1. בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

התשתית העובדתית הרלוונטית

2. המבקש הגיש תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית שעניינן שתי טענות עיקריות: האחת, כי המשיבה מסמנת חלק ממוצריה (לחמים מסוגים שונים) כ"לחם קל", בניגוד להוראות תקן ישראלי 1245; והטענה השנייה, כי המשיבה אורזת ומשווקת לחמים מתוצרתה באופן המנוגד להוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון) תשנ"ג–1992 (להלן: "תקנות האריזה").

3. לאחר משא ומתן שהתקיים בין הצדדים ובטרם הגישה המשיבה תשובה לבקשת האישור, הגישו הצדדים שתי בקשות: האחת, בקשה לאישור הסדר פשרה בכל הנוגע לטענה להפרת תקנות האריזה (בקשה מס' 9 שהוגשה ביום 16/05/17); השנייה, בקשה להסתלקות מבקשת האישור ככל שהיא נוגעת לסימון "לחם קל" (בקשה מס' 10 שהוגשה ביום 17/05/17).

4. בהחלטה מיום 19/06/17 ולאור ספקות שהתעוררו ביחס לעיקרי הסדר הפשרה, דחה בית המשפט (כב' השופט א' קיסרי), את הבקשה לאישור הסדר פשרה; ובהחלטה מיום 10/07/17 אישר בית המשפט (כב' השופט א' קיסרי) את בקשת ההסתלקות שהוגשה על ידי הצדדים, בכל הנוגע לסימון "לחם קל".

5. עקב פרישתו של כב' השופט א' קיסרי מכס השיפוט, הועבר התיק בחודש ספטמבר 2017 להמשך טיפולי, ובהחלטה מיום 18/09/17 נקבע דיון לצורך בדיקת אופן קידומו של התיק.

6. ביום 16/10/17 התקיים בפניי דיון, שבתומו ביקשו הצדדים שהות לשקול את הדברים על רקע ההחלטה מיום 19/06/17, והתיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 01/12/18.

7. ביום 22/11/17 הגישו הצדדים הודעה ובקשה משותפת ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה, במסגרתה ביקשו הצדדים, על רקע קיומן של נסיבות חדשות אליהן הפנו, כי בית המשפט יורה על פרסום הסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים ביום 16/05/17 להתנגדויות בהתאם לסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. במסגרת ההודעה והבקשה שבו הצדדים וטענו כי הסדר הפשרה האמור הוגש לאחר שאושר מתווה פשרה דומה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת ת"צ (י-ם) 68781-12-15 אבטבי נ' א. ברמן בע"מ ות"צ 68782-12-15 מתתיהו נ' שלמה א. אנג'ל בע"מ (19/01/17). עוד טענו הצדדים, כי לאחרונה ממש, אישר בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגנית הנשיא ג' כנפי שטייניץ) הסדר פשרה דומה נוסף, במסגרת ת"צ (י-ם) 68784-12-15 אבטבי נ' אול אורגני בע"מ (03/10/17), וכי בימים אלה תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור הסדר פשרה בעניינה של מאפייה נוספת, אשר גם כלפיה נטען כי האופן בו היא אורזת את מוצריה נעשה בניגוד לתקנות האריזה – ת"צ (י-ם) 68785-12-15 מתיתיהו נ' דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה. הצדדים ציינו, כי הסדרי הפשרה שאושרו בשלושת ההליכים שצוינו לעיל, אושרו ללא שהתקיים בירור עובדתי לגופה של בקשת האישור, ועל סמך בקשות האישור המכילות תשתית טיעון דומה לכאורה.

