המשיבה הגישה את התביעה שבכותרת בה תבעה לחייב את המבקשים לשלם לה פיצוי כספי בסך 3,000,000 ₪ ומתן חשבונות על הכנסות שהיו למבקשים ממכירת שטחי פרסום באתר האינטרנט בעל שם המתחם: www.sonara.net אותו מפעילים ומנהלים הנתבעים (להלן: "אתר האינטרנט").

לטענת המשיבה, היא בעלת הזכות הבלעדית בישראל לשידור ומסחור מפעלי ספורט בהם יורו 2016

שנערך בשנת 2016. עוד טוענת המשיבה כי באתר האינטרנט הציעו המבקשים לגולשי האינטרנט אפשרות לצפות באופן ישיר ובחינם בתכנים שבהם למשיבה זכות בלעדית, תוך שהם מרוויחים משטחי פרסום שמכרו לחברות מסחריות. לביסוס טענתה אודות התוכן שהוצע באתר האינטרנט צירפה המשיבה שני צילומי מסך (נספח 3 לכתב התביעה).

בבקשה שלפני עותרים המבקשים לסלק את התביעה על הסף.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון

1. את בקשתם סומכים המבקשים על טענות אלה:
2. צילומי המסך שצירפה המשיבה לתביעתה מתייחסים לשני משחקי כדורגל: אחד, גרמניה נ' אוקראינה והשני ספרד נ' צ'כיה. צילום המסך המתייחס למשחק בין גרמניה לאוקראינה צולם ביום 13.6.2016 בעוד המשחק התקיים ביום 12.6.2016. מכאן שבניגוד לטענת המשיבה אין מדובר בשידור ישיר. לכך יש להוסיף, כי המשחקים שודרו בערוץ 2 שהוא ערוץ פתוח ובערוץ ESPN ככל שהופרה זכות היוצרים מדובר בזכויות של ערוץ 2 ורשת ESPN ולא של המשיבה.
3. לטענת המשיבה היא מחזיקה ברישיון בלעדי לשידור היורו 2016 בישראל אולם היא לא צירפה לכתב התביעה את ההסכם אשר לטענתה הקנה לה זכות שידור בלעדית בישראל, ונוכח מחדל זה יש לסלק את התביעה על הסף.
4. ככל שהמשיבה מחזיקה ברישיון בלעדי לשידור היורו 2016 היה עליה לצרף כתובעת את בעלת זכות היוצרים בשידורי היורו, ומשלא עשתה כן יש לסלק את התביעה על הסף.
5. במסגרת הדיון בבקשה לסילוק תביעה על הסף, יש לצאת מנקודת הנחה שהעובדות הנטענות בכתב התביעה יוכחו, ואזי נשאלת השאלה האם בהנחה כאמור יהיה התובע זכאי לסעד הנתבע. על כן, איני רואה צורך להידרש לטענה העובדתית באשר לערוץ ממנו העבירו המבקשים את השידור באתר האינטרנט. לכך, יש להוסיף כי נראה לכאורה שעצם השידור באתר האינטרנט המיועד לציבור גולשי האינטרנט מהווה הפרה ובעניין זה אין נפקות למקור ממנו שודרה היצירה באתר האינטרנט.
6. סעיף 20 (ג) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, קובע:

"חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב"

לא מצאתי שהמשיבה צירפה לתביעתה את ההסכם למתן רישיון ייחודי אשר לטעמי, מהווה מסמך מהותי אותו היה על המשיבה לצרף לכתב התביעה.

1. סעיף 54 (א) לחוק זכות יוצרים, מרחיב את מעגל הרשאים להגיש תביעה בעילה של הפרת זכות יוצרים, וקובע כי גם בעל רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37 (ד) לחוק, רשאי להגיש תביעה כאמור. אולם, סעיף 54 (ב) לחוק, קובע:

"תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א) יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור"

נמצא, שהיה על המשיבה לצרף כתובעת את בעלת זכות היוצרים הנטענת Union des Associations Europeennes de Football (להלן: "UEFA"). המשיבה לא צירפה את UEFA כתובעת ולא ביקשה לפטור אותה מצירוף כאמור.

בתשובתה לבקשה כאן, טוענת המשיבה כי "מקום שקיבלה את מלוא הזכויות בטריטוריית ישראל מאופ"א, הרי שאופ"א כבר אינה מי "שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור".

בטרם אבחן את השאלה האם בעל זכות יוצרים המעניק רישיון ייחודי אינו זכאי לתבוע בגין הפרת זכות היוצרים, על המשיבה להוכיח את היקף הזכויות שקיבלה ובכלל זה הענקת זכות התביעה במקום בעל זכות היוצרים.

לביסוס טענתה בדבר הרישיון הייחודי שהוענק לה מ UEFA צירפה המשיבה אישור מטעם UEFA (נספח 2) אלא שמהמסמך האמור עולה כי "Media Rights" הוענקו למשיבה בכפוף לאמור בהסכם מיום 26.3.2015. מכאן, שאין די במסמך האמור כדי ללמד על מהות או היקף הרישיון הייחודי הנטען על ידי המשיבה.

1. לא בנקל יסלק בית משפט תביעה על הסף ועל כן, מקום שניתן לתקן פגמים בתביעה מבלי לגרום לעיוות דין למי מהצדדים נכון להורות על תיקון הפגמים ולא לסלק את התביעה על הסף.

על כן, אני מורה כדלהלן:

1. בתוך 30 ימים תגיש המשיבה את הסכם הרישיון מיום 26.3.2015.
2. בתוך 30 ימים תצרף המשיבה את UEFA כתובעת או תגיש בקשה מנומקת לפטור אותה מצירוף UEFA כתובעת. ככל שהמשיבה תראה לנכון להגיש בקשה לפטור אותה מצירוף UEFA כתובעת, עליה לצרף אישור או הסכמה מטעם UEFA בו מוותרת UEFA על זכות התביעה בקשר עם הפרת זכות היוצרים שלה בנסיבות התביעה כאן.

סוף דבר

בכפוף לאמור בסעיף 5 שלעיל, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.