1. מונחת לפני בקשה לפטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון בערעור.

2. עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט י. דלוגין) מיום 15.06.2016 (ת"א 13036-07-14), לפיו התקבלה תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע, תוך שהמבקשת חוייבה להסיר את הפרסומים הנזכרים בפסק הדין ולפצות את המשיב (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

4. בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;

ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

(ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

5. "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6. עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.

בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

7. כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק מתן פטור.

שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

8. לטענת המבקשת אין בידה אפשרות לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון בערעור.

ראיה לכך תשמש, לשיטתה, העובדה כי "קיבלה ייצוג מטעם הסיוע המשפטי בבימ"ש לענייני משפחה" (בתביעה להסדרי ראיה), כמו גם העובדה כי בית המשפט המחוזי בערעור (כב' השופטת צ'רניאק) מצא לפטור אותה מהפקדת ערבון בהליך אחר (ע"ר 35760-04-15).

8.1 המבקשת, ילידת שנת 1969, גרושה ואם לשני ילדים (ילידי שנת 2002 ו-2004) הנמצאים במשמורת אביהם.

לטענת המבקשת היא אינה עובדת ואין לה מקור הכנסה משהיא "מוזמנת לפחות 3 פעמים בחודש לבית המשפט בגלל הליכים שונים שננקטו נגדה – עובדה המחייבת אותה להיערך להגנתה" (סעיף 5 לבקשה).

עוד טוענת המבקשת כי היא חיה בגפה "בחלק מדירה שכורה" וכי "אין לה כל רכוש" (סעיף 6-5 לבקשה).

לשיטת המבקשת סיכויי הערעור "מעולים" כמבואר בכתב הערעור.

9. המשיב 1 מתנגד לבקשה ועותר לחיוב בהוצאות.

לטענתו המבקשת אינה עומדת במבחנים שנקבעו למתן פטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

המבקשת לא השכילה להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדה (לא צרפה כלל אסמכתאות השופכות אור על מצבה הכלכלי ותמכה את הבקשה בתצהיר כללי ולאקוני ובלתי מפרט כמתחייב מהתקנות), מה גם שסיכויי הערעור להערכתו "קלושים" (סעיף 5 ואילך לתגובת המשיבה 1).

9.1 עוד ציין המשיב כי חרף החלטת בית משפט קמא המבקשת לא הסירה את הפרסומים המכפישים ואף לא שילמה את החיוביים שנפסקו כנגדה בפסק הדין (סעיף 30 ו-51 לתגובת המשיב 1).

10. המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד לבקשה הן מהטעם כי המבקשת שילמה אגרת משפט בסך של 500 ₪ בהליך אחר (ע"א 43083-03-15) בו הוגשה בקשה זהה לפטור מתשלום אגרת המשפט, והן מהטעם שהמבקשת לא תמכה את הבקשה בכל אסמכתא שיש בה כדי להעיד על מצבה הכלכלי הנטען.

10.1 עוד ובנוסף טוען המשיב 2 כי בהתאם להנחיות פרקליט המדינה והוראות סעיף 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 זכאותה של המבקשת "לייצוג מטעם לשכת הסיוע המשפטי, יש בה כדי להקנות פטור מאגרה באותו הליך בו נקבעה זכאותה לייצוג זה בלבד" (סעיף 39 לתגובת המשיב 2 – ההדגשה במקור).

11. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

12. עיון בבקשה, אשר לא נתמכה באסמכתאות רלוונטיות, למעט תצהיר שאינו מפורט, מעלה כי המבקשת בחרה מטעמיה שלא לשטוח בבקשתה תמונה מלאה באשר למצבה הכלכלי.

12.1 המבקשת ציינה כי היא מנועה מלעשות שימוש בחשבון בבנק מזרחי שכן הוא מעוקל (סעיפים 8 לבקשה).

עם זאת, המבקשת לא הציגה תדפיסי חשבון בנק מפורטים לרבות אסמכתא על כך שהחשבון בבנק מזרחי מעוקל, על אף שציינה בתשובה לתגובות המשיבים כי אישור כאמור צורף (סעיף 14 לתשובה לתגובות המשיבים).

12.2 המבקשת ציינה בבקשה כי היא "אינה יכולה לעבוד, מאחר והיא מוזמנת לפחות 3 פעמים בחודש לבית המשפט בגלל הליכים שונים שננקטו נגדה" (סעיף 5 לבקשה).

בתשובה לתגובות המשיבים חזרה בה ואישרה כי היא מתפרנסת "מכתיבה ועיבודי מחשב שונים" (סעיף 4 לתשובה לתגובות המשיבים).

עם זאת, לא מצאה לפרט אם היא עובדת כשכירה ו/או עצמאית, גובה השתכרותה החודשית ואף לא הציגה כל אסמכתא לכך.

12.3 טענתה של המבקשת לפיה היא מתגוררת "בחלק מדירה שכורה אשר צד שלישי מאפשר לה לישון בדירתו" אינה נתמכת בכל אסמכתא, לרבות בתצהיר מטעם הצד השלישי אשר את זהותו לא צוינה בבקשה ( סעיף 6 לבקשה).

12.4 המבקשת לא תמכה את טענתה כי רכשה את כל ציוד הצילום והמחשוב (ציוד אשר נתפס ע"י המשטרה ומתנהל בגינו הליך – ת"ק 32281-06-16) באמצעות "שטר חוב" לטובת מר משה שלום בכל אסמכתא (סעיף 7 לתשובה לתגובות המשיבים).

12.5 המבקשת לא פרטה מהן הוצאות מחייתה השוטפות ו/או המיוחדות ואף לא הציגה כל אסמכתא להן.

12.6 המבקשת לא מצאה לפרט כיצד עלה בידה לשלם אגרת משפט בסך של 500₪ בע"א 43083-03-15 ואך טענה כי "הצליחה לגייס את הסכום העצום של 500 ₪ לתשלום אגרה, אולם כיום אינה יכולה לגייס את הסכום האסטרונומי" (סעיף 13 לתשובה לתגובות המשיבים).

12.7 המבקשת ציינה בבקשה באופן לאקוני כי אין ביכולתה להיעזר בבני משפחה לתשלום האגרה והפקדת הערבון, אך דומה כי לא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום האגרה והערבון כחובתה-

            "התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...

המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."

(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)

(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

יוער ויודגש כי בתשובה לתגובות המשיבים ציינה המבקשת כי היא מקבלת סיוע "מחברים ו/או מאנשים טובים חבריה" (סעיף 11) ומשכך ישאל השואל – מדוע לא יסייע בידה בתשלום האגרה והפקדת הערבון, ולו על דרך מתן הלוואה.

13. בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי המבקשת לא השכילה להוכיח כי ידה אינה משגת לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון.

די בקביעה זו כדי לדחות את הבקשה שלפני.

14. לא למותר לציין כי טענתו של המשיב 1 כי המבקשת לא שילמה, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייבה בבית משפט קמא לא נסתרה, ומשכך גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיב 1, שתשלום הוצאותיו בערכאת הערעור יובטח בבטוחה זמינה ויעילה (ראה: ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה ; רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ).

15. למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור את המבקשת מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיב 1 לאפשרות כי תשלום הוצאותיו בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

16. המבקשת עתרה בבקשה לצרף כאסמכתא מטעמה את פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון ברע"א 3784/16 נחום קרליץ נ' הוט מובייל בע"מ (19.06.2016).

לטענתה יש להיעתר לבקשתה "לאור פסק הדין".

פסק הדין בעניין קרליץ אינו ממין העניין הנדון.

בעניין קרליץ פטר בית המשפט העליון את המבקש מתשלום אגרת המשפט בבקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפ השלום לפיה הותנה מתן רשות להתגונן בהפקדה כספית.

עניינה של המבקשת שונה בתכלית.

המבקשת מערערת על פסק דין, אשר חתם את ההליך המשפטי, בעוד שפסק הדין בעניין קרליץ יפה, לדידי, באותם מקרים בהם מבקש בעל דין להשיג על חיוב כספי שנקבע כתנאי לניהול ההליך המשפטי כולו.

סוף דבר

בהינתן כל האמור לעיל דוחה אני את הבקשה לפטור מלא מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון.

עם זאת, בשים לב לכלל השיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל), מוצאת אני להעמידו על סך של 10,000 ₪.

אגרת המשפט והערבון ישולמו בארבעה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש אוגוסט 2016 (עד ה- 29 בכל חודש).

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ו, 12 יולי 2016, בהעדר הצדדים