מונחת לפני בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון בערעור שהגיש, העומד בתיק על הסך של 20,000 ₪, ולחילופין להפחתתו לסכום נמוך יותר.

1. הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, כבוד השופטת אושרי פרוסט-פרנקל, מיום 15.4.16 בת.א. 48635-01-14, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב לתשלום שכר טרחת עורך דין בגין ייצוג המבקש במסגרת הליכים בבית משפט לענייני משפחה, ומנגד נדחתה תביעת המבקש בגין רשלנות ונזקים, אשר לטענתו נגרמו לו בגין ייצוגו על ידי המשיב.
2. לטענת המבקש מצבו הכלכלי קשה, וזאת בשל מחדלי המשיב בייצוגו, ואינו מאפשר הפקדת העירבון. לטענתו, הנכס היחיד, שהיה לו נמכר בהליכי הגירושין, וכי אין לו כל נכס או זכויות בנכס אחר, וכי הוא שוכר נכס לצורך מגוריו. עוד טען כי נאלץ לפדות את קרן ההשתלמות לאור מצוקתו הכלכלית. עוד ציין כי הוא משתכר 10,000 ₪ לחודש אולם הוצאותיו החודשיות לרבות תשלומי מזונות, חוגים והוצאות רפואיות וקיום עצמי נעים סביבות 15,000 ₪ לחודש.
3. עוד טוען המבקש כי יש לו חשבון בנק אחד בבנק לאומי וחשבונו מצוי ביתרת חובה של 170,000 ₪. עוד טען, כי לווה אשראי חוץ בנקאי של 50,000 ₪, וכן לווה מקרובי משפחתו 200,000 ₪.
4. המבקש צירף לבקשתו אישור מרואה חשבון לעניין הכנסות של 165,000 ₪, לפני מס, לשנת 2015, תדפיס חשבון מבנק לאומי לתאריכים 15.7.16 עד 20.7.16, דוח על משיכת כספים מקרן השתלמות שנת 2015, וכן דוח שומה ממנו עולה כי בשנים 2011-2013 לא שילם מס, בשל הכנסותיו הנמוכות.
5. לטענת המבקש המדובר בערעור, אשר סיכוייו גבוהים, כאשר במקרה הנדון נפלו פגמים חמורים בהתנהלות בית משפט השלום ובהתנהלות המשיב העולים כדי חשד לכאורה לקבלת פסק דין במרמה.
6. המשיב הגיש תגובתו וטען כי יש לדחות הבקשה. לטענתו המבקש מסתיר כי עד למועד זה לא טרח לשלם את הסכומים שנפסקו לחובתו במסגרת פסק הדין, ולכן נדרש המשיב לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל.
7. עוד טען המשיב כי המבקש לא הציג תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, שכן לא צירף אסמכתאות מלאות לעניין מצבו, לרבות צירוף תדפיסי חשבון בנק ל- 6 חודשים אחרונים, וכי אין די בתדפיסי חשבון לתקופה של 3 ימים. עוד נטען כי בבית משפט השלום המבקש טען כי הוא מייצג לקוחות כעו"ד וכשמאי מקרקעין ונראה כי הכנסותיו כפי שמוצגות אינן מייצגות את הכנסותיו הראליות. יתרה מכך, ניתן לראות כי למבקש יש חסכון.
8. עוד נטען כי המבקש אינו מפרט את הניסיונות שעשה לגיוס סכום העירבון והאם פנה למוסדות בנקאיים או לקרובים לקבלת סיוע ומסתפק באמירה כללית כי לא התאפשר לו לגייס סכום העירבון.
9. המבקש הגיש תשובתו וטען כי בניגוד לנטען על ידי המשיב הוא פרש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, וכי מצבו זה נגרם בשל תוצאות הרשלנות בייצוגו על ידי המשיב אשר גרמו לו לאבד נכסיו.

