24 מאי 2020

לפנינו תביעה להכרה במחלת סרטן הריאות של המנוח, יעקב לייבוביץ ז"ל, אשר גרמה לפטירתו, כפגיעה בעבודה. המנוח היה נשוי לתובעת.

עיקרי העובדות וההליך המשפטי

1. אלה הן העובדות נשוא ההליך, כפי שפורטו בהחלטה מיום 24.3.19:
   1. המנוח היה יליד שנת 1945.
   2. משנת 1969 ועד לשנת 1993 המנוח עבד בנמל אילת בתפקיד מונה / מחסנאי וכמנהל תפעול.
   3. עבודתו בוצעה במשך 6 ימים בשבוע וכ- 8 שעות בכל יום עבודה (כאשר בשישי עבד 7 שעות). יצוין כי פעמים רבות עבד במשמרות כפולות.
   4. במסגרת עבודתו נחשף בין היתר לגזי פליטת דיזל, לאסבסט גולמי, לאבק תפזורות (פוספטים, אשלג, גופרית, תבואות לרבות קמח דגים, מלט וכיו"ב). כמו כן, נחשף לריחות של צבעים, כימיקלים של התעשיות השונות (תעשיית הגומי, הדפוס, הבניין, החקלאות וכיו"ב), נחשף לגופרית, לעורות עם ריח חריף, קיקיון וכיו"ב.
   5. במסגרת עבודותיו היה על המנוח להסתובב במתחם הנמל כולו, ללא יוצא מן הכלל, כך שהיה חשוף לכל החומרים שנמצאו בנמל בכל מקום שהוא.
   6. להלן תיאור אופי עבודתו וחשיפתו התעסוקתית של המנוח לחומרים שונים:

אופי החשיפה לאסבסט:

• 1. חשיפה לאסבסט גולמי: כידוע, עד לתחילת שנות ה-80 האסבסט היה חומר מבוקש ולכן אוניות רבות שעגנו בנמל הובילו איתן אסבסט. לא היה מדובר בפלטות אסבסט אלא באסבסט גולמי (אבקת אסבסט). האסבסט הגולמי היה קשור ברצועות או בתוך שקים ועובדי הנמל היו צריכים לגלגל או להזיז אותו למרכז האוניה. במהלך הזזת האסבסט השתחרר לאוויר אבק רב של סיבי אסבסט שמילא את כל בטן האוניה ואת המנוח שעבד במקומות השינוע מבלי שהיה מודע לסכנות הכרוכות בכך ומבלי שהשתמש בציוד מגן.
  2. כמו כן, בעת השינוע, אבק האסבסט היה נערם על רצפת הרציפים ובהתאם למשבי הרוח, האבק היה מתפזר ברחבי הנמל דבר שהוסיף לחשיפה.
  3. לבד מכך, במסגרת תפקידו המנוח היה אחראי על אחסנת האסבסט הגולמי, שינוע האסבסט ובכך המשיך להיחשף לאסבסט ברחבות ובמחסנים.
  4. מעבר לכך, המבנים בסביבת עבודתו היו עשויים אסבסט מתפורר. לעיתים המנוח אף נדרש לנקות באזור המבנים. יצוין שגם היום חלק מהסככות בנויות מאסבסט.

חשיפה לגזי פליטה:

החשיפה לגזים במהלך פריקת ספינות המשא של המכוניות:

• 1. לנמל אילת, החלו להגיע ספינות משא של מכוניות החל מסוף שנות ה-70. בכל ספינה שכזו היו מגיעות אלפי מכוניות. במהלך עבודת פריקת המכוניות היה צריך להניע את המכוניות ולהוציא אותן מבטן האוניה. המנוח נכנס לתוך בטן הספינות יחד עם העובדים הנוספים ונחשף לגזי הפליטה, לעשן שפלטו המכוניות ולריחות חריפים שיצאו מהמכוניות החדשות.
  2. המנוח במסגרת תפקידו היה עומד בפתח בטן האוניה וסופר את כמות המוכניות שפרקו מהאוניה, תוך שהוא חשוף לגזים וריחות.
  3. כדי להבין את עומדת החשיפה לגזי הפליטה, לעיתים בזמן פריקת המכוניות המנוח ועובדי נמל רבים אחרים הרגישו בתחושת מחנק ובחילה עקב נשימת הגזים הרעילים ונאלצו לצאת מבטן הספינה על מנת להתאוורר ולנשום אוויר נקי.