עיקרי הסדר הפשרה

8. במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, צוין כי לאחר הגשת בקשת האישור באו הצדדים בדין ודברים ביניהם, אשר הבשילו, לאחר שקילת הסיכויים והסיכונים, להסכמות הבאות:

א. חברי הקבוצה יוגדרו כ"כל מי שרכש ו/או צרך ממוצרי המשיבה וזאת במשך שבע שנים עובר להגשת בקשת האישור ועד למועד פרסום ההודעה הראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה". ככל שיאושר הסדר הפשרה יהווה הדבר ויתור וסילוק סופי של הטענות שהועלו בתובענה ובבקשת האישור, באופן שיהווה מעשה בי-דין כלפי חברי הקבוצה, למעט לעניין סימון לחמי המשיבה כלחמים "קלים".

ב. המשיבה התחייבה כי תוך שנה מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט (להלן: "המועד הקובע"), המשיבה תיישם לאריזות מוצריה פתרון סגירה נוסף לסגירה הקיימת שבמסגרתו יולחמו שולי שקית האריזה כך שלצורך פתיחתה הראשונה של האריזה יהיה על הצרכן להסיר את נקודת ההלחמה. אם בתוך תקופת ההתחייבות או לאחר מכן יותקנו תקנות, שיקבעו כי יש לראות את אריזות מוצרי המשיבה המשווקות נכון למועד הגשת הבקשה לאישור הסכם פשרה כ"אריזות סגורות", המשיבה תהיה פטורה מן ההתחייבות להסדרה עתידית.

ג. המשיבה התחייבה כי בתוך 9 חודשים מהמועד הקובע תתרום לעמותה שתיבחר על ידי הצדדים, ותאושר על ידי בית המשפט, מוצרי לחם מתוצרתה ששווים הכולל לצרכן עומד על 80,000 ₪ (כולל מע"מ) (להלן: "התרומה"), וזו תוצג לציבור כפיצוי הניתן במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. הצדדים יודיעו לבית המשפט זהות העמותה שנבחרה לקבלת התרומה ויבקשו את אישורו תוך 30 ימים מן המועד הקובע.

ד. הומלץ לקבוע כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 5,000 ₪, ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בכפוף לקבלת חשבונית מס כחוק. הסכומים יועברו למבקש ובא כוחו באופן ש-75% ישולמו תוך 30 ימים מהמועד הקובע, בכפוף להמצאת אישור בדבר פטור מלא או חלקי מניכוי מס במקור מרשויות המס, והיתרה בשיעור של 25% תשולם בהתאם להחלטה נפרדת של בית המשפט, גם כן בכפוף לכך כי המבקש ובא כוחו ימציאו אישור בדבר פטור מלא או חלקי מניכוי מס במקור מרשויות המס.

הצדדים סבורים כי לנוכח טיבו של הסדר הפשרה, אין צורך במינוי בודק, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקות שבין הצדדים, באופן שממלא אחר מטרות החוק.

9. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה לאישור הסדר הפשרה ושקלתי את הבהרות הצדדים, אישרתי בהחלטה מיום 29/11/18 לצדדים לפעול לפרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה להתנגדויות. כן התבקשו הצדדים להמציא את הבקשה לאישור הסדר הפשרה, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית והתובענה הייצוגית על נספחיהן, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולמשרד להגנת הסביבה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

10. לאחר מספר אורכות שהתבקשו לצורך הגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כי אינו מתנגד להסדר הפשרה. ואולם, ביקש להסב את תשומת לבו של בית המשפט למספר נקודות. צוין כי פרק הזמן המוצע על ידי המשיבה להסדרת אופן אריזת מוצריה (שנה מהמועד הקובע), אינו סביר בנסיבות העניין, ומוצע כי בית המשפט יקבע פרק זמן מידתי יותר, זאת לנוכח הוראות תקנות האריזה, האוסרות על שיווק מזון ארוז מראש שלא באריזה סגורה, ושעה שלא ניתן להתנות על הוראות אלה. עוד צוין כי הבקשה לאישור הסדר פשרה אינה כוללת כל התייחסות או הסברים או נתונים כמותיים כלשהם ביחס לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה – תרומת מוצרים בשוויו של 80,000 ₪ (כולל מע"מ) – לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. בכל הנוגע לסכום הפיצוי הכספי צוין, כי יש להציג את שוויו של הסדר הפשרה המוצע לפי עלותו ליצרן ולא לפי עלותו לצרכן, וכי בנסיבות בהן אין אפשרות מעשית לפצות את חברי הקבוצה במישרין, יש להעדיף במקרים המתאימים, תרומה לקרן לפי סעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות, ולייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה.

