בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד הרשמת הבכירה הדס שכטר ישראלי) מיום 22.10.17 בתא"ק 65986-06-16 , לפיה ניתנה למבקשים רשות להתגונן בפני תביעה כספית על סך 176,720 ₪ שהוגשה נגדם על ידי המשיב, בהפקדה כספית בסך 65,000 ₪, והחלטה נוספת מיום 6.12.17 לפיה נדחתה בקשתם לעיון מחדש.

בבקשתם מבקשים המבקשים להתערב בגובה סכום ההפקדה שנקבע על ידי הערכאה קמא , מאחר ולטענתם, חיובם להפקיד את הסכום שנקבע כמוהו כדחיית בקשתם למתן רשות להתגונן , מאחר ואין באפשרותם לגייס את הסכום שנקבע. המבקשים ביקשו להעמיד את סכום ההפקדה על סך של 30,000 ₪ בלבד.

ההלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב האם להתנות את מתן הרשות להגן בתנאים , ובאילו תנאים, ובדרך כלל אין בית המשפט שלערעור מתערב בשיקול דעת זה , אלא במקרים יוצאים מן הכלל (וראה ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד נט(3)41 (2004); רע"א 2895/12 עמרן נ. מועצה מקומית קרית טבעון (28.6.12).

לאחר שבחנתי את ההחלטה וטענות המבקש איני סבורה כי עניינם נימנה על אותם מקרים יוצאים מן הכלל המצדיקים התערבות בגובה ההפקדה שנקבע.

הערכאה קמא דנה בהרחבה בטענות המבקשים, בבקשתם למתן רשות להגן, וקבעה כי ההגנה שהציגו "דחוקה היא עד מאד" , וכי "הרשות להגן , גם בהתנייתה בהפקדה, ניתנת לנתבעים במקרה זה על מנת שלא לחסום דרכם מבירור טענותיהם ועל מנת שינתן להם יומם בבית המשפט, אך גובה ההפקדה עליה אורה נקבע כשהנחת המוצא היא הגנתם הקלושה של הנתבעים , גם במידה הנדרשת לשלב דיוני זה".

אמנם, טענת המבקשים היא כי מצבם הכלכלי קשה וכי סכום ההפקדה שנקבע יחסום דרכם לבית המשפט , אך טענותיהם בענין זה הן סתמיות ולא גובו בכל אסמכתאות ומסמכים (כפי שבית משפט קמא קבע גם כי כל טענותיהם כנגד תביעת המשיב נגדם לא גובו באסמכתאות). על כך יש להוסיף את העובדה כי גובה ההפקדה נופל במידה משמעותית מסכום התביעה.

נוכח האמור- דוחה את הבקשה, מבלי לבקש את תגובת המשיב.

מאחר ולא התבקשה תגובה – איני עושה צו להוצאות.

לפנים משורת הדין, אני מאריכה למבקשים את מועד ההפקדה עד 1.2.18.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ח, 25 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.