1. גב' ליטל מדבסקי (להלן: "מיטל") ובעלה ניהלו חנות תכשיטים קטנה בשדרות הגעתון בנהריה, סמוך לחנות מפעל זוגלובק וחפצו להעתיק את הפעילות של החנות שלהם למקום יותר מרכזי ואטרקטיבי בעיר נהריה ולצורך זה הם פנו למתווך מיקי ממן (להלן: "מיקי") על מנת לאתר בעבורם מקום אחר בשדרות הגעתון במקום מרכזי.

2. כעבור כמה ימים מיקי הודיע לליטל כי אדם בשם גרינברג דני (להלן: "דני") המנהל חנות בשם החברה א.ר. הפלא השביעי בע"מ (להלן: "הפלא השביעי") מעוניין לבטל את הסכם השכירות שלו עם בית מלון קרלטון (להלן: "המלון") הנמצאת בקומה הראשונה של המלון הידועה כחנות מס' 4 ולהשתחרר מחוזה השכירות עם המלון (להלן: " החנות או חנות 4").

3. בעקבות הודעה זו מיטל ביקרה בחנות 4 ומצאה אותה במצב טוב ותקין ומתאימה למטרותיה והודיעה למיקי שמבחינתה אין כל מניעה לשכור את חנות 4.

4. ביום 4/2/16 התקיימה פגישה במשרד מיקי בה השתתפו מיקי, ליטל ודני ולאחר משא ומתן נערך ונחתם זכרון דברים אשר לפיו:

א. הפלא השביעי תצא מהחנות וליטל תיכנס במקומה.

ב. ליטל תשלם לפלא השביעי סך של 30,000 ₪.

ג. ההסכם הנ"ל מותנה בכך כי ליטל תחתום על הסכם שכירות עם הנהלת המלון בהקשר לחנות.

ד. במעמד ההסכם ינתן שיק ע"ס 30,000 ₪ אשר יוחלף במעמד החתימה עם המלון כך שישולם 5,000 ₪ במזומן והיתרה בסך 25,000 ₪ עד לתאריך 30/4/16.

ה. הצדדים מסכימים כי הסכם עם המלון ייחתם לא יאוחר מ-20/2/16 (להלן: "זכרון הדברים").

5. על אף המוסכם בזכרון הדברים במעמד החתימה עליו ליטל מסרה לפלא השביעי שיק ע"ס 5,000 ₪ אשר הוחלף יותר מאוחר במזומן והוחזר לידי ליטל והיתרה בשיק מס' 004 ע"ס 25,000 ₪, זמן פרעון 30/4/16 החתום בחתימת ליטל ומשוך על חשבונה המתנהל בבנק דיסקונט ללא שם נפרע (להלן: "השיק").

6. השיק הועבר סוחר ונוכה אצל חברת קידום מטרות בע"מ (להלן: "קידום") וכשהוצג לפרעון הוא חולל.

קידום הטביעה על השיק את חותמתה כשם נפרעת ועל גב השיק החתימה את דני על ערבות אישית.

7. קידום הגישה את השיק לביצוע כנגד ליטל במסגרת תיק הוצל"פ 514935-05-16 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

8. ליטל הגישה התנגדות לביצוע השיק, ניתנה לה רשות להגן ונפתח תיק אזרחי 32945-06-16.

9. במקביל, ליטל הגישה תביעה כספית ע"ס 48,000 ₪ כנגד הפלא השביעי ודני בתיק תא"מ 30933-06-16.

10. הדיון בשני התיקים הנ"ל אוחד.

טענות ליטל:

11. עפ"י הוראות זכרון הדברים כל ההסכמות שהיו בין ליטל לבין דני (הפלא השביעי) היו מותנות בכך שיחתם הסכם בין המלון לבין ליטל עד 20/2/16.

12. לאחר עריכת זכרון הדברים, מיקי הודיע לליטל כי בכוונת הנהלת המלון להשכיר את החנות לחנות סמוכה של סטימצקי, מאחר וחנות סטימצקי מעוניינת להרחיב את החנות שלה ועל כן הנהלת המלון לא אישרה את השכירות בסופו של יום והציעה לליטל לשכור חנות במקום אחר במלון שהיא חנות 23/5 המחייבת ביצוע עבודות שיפוצים נרחבת (להלן:"חנות 5").