החשיפה לגזי הפליטה בתוך בטן האונייה ועל הרציפים:

• 1. לאורך השנים ובעיקר החל משנות ה-70 היה שימוש רב עם מלגזות דיזל, מנופים, שופלים וציוד כבד המופעל על דיזל. כלים אלו עבדו בתוך האוניות ומחוץ להן.
  2. המנוח במסגרת תפקידיו עבד ו/או סייר בתוך בטן האוניות או בסביבת הכלים הכבדים שנעו בנמל, בחשיפה לגזי הפליטה. יצוין כי מדובר בחללים סגורים / סגורים למחצה / פתוחים ולכן בזמן העבודה המנוח היה נחשף לרמות שונות של גזי הפליטה, ללא ציוד מגן.

החשיפה לסחורות שונות וכימיקלים (עורות עם ריח חריף, צבעים, כימיקלים של התעשיות השונות, ברום, גופרים ועוד:

• 1. בשנות ה- 60 ועד שנות ה-80, הסחורה לא הייתה מאוחסנת במכולות סגורות, אלא מאוחסנת בארגזים, שקים, חביות ובלות. על כן, המנוח בא במגע פיזי ומאסיבי עם החומרים השונים.
  2. מכיוון שהסחורות הובלו דרך הים ובעקבות הגלים היו נזילות מהחביות ומהארגזים ורצפת בטן האנייה הייתה מלאה ומלוכלכת מהחומרים השונים. לנוכח זאת, בזמן הפריקה נחשף המנוח להרבה מאוד אבק ולריחות החריפים של כלל חומרי הגלם המוצקים והנוזליים.
  3. יתרה מכך, גם במהלך הרמת הסחורה ופריקתה נשפכו, נזלו והתנדפו באוויר חומרים מהחביות ומהארגזים. בנוסף, בעקבות החום ומכיוון שהאוניות עשויות מברזל שהתחמם במהירות, פליטת הגזים וריחות הייתה מוגברת.
  4. בהמשך כאשר החלו להגיע גם סחורות במכולות, עדיין הגיע מטען כללי ועדיין חלק מהסחורות נפרקו בנמל, כך שהחשיפה נמשכה.
  5. הסחורות שהגיעו לנמל בהם טיפלו עובדי הנמל והמנוח היו, בין היתר: חומרי גלם לתעשייה (כגון חומרי גלם לתעשיית הגומי והניילון, תעשיית הדפוס, חומרי גלם לתעשיית הבניין), חומרי גלם לתעשיית העץ, חומרי גלם לחקלאות (חומרי הדברה, דשנים), תבואה ודגנים (קמח, קפה וכיו"ב), עורות עם ריח חריף וכיו"ב. כך, הגיעו לנמל צבעים רבים, דבקים, חומרים לייצור גומי וניילון, עצי לבוד, אסבסט, חומרי איטום ובידוד, שמן קיק, מלט ועוד.
  6. יצוין שהסחורות היו מאוחסנות על הרציפים, במחסנים או תחת הסככות, כך שהמנוח לאור תפקידו המשיך להיחשף להם.

אופי החשיפה לאבק לתפזורות (פוספטים, אשלג, מלט ובתוך כך גם לסיליקה, קמח דגים, גופרית ועוד):

• 1. אופי החשיפה בשנות ה-60 עד שנות ה-80:

עבודה עיקרית נוספת שבוצעה, הייתה ספירת שקי פוספטים ותפזורת (לרבות: מלט, אשלג, סילקה, קמח דגים וכיו"ב), כאשר פורקים את השקים על האוניות או מהאוניות לרציפים וכן אחסונם במקומות המיועדים להם בנמל. יצוין כי אין המדובר בשקים אטומים ולכן בזמן הזזת השקים התפזר אבק פוספטים / תפזורת באוויר, אותו נשם המנוח מכוח היותו בסביבת החומרים.

• 1. אופי החשיפה בשנות ה- 80 ועד לפרישתו של המנוח:

עם השנים העבודה עם הפוספטים / האשלג ויתר התפזורות רק גברה, שכן היצוא לחו"ל גדל והשינוע החל להתבצע באמצעות מתקן התפזורת.

היות ובשנים המדוברות שינוע הפוספטים בוצע על ידי "מטען" אשר היה שופך את הדשנים לתוך בטן האנייה, בכל הנמל היה אבק רב שגם זיהם את הים ואת העיר אילת, וגם המנוח, מטבע הדברים, נחשף לאבק.

