<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: רס"ב דוד אלפסי

החשוד: מובא ע"י שב"ס

ב"כ החשוד: דרוויש נאשף

פרוטוקול

עו"ד אראם מחאמיד:

לאור היצוג הפרטי, אבקש לשחרר אותי ואת הסניגוריה הציבורית מיצוג החשוד.

<#3#>

החלטה

לאור היצוג הפרטי, אני משחרר את עו"ד אראם מחאמיד ואת הסניגוריה הציבורית מיצוג החשוד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

אני חוזר על האמור בבקשה, שנתמכת בהצהרת תובע.

ב"כ המבקשת בתשובה לשאלות ב"כ החשוד:

ש: הראיות נגד החשוד זה ט.א.?

ת: כן.

ש: ואין שום דבר אחר חוץ מ-ט.א.?

ת: נכון.

ש: איפה נמצאה ה-ט.א.?

ת: בתוך הזירה. בתוך הבית.

ש: מה פעולות החקירה שביצעתם בתיק ומתי?

ת: הבדיקה של הטענה שלו שהוא היה במאסר בזמן הזה, וזה הופרך.

ש: מתי זה בוצע?

ת: אתמול.

ב"כ המבקשת בסיכום:

אני מגיש את כל תיק החקירה לעיון ביהמ"ש וחוזר על הבקשה.

ב"כ החשוד בסיכום:

אומנם לא ייצגתי בדיונים הקודמים, אבל הצפייה שלי היתה להגיע היום לביהמ"ש כאשר חבריי כבר הכינו כתב אישום והגישו אותו.

לא מדובר במשהו מורכב, אלא במשהו שאפשר היה להכין אותו בתוך חצי שנה.

לפי טענת חברי בעניין הפעולה שבוצעה אתמול - לבדוק אם החשוד היה בכלא או לא, ניתן היה לעשות זאת בשיחת טלפון, ואם הפעולה הזאת בוצעה בשעות הבוקר, לא היתה מניעה שהם יגיעו היום עם כתב אישום.

חברי מגיע היום עם הצהרת תובע ולא עם כתב אישום, ולכן הם מבקשים להגיש את כתב האישום ביום ראשון, ואני סבור שאין להסכים עם דבר כזה.

אני מבקש לשחרר אותו עד להגשת כתב האישום, ואני מצהיר לפרוטוקול שנוותר על טענתנו לשימוע.

החשוד עצור בתיק אחר ולא נראה לי שהוא ישתחרר, מאחר וקיים נגדו עבר פלילי ומאסרים על תנאי.

לפיכך אבקש לשחרר את החשוד, ולחילופין להאריך את המעצר עד מחר.

<#8#>

החלטה

החשוד נעצר ביום 8/6/16 בשעה 22:37 בחשד לכניסה לישראל שלא כחוק, התפרצות לדירה וגניבה מתוכה.

מעצרו של החשוד הוארך עד היום, וכיום מובאת בפני בקשה נוספת להארכת מעצרו.

הבקשה נתמכת בהצהרת תובע לפי סעיף 17 (ד) לחוק המעצרים, לפיה בכוונת התביעות להגיש כנגד החשוד כתב אישום ביחד עם בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

מהצהרת התובע עולה שהתובעת שעיינה בתיק מצאה כי קיימות ראיות לכאורה, ויש כוונה להגיש נגד החשוד כתב אישום בעבירות שב"ח, התפרצות לדירה וגניבת רכב, ולבקש את מעצרו עד לתום ההליכים.

לכן הבקשה היא ל- 5 ימי מעצר, כלומר עד ליום ראשון.

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהחשוד עבר את העבירה המיוחסת לו, וקיימת עילת מעצר של מסוכנות ושל חשש להימלטות מאימת הדין.

נכון שגם בשלב זה על בית המשפט לשקול האם חלופת מעצר תענה על עילת המעצר, אבל הבדיקה שניתן לעשות בשלב זה היא בדיקה שאינה יכולה להיות מעמיקה, ולמעשה בהעדר חלופה ברורה, שתשיג את מטרות המעצר, אין מקום למעשה להורות על שיחרור לחלופה – בש"פ 941/08 וייספיש נ. מדינת ישראל.

לעניין משך המעצר, מחר קבוע לחשוד, שנמצא בסטטוס של עצור בתיק אחר, דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בבית משפט השלום בפתח תקוה, וממילא לא ניתן לקבוע דיון בעניינו מחר.

אינני סבור שזוהי הצדקה לשיחרורו.

בפסיקה נקבע כי אומנם יש להקפיד הקפדה מלאה שלא ישהה אדם במעצר מעבר לדרוש אפילו יום אחד, אבל מאידך יש לאפשר לרשויות התביעה לבצע את תפקידם המורכב בזמן סביר.

קביעת סד זמנים קצר מהסביר, עלולה לגרור אחריה הגשה חפוזה של כתבי אישום ללא הפעלת מלוא שיקול הדעת, צורך בתיקון כתבי האישום וכיוב' מהלכים שבסיכומו של דבר מאריכים את ההליך ואף את משך המעצר מעבר לנדרש.

מבחינה מעשית לא ניתן להגיש את כתב האישום לפני יום ראשון הקרוב.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 19/6/16 בשעה 11:00.

פרוטוקול זה מהווה צו מעצר.

אני מורה לשב"ס לאפשר לחשוד לבצע 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה, וכן לאפשר לחשוד לקבל ציוד אישי בבית המעצר באמצעות קרוב משפחה.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ענבל אלקובי