13. השטרות ששולמו לפלא השביעי (ע"ס 30,000 ₪) נבעו מכך שהחנות היתה צבועה ומשופצת ונראית במצב טוב ותקין ולא נדרשו בה שום תיקונים.

14. מיקי הודיע לליטל שהוא יפעל להשבת השיק ואת הסכום ששולם במזומן מדני, אולם, בסופו של יום מיקי הודיע לה כי אין בכוונת דני או הפלא השביעי לעשות כן מאחר ולטענת דני הנהלת בית המלון הציעה לה לשכור את חנות 5 בזכותו.

15. ביום 20/4/16 ליטל שלחה מכתב לדני בדואר רשום והודיעה על ביטול ההסכם ועל חובת השבת הסכום ששולם והשיק אליה ומשהבינה שאין בכוונתו להשיב את השיק היא נתנה הוראה לבטלו בטרם זמן פרעונו.

16. ליטל טענה שהיא לא קיבלה תמורה כלשהי בעבור הסכומים ששולמו ומדובר בכשלון תמורה מלא.

17. בטרם מסירת השיק לקידום לנכיון, התקשרה נציגת קידום לליטל וביקשה לברר מה עם השיק וליטל הודיעה לה באופן מפורש כי מדובר בשטר מותנה וכי ניתנה הוראת ביטול לבנק שלא לפרוע אותו וכי על דני והפלא השביעי להחזיר לה את השיק.

18. ליטל טענה כי היא נפלה קורבן לתרגיל עוקץ.

טענות הפלא השביעי ושל דני:

19. בעקבות החתימה על זכרון הדברים, דני התחיל לחפש נכס חילופי לעסק הפלא השביעי ונמצאה חנות גדולה בטירת הכרמל.

20. היתה פניה לדני מטעם מישהו אחר שהיה מעוניין לשכור את החנות שבמלון.

21. דני פנה למנהל הנכסים במלון כדי לוודא שהמלון השכיר את החנות לליטל, שאם לא כן, יש לו לקוח אחר, ונמסר לו ע"י מנהל הנכסים של המלון שחוזה השכירות עם ליטל אמנם טרם נחתם, אבל הוא סגור.

22. נמסר לדני ע"י מיקי כי ליטל קיבלה העתק מהטיוטה של החוזה עם המלון ולאחר התאמת הבטוחות ותקופת גרייס לשיפוץ והתאמת החנות וכי בסופו של דבר ליטל הגיעה לעורך הדין של המלון וחתמה על חוזה השכירות.

23. בעקבות חתימת חוזה השכירות עם המלון, דני נפגש עם ליטל בלובי של המלון ומסר לה את השיק הראשון ע"ס 5,000 ₪ וקיבל את תמורתו במזומן ובכך ההסכם ביניהם הפך להיות סופי וחלוט ומחייב.

24. כשבועיים לפני מועד פינוי החנות, דני פנה לליטל לצורך תיאום העברת החנות ואז ליטל הודיעה לו כי היא שכרה מהמלון חנות אחרת ואין בכוונתה לכבד את השיק השני ואף מבקשת לקבל בחזרה את הסך 5,000 ₪ ששולם במזומן.

דני הודיע לליטל כי מבחינתו ההסכם שריר וקיים וכי על סמך אותו הסכם חברת הפלא השביעי שינתה את מצבה.

25. דני ברר את העניין מול מיקי ונמסר לו כי אחרי שהתובעת חתמה על ההסכם עם המלון לגבי חנות 4, המלון הציע לה חנות אחרת (חנות מס' 5) שהיא יותר אטרקטיבית מבחינת התובעת והיא קפצה על ההצעה וביטלה את השיק.

26. השיק הועבר לקידום רק לאחר שהתנאי התקיים וליטל היתה חייבת בתשלומו.

טענת קידום:

27. קידום עוסקת מספר שנים במתן אשראי חוץ בנקאי, לרבות שירותי נכיון שיקים.

