ערעור זה מופנה כנגד החלטתה של כב' השופטת עינת רביד, בתפקידה כרשמת לפיה התקבלה בחלקה בקשת המשיב לפטור מאגרה.

יובהר כי לאחר שורה של הליכים מקדמיים, שמרביתם היו הליכי סרק (ראו החלטתו של כב' הרשם נ' שילה מיום 25.01.17), הסכימו ב"כ הצדדים שפסק הדין ינתן על פי החומר שהוגש לתיק בית המשפט.

מהחלטת כב' הרשמת והודעת הערעור עולה כי, המשיב הגיש נגד המערערים תביעה לתשלום פיצוי בסך 3,790,000 ₪ בגין לשון הרע, חדירה לפרטיות ותביעה נזיקית. במקביל הגיש המשיב בקשה לפטור מאגרה. בהחלטתה נשוא הערעור בחנה כב' הרשמת את טענות המשיב ביחס לחוסר יכולתו הכלכלית, ולאחר שהגיעה למסקנה שעלה בידו להוכיח כי ידו אינה משגת לשלם את האגרה, בחנה את עילת התביעה על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה והחליטה בהסתמך על עילות התביעה כפי שפורטו בכתב התביעה לצמצם את היקף הפטור לסכום של מיליון ₪.

בהודעת הערעור נטען כי, נפלה שגגה מלפני כב' הרשמת בממצאיה העובדתיים.

המערערים "מנתחים" את העובדות שהוצגו ומתפלמסים עם המסקנות העולות מהן על פי האמור בהחלטה.

לאחר שעיינתי בטענות המערערים, החלטתי לדחות את הערעור המופנה כולו כנגד ממצאים עובדתיים. יודגש כי כב' הרשמת שמעה עדויות ומסקנותיה מעוגנות היטב בראיות שהובאו לפניה. גם התוצאה המשפטית עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור.

המערערים ישלמו שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ז, 09 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.