההליך במתכונתו זו נגד המשיב כאן, תוך הכברת הוצאות נוספות על הנזקים שכבר ספגו המבקשות מידי אחר.

10. סוף דבר: הבקשה נדחית, בלא צורך בתשובה, ובהתאם בלא צו להוצאות בקשר עם בקשה זו. החלטתי מיום 20.6.2019 על כנה.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.