דיון והכרעה

1. לאחר שנערך דיון לבקשת המשיב, במסגרתו נחקר המבקש, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה לפטור מערבון להידחות.
2. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
3. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

1. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.

ומן הכלל אל הפרט:

1. בכל הנוגע לטענה בדבר קושי כלכלי אני קובעת כי המבקש לא הציג תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי. בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקש טוען כי מצבו הכלכלי עגום אך הוא אינו מצרף תדפיסי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, וזאת מלבד תדפיס חשבון בנק המתייחס למספר ימים בודדים. אומנם מתדפיס החשבון עולה, כי המבקש נמצא ביתרת חובה וכי יש לו הלוואות והתחייבויות בכרטיסי אשראי, אך אין די במסמך זה כדי לשקף תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי והשימוש שהמבקש עושה בכספו ובגינו הוא נמצא ביתרת חובה. עוד אציין כי הפניית המבקש למצב חשבון לשנת 2024 עד 2015, שלטענתו הציג בבית משפט קמא (עמ' 3 שורה 11), אינה מספקת הן משום שעליו להציג דפי חשבון במשך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, דהיינו ינואר עד יולי 2016, על מנת שניתן יהיה להתרשם מהכנסות והוצאות במהלך התקופה האחרונה, והן משום שהיה עליו לצרף זאת להליך זה.
2. יתרה מהאמור מעדותו של המבקש עלה כי הוא מרוויח בחודש סך של 16,000- 17,000 ₪ ברוטו (עמוד 1 שורות 23-24). כאשר לטענתו הוצאותיו עולות על הכנסותיו, אך לא מצאתי כי המבקש צירף אסמכתאות לעניין הוצאותיו, מלבד הסכם שכירות ממנו עולה כי המבקש משלם סך של 3,400 ₪ לחודש.
3. עוד עלה מעדותו כי במסגרת הליכי הגירושין קיבל ממכירת הדירה סך של 800,000 ₪, כאשר לטענתו בפועל לאחר החזרת חובות נותר עם הסך של 400,000 ₪ (עמוד 4 שורות 16-17). בעדותו טען כי נאלץ לעשות שימוש בכספים אלו שכן לא היו לו הכנסות בשנים 2011-2013, וכי לא נותר מהם דבר (עמוד 4 שורות 19-24). יוער כי נושא זה לא הועלה במסגרת בקשת הפטור מערבון ואף לא נתמך בכל אסמכתה.
4. יתר על כן, לבד מן הטענה כי אינו יכול לגייס הכספים לתשלום העירבון, לא הציג המבקש כל פניה בכתב לבנק או לקרובי משפחה מהם עלה כי נעשתה אליהם פניה ואלו סירבו לבקשתו. בנסיבות אלו לא הניח את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצה כל אפשרות ללוות את סכום העירבון וזאת בהתאם לפסיקה הקובע כדלקמן:

"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."

(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, וכן ראו בג"ץ מילנה גורנשטיין)

1. עוד יוער, כי בהתאם לטענת המשיב המבקש אינו משלם את שנפסק לחובתו ואף נימוק זה מחזק המסקנה כי אין מקום לפטור מערבון.
2. בהתייחס לסיכויי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות בענין, אציין כי לא שוכנעתי שאלה גבוהים כהערכת המבקש ועולים כדי הרף המצדיק שלא להבטיח את תשלום הוצאות המשיב.
3. עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 15,000 ₪ ולאפשר תשלומו בשלושה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש ינואר 2017 (עד ה- 18 בכל חודש).
4. למען שלמות התמונה, אציין כי לא מצאתי כי נסיבות תיק זה מצדיקות להעמיד את העירבון על סכום הגבוה מן הסכום המקובל בערעורים מעין אלו, כבקשת המשיב (ראו עמ' 6 שורה 19 לפרוטוקול).
5. ככל שלא יופקד הערבון כאמור בסעיף 20 לעיל - יירשם הערעור לדחייה.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ז, 19 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.