28. ביום 21/2/16 דני פנה לקידום וביקש לנכות את השיק וטרם פרעונו נציג מטעם קידום התקשר לליטל על מנת לוודא כי יש כיסוי לשיק וכי לא צפויה להיות כל בעיה וליטל אישרה שאכן לא תהיה כל בעיה ורק לאחר וידוא העניין, קידום ניכתה את השיק ושילמה תמורתו לדני.

29. ליטל מעולם לא עדכנה את קידום שהשיק בוטל ומעולם לא עדכנה כי עסקת היסוד בוטלה.

30. קידום קיבלה את השיק כדין, בתום לב ושילמה תמורתו והיא זכאית לקבל את תמורתו מליטל.

גרסתו של מיקי:

31. לאחר עריכת זכרון הדברים מיקי הודיע למנהל המלון מר ניר ריבנר (להלן: "ניר") על רצונה של ליטל לשכור את החנות של הפלא השביעי.

32. מיקי הפגיש בין ליטל לבין ניר ובסיועו ליטל ניהלה משא ומתן עם המלון עד שהצדדים הגיעו להסכמות ולאחר מכן עורך הדין של המלון שלח למיקי העתק מהטיוטה של החוזה עם ליטל שהועבר אליה.

33. לאחר מכן ליטל הגיעה לעורך הדין של המלון וחתמה על החוזה וכי התובעת העבירה את החוזה חתום אליו והוא העבירו למלון.

34. לאחר חתימת ההסכם בין ליטל והמלון הוא פנה לליטל וביקש את שכר טרחתו וביום 14/3/16 הוא קיבל ממנה דמי תיווך בסך 4,500 ₪.

35. לאחר חתימת ההסכם עם המלון, מיקי נתבקש ע"י המלון להראות לליטל חנות אחרת השייכת למלון (חנות 5) שהתפנתה בינתיים.

36. ליטל החליטה כי החנות האחרת (חנות 5) מתאימה לה יותר.

37. ביום 12/4/16 מיקי קיבל הודעה מניר כי לפי בקשת מיטל שהיא ביקש/ה מניר אישית שהחוזה לגבי חנות מס' 4 מבוטל ובמקומו נחתם חוזה חדש לגבי חנות מס' 5.

דיון והכרעה:

התנאי המתלה המופיע בזכרון הדברים קויים:

38. לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ,שקלתי את טענותיהם ובחנתי את גרסאותיהם, אני קובע שהתנאי המתלה שצוין בזכרון הדברים קוים, וזאת בהתבסס על הנימוקים הבאים:

א. בהתאם להוראות זכרון הדברים ליטל התחייבה לתת לדני שיק ע"ס 30,000 ₪ כאשר בפועל היא מסרה לו 2 שיקים, הראשון ע"ס 5,000 ₪ והשני שיק ע"ס 25,000 ₪ ז.פ. 30/4/16.

בזכרון הדברים צוין שמיטל תשלח לדני סך 5,000 ₪ במזומן "במועד החתימה עם המלון".

אין מחלוקת שליטל שילמה לדני סך של 5,000 ₪ במזומן וקיבלה לידה את השיק הראשון ע"ס 5,000 ₪.

הגיון הדברים מחייב כי סך 5,000 ₪ שולם במזומן במעמד החתימה על החוזה עם המלון או בסמוך לאחר מכן.

במידה והחוזה לא היה נחתם עם המלון, הרי לא היתה חובה על ליטל לשלם לדני את הסך 5,000 ₪ במזומן.

הגיון דברים זה מתיישב עם גרסת דני כי לאחר שנחתם ההסכם בין ליטל לבין המלון, הוא נפגש עם ליטל בלובי של המלון וקיבל ממנה 5,000 ₪ במזומן והחזיר לה את השיק הראשון.

ב. בהתאם לעדות מיקי, הוא קיבל את דמי התיווך מליטל לאחר חתימתה על חוזה שכירות עם המלון וזאת ביום 14/3/16, כמפורט בחשבונית המס שצורפה לתצהירו.

במידה ולא נחתם הסכם שכירות עם המלון, לא ברור מדוע ליטל הסכימה לשלם למיקי דמי תיווך בסך 4,500 ₪!