מלבד זאת יש לזכור שמתקן הפוספטים והזרחה ממוקם בסמוך לעמדות בהם עבד המנוח (מדובר בערמות של תפזורת פוספטים), כך שסביבת עבודתו היה אבק פוספטים ואשלג וכן, עקב אי הקמת מטען תפזורת חדש, בהתאם להוראות השר להגנת הסביבה.

ניקוי עודפים:

• 1. מעבר לכך, שבסיום העמסת האוניות, עם הפלגתה, עודפי הפוספטים, האשלג, אבק האסבסט וכיו"ב הצטברו על רצפת הרציף, ואז היה "נוהל" שנקרא "ניקיון", בו עובדי נמל נשלחו לנקות את הרצפים באמצעות עתי חפירה, ומטאטאים. במהלך עבודות הניקיון היה בסביבתו של המנוח אבק רב של חומרים רעילים אותם נשם ללא ציוד מגן.
  2. לנוכח כל זאת המנוח תמיד עבד בסביבה מאובקת עקב האבק הרב שנוצר משינוע הסחורות השונות, אותם נשם ללא ציוד מגן.

ציוד ומגן:

• 1. עד אמצע שנות ה-90 המנוח לא השתמש בציוד מגן נשימתי. כמו כן, לאחר מכן לא הייתה הקפדה על שימוש בציוד המגן, בין היתר עקב החום באילת, אי המודעות לסכנות וחוסר הנוחות.

1. בהחלטה מיום 24.3.19 מונתה מטעם בית הדין ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית, לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע למחלתו.
2. בחוות הדעת המפורטת של המומחית מיום 8.8.19, נקבע כך:

"פרטיים אישיים ותעסוקתיים:

כמפורט בעובדות. עבד בנמל אילת משנת 1993 – 1969.

מפרשת המקרה:

1. יליד 1945. בגיל 68, ביוני 2013 אובחן כסובל מממאירות ריאתית מסוג Non small cell carcinoma, מחלה מפושטת.

2. ברקע ידוע על, תסמונת מטבולית, עודף משקל, סוכרת, יתר לחץ דם הפרעה במטבוליזם שומנים, הגדלת הערמונית. מעשן משנת 1965. עשון כבד.

מהי מחלתו של התובע:

המנוח לקה בסרטן ריאות. סרטן הריאה הוא הסרטן השכיח ביותר ואחראי ל-20% מכל מקרי הסרטן בעולם. תקופת החביון של סרטן הריאה היא ארוכה 20 שנים ויותר ושיעור ההישרדות הוא נמוך 10%. שכיחות הסרטן ריאות עולה עם הגיל ורוב מיקרי המחלה מופיעים בגיל 60-80. סרטן ריאות שכיח בגברים יותר מנשים. גורם הסיכון החשוב ביותר לכל סוגי סרטן הריאות הוא עישון, אליו מיוחסים 70-90% ממקרי סרטן הריאות.

מהו חומר מסרטן?

ראשית נגדיר מהו חומר מסרטן לפי IARC. הסוכנות הבינלאומית (International Agency For Research on Cancer, IARC ) לחקר הסרטן הפועלת מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO) מפרסת ומעדכנת באופן שוטף רשימות של חומרים מסרטנים הממוינים לקבוצות הבאות:

קבוצה 1 (proven human carcinogen): חומרים מסרטנים ודאים בבני אדם. הרשימה מבוססת על מחקרים אפידמיולוגים בבני אדם שעל פיהם ניתן להפיק ראיות מספקות על קשר נסיבתי בין החשיפה לבין התחלואה.

קבוצה A2 (probable human carcinogen): חומרים שככל הנראה מסרטנים בבני אדם. הרשימה מבוססת על חומרים שיש עליהם הוכחות מספקות לקרצינוגניות בניסויים בבעלי חיים והוכחות מוגבלות בבני אדם.

קבוצה B2 (possible human carcinogen) :חומרים שיתכן והם מסרטנים בבני אדם. הרשימה מכילה חומרים עליהם יש הוכחות מוגבלות לקרצינוגניות בבני אדם והוכחות פחות ממספקות לקרצינוגניות בבעלי חיים.

קבוצה 3: חומרים שלא ברור אם הם מסרטנים בבני אדם.

קבוצה 4: חומרים שקרוב לוודאי אינם מסרטנים בבני אדם.

