טוען...

החלטה שניתנה ע"י מיכל עמית - אניסמן

מיכל עמית - אניסמן07/05/2019

לפני

כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשות

  1. חברת אל-סינארה להוצאה לאור בע"מ
  2. וידא משעור

נגד

המשיבה

צ'רלטון בע"מ

החלטה

לפניי בקשת המבקשות, הן הנתבעות בתובענה דנן, להורות על מחיקת התביעה כנגד המבקשת 2.

רקע עובדתי

  1. ביום 26.7.2016 הגישה המשיבה את התובענה דנן כנגד המבקשות, בטענה כי האחרונות מפרות את זכויות היוצרים שלה ומתעשרות על חשבונה שלא כדין, שעה שהו מעמידות לקהל הגולשים לאתר האינטרנט שלהן בישראל תכני ספורט בהם למשיבה זכויות בלעדיות בישראל.
  2. כבר ביום 31.10.2017, עם הגשת כתב ההגנה מטעמן, הגישו המבקשות בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות.
  3. בדיון שהתקיים בפני המותב הקודם שדן בתיק, כב' השופט אלטוביה, ביום 11.1.2017 נשמעו טענות הצדדים באשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף. בסיום הדיון הוצע לצדדים לשקול פנייה להליך גישור. ביום 22.1.2017 הודיעו המשיבות כי אינן מסכימות לפנות לגישור וכי הן מבקשות כי תוכרע בקשתן לסילוק התביעה על הסף.
  4. בהחלטת כב' השופט אלטוביה מיום 26.1.2017, כי אכן היה על המשיבה לצרף לתביעתה מסמכים מהותיים אשר יש בהם לתמוך בטענותיה, אך שעה שלא בנקל יורה בית המשפט על סילוק תובענה על הסף נקבע בהחלטה האמורה, כי הבקשה לסילוק על הסף תידחה בכפוף לצירוף אותם מסמכים על ידי המשיבה.
  5. לאחר שינוי המותב בתיק, הודיעו הצדדים ביום 4.12.2017 על הסכמתם לפנות להליך גישור. לאחר מספר ארכות שניתנו לצדדים על מנת למצות המגעים ביניהם, הודיעו הם ביום 23.7.2018 כי הליך הגישור לא צלח וביקשו לקבוע קדם משפט נוסף בתיק. לאחר שנקבע מועד דיון הודיעו הצדדים כי הם באים בדברים ביניהם בניסיון להגיע להסכמות. למרבה הצער אף ניסיון זה לא צלח, כפי שעולה מהודעת המבקשות מיום 17.3.2019.
  6. ביום 27.3.2019 הגישו המבקשות את בקשתן לסילוק על הסף, היא הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

  1. לטענת המבקשות, כתב התביעה אינו מעלה כל טענה כנגד המבקשת 2. כל טענות המשיבה בכתב תביעתה הינן כנגד המבקשת 1, ולאור עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת והוראות סעיפים 4 ו-6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, יש להורות על מחיקת התביעה כנגד המבקשת 2.
  2. לשיטת המבקשות, אין בעובדה כי המבקשת 2 הינה בעלת מניות ו/או בעלת תפקיד כלשהו במבקשת 1 בכדי להוות עילת תביעה כנגד המבקשת 2. לטענתן, המשיבה לא העלתה כל טענה בכתב תביעתה אשר מכוחה יש להורות על הרמת מסך ודי בכך כדי למחוק התביעה כנגד המבקשת 2 על הסף.
  3. עוד טוענות המבקשות, כי צירופה של המבקשת 2 כנתבעת נועד על מנת להפעיל לחץ על המבקשות להתפשר עם המשיבה, ולמעשה הגשת התביעה כנגד המבקשת 2, כאשר המשיבה יודעת כי לא עומדת לה כל עילת תביעה כנגדה, הינה חסרת תום לב, קטנונית וטורדנית.
  4. מנגד, טוענת המשיבה, כי כתב התביעה הוגש לבית המשפט לפני כשלוש שנים ואילו רק עתה "נזכרו" המשיבות להגיש את בקשתם למחיקת התביעה כנגד המבקשת 2.
  5. לטענת המשיבה, בניגוד לטענות המבקשות, היא לא עתרה להרמת מסך כנגד המבקשת 2 או לחיוב המבקשת 2 מכוח הרמת מסך. לטענת המשיבה, יש לייחס למבקשת 2 אחריות אישית לפגיעה בזכויות המשיבה, כפי שנטען בכתב התביעה, בין היתר בסעיפים 6,25,28,29,38.
  6. בנסיבות אלה, טוענת המשיבה, על שאלת אחריותה של המבקשת 2 להתברר במסגרת ההליך ולאחר חקירתה ואין זהו המקום להורות על מחיקה על הסף.
  7. המבקשות הגישו תגובתן לתשובת המשיבה, במסגרתה טענו, כי מבחינה של סעיפי התביעה לא עולה כל עילת תביעה כנגד המבקשת 2 או כל טענה אישית כנגדה. כלל טענות המשיבה אשר כוללות את המבקשת 2 הינן טענות כוללניות ומעורפלות אשר מתייחסות למבקשות יחדיו. לטענת המבקשות, לא בכדי לא הצביעה המשיבה בתשובתה על כל טענה או עובדה אשר לו תוכח תייחס למבקשת 2 אחריות אישית בנסיבות המקרה.
  8. עוד טוענות המבקשות, כי ככל ועומדות למשיבות טענות כנגד המבקשת 2 היה עליהן לפרט טענות אלה על מנת שהמבקשת 2 תוכל להתגונן כראוי, ואל לבית המשפט להותיר את המבקשת 2 כנתבעת כאשר אין בכתב התביעה כל טענה המבססת עילת תביעה כנגדה.
  9. המבקשות מוסיפות וטוענות, כי אף בחינת עובדות המקרה כפי שמתוארות בכתב התביעה אינה מקימה עילת תביעה כנגד המבקשת 2, ואף אם יוכחו טענות המשיבה במלואן לא יביא הדבר להטלת אחריות אישית על המבקשת 2. בנסיבות האמורות, טוענות המבקשות, ברי כי יש להורות על מחיקת התביעה כנגד המבקשת 2.

