בעניין: בקשה למחיקת כותרת

עיון בכתב התביעה מגלה ראיות לכאורה בכתב לסכומים, שהעבירה התובעת לנתבע, לסכומים, שהועברו ממנו אליה, ולהודאתו בחובתו להסדיר חוב כלפיה לאחר מכן (ראו למשל תכתובת דוא"ל מיום 25/3/14).

"קביעת המסמך בכתב כאמצעי הוכחה יעיל ובטוח, אין פירושה שהמסמך, אשר חייבים בהגשתו, צריך להיות הוכחה יחידה ומלאה דווקא. ניתן להשיג את התוצאה הרצויה בדרך של הצגת מסמך אשר, בצירוף לעדות חיצונית, עשוי לשכנע במידה מספקת בדבר קיומה של התחייבות כלשהי. אין הכרח שהמסמך בכתב יכיל הוכחה מלאה על עשיית ההסכם מהסוג הנדון, ודי באותו מסמך אם יבטיח, כשמצרפים אליו עדות אחרת, את הוכחת ההסכם בדרך מהימנה...וכך למשל: בתביעה להשבה די יהיה אם התובע יביא ראיה בכתב לביצוע התשלום ומטרתו, כדי ליצור תשתית לטענה שהתובע זכאי להשבה. והתובע יהיה רשאי לטעון גם לקיומן של עובדות נוספות שאין עליהן ראייה בכתב" (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 179).

כך גם לגבי תביעה מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, נקבע כי עילת השבה מכח חוק זה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר (שם, עמ' 44).

בנסיבות אלה גם אין מוצדק להפריד את הדיון בבקשה למחיקת כותרת מהדיון בבקשת הרשות להתגונן, ואני מורה למבקש להגיש בקשת רשות להתגונן במועד.

ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג, (5.2.2007, מופיע בנבו) נקבע המתווה הראוי לניהול הדיון בבקשות כגון אלה:

"ניתן יהיה לנצל ביתר יעילות את הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של מערכת המשפט, אם ניתן יהיה לטפל בעת ובעונה אחת בשתי הבקשות, זו למחיקת כותרת וזו למתן רשות להתגונן. אלמלא ניתנה הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, היה הנתבע נאלץ להגיש הן את הבקשה למחיקת כותרת והן את בקשת הרשות להתגונן בעת ובעונה אחת (אין זה משנה אם הבקשות היו מוגשות כשתי בקשות נפרדות בכתב או בגדרה של בקשה אחת שבה סעדים חלופיים). דיון אחד בשתי הבקשות היה חוסך זמן שיפוטי. ניתן היה לדון ולהכריע בבקשה למחיקת כותרת תחילה. דחיית הבקשה על אתר הייתה מאפשרת לדון בו במעמד בבקשת הרשות להתגונן. כאשר שתי הבקשות נמצאות בפני בית המשפט (או בפני הרשם) בדיון אחד, ניתן אף להציע הצעות שונות ורעיונות יצירתיים לבעלי הדין. כך יכול בית המשפט לנסות ולקדם פשרה כוללת".

הסיכום הינו כי הבקשה למחיקת כותרת נדחית כבקשה מקדמית, מבלי לפגוע בטענות המבקשת ביחס לכתב התביעה, שיתבררו בבקשת הרשות להתגונן.

מאחר ולא נדרשה תגובה, והדיון לא התעכב, אין צו להוצאות הבקשה.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ו, 13 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.