11. על רקע הערות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בעמדה שהוגשה, התבקשו הצדדים להגיש עמדתם. ביום 26/04/18 הוגשה התייחסות המשיבה וביום 29/04/18 הוגשה התייחסות המבקש. במסגרת ההתייחסויות שהוגשו הפנו הצדדים לעמדות שהוגשו מטעם היועץ המשפטי לממשלה בתיקים דומים, ושבהם, הסכים היועץ המשפטי לממשלה לאשר הסדרי פשרה, שבמסגרתם נקבע פרק זמן ארוך יותר מפרק הזמן שהתבקש במסגרת הסדר הפשרה הנוכחי להסדרת ההפרות. בהקשר זה צוין, כי הסדר הפשרה שהוגש במקרה הנדון גובש בהסתמך על הסדרי פשרה נוספים וקודמים שהוגשו נגד משיבות אחרות, חלקן גדולות מהמשיבה וחלקן קטנות ממנה, ביחס להיקפי המכירות. באשר לטענת היועץ המשפטי לממשלה לפיה יש לחשב את שווי ההסדר בהתאם לעלותו ליצרן ולא לפי עלותו לצרכן, נטען כי עמדה זו נדחתה באופן עקבי על ידי בתי המשפט, וכך גם באשר לטענה כי יש להעדיף מתן תרומה לקרן על פני תרומה לעמותה.

יצוין כי מלבד ההסתייגויות שהועלו בעמדה שהוגשה על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לא הוגשה התנגדות כלשהי להסדר הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה המיוצגת.

12. לנוכח האמור בהתייחסויות שהוגשו מטעם הצדדים, קבעתי דיון בפניי ליום 02/05/18. במסגרת הדיון התבקש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להבהיר את עמדתו לאור האמור בהתייחסויות שהוגשו מטעם הצדדים, ובפרט להבהיר כיצד המקרה הנדון שונה ממקרים אחרים אליהם הפנו הצדדים, ושבהם ניתנה עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה המאשרת את ההסדרים, תוך אישור פרק זמן של שלוש שנים לתיקון ההפרות. נציג בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לא נתן תשובה עניינית לשאלות, וחזר וטען כי העמדה שהוגשה משקפת את עמדת הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, ואולם הבהיר כי אין באמור בעמדת הגורמים המקצועיים כדי להחליף את שיקול הדעת של בית המשפט.

דיון והכרעה

13. בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת של תובענה ייצוגית, הכלל הוא כי בטרם אישור ההסדר, יימנה בית המשפט בודק חיצוני לבדיקת יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, למעט במקרים בהם סבור בית המשפט כי חוות דעת כאמור, אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלשונו של סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר."

14. מינוי בודק מכוח סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, מטרתו לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות – דהיינו – לוודא שההסדר סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות, בהתחשב במטרות החוק. בפועל מינוי בודק בתובענות ייצוגיות, נעשה ביחס לחלק קטן מהתובענות הייצוגיות. השיקולים לאי מינויים של בודקים לבדיקת התאמתם של הסדרי פשרה במסגרת של תובענות ייצוגיות מתחלקים לשלושה: ראשית, מבחינה פרקטית אין זה יעיל למנות בודק. מצב דברים זה מתקיים כאשר ערכו הכספי של הסדר הפשרה מוגבל, ואינו מצדיק את העלות המשמעותית, והעיכוב ביישום ההסדר, הכרוכים במינוי בודק; שנית, כאשר מבחינה עניינית אין הצדקה למינוי בודק, וזאת כאשר מדובר בהסדר פשרה המבוסס על השבה כספית מלאה לכלל חברי הקבוצה; שלישית, כאשר מבחינה דיונית אין צורך במינוי בודק, לרוב מאחר שבית המשפט היה מעורב בגיבושו ובעיצובו של הסדר הפשרה. ראה: ת"צ (מרכז) 30028-04-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' איל יצחקי (29/06/15).

