בפני בקשת הנתבע לביטול פסק הדין מיום 24.11.16 , שניתן בהיעדר הגנה מטעם הנתבע.

לטענת הנתבע, נפל פגם בהמצאת כתבי בי-דין והחלטות בית המשפט לידי הנתבע, ולכן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

מאישור המסירה ותצהיר המוסר שהומצא לתיק על ידי התובע, עולה כי ההמצאה בוצעה לידי אמו של התובע, ה"ה מגדלנה חתחות ולא לידי הנתבע עצמו. הנתבע מדגיש כי הוא אינו מתגורר בבית אמו, אלא בחיפה. משרדו של הנתבע, מצוי בבניין בעיר עיר נצרת. הבניין כולל קומות משרדים וקומות למגורים. משרדו מצוי בקומה השנייה בבניין בן 20 קומות, בעוד שדירת אמו מצויה בקומה השלישית של אותו בניין.

זאת ועוד, מועד המסירה שצוין על גבי אישור המסירה הינו 10.7.16, בשעה 12:30. ברם, הנתבע , אמו ויתר בני המשפחה, לא שהו בארץ במועד זה אלא בחופשה בחו"ל (בין התאריכים 5-10/7/16). אמו של הנתבע הגיעה חזרה לביתה רק בסביבות השעה 18:30 ביום 10.7.16. כמו כן, ביום 10.7.16 שהינו יום ראשון בשבוע, שער הכניסה לבניין המשרדים והמגורים בנצרת, סגור.

לטענת התובע, מסירה לכתובת משרדו של עו"ד, כפי שהיא מעודכנת בספר עו"ד של לשכת עו"ד, הינה מסירה כדין. באישור המסירה שהוגש לתיק בית המשפט, נפלה טעות סופר, מאחר והשליח ביקר בכתובת הנתבע מספר פעמים באותו שבוע של 10.7.16. מועד הביקור של השליח, בוצע למחרת, ביום 11.7.16. הנתבע אינו טורח לפרט בבקשתו, איזו תועלת תצמח לו מביטול פסק הדין, שכן לא ניתנה על ידו כל התייחסות עניינית לתוכנו של פסק הדין שניתן כנגדו.

דיון והכרעה:

במסגרת בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה מטעם הנתבע, נבחנות שתי עילות אפשריות לביטול פסק הדין.

האחת, ביטול מחובת הצדק.

השניה, ביטול משיקולי בית המשפט.

כפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה (11.01.12):

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש."

במקרה דנן, צוין באישור המסירה שהוגש לתיק כי ההמצאה של כתבי בי- דין בוצעה לידי אמו של הנתבע, תוך סימון ההערה כי ההמצאה בוצעה לבן משפחה המתגורר עם הנתבע והנחזה להיות מעל גיל 18.

אין מחלוקת כי כתבי בי-דין לא הומצאו לידי הנתבע בכתובת מגוריו בחיפה.

כמו כן, אין מחלוקת כי כתבי בי-דין אף לא הומצאו לידי הנתבע עצמו בכתובת משרדו בבניין המשרדים והמגורים שבעיר נצרת.

טענת התובע לפיה השליח המציא את כתבי בי-דין לידי אמו של הנתבע, בהיותה בת משפחה המתגוררת עמו, אינה יכולה להתקבל, שכן אין מחלוקת כי הנתבע אינו מתגורר עם אמו בנצרת.

למעלה מכך, המצאה למשרד עו"ד, חייבת להיות במישרין לידי עו"ד או לידי מי מעובדי משרדו או לידי מורשה לקבלת כתבי בי-דין מטעמו.

לא נטען על ידי התובע כי אמו של הנתבע עובדת עמו במשרד עו"ד או שההמצאה בוצעה במישרין לידי אמו בעת שהיא ישבה במשרד עו"ד של התובע או שהיא מורשת לקבלת כתבי בי-דין בשם הנתבע.

לאור האמור, אין מנוס אלא לקבוע כי לא מתקיימת במקרה דנן תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. קרי, לא ניתן לראות בהמצאה שבוצעה לידי אמו של הנתבע, המתגוררת בקומה אחרת בבניין המשרדים והמגורים בנצרת, כהמצאה כדין לידי הנתבע שאינו מתגורר במען האמור.

אשר על כן, אני קובעת כי יש מקום לביטול פסק הדין שניתן ביום 24.11.16 מחובת הצדק.

הנתבע יגיש כתב הגנה לתיק תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן אורה בשנית על מתן פסק דין כנגדו.

לסיום, הנני רואה לנכון להביע תמיהתי מעצם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ללא כל התייחסות לגופו של עניין לטענותיו של התובע עצמו. התובע טוען כי הנתבע מחזיק בידיו מסמכים השייכים לתובע שעניינם 2 תאונות בהן נפגע התובע. הנתבע מעכב את הטיפול בתביעותיו של התובע ומאידך מתנגד למסור לידיו את המסמכים האמורים. לא ברור מדוע הנתבע מעכב את הטיפול בתביעות התובע ולמעלה מכך מדוע הוא מסרב להעביר לידיו המסמכים המבוקשים משך זמן כה רב.

לכל הפחות, היה מצופה בנסיבות האמורות, כי הנתבע ימסור לידי התובע את כלל המסמכים, ויעתור לביטול החיוב בהוצאות נשוא פסק הדין, על בסיס הטענה של אי המצאה כדין.

בנסיבות האמורות, וחרף קבלת הבקשה, אין צו להוצאות.

בשים לב לתוכן טענותיו של התובע, הצדדים ישכילו באם יבואו בדין ודברים לסילוק תביעה זו, בהידברות ישירה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

התיק יובא לעיוני בעוד 40 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.