בעניין בקשה לזימון עדי תביעה –

1. לפני בקשת התובע לזימונם של 12 עדים, בהם 5 קבלני ביצוע עבודות שבוצעו בנכס המבקש (לרבות מודד), עורכת הדין שבפניה חתם התובע על תצהיר, 4 עובדי המועצה המקומית אבן יהודה, הנתבעת 2, ובנה.
2. לטענת התובע כל אחד מן העדים הנ"ל נדרש על מנת ש"ייאשר" בעדותו ראיה מסוימת אותה צרף התובע לכתב התביעה. התובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם מי מהעדים, לא הגיש חוות דעת מטעם המודד, ואף לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.
3. טוענת המשיבה 1, כי יש לדחות את הבקשה, משזו חוטאת למהותו של ההליך המתנהל בסדר דין מהיר, ושאף לגופה של בקשה, אין מדובר בעדים אשר שמיעתם הכרחית להכרעה בהליך. התובע השיב לתשובה שם העלה נימוקים חדשים שלא בא זכרם בבקשה וכפי שנפסק התשובה לתשובה אינה המקום להעלאת נימוקים חדשים מעין אלה.
4. סבורני כי צודקת המשיבה 1 בכל טיעוניה. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין תשלום שנשא בו על פי הנטען התובע לתיקון מערכת ביוב, לטענתו בשל רשלנות המועצה, ורשלנותה של הנתבעת 2, שכנתו, בסך של 24,687 ₪.
5. התובע בחר לנהל את ההליכים בעצמו, ולא להסתייע בשירותי עריכת דין וזוהי כמובן זכותו אולם, אין בכך כדי לפטור אותו מלפעול בהתאם לדין ולחסנו מפסיקת הוצאות (ראו למשל החלטה מיום 1.11.2016 שם הוצע לתובע להסתייע בשירותי עו"ד ולפנים משורת הדין לא חויב בהוצאות).
6. כפי שהובהר בפסק הדין בע"א (ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח (2.12.2007), אליו הפנתה המשיבה 1, צירופם של המסמכים לכתב התביעה בליווי התצהיר מהווה הגשת המסמכים לבית המשפט:

"להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו.

...

התקנות ניסו להביא לפישוט ההליכים ולא לסירבולם. הם קבעו כללים לפיהם על בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון על ידי הגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים והכנת החומרים בתביעה, ובמקרה דנן, המסמכים הרלבנטיים: פוליסה, חוות דעת שמאי וכיוצא בזה; כל זאת כדי שבית המשפט יוכל לקיים דיון מהיר, יעיל ולסיימו במהירות ככל האפשר.

צירופם של המסמכים לכתב התביעה בליווי התצהיר מהווה הגשת המסמכים לבית המשפט. הסתייגות מקבלת מסמך כראיה חייבת להיות במועד הדיון או בסמוך לו, במיוחד לעניין הדורש זימון עד לצורך הגשת המסמכים, וחוות דעת השמאי. מיותר לציין, כי זימונם של עדים, כאמור, משמע, הארכת הדיון כמו הגדלת ההוצאות, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת – ההליך לסדר דין מהיר."

1. מרבית העדים שזימונם מבוקש, נדרשים על ידי התובע על מנת להציג מסמכים, בעיקרם קבלות, אשר ברי כי עדותם אינם הכרחית לצורך זה. כך הדבר בקשר לעדותו של אייל כחלון קבלן הצנרת שעדותו מבוקשת על מנת להגיש את הקבלה בגין ביצוע עבודה מיום 26.2.2016 [נספח 4 לכתב התביעה]; כך גם בקשר לעדותו של מי מטעם החברות "שניר הדברות וליאן אחזקות שירותי ביוב", שיאשר את ביצוע העבודה מיום 21.2.2016 [נספח 5]; והוא הדבר בקשר לעדים המבוקשים "ל. אביאל" ואלעד סקורה.
2. עדותה של העדה עו"ד גילי טל אינה הכרחית כלל לברור המחלוקת, שעה שהמסמך אותו מבקש התובע לצרף באמצעותה הוא קבלה בגין חתימתה על אימות תצהיר.
3. זאת ועוד, התובע, כאמור, לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ואף לא מטעם מי מהעדים אותם מבקש הוא לזמן, ואף לא הגיש חוות דעת מטעם המודד לזר, אשר אף אותו מבקש הוא לזמן. תקנה 214ט(ג) לתקנות מורה כי עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו לא יוכל להעיד, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו:

"214ט.

...

(ג) תצהיר עדות שלא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד, אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו."

1. משלא הגיש התובע תצהירים מטעם העדים שזימונם מבוקש, ולא ניתנו כל טעמים מיוחדים להעדתם, ממילא אין כל מקום להיעתר לבקשתו.
2. אשר לעובדי המועצה המקומית, אשר תכתוב שיחות של התובע עימם צורפו לכתב התביעה, אף הם אינם עדים נחוצים כלל, שעה שהתובע לקח חלק באותן השיחות, והוא הדבר ביחס למר סער עמרני בנה של הנתבעת 2.
3. זאת ועוד, זימונם של עובדי המועצה לצורך הגשת ההקלטה גרידא פירושו השחתת זמנם של עובדי ציבור, ושל הציבור עליו הם אמונים. יפים לעניין זה דברי השופט עמית בע"א 4810/15 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' י.י.ח.מ השקעות ונכסים בע"מ (פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית):

"כמו כל סמכות המסורה לבית המשפט, גם הסמכות לזמן עד, אם לבקשת מי מהצדדים ואם ביוזמת בית המשפט, כרוכה בהפעלת שיקול דעת. במצב הדברים הרגיל, אין זה ראוי כי כל אימת שמתעוררת בעיה בין הפרט לרשות, קל וחומר בין שני גופים פרטיים, בית המשפט יזעיק את הדרג הבכיר ברשות על מנת לברר נקודה כזו או אחרת, או על מנת לסייע בפתרון מחלוקת. זמנם של עובדי הרשות הציבורית הוא זמנו של הציבור, ולא בנקל יורה בית המשפט על זימונו של האלוף והניצב, הגונדר והטפסר הבכיר, הרמטכ"ל והמפכ"ל, המנכ"ל או השר, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים או המפקח על הביטוח או כל דרג בכיר אחר, ולא התיימרנו להקיף את כל בעלי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי." (פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית).

1. אשר למצהיר מר אלי גטר, מזכיר המועצה, מדובר במצהיר מטעם המשיבה 1. ברע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית נ' אהרון משה (20.6.2006) קבע בית המשפט העליון, כי כאשר בעל דין מודיע כי יעיד מטעמו, אין להתיר את זימונו כעד על ידי הצד שכנגד, ובלבד שהוא פועל על פי הודעתו. לפיכך, משהודיעה המשיבה 1 כי בהיותו העד מטעמה שמורה למבקש הזכות לחקור את העד בחקירה נגדית (סעיף 13.3 לתגובת המשיבה 1), אין כל מקום להורות על זימונו של העד מטעם המבקש.
2. אשר לנתבעת 2, זו אמנם לא הגישה כתב הגנה מטעמה, ואף לא הגישה תצהיר מטעמה, אך מדובר בבעלת דין, ומשחובה עליה ממילא להתייצב לדיונים, לא ראיתי בשלב זה להורות על זימונה. הדבר יישקל לאחר קביעת התיק לשמיעה וככל שיעמוד על כך התובע.
3. לאור האמור הבקשה נדחית. התובע יישא בהוצאות המשיבה 1 בסך 1,250 ₪ לתשלום תוך 30 יום. 

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ז, 04 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.