לפני בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 18.12.2016. הבקשה הוגשה על ידי המבקש שהינו הנאשם בתיק זה, זאת לאחר שהסתיים הדיון.

בבקשתו עותר המבקש להוסיף לפרוטוקול הדיון דברים אשר לטענתו נאמרו ביחס לבקשה לחיוב המשיבה בהוצאות.

בהחלטתי הראשונה אשר ניתנה בבקשת המבקש ביום 18.12.16, זמן קצר לאחר תום הדיון ובסמוך להגשת בקשתו, ציינתי כי עיקרי הדיון נרשמו בפרוטוקול הדיון.

עם זאת, בקשת המבקש הועברה לתגובת המשיבה, אלא שעד לקבלת תגובת המשיבה, נטל לעצמו המבקש דרור להצפת התיק בתגובות ובבקשות, תוך שהוא נוקט בהן לשון שאינה הולמת ואינה ראויה ותוך שהוא מנסה להלך אימים על בית המשפט.

בסעיף 6 ל"תגובה להחלטה" מיום 18.12.16, אותה הגיש המבקש לתיק ביום 19.12.16, ציין המבקש כי הטעם בבקשתו הינו לצורך "שקילת ערעור על החלטתה של כב' השופטת שלא להטיל הוצאות על המשיבה".

בהחלטתי מיום 19.12.16 הובהר למבקש, כי הדיון אשר התקיים לפני ביום 18.12.16 יוחד למתן החלטה לביטול כתב האישום וכי שמורה לו הזכות לעתור לפסיקת הוצאות.

בצהרי יום 20.12.16 כבר הגיש המבקש "תגובה להחלטה מיום 19.12.16" ובה לא בחל בהתבטאויות חמורות כלפי בית המשפט ואף ציין כי יש בהתנהלות בית המשפט משום התחמקות!! וכי הוא שוקל להגיש כנגד בית המשפט תלונה באם לא יתוקן הפרוטוקול כמבוקש! כך ממש.

בעניינה של תגובה זו ניתנה החלטתי מיום 20.12.16 המדברת בעד עצמה.

ביום 26.12.16 הוגשה לתיק תגובת המשיבה וממנה עולה התנגדות המשיבה לתיקון פרוטוקול הדיון. בתגובתה ציינה המשיבה כי "ברור היה לנאשם לדודו ולמאשימה, כי ההסבר של השופטת הינו מחוץ לפרוטוקול וזאת שוב, כאמור לעיל, כי דודו של הנאשם אינו צד להליך".

בהחלטתי מיום 26.12.16 הוריתי על העברת תגובת המשיבה לידיעת המבקש וכן נתבקשה עמדת הצדדים האם מבוקש לקיים דיון בבקשה לתיקון פרוטוקול.

לתיק הוגשה עמדת המשיבה ולפיה נתבקש ליתן החלטה בכתב ללא דיון.

ביחס למבקש עצמו, תחת הודעה קצרה האם מתבקש לקיים דיון אם לאו, בחר המבקש להגיש לתיק "תגובה להחלטה מיום 26.12.16", תגובה המתפרסת על פני כארבעה עמודים, בה ציין כי הוא מבקש ליתן החלטה בהיעדר הצדדים ומתנגד לקיום דיון ואולם בהמשך התגובה הרשה לעצמו בעזות מצח להשתלח לא רק בבית המשפט אלא גם בב"כ המשיבה, תוך הטלת דופי במשיבה ובבית המשפט באופן שאין לו אח ורע!!!

שקלתי אם אין מקום להורות על מחיקת התגובה תוך מתן אפשרות למבקש לתקנה באופן המכבד את ההליך ואך לפנים משורת הדין ותוך נטיית חסד עם המבקש, בחרתי ליתן החלטה סופית בבקשת המבקש תוך התעלמות מסגנונו הבוטה והלא ראוי ובכך לסתום את הגולל על פרץ הבקשות והתגובות המוגשות לתיק מאז הדיון אשר התקיים לפני ביום 18.12.16 ועד עתה.

יוער, כי בטרם ניתנה החלטה זו כבר הוגש ע"י המבקש ערעור על החלטתי מיום 18.12.16, בתיק המקביל 5858-07-16, כשערעור זה תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 58242-12-16 וקבוע לדיון ליום 15.1.17.

הצדדים כאמור הסכימו כי החלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול תינתן בכתב, ללא צורך בקיום דיון, ומשכך, אפנה כעת למתן החלטתי בה מצאתי לדחות את בקשת המבקש לתיקון פרוטוקול הדיון על כל חלקיה, סעיפיה, תגובותיה והשתלשלויותיה;

דיון:

לאורך הפסיקה והספרות המשפטית נקבע, כי על פרוטוקול הדיון לשקף את עיקריו.

כעולה מרוח הפסיקה, אין בית המשפט מחויב לתעד בפרוטוקול הדיון הסברים או שיח שנערך עם מי שאינו צד להליך המשפטי ואשר מאליו מובן כי דבריו אינם חלק מההליך המשפטי ואינם חלק מפרוטוקול הדיון.

כאמור בהחלטתי הראשונית מיום 18.12.16, אשר ניתנה בתום הדיון, וכן כאמור בתגובת המשיבה, שיח אשר התנהל עם דודו של המבקש, שאינו צד להליך, אינו חלק מפרוטוקול הדיון.

בית המשפט אינו נדרש לזכור או לתעד דברים אשר נאמרו לדודו של המבקש מחוץ לפרוטוקול הדיון. דברים אלה הם אינם חלק מההליך שהתברר לפניו.

