בפניי בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לגמר בירור הדין על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות וזאת לאחר שבבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא אצלו ריכוז אלכוהול של 890 מגאללא"נ, וזאת בניגוד לרמה של 240 מגאללא"נ שנקבעה כמותרת בחוק, וסף אכיפה של 290 כפי שנקבע בפסיקה.

המבקשת עותרת לפסילת רישיונו של המשיב מאחר ולדעתה קיים יסוד סביר לחשש כי המשך נהיגתו של המשיב תסכן את בטחון הציבור.

הסניגור טען להעדר ראיות לכאורה, להעדר מסוכנות כפי שעולה מעברו, ולפגיעה קשה במשיב אם ייפסל רשיונו, שכן מדובר במי שפרנסתו על רשיונו והוא משמש כמורה נהיגה.

בהתאם לפסיקה, השיקולים שיש לשקול בבקשה מעין זו דומים לשיקולים בעת דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בשיניויים המחוייבים, כך שהמרכיב הראשון שעלי לבחון הוא האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ואם תשובה לשאלה זו חיובית, יש לבחון האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את בטחון הציבור והדבר נמדד על פי נסיבות המקרה ועברו התעבורתי.

באשר לשאלה הראשונה, עיון בתיק מגלה כי כנגד המשיב קיימות ראיות טובות לכאורה. כאמור, למשיב נערכה בדיקת נשיפה בה נמצא אצלו אלכוהול בריכוז גבוה, של יותר מפי שלושה מהריכוז המותר. המשיב לא נתן כל הסבר מדוע לא תתקבל הבדיקה כמהימנה, ויתרה מכך, המשיב אישר בתחקיר שנערך לו כי שתה "שני בקבוקים" של בירה, עלה ממנו ריח אלכוהול חזק והוא נכשל במבחני המאפיינים שנערכו לו.

יתרה מכך, מדוחות השוטרים עולה כי חשדם במשיב התעורר בעקבות דרך נהיגתו לאחר שחצה צומת מרומזר ברמזור אדום וכמעט גרם לתאונת דרכים.

אשר על כן, מתיק החקירה עולה כי כנגד המשיב ראיות טובות לכאורה, אשר עונות על הדרוש בשלב זה של הדיון, ואף למעלה מכך.

באשר לשאלת המסוכנות – הרי מהאירוע עצמו עולה מסוכנות גבוהה. אין מדובר במצב של שכרות "סטטוטורית" היינו ריכוז אלכוהול ברמה שמעט מעל למותר שלא השפיע על הנהג במידה משמעותית, אלא בריכוז גבוה, ובראיות כי דרך התנהגותו ונהיגתו של המשיב הושפעו במידה ניכרת מהאלכוהול.

כבר נקבע לא אחת כי בגין התנהגות זו, מן הראוי לפסול אדם עד תום ההליך בלא תלות בעברו. ראו למשל דברי בית המשפט העליון בבש"פ 10865/06 אשר ישעיהו נ' מדינת ישראל.

עיון בעברו של המשיב מגלה כי אין לו עבירות דומות קודמות, אולם בוודאי שאין לומר כי עברו נקי או אפילו מקל. לחובת המשיב 21 הרשעות קודמות בגין עבירות מהירות, חגורת בטיחות (עבירה חוזרת- התנהגות המעידה על זלזול בכללי הבטיחות בכביש), תאונת דרכים משנת 1998 ועוד. אמנם אין מדובר בעבר מכביד מאוד, אבל בוודאי שלא כזה המעיד על נהג "מצטיין" ואשר יש בו כדי לאיין את המסוכנות העולה מנסיבות המקרה דנן.

מודע אני לכך כי פסילת רשיונו של המשיב פירושה פגיעה קשה בפרנסתו, אולם אינני רואה אפשרות להמנע מכך. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בב"ש 1727/08 מנחם מאיר נ' מדינת ישראל:

"מסוכנותו של נהג הנתפס כאשר נוהג תחת השפעת אלכוהול, היא איפוא המסוכנות הנלמדת מעצם העובדה שאדם היה מוכן להתיישב ליד הגה מכוניתו כאשר הוא אינו מצוי במלוא חושיו, ובכך להעמיד בסיכון חמור את זולתו ואת עצמו. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר במי שמתפרנס מעבודה כנהג. נהגים מקצועיים הם הראשונים החייבים להקפיד בכל חוקי התנועה, בראש ובראשונה כדי להבטיח את חזרתם לביתם בשלום בתום יום עבודתם. העורר חושש שמא בעקבות הפסילה המנהלית יאבד את מקור פרנסתו, ואולם, בעת שהתיישב ליד ההגה, כשבגופו כמות אלכוהול גבוהה בכמעט פי שניים מכמות הסף, לא נתן העורר דעתו לכך, שקיים חשש שעלולה לקרות תאונת דרכים, בה יקופחו חייו של אדם אחר, ומשפחתו תשאר ללא מפרנס.

הפסילה המנהלית היא אחד מאמצעי האכיפה שיצר המחוקק, כדי לנטרל מסוכנותו של נהג, מתוך מטרה לנסות ולהקטין את מספר הנפגעים מתאונות דרכים. בשנים האחרונות, בהן רבו הנהגים השיכורים בכבישים, לאמצעי זה חשיבות ראשונה במעלה. עם כל ההבנה לחששו של העורר מפני האפשרות שיפוטר מעבודתו, מה יהיה הטעם באמצעי אכיפה זה, אם בתי המשפט יעקרו אותו על ידי סיוגים מסיוגים שונים. אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול חייב לדעת, כי רשויות האכיפה תמצינה עמו את הדין במלוא החומרה, ללא כל הקלות וללא כל הנחות. כשלעצמי, מעדיף אני לבכות על נהג שאיבד את מקום עבודתו ואת פרנסתו, מאשר לבכות על אדם שאיבד את חייו".

סבורני כי במיוחד נכונים הדברים בעניינו של מי שהוא מורה לנהיגה ואמור לחנך את תלמידיו לנהיגה נכונה וזהירה. אדם אינו מגיע לריכוז אלכוהול כפי שנמדד אצל המשיב בהיסח הדעת. אין מדובר בשתיית כוסית אחת מעל למותר, אלא בשתיית כמות גדולה, פעולה הנעשית במודעות מלאה. מי שעושה זאת, ולאחר מכן מעיז לנהוג ברכבו תוך סיכון עצמו והציבור הרחב, מעיד על עצמו לכאורה כי אינו ראוי לשמש כצורה נהיגה.

בנסיבות אלה, אינני רואה מקום להתחשבות במשיב וסבורני כי מקצועו דווקא מחייב הקפדה יתרה עימו.

הבקשה לפסילה עד תום ההליכים מתקבלת. רשיונו של המשיב המופקד במשטרה יועבר לתיק בית המשפט. המאשימה תדאג להמצאת ההחלטה למשטרת ישראל.

בשלב זה נקבע התיק העיקרי - 5629-06-16 להקראה ליום 6.11 בשעה 10. אם יבקש הנאשם כי לאור החלטתי דנן יועבר התיק לשופט אחר, יגיש הודעה לא יאוחר מיום 1.9.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016.