15. בענייננו, בשים לב לטיב העניין ולמהות המחלוקות שבין הצדדים, שעניינן הלכה למעשה בסוגיית גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה כתוצאה מהפרת תקנות האריזה על ידי המשיבה, שמורכב מנזק ממונוי אך גם מנזק לא ממוני, ולנוכח העלויות שעשויות להיגרם כתוצאה ממינוי הבודק, סבורני כי אין זה יעיל להורות על מינוי בודק, אשר עשוי אך להביא לעיכוב ביישום הסכם הפשרה ולעלויות מיותרות. לפיכך, לא מצאתי מקום להורות על מינוי בודק.

16. לגופו של עניין, נוכח ההסדר לפרטיו, ובהתחשב בסיכויי התובענה ובעלויות הגבוהות הכרוכות בניהולה, וכן בהינתן התועלת הממשית לציבור הצרכנים לנוכח התחייבות המשיבה לתקן ההפרות וסכום הפיצוי לציבור בגין הנזקים שנגרמו נוכח ההפרה, נראה כי הסדר הפשרה שהושג, הינו ראוי והוגן ומהווה את הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בין הצדדים.

17. במסגרת הסדר הפשרה ניתן פיצוי לציבור בגין ההפרה בסכום כולל של 80,000 ₪, שבנסיבות העניין נראה הוגן וסביר. בנוסף, ניתן במסגרת ההסדר מענה לתיקון ההפרה הנטענת, קרי, הצורך בהתאמת אריזות המוצרים שהם בגדר "מזון ארוז מראש" להוראות תקנות האריזה. ערה אני לטענת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לפיה תקופה של שנה לתיקון ההפרות נראית על פניה תקופה ארוכה מידי בהתחשב בכך שהמשיבה מפרה את הוראות הדין, ואולם, בנסיבות שנוצרו, אין מנוס מלאפשר למשיבה פרק זמן לצורך יישום הוראות התקנות. מכל מקום, תקופה של שנה נראית כתקופה סבירה לשם ביצוע ההסדר, בפרט בהתחשב בכך, כי הצדדים הפנו להליכים נוספים בהם אושרו הסדרי פשרה דומים, ובהם ניתנה עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שאישרה תקופה של שלוש שנים לתיקון ההפרות, ושעה שלא עלה בידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במהלך הדיון מיום 02/05/18 להצביע כיצד מקרה זה שונה מאותם מקרים בהם אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה תקופה ארוכה משמעותית מהתקופה עליה הוסכם במקרה הנדון. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לקבל הסתייגות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לתקופת הזמן הדרושה לשם תיקון ההפרות הנטענות.

18. בנוסף, ועל אף עמדת היועץ המשפטי לממשלה, סבורני כי אופן חישוב ההטבה לחברי הקבוצה בשוויו כולל של 80,000 ₪, חישוב שבוצע לפי שווי ההטבה לצרכן חלף שוויה ליצרן, הינו סביר, ולפיכך לא מצאתי מקום להתערב בהסכמות הצדדים בעניין זה. ראה: ת"צ (מחוזי חי') 29191-09-13 אבידור נ' שטראוס גרופ בע"מ (03/02/15). יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה בנסיבות העניין, ובהעדר אפשרות מעשית לפצות את חברי הקבוצה במישרין, יש להעדיף במקרה זה, תרומה לקרן לפי סעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות, ולייעד את כספי הפיצוי עליהם הוסכם בין הצדדים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה.

