זו בקשה שלישית לעיכוב ביצוע פסק הדין שעליו מוגש הערעור. בקשה ראשונה נדחתה ביום 27.3.17, על ידי השופט בולוס, שקבע שמדובר בבקשה כללית ולא מנומקת, בה לא הובאו עובדות ונימוקים, והיא לא נתמכה בתצהיר. המבקשת הגישה ביום 6.7.17 בקשה חדשה, שנדחתה בהחלטת השופט עדי חן- ברק, מיום 7.7.17 מן הטעם שאין בבקשה כל התייחסות לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחיות.

עתה מגישה המבקשת בקשה חדשה, המנוסחת כתשובה להחלטת השופטת חן- ברק מיום 7.7.17, בה היא טוענת שסיכוי הערעור הם 99% וכי היא במצוקה עקב פעולות הוצאה לפועל נגדה.

אבהיר, כי הפקדת עירבון על ידי המבקשת אין לה ולא כלום עם עיכוב הביצוע. העירבון נועד להבטיח את הוצאות המשיבה, אם ידחה הערעור. עיכוב הביצוע נועד למנוע את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

על פי תקנה 466, "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". למרות זאת, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע של החלטה הנתונה בערעור, מנימוקים שפורטו בפסיקה, ובהם סיכויי הערעור, והאפשרות להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. במסגרת זו, נקבע בפסיקה שבדרך כלל לא יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, אלא אם יוכח שהמשיבה בערעור לא תוכל להחזיר את הכספים שישולמו, אם יתקבל הערעור ופסק הדין יבוטל.

המבקשת לא הוכיחה דבר בעניין האפשרות של המשיבה להחזיר את הכספים שתשלם לה המבקשת, אם תזכה המבקשת בערעור. אשר לסיכויי הערעור, ככל שניתן להבין מהבקשה, מדובר בסיכויים הנובעים מראיות נוספות שטוענת המבקשת שתגיש. המבקשת אינה זכאית להביא ראיות נוספות בערעור (תקנה 457), אלא בנסיבות מיוחדות הקבועות בפסיקה. לא הוגשה כלל בקשה להבאת ראיות נוספות בערעור. על כן, הראיות שיעמדו בפני בית משפט לערעורים הן אלה שהוגשו בפני בית המשפט קמא.

כעולה מהראיות והטיעונים שהוגשו עד עתה, השיק מושא פסק הדין הוא מ-2008, הוגש לביצוע בשנת 2012, והמבקשת הגישה התנגדות ובקשה להארכת מועד בשנת 2016. בנסיבות אלה, על פני הדברים, לא מובנת טענת המבקשת שהשיק הוגש לביצוע לאחר 7 שנים, וכי התביעה התיישנה לפי סעיף 96 לפקודת השטרות. לא חלפו 7 שנים עד הגשת השיק לביצוע.

ככל שטענה המבקשת שהשיק מושא פסק הדין מזויף, חזרה בה מטענתה זו בעמ' 2 שורה 2 לפרוטוקול, שעה שטענה שטענת הזיוף מוסבת על שיקים אחרים ולא על שיק זה. ככל שטענה המבקשת ששיק זה נכלל בהסכם פשרה שערכה, עיון בהסכם הפשרה מעלה שהוא אינו מתייחס לשיק זה. יתר על כן, מתוך תצהיר מיום 4.2.10 שצירפה המבקשת להתנגדות עולה שהיא טוענת שנתנה תשלומים לפרעון חובה לאותו מר אברמוב שהיא טוענת שהיתה חייבת לו כספים ופרעה את חובה, ואחד התשלומים הוא בסך 5,600 ₪, כסכום השיק מושא פסק הדין. נראה איפוא, שאותו שיק שלא נפרע, ואינו מזוייף, נכלל כאחד התשלומים שעל המבקשת לפרוע אף לפי גירסתה.

על פי כל האמור, משלא עמדה המבקשת בתנאים על פי הפסיקה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן כנגדה, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. מכיוון שלא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ז, 25 יולי 2017, בהעדר הצדדים.