דיון והכרעה

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל. ואנמק.
  2. תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת, כי:

" בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;

(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך."

  1. המבקשות מבססות בקשתן על עילת המחיקה הקבועה בתקנה 100(1) לתקנות, לפיה כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה.
  2. המבחן לקיומה של עילת תביעה הוא האם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו. [לעניין זה ראו: ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח טרוי ושטיינוג שותפות רשומה, תל אביב, פ"ד ה 1585, 1591 (1951), וכן ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ, פ"ד סה(1) 144, 174-175 (2011) (להלן: "עניין מכבי")].
  3. יחד עם זאת, הלכה היא כי סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי שיש לנקוט בו במשורה ובזהירות רבה, שכן הכלל הוא כי אין לגזול מתובע את יומו בבית המשפט, אלא אם כן סבור בית המשפט כי אין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה אם תישמע לגופה (ראו עניין מכבי הנ"ל).
  4. לאחר שבחנתי את טענות המשיבה כפי שבאות לידי ביטוי בכתב התביעה שהגישה, ובפרט את הסעיפים אליהם מפנה המשיבה בתשובתה, שוכנעתי כי אף אם יוכחו הטענות המועלות בכתב התביעה, לא יהיה בכך כדי להקים עילת תביעה כנגד המבקשת 2.
  5. ויובהר, המשיבה מציינת כי אינה טוענת להתקיימות התנאים להרמת מסך ולחיוב המבקשת 2 בגין פעולות המיוחסות למבקשת 1 מכוח הרמת מסך, אלא טוענת כי למבקשת 2 אחריות אישית למעשים המתוארים בכתב התביעה ולנזקיה הנטענים של המשיבה. אלא שעיון מעמיק בכתב התביעה מעלה כי לא פורטו בו הנסיבות אשר מקימות, לכאורה, אחריות אישית של המבקשת 2 למעשים והנזקים האמורים.
  6. מקובלת עלי טענת המבקשות, לפיה ההתייחסות אליהן במסגרת כתב התביעה נעשה במאוחד, מבלי לפרט מה חלקה של המבקשת 2 בנטען, ומבלי להסביר כלל מדוע יש להטיל על המבקשת 2 אחריות למעשים הנטענים.
  7. אף הסעיפים בכתב התביעה אליהם מפנה המשיבה בתשובתה אינם תומכים בטענתה, לפיה יש להטיל אחריות אישית על המבקשת 2. כל שנכלל בסעיפים אלו הינן טענות כלליות, לפיהן המבקשות עוולו כלפי המשיבה, זאת, כאמור, מבלי לפרט מה מקים את אחריותה האישית של המבקשת 2 לפעולות המיוחסות למבקשת 1.
  8. נוכח האמור לעיל סבורתני, כי על אף ההלכה לפיה יש לעשות שימוש זהיר בסעד של סילוק על הסף, נסיבות המקרה שלפני מצדיקות היעתרות לסעד המבוקש של מחיקה על הסף, שעה שאף אם יוכחו הטענות המועלות על ידי המשיבה בכתב התביעה לא יהיה בכך כדי להקים למשיבה זכות לקבלת סעד כלשהו מהמבקשת 2.

סוף דבר

  1. נוכח האמור לעיל, התביעה כנגד המשיבה 2 תימחק.
  2. המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ט, 07 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/01/2017 החלטה על בקשה של נתבע 1 דחייה על הסף מגן אלטוביה צפייה
05/04/2017 החלטה על בקשה למתן הנחיות והבהרה נפתלי שילה צפייה
06/07/2017 החלטה שניתנה ע"י מיכל עמית - אניסמן מיכל עמית - אניסמן צפייה
24/12/2017 הוראה לבא כוח תובעים להגיש עדכון הצדדים בנוגע להליך גישור מיכל עמית - אניסמן צפייה
07/05/2019 החלטה שניתנה ע"י מיכל עמית - אניסמן מיכל עמית - אניסמן צפייה
19/01/2020 החלטה שניתנה ע"י מיכל עמית - אניסמן מיכל עמית - אניסמן צפייה
05/03/2020 הוראה לתובע 1 להגיש