19. לאור האמור, נראה כי הסדר הפשרה והסעדים שהוסכמו במסגרתו, הוגנים, ראויים וסבירים, באופן שמצדיק את אישורו של ההסדר, לא כל שכן, בנסיבות בהן פרט להסתייגויות שהועלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעמדה שהוגשה מטעמו, ולפיה אין הם מתנגד להסדר, לא הוגשו התנגדויות להסדר מטעם מי מחברי הקבוצה המיוצגת. לפיכך, ובשים לב לכלל הפסיקתי, לפיו ראוי לעודד ולתמרץ הסדרי פשרה במסגרת של תובענות ייצוגיות, ככל שהם ראויים, ומשסבורה אני כי הסדר הפשרה, שהוגש לאישור בית המשפט, הינו ראוי, הוגן וסביר, והוא אף הדרך הנכונה ביותר לסיום המחלוקות בין הצדדים, אני מאשרת את ההסדר במתכונת בה הוגש.

הסדר הפשר יחול על חברי הקבוצה הייצוגית, בהתאם להגדרתם בהסדר הפשרה, והם: כל מי שרכש ו/או צרך ממוצרי המשיבה וזאת במשך שבע שנים עובר להגשת בקשת האישור ועד למועד פרסום ההודעה הראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

20. הצדדים המליצו כאמור להעמיד את סכום הגמול למבקש על סך של 5,000 ₪ ואת שכר טרחת בא כוחו על סך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בהיקף התועלת הכספית לציבור הצרכנים אשר תצמח מסך התרומה לקרן ומתיקון ההפרות, סבורני כי ההישג אליו הגיעו המבקש ובא כוחו מצדיק את שיעור הגמול ושכר הטרחה המוצעים, שאינם חורגים מן הסביר. יובהר, כי המדובר בסכומים שנפסקים בנוסף לסכום הפשרה ואינם באים על חשבון הפיצוי שיועבר כתרומה לקרן.

סוף דבר

21. סיכומו של דבר, המשיבה תדאג לתיקון ההפרות תוך שנה מן המועד הקובע, וכן תעניק תוך 9 חודשים מהמועד הקובע, פיצוי כולל בסך של 80,000 ₪, שישולם כתרומה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. סכום כסף זה יוקדש לתחום הצרכני - לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית, ככל שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין, ובהתאם לנהלי הקרן ולשיקול דעת הועדה שהוקמה לצורך כך מכוח החוק.

אשר כל כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה בנוסח שהוגש לתיק בית המשפט ביום 16/05/17, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

22. המשיבה תשלם למבקש תוך 30 ימים מהמועד הקובע 75% מסכום הגמול עליו הומלץ, בסך של 3,750 ₪. יתרת התשלום בסך של 1,250 ₪, תשולם בהתאם להחלטה נפרדת שתינתן על ידי בית המשפט לאחר שיוגשו לתיק בית המשפט תצהירים מטעם הצדדים ביחס לביצוע ההתחייבויות על פי הסדר הפשרה.

בנוסף, תשלם המשיבה לבא כוח המבקש תוך 30 ימים מהמועד הקובע 75% מסכום שכר הטרחה עליו הומלץ, ובסך של 22,500 ₪ בתוספת מע"מ. יתרת התשלום בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, תשולם בהתאם להחלטה נפרדת שתינתן על ידי בית המשפט לאחר שיוגשו לתיק בית המשפט תצהירים מטעם הצדדים ביחס לביצוע ההתחייבויות על פי הסדר הפשרה.

23. נוכח אישורו של הסדר הפשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות וכן הפניה לפנקס תועבנות ייצוגיות בו ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. למען הסר ספק יובהר, כי המשיבה, היא זו שתישא בעלויות הפרסום.

בהתאם לסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, יובא נוסח ההודעה השנייה לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום. לאחר אישור נוסח ההודעה, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) לחוק תובענות יצוגיות.

המשיבה תדאג לפרסם את נוסח ההודעה השניה בשני עיתונים ארציים בעלי תפוצה רחבה. גודל ההודעה בעיתונות לא יפחת מ-15X15 ס"מ.

24. הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה השנייה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

25. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, ותביא התיק לעיוני ביום 03/06/18.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ח, 16 מאי 2018, בהעדר הצדדים.