הכללת הגורמים המסרטנים ברשימות כמסרטן וודאי נעשתה לאחר בירור מקיף, המסכם מספר רב של מחקרים ולאחר שקילת ובדיקת גורמים אפשריים נוספים לסרטן כגון מבנה גנטי, עשון, גיל מוצא וכו'. להלן רשימת הגורמים המסרטנים לריאות:

בעמודה הראשונה רשימת הגורמים שלגביהם יש עדות מספקת ליכולת הסרטון בבני אדם, ובעמודה שנייה גורמים שלגביהם עדות מוגבלת ביכולת הסרטון לריאה אצל בני אדם.

ה- IARC סיכם לאחר סקירה של כל מאגרי המידע המקובלים והגיע למסקנה חד משמעית שהגורמים הוודאים לסרטן ריאות הם בין היתר: יצור אלומינוים, חשיפה לארסן ותרכובות ארסן, חשיפה לאסבסט בכל צורותיו, ביסכלורמתיל אתר, קדמיום ותרכובותיו, כרום ותרכובות, פחם ופליטות מתהליכי בעירה תוך ביתיים, עיבוד פחם לגז, יצור פחם, חשיפה לאדי פליטה ודיזל, כריית המטייט, MOPP, חשיפה לניקל ותרכובותיו, סיליקה, גז חרדל עשון ועשון פסיבי וחשיפה לקרינה מייננת, תהליכי צביעה, ריתוך וייצור גומי.

מהם חשיפותיו של המנוח בעבודתו?

לפי העובדות המוסכמות התובע נחשף לאסבסט גולמי (אבקת אסבסט) התהליך המתואר מלמד על חשיפה "כבדה" (HEAVY EXPOSURE) כפי שניתן ללמוד מההיסטוריה ותנאי העבודה וכל זאת ללא אמצעי מיגון אישיים או סביבתיים.

אסבסט הוא גורם סיכון וודאי לסרטן הריאה בחשופים לאסבסט וחשיפה לאסבסט ידועה כגורם סיכון עצמאי לסרטן הריאות. העישון מגדיל את השפעתו המסרטנת של האסבסט באינטרקציה סינרגטית.

לפי ספר מחלות המקצוע האירופאי Information notices on occupational deseases: a guide to diagnosis חשיפה לאסבסט בפרק זמן של 15 שנה מספיקה כדי להביא לאינדוקציה של סרטן הריאה. מאחר ואצל המנוח מתוארת חשיפה כבדה במיוחד, והוא נחשף משנת 1969 עד שנות ה-80 המוקדמות אין ספק כי מדובר בפרק זמן מספיק ורמה מספיקה על מנת להוות גורם סיכון משמעותי לסרטן הריאות בו הוא לקה.

חשיפה לעשון, אסבסט וסרטן ריאות:

ספר מחלות המקצוע האירופאי קובע שסבירות לפתח סרטן ריאות בחשיפה לגורם תעסוקתי ולא תעסוקתי המשפיעים על אותו איבר מטרה תהיה בדרך של הכפלת הסיכון לחלות במחלה ודוגמא הקשר בין חשיפה בו זמנית לאסבסט ועישון.

Smokers are more likely to develop if there are concomitant exposures to carcinogens (occupational or non-occupational) affecting the same target organs, e.g.a multiplicative risk of lung cancer if there is simultaneous exposure to asbestos and cigarette smoking.

מספר הנפגעים מסרטן הריאות מוכפל פי 10 אצל עובדים באסבסט שהיו חשופים לאבק מזיק, 20 שנים ויותר מתחילת החשיפה לעומת החשיפה של האוכלוסייה הרגילה. עשון מהווה גורם מחמיר נוסף המכפיל את הסיכון לחלות בסרטון עשרות שנים.

לפי IARC מנגנון הפעולה הוא שעשון וחשיפה לאסבסט מגבירים את סיכון למוטציות גנטיות נרכשות על ידי הקרצינוגנים שבטבק, שגשוג התאים כתוצאה מהפגיעה הרקמתית מוגבר, דבר המוביל לעליה בסיכון לסרטן הלרינקס והריאה.

In summary, co-exposures to tobacco smoke and mineral fibs can amplify acquire genetic mutation induced by tobacco smoke carcinogens, and amplify cell proliferation in response to tissue injury leading to an increased risk for the development of cancer of the larynx and of the lung.

גורמים נוספים שנקשרים לחשיפה של המנוח לגורם מסרטן וודאי לריאות הם פליטות ממנועי זידל וסיליקה.

אדי דיזל מכילים מרכיבים במצב גזי ופאזה חלקיקית הכוללת חלקיקים, גזים, תרכובות אורגניות, חצי נדיפות כדוגמת Nitrated and oxygenated PAHs , (PAH).

