לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "החוק") ובהתאם לתקנה 11 לתקנות, תש"ע- 2010 (להלן: "התקנות").

ביום 7.6.2016 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לגבי גבייה של הוצאות אכיפה בגין דרישות לתשלום חוב אצל המשיבה, הוצאות שלטענתו עלו על ההוצאות הישירות הנובעות מפעולת הנפקה או שליחה של הודעת הדרישה.

הסוגייה הייתה תלויה ועומדת בשעתו בפני בית המשפט העליון, ולכן ביום 7.11.2016 הוחלט לעכב את ההליכים.

ביום 1.9.2019 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 3191/15 עדי ליבוביץ' נ' מי אביבים 2010 בע"מ, בעניין גבייה של הוצאות אכיפה של הודעות דרישה לתשלום חוב.

ביום 31.12.2019 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ללא צו להוצאות.

כעולה מהבקשה, לאחר שניתן פסק הדין בעע"מ 3191/15, ערכה המשיבה תחשיב של הוצאות הגבייה הישירות, והסתבר כי הסכום אותו גבתה נמוך מההוצאות הישירות בהן נשאה בגין עלויות הגבייה. בהתאם לכך, טוענים הצדדים, התאיינה העילה שבבסיס הבקשה לאישור התובענה הייצוגית והתביעה האישית שהגיש המבקש.

לבקשה צורפו תצהיריהם של התובע ובא כוחו, בהם הצהירו כי לא קיבלו כל טובת הנאה בקשר להסתלקותם.

לאחר ששקלתי בדבר סבורני כי ההסתלקות המבוקשת עומדת בתנאי סעיף 16 לחוק, זאת נוכח פסק הדין בעע"מ 3191/15 והתחשיב שערכה המשיבה, בעקבותיו, כך טוענים הצדדים, אין עוד עילת תביעה.

על כן אני נעתרת למבוקש ומורה על דחייתה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לרבות דחיית התובענה עצמה כנגד המשיבה.

לא נעלמה מעיני הוראת תקנה 11(ב) לתקנות. אולם, נראה כי נשמר שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לאשר הסתלקות מבקשה להכרה בתובענה כייצוגית, ללא פרסום הודעה לגורמים המנויים בתקנה 11(ב) לתקנות (ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010)).

בנסיבות העניין, אינני רואה מקום להורות על פרסום ההודעה לפי תקנה 11(ב) לתקנות.

סוף דבר – אני מאשרת את בקשת ההסתלקות, ללא פרסום.

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נמחקת והתביעה האישית של המבקש נדחית.

הדיון הקבוע ליום 6.4.2020 – מבוטל.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ח טבת תש"פ, 15 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.