הסכמתה לתשלום דמי תיווך תומכת בטענה שנחתם הסכם בינה לבין המלון.

ג. במידה ולא נחתם הסכם שכירות בין ליטל לבין המלון עד ליום 20/2/16, ליטל היתה צריכה להודיע לדני שהתנאי המתלה עפ"י זכרון הדברים לא קוים וכי זכרון הדברים ביניהם מבוטל.

המכתב הראשון שנשלח ע"י ליטל לדני היה ביום 20/4/16(!) לאחר שהיא כבר שכרה את חנות 5 מהמלון.

ד. לתצהירו של דני צורף מכתב מניר מיום 12/4/16 לפיו:

"מיקי

ליטל ביקשה שאאשר שהחוזה המצורף בטל ומבוטל – חוזה זה של חנות 4 מבוטל ובמקומו נחתם חזוה חדש לחנות מספר 5.

תעביר אליה בבקשה מייל זה."

מכתב זה לא הוכחש ע"י ליטל ואף צרפה העתק ממנו לתביעתה הקטנה בתיק

41172-04-16.

מתוכן המכתב הנ"ל ניתן ללמוד שנחתם בין המלון לבין ליטל חוזה לחנות מס' 4 בניגוד לטענותיה של ליטל.

ה. אין חולק שבסופו של דבר ליטל שכרה מהמלון חנות מס' 5.

גם אם נניח שלא נחתם הסכם בין המלון לבין ליטל, די בכך שנחתם חוזה לחנות 5 בכדי לקיים את התנאי המתלה עפ"י זכרון הדברים, הרי חוזה השכירות לחנות 5 נעשה בהסכמת ליטל ועצם הסכמתה לשכור מהמלון חנות אחרת מהווה ויתור כלפי דני והפלא השביעי על התנאי לשכור חנות 4.

מה עוד, ללא כל המהלכים שהיו וללא פינוי חנות 4 מטעם הפלא השביעי, ספק רב אם חנות 5 היתה מתפנה וספק רב יותר אם ליטל היתה זוכה לשכור חנות 5.

ו. ניתן להוסיף לנימוקים אלה גם גרסת קידום שלקראת 21/2/16 ליטל אישרה בפני קידום שלא תהיה כל בעיה עם פרעון השיק, דבר המלמד שבאותו יום ליטל סברה שהיא משלמת את תמורת השיק.

ז. יתכן שוויתור ליטל על חוזה שכירות עם המלון ביחס לחנות 4 על מנת שהמלון יוכל להשכירה לחנות סטימצקי זיכה את ליטל בקבלת הטבות/הנחות מהמלון ביחס לחנות 5.

ח. אי מסירת הודעה מתאימה מטעם ליטל לפלא השביעי בזמן הנכון גרם לה לפנות את המושכר, לא למצוא שוכר אחר במקומה ואף לעבור למקום אחר.

ט. ליטל לא טרחה ולא הזמינה את מנהל בית המלון להעיד אם כן נחתם עמה הסכם ביחס לחנות 4 או לא ואף לא הציגה בפני בית המשפט העתק מהסכם השכירות של חנות 5.

הימנעותה של ליטל מלעשות כן, אומרת רבות.

39. לסיכום, אני קובע שהתנאי המתלה קוים ומוטלת על מיטל חובה לשלם את התמורה המגיעה עפ"י השיק.

40. לאור קביעתי זו, מתייתר הדיון בטענות קידום ובקביעת מעמדה ודי בכך שהיא מחזיקה בשיק בכדי להיות זכאית לביצועו כנגד ליטל.

41. לפיכך, אני מורה על דחיית ההתנגדות שהוגשה ע"י ליטל בתיק 514935-05-16 לגופה ומורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ הנ"ל כנגדה.

אני מחייב את הנתבעת בתיק 32945-06-16 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל, אשר יתווסף לסכום החוב עפ"י תיק הוצל"פ הנ"ל.

42. בנוסף, אני מורה על דחיית התביעה בתיק תא"מ 30933-06-16 ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים באותו תיק, ביחד ולחוד, סך של 3,000 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, הסכום הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים ותדרוש מהם את יתרות האגרות שטרם שולמו.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ט, 01 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.