פליטות ממנועי דיזל מזוהים כגורם מסרטן וודאי לריאות על ידי IARC החל משנת 2012.

במחקרים רבי היקף אוכלוסיות של עובדים שנחשפו לאדי דיזל תוארו מצאים מובהקים של שיעור תמותה עודף מסרטן הריאות ב- 20% יותר מאשר באוכלוסייה שלא נחשפה כלל לאדי דיזל.

לגורמים הנ"ל נוספה חשיפת המנוח לגורמים כימיים שונים, אבק תפזורות שונות שלגביהם לא נקבע קשר ישיר בין החשיפה למחלת המנוח.

לסיכום:

1. מחלת המנוח אובחנה בהיותו בן 68 בשנת 2013 בשלב מתקדם של המחלה.

2. המנוח נחשף בעבודתו לגורמים מסרטנים וודאיים לסרטן הריאות הידועים ומוכרים לפי IARC אסבסט, פליטות ממנועי דיזל וסיליקה. כל זאת לפי הידוע בספרות הרפואית וקביעת גופים בינלאומיים שונים וכן לפי קביעת הועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים במדינת ישראל שאימצה את החלטת IARC וסיווגה את החומרים הנ"ל ברשימה א': גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם.

3. הכללת האסבסט, פליטות ממנועי דיזל וסיליקה ברשימות החומרים המסרטנים הינה כגורם עצמאי שאינו תלוי בחומרים אחרים.

4. הקשר בין סרטן ריאות לבין חשיפה לאסבסט, פליטות ממנועי דיזל וסיליקה הוא וודאי.

5. בחשיפתו של המנוח לאסבסט, פליטות ממנועי דיזל וסיליקה קדמה להתפתחות החלה, תנאי בסיסי להכרת מחלה כמחלה תעסוקתית.

6. המנוח נחשף לאסבסט במונחים המתארים חשיפה כבדה ומשמעותית. החשיפה המשמעותית לאסבסט קשורה לתחלואה בסרטן הריאות.

7. בקרב מעשנים השפעת החשיפה לאסבסט חמורה יותר מאשר בקרב לא מעשנים ולכן המשך העישון של הסיגריות גם לאחר הפסקת חשיפתו לאסבסט הביאה ליחס סינרגטי בין גורם החשיפה אסבסט שנשאר בריאותיו של המנוח ושל העישון.

8. למרות הפסקת החשיפה לאסבסט, הרי שהסיכון להתפתחות מחלת הסרטן נמשך מאחר והסיבים של האסבסט נותרים בריאות וממשיכים להשפיע. דבר זה אף נלקח בחשבון על ידי התחיקה הקיימת ועובדי אסבסט לשעבר ממשיכים להיבדק בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד – 1984 – "הפסיק עובד החשוף לאבק מזיק לעבוד בעבודה בחשיפה לאבק מזיק שמקורו אסבסט (להלן - "עובד לשעבר"), יודיע לו מעבידו כי עליו לעבור בדיקות מעקב רפואיות בידי רופא מורשה משירות רפואי מוסמך, אחת לכל שלוש שנים;".

המנוח נחשף בעיסוקו בנמל אילת לגורמים מסרטנים וודאיים. לנוכח עובדת מחלתו, יש סבירות גבוהה של קשר סיבתי מעל 50% בין החשיפות של המנוח המתוארות לעיל לבין סרטן הריאות. עובדת העישון אצל המנוח מוסיפה לקשר הסינרגיסטי הידוע בין חשיפה לאסבסט לבין חשיפה לעישון.

ספרות:

1. Volume 100C (2012) Arsenic, Metals, Fibres and Dusts ASBESTOS (CHRYSOTILE, AMOSITE, CROCIDOLITE, TREMOLITE, ACTINOLITE, AND ANTHOPHYLLIT).

2. OCCUPATIONAL RESPIRATORY DISEASES WILLIAMS. BECKETT, M.D. February 10, 2000 The New England Jouranl of Medicine.

3. PNEUMOCONIOSES AND OTHER MINERAL DUS-RELATED DISEASES ENVIRONMENTAL AND OFFUPATIONA DISORDERS Mason Murray and Nadel's Textbook of Respiratory Medicine, 5th ed chapter 65 2010.