יצוין, כי הדיון המדובר נקבע כתזכורת תביעה בלבד, במסגרתו נדרשה המשיבה ליתן עמדתה ביחס לבקשת המבקש לביטול כתב אישום, בקשה שהוגשה בכתב ע"י המבקש טרם הקראה ראשונה.

המבקש ודודו כלל לא הוזמנו לדיון שהתקיים לפני וכך גם לא הוזמנו לדיון אשר קדם לו ואף נקבע בהחלטה מיום 18.9.16 כי המבקש פטור מהתייצבות לדיון הראשון ובהחלטה מיום 20.9.16 כי התיק נקבע לתזכורת תביעה !!

בפתח הדיון, הודיעה המשיבה על חזרתה מאישום, זאת בהזדמנות הראשונה, בטרם הקראה ומתן מענה לכתב האישום ובהתאם בוטל כתב האישום והתיק נסגר!

המבקש הוא שבחר על אף שלא זומן להתייצב לדיונים שהתקיימו בתיק זה, להגיע לדיון שהתקיים לפני, בליווי דודו, וכן הוא זה שבחר להציף התיק בבקשות ובתגובות, כל זאת תוך הכבדה של ממש על בית המשפט ותוך גזילת זמן שיפוטי יקר.

הדבר אף לא מנע מדודו של המבקש אשר כלל אינו צד להליך לעתור במועד הדיון לפסיקת הוצאות!

בית המשפט ציין דרישה זו לפרוטוקול הדיון וכן ציין בתמצית את הסבריו של בית המשפט לדודו של המבקש. דברים אלו תועדו בפרוטוקול הדיון למעלה מהצורך, שכן כאמור לדוד המבקש אין כל מעמד בתיק.

בית המשפט אף הקריא את פרוטוקול הדיון באוזני נוכחים טרם הדפסתו תוך שיקוף הדברים- בזמן אמת.

בע"פ 1368/90 בטיטו נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ה(3), נאמר מפי בית המשפט העליון, כי : "ציינו כבר בעבר, שאין אפשרות לנהל רישום מילולי מלא של מה שנאמר במשפט, בין אם רושמים את הפרוטוקול באופן ידני ובין אם רושמים אותו בשיטת הקלדנות. החוק גם אינו מחייב רישום מילולי כאמור... יש לנהל פרוטוקול שיישקף את שנאמר במשפט. נוסח זה מתיר תימצות הדברים ואף אי – רישום של נושאים שוליים חסרי השלכה על הדיון".

ובהמשך- "הקלדנות הונהגה כדי שהקלדנית תרשום את הדיון בתמצית, תוך מעקב עצמאי אחר ההליכים, כפי שעושה כל רושם פרוטוקול בצורה ידנית או בצורה אחרת...".

וראו בעניין זה גם יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שני, עמוד 1122, שם ביחס לחובת רישום פרוטוקול נאמר: "פרוטוקול הדיון אמור לשקף את עיקרי הדברים".

ביחס לרישום פרוטוקול בשלב שמיעת ראיות, נקבע כי אין פירושו של ניהול פרוטוקול משמע חיוב השופט לרשום כל דבר הנאמר מפיו של עד, מילה במילה, כשהחובה היא חובת רישום תמצית בלבד המשקפת את העיקר באורח ברור (קדמי, עמוד 1123).

עולה איפה כי כחוט השני לאורך הפסיקה נקבע, כי אין כל חיוב לתעד כל דבר הנאמר.

באשר לדרישה משופט לרשום בפרוטוקול דברים שנשמעו באולם נקבע, כי שופט אינו "לבלר של הפרקליט" ואינו חייב לרשום בפרוטוקול כל דבר הנאמר מפיו של עד או של פרקליט מילה במילה; ואם נדרש הוא לרשום דבר "ישקול אם יש טעם ענייני לדרישה או אם הדרישה קנטרנית"(ע"פ 862/81 בוטבקה נ' מדינת ישראל פ"ד ל"ו(1) עמוד 587).

וכן יפים הדברים ברע"פ 10414/04 ריימונד נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי אין בחובה לנהל פרוטוקול "כדי להטיל על בית – המשפט חובה לרשום אות באות את הדברים הנאמרים על ידי כל עד או פרקליט במהלך הדיון. חזקה על בית המשפט כמי שמנהל את המשפט ואחראי על רישום הפרוטוקול, כי ידאג לשקף בו את הדיון כהווייתו מבלי שיישמט ממנו דבר "הנוגע למשפט", או עשוי להשפיע על תוצאתו".

במקרה שלפני כאמור לעיל פרוטוקול הדיון אף הוקרא בקול רם ועיקריו נרשמו ותועדו היטב ומשקפים נאמנה הדברים.

לנוכח אלה, מצאתי לדחות את בקשת המבקש ולפנים משורת הדין לא לחייב המבקש בהוצאות, חרף התנהלותו הבלתי ראויה, זאת לשון המעטה, התבטאויותיו שלוחות הרסן והצפת התיק בתגובות ובקשות אשר בסופו של יום - נדחו.

לפני סיום אעיר, כי נראה כי כל מטרת המבקש, כפי שאף צויין על ידו בתגובתו מיום 19.12.16, היא קבלת הוצאות מהמשיבה, כשהחשיבות בתיקון הפרוטוקול הינה כדבריו "לצורך שקילת ערעור על החלטתה של כב' השופטת שלא להטיל הוצאות על המשיבה".

אלא שערעור הוגש ע"י המבקש וזה תלוי ועומד.

סוף דבר- בקשת המבקש נדחית!

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותסגור התיק.

לצדדים שמורה הזכות להשיג על החלטה זו לפני ערכאת הערעור.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ז, 04 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.