בקשה לפסול את חוות דעתו של פרופ' צינמן, לפיה לא נותרה אצל התובעת נכות כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, ולחלופין, להורות על מינוי מומחה נוסף. הבקשה הוגשה לאחר שהמומחה זומן לעדות על-ידי התובעת ונחקר על חוות דעתו.

1. טוענת התובעת לפסילת חוות דעת המומחה משני טעמים. הראשון - כי במסגרת חקירת המומחה התברר כי לא היה לה סיכוי שיקבע כי נותרה לה נכות כלשהי ובדיקתה לא הייתה אובייקטיבית מלכתחילה, לנוכח תפיסת עולמו המחמירה של המומחה לפיה רק תאונה שגרמה לשבר בחולית הגב יכולה לגרום לבלטים דיסקליים כמו אלה שאובחנו אצלה בבדיקת ההדמיה, והמומחה התחמק מלהפנות לספרות רפואית עליה הוא מבסס את תפיסת עולמו. השני - הוא שיטת העבודה של המומחה לפיה הוא מתעד את בדיקת המטופל בכתב ידו, הטיוטה מועברת להדפסה על ידי מזכירתו, ואין הוא עורך השוואה בין הטיוטה, הנזרקת בתום ההדפסה, לנוסח המודפס. התובעת טענה כי מדובר בשיטת עבודה קלוקלת שמעלה את הסיכוי לטעויות ובלבול בחוות הדעת. ולכן יש לפסול את חוות דעת המומחה ולחלופין למנות מומחה נוסף. הנתבעים טוענים מנגד, כי לא הונחה כל תשתית לפסילת חוות הדעת. לא הוצג למומחה כל מאמר הסותר את תפיסתו הרפואית. מסקנתו, התקבלה בהתאם לממצאי הבדיקה של התובעת, לפיהם לא נורתה לתובעת נכות היות ואין לה מגבלה כתוצאה מהתאונה. לא הוכח קיומה של טעות כלשהי הנובעת משיטת העבודה של המומחה.
2. אקדים ואציין את מסקנתי ולפיה אין עילה במקרה דנן לפסילת חוות דעת המומחה, או למינוי מומחה נוסף. פסילה של מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג שאינו נעשה כדבר שבשגרה ) רע"א 2273/99 ויצמן נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו)), על בית המשפט לנהוג באיפוק מרבי בבואו לפסול חוות דעת מומחה ולשקול כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. להלן אבחן את טענות התובעת בדבר הפגמים הנטענים בחוות הדעת.

1. טוענת התובעת, כי חוות הדעת נכתבה באופן מגמתי, מתוך תפיסת עולם קיצונית ומחמירה, שחרצה את גורל התובעת עוד בטרם נבדקה על ידי המומחה. לא מצאתי ממש בטענה זו. חוות הדעת נכתבה לאחר שהמומחה עיין במסמכים ובבדיקות התובעת וערך לה בדיקה. כשנשאל המומחה על ממצאי בדיקות ה- CT המצביעים על קיומם של בלטי דיסק בעמ"ש מותני של התובעת הבהיר את עמדתו לפיה, הימצאותם של בלטי הדיסק הנ"ל אינה מצביעה על ממצא חבלתי. המומחה הסביר כי ממצאים של בלטי דיסק צפויים להימצא אצל "מעל 50% מהאנשים שלא סובלים מכאבי גב" וכי מדובר בתופעה פיזיולוגית הנובעת מלחץ גובר בדיסק הבין-חולייתי, בעיקר בחוליות המותניות התחתונות, מאז שבני האדם החלו ללכת על שניים, תופעה פיזיולוגית זו לטעמו, תקינה בדומה לקרחת (עמ' 6, ש' 1-4).

לא עלה בידה של התובעת לסתור את חוות הדעת. המומחה לא עומת במהלך חקירתו עם מאמר או מחקר כלשהו אשר סותרים את התפיסה הרפואית בה הוא אוחז. יוער, כי מאמרים רפואיים יש להגיש ככל ראיה, באמצעות עד רלוונטי, ובענייננו באמצעות המומחה, ככל שהוא מכיר אותם ויכול להעיד על ערכם ומהימנותם (רע"א 9607/10 עצמון נ' חיפה כימיקליים בע"מ (לא פורסם), משלא נעשה הדבר בענייננו, נמצא כי תפיסתו הרפואית-מקצועית של המומחה לא נסתרה ולא על בידי התובעת להוכיח כי נפל בה פגם.

בנוגע לטענות התובעת ביחס לחוות הדעת שצורפה מתיק אחר, איני מוצאת כי מחוות דעת של מומחה אחר, שהעובדות בבסיסה אינן ידועות, וניתנה ביחס לנפגע, שבשונה מהתובעת, סובל ממגבלה פיזית, כי ניתן להסיק שנפל פגם בחוות הדעת של פרופ' צינמן ביחס לתובעת, אשר בדיקתה העלתה, כי אינה סובלת ממגבלה לאחר התאונה. למסקנה זו הגיע פרופ' צינמן לאחר עיון במסמכים הרפואיים שהוצגו לו על ידי הצדדים, בדיקות שנערכו לתובעת עובר לחוות הדעת, ובדיקתה על ידו. בנוסף השיב המומחה בחקירתו לשאלות ביחס לקביעות רופאים אחרים שבדקו את התובעת וקבעו כי היא סובלת ממגבלה או רגישות, כי לא פורט על ידם מיקום המגבלה, היקפה, לא צוין על אלו בדיקות הסתמכו קביעות אלה, ובהתייחס לקביעה בדבר קיומה של רגישות במישוש, הרי שמדובר בעניין סובייקטיבי שאינו ממצא של בדיקה נוירולוגית. תשובותיו גם בעניין זה מקובלות עלי ולא מצאתי בהן כל פגם. כידוע, לחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בנושא מקצועי שהוא בתחום מומחיותו יש משקל רב, וברגיל, בהיעדר טעמים המצדיקים זאת, יטה בית המשפט לקבלה. לענייננו, מדובר בנושא מקצועי רפואי מובהק, המומחה הבהיר ונימק את עמדתו, וזו מקובלת עלי.

1. אשר לטענה בדבר שיטת העבודה של המומחה, גם כאן לא מצאתי ממש בטענות התובעת, שעה שנטענה באופן תאורטי, ולא הוצג למומחה כל נתון שגוי בחוות דעתו בעניינה, ממנו ניתן להסיק כי חל בלבול בין חוות-דעת הניתנות ביחס למטופלים שונים, כתוצאה משיטת עבודתו. לא נטען כי חוות הדעת שניתנה בעניינה של התובעת הסתמכה על נתונים הנוגעים למטופל אחר, או שנעדרו ממנה מסמכים או בדיקות של התובעת שהונחו בפניו וכיוצא באלה. גם בטענה זו לא מצאתי ממש.

1. סיכומם של דברים, נוכח כל המפורט לעיל, אינני מוצאת כי נפלו בחוות דעת המומחה פגמים המצדיקים את פסילתה, או מקימים צורך במינוי מומחה נוסף. אשר על כן, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בסיום התיק.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.