4. רשימה א': גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם

https//www.health.gov.il/Services/Committee/malignancy substancc/Documents/1_05072012.pdf

5. Occupational and Environmental Medicine Mark R Cullen, Linda Rosenstock, Edwin M Kilbourne.

6. Baxter, Peter. Hunter's Diseases of Occupations, 10th Edition. CRC Press. 10/2010.

7. פיקוח על בריאות העובד ספר שני – חשיפה תעסוקתית לגורמים מזיקים מאת ד"ר נעים מרץ 2003 פיקוח על בריאות העובד – חשיפה תעסוקתית לגורמים מזיקים, מאת ד"ר ליאון=יהודה נעים, מומחה לרפואה תעסוקתית ולבריאות הציבור.

8. ד"ר נעים – בריאות תעסוקתית מחלות מקצוע בתחיקה הישראלית שיצא לאור ב- 1991 בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל המחלקה לבטיחות, גהות ואיכות חיים בעבודה.

9. List of Classifications by caner sites with sufficient or limited evidence in humans, Volumes 1 to 109*.

10. Devita principles and practice of oncology 9th ed.

11. Information notices on occupational diseases. A guide to diagnosis 2009.

12. 21st-Century Hazards of Smoking and Benefits of Cessation in the United States n engl j med 368;4 nejm.org January 24,2013.

13. Cancer Epidemiology and Prevention Third Edition Edited By DAVID SCHOTTENFELD.

14. AMERICAN JOURNAL OF INDUSTRIAL MEDICINE 35:1-8 (1999) Cancer in Ex-Asbestos Cement Workers in Israel.

15. Circulating Natural Killer Cells in Retired Asbestos Cement Workers

Journal of Occupational and Environmental Medicine Issue: Volume 42(1) January 2000, p 19.

16. Parkes' Occupational Lung Disorders 4 rd ed. 2017

17. Hunter's Disease of Occupations 10th edition, 2010.

מענה לשאלות:

א. מחלת התובע ממאירות ריאתית מפושטת. לא ניתן לקבוע לפי התיק הרפואי שצורף מהי המחלה שגרמה למותו.

ב. כן. לפי חלק ב' סעיף 22 "סרטן הריאה – עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה".

ג. ניתן לקבוע קשר סיבתי בסבירות של מעל 50%.

ד. ניתן לייחס אופן קרות הליקוי של המנוח עקב עבודתו על דרך של פגיעות זעירות מצטברות בהקשר לגורמים מסרטנים סיליקה ופליטות ממנועי דיזל.

ה. אין נתונים מספריים לגבי השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים אחרים, אך מתיאור הייחודי של עבודת המנוח וחשיפותיו החריגות בעבודתו ניתן לשער שלעבודת המנוח הייתה השפעה משמעותית על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".

1. לבקשת הנתבע, הוצגו למומחית שאלות הבהרה. המומחית השיבה לשאלות ביום 24.12.19 (נסרק ביום 2.1.20). להלן יובאו השאלות והתשובות, בזו אחר זו:

"שאלה 1:

האם עישון, כשלעצמו, יכול לגרום לסרטן הריאות בו לקה המנוח כגורם עצמאי? ככל שכן, אנא הבהירי מה שיעור הסיכון לחלות בסרטן הריאות התוצאה מחשיפה לעישון, לעומת הסיכון לחלות עקב חשיפה של אדם מעשן לאסבסט גולמי.

תשובה 1:

עישון הוא גורם עצמאי לסרטן הריאות. המודל הקלאסי להצגת שיעור הסיכון לחלות בסרטן ריאות כתוצאה מחשיפה לעישון מתבסס על מחקר של Selikoff מ- 1968 המייחס סיכון של פי 10 לחלות בסרטן ריאות למעשן, סיכון של פי 5.2 בחשיפה לאסבסט וכאשר יש חשיפה לאסבסט ועשון היחס מוכפל פי 53. מחקרים שבוצעו במהלך השנים מצאו השפעה בין אדיטיבית לסינרגיסטית והנטייה לחשוב שמדובר על תוספת סיכון כפולה כאשר נחשפים לאסבסט ועשון.

שאלה 2:

בעמוד 5 לחוות דעתך (פסקה לפני האחרונה) כתבת כי העישון מכפיל את הסיכון לחלות, עשרות מונים. אנא הבהירי קביעה זו, על רקע האמור בסעיף 2 לחוות הדעת, כי גורם הסיכון החשוב ביותר לסרטן הריאות הוא העישון, אליו מיוחסים 70% – 90% ממקרי סרטן הריאות.

תשובה 2:

ניתן לייחס 70-90% ממקרי סרטן הריאות לעישון, אך אסבסט אף הוא גורם עצמאי לסרטן ריאה. ניתן לייחס לחשיפות תעסוקתיות 15-24% ממקרי סרטן הריאה. בכל המחקרים החשיפה לאסבסט היא המשפיעה ביותר מבין הגורמים התעסוקתיים.

שאלה 3:

בעמוד 8 לחוות הדעת כתבת כי אין נתונים מספריים לגבי השפעת העבודה ביחס לגורמים אחרים, ושיערת כי לעבודה השפעה משמעותית על הליקוי, של 20% ומעלה. אנא הסברי נמקי את העובדה שאף שאין נתונים מספריים, כאמור, קבעת כי קיימת השפעה משמעותית.

תשובה 3:

אצל התובע מתוארת חשיפה כבדה במיוחד משנת 1969 עד שנות שמונים מוקדמות לאסבסט גולמי כמתואר בעובדות. עובדות אלה מספיקות לקבוע חשיפה משמעותית הגורמת להשפעה משמעותית.

שאלה 4:

האם לאור האמור יש מקום לשנות את קביעותייך ביחס לקשר הסיבתי ומאזן ההשפעות שקבעת בחוות הדעת?

תשובה 4:

אין מקום לשנות את קביעותי".

1. בסיכומי הצדדים טענה התובעת, כי יש לאמץ את מסקנות המומחית, ולקבוע כי יש להכיר בקשר שבין עבודת המנוח למחלתו. המומחית קבעה כי קיימת סבירות גבוהה לקשר סיבתי, מעל 50%, בין החשיפות של התובע למחלת סרטן הריאות. כן נקבע בחוות הדעת כי התקיימו במנוח התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, לפי חלק ב' סעיף 22 (חשיפה לאבק אסבסט). לעניין השפעת העבודה נקבע כי לעבודת המנוח הייתה השפעה משמעותית ביחס לגורמים אחרים.

הנתבע טען בסיכומיו, כי המומחית קבעה בחוות הדעת כי חשיפת המנוח לאסבסט, סיליקה ופליטה ממנועי דיזל היא גורם ודאי למחלת סרטן הריאות, אך לא קבעה כי מחלתו של המנוח גרמה למותו. לפיכך, דין התביעה להידחות. כמו כן, המומחית לא תיארה את מנגנון הפגיעה. הקשר הסיבתי למחלה הוא משוער, ואינו מוגדר בדיוק. אף מידת ההשפעה לא נקבעה בבירור.

1. לאחר הגשת הסיכומים, התבקשה עמדת התובעת ביחס לשאלת הגורם למותו של המנוח. התובעת הגישה תגובה, בצירוף מסמכים רפואיים, שנכתבו יום לפני פטירת המנוח המעידים, לטענתה, על מחלת ריאות מפושטת בגינה הועבר להוספיס, שם נפטר ממחלתו.

כן טענה, כי במהלך ניהול ההליך, מראשיתו, כלל לא הייתה מחלוקת בשאלת הגורם לפטירתו של המנוח והטענה הועלתה כעת בחוסר תום לב. כבר במכתב רופא הנתבע, עוד טרם הגשת התביעה לבית הדין, נכתב כי המנוח נפטר מסרטן ריאות גרורתי. אף פקיד התביעות כתב כי המנוח נפטר מסרטן הריאות.

1. על מנת להתיר את הספקות, ככל שהיו כאלה, פנה בית הדין שוב למומחית, בשאלה האם ניתן לקבוע ברמת ודאות העולה על 50% שפטירת המנוח הייתה בשל מחלתו, סרטן הריאות. כן הובהר למומחית, כי גרימה אינה במשמעות גרימה בלעדית, ודי בכך שהמחלה, לרבות סיבוכיה, הביאה למות המנוח.
2. ביום 12.5.20 השיבה המומחית, כי ניתן לקבוע ברמת ודאות העולה על 50% שפטירת המנוח הייתה בשל סרטן הריאה.
3. לאחר הבהרה זו התבקשה שוב עמדת הנתבע, אשר עמד על טענותיו ונימק, כי לא ברור מהי סיבת הפטירה הישירה; קביעת המומחית עומדת בסתירה לקביעה קודמת לפיה לא ניתן לקבוע את עילת הפטירה; המומחית לא קבעה את מידת הסבירות של הקשר הסיבתי לעניין הפטירה.

דיון והכרעה

1. לאחר שקילת טיעוני הצדדים, חוות דעת המומחה והמענה לשאלות ההבהרה, מצאנו כי דין התביעה להתקבל, בהתאם לחוות הדעת.
2. הלכה היא, כי המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין לא יסטה מחוות דעתו אלא בנסיבות יוצאות דופן. כך, נפסק בין היתר בעב"ל (ארצי) 30163-04-15 אנג'לה ברנר – המוסד לביטוח לאומי (14.3.17) :

"המומחה היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין כרגיל לא יסטה מחוות דעתו, אלא בנסיבות יוצאות דופן (עב"ל (ארצי) 346/06 המוסד לביטוח לאומי - בוארון [פורסם בנבו] (15.5.07), בפסקה 13; עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (6.6.05), בפסקה ו')"

וראו גם: עב"ל (ארצי) 43408-02-11 אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, 30.4.12; עב"ל (ארצי) 46434-06-11 עארף - המוסד לביטוח לאומי, 25.4.12; עב"ל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד- המוסד לביטוח לאומי (8.8.16).

1. בענייננו, קבעה המומחית בחוות דעת ארוכה, מפורטת ובהירה, כי קיים בבירור קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מחלתו, כדלקמן (ההדגשה אינה במקור): "המנוח נחשף בעיסוקו בנמל אילת לגורמים מסרטנים וודאיים. לנוכח עובדת מחלתו, יש סבירות גבוהה של קשר סיבתי מעל 50% בין החשיפות של המנוח המתוארות לעיל לבין סרטן הריאות". המומחית הצביעה על שלושה חומרים להם נחשף התובע בעבודתו, ונפגע מהם באופן ודאי על דרך הפגיעות הזעירות המצטברות, אבק אסבסט, סיליקה ופליטות ממנועי דיזל.
2. אין יסוד לטענת הנתבע, לפיה לא תואר מנגנון הפגיעה ולא נקבעה מידת ההשפעה. המומחית דנה ותיארה חשיפה נשימתית לחומרים, וכבר בעובדות שנקבעו ברור מנגנון הפגיעה.
3. כן קבעה המומחית מפורשות, כי לעבודת המנוח הייתה השפעה משמעותית על הליקוי. המומחית שבה והבהירה היטב קביעותיה בתשובותיה לשאלות ההבהרה. כך, בין היתר, השיבה ביחס לאסבסט כי: "אצל התובע מתוארת חשיפה כבדה במיוחד משנת 1969 עד שנות שמונים מוקדמות לאסבסט גולמי כמתואר בעובדות. עובדות אלה מספיקות לקבוע חשיפה משמעותית הגורמת להשפעה משמעותית". משמע, בהתאם לחוות הדעת אף לו היה המנוח נחשף לאחד החומרים בלבד, אסבסט גולמי, די היה בכך כדי לקבוע כי הייתה לחשיפה השפעה משמעותית על מחלתו. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים שעה שהמנוח נחשף לשלושה חומרים שונים, שכל אחד מהם הוא גורם מסרטן ודאי בהתאם לחוות הדעת.
4. ביחס לחשיפה לאסבסט גולמי, המומחית אף הוסיפה כי ניתן להכיר במחלה כמחלת מקצוע, לפי חלק ב' סעיף 22: "סרטן הריאה – עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה".
5. בכל הכבוד, מוטב היה אם הנתבע היה זונח אף את הטענות הנוגעות לגורם לפטירתו של המנוח, לאחר שניתנה הבהרת המומחית בהקשר זה, לפיה ניתן לקבוע ברמת ודאות העולה על 50% כי עילת הפטירה הייתה סרטן הריאה.
6. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה שלא לקבל את חוות דעתה הברורה והמנומקת של המומחית, המעוגנת בעובדות בחומר הרפואי.
7. התביעה מתקבלת, כך שמוכר הקשר הסיבתי בין עבודת המנוח למחלת סרטן הריאות ממנה סבל ואשר גרמה לפטירתו, על דרך הפגיעות הזעירות וכן על דרך מחלת המקצוע.
8. בנסיבות העניין, בהן התובעת ניהלה הליך ארוך, שכלל, בין היתר, ישיבת הוכחות והטסת עד יליד 1948 מאילת; מינוי מומחית למתן חוות דעת; מספר הליכים הנוגעים לשאלות הבהרה וסיכומים; וכן התדיינות נוספת הנוגעת לעילת פטירת המנוח; הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 8,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, א' סיוון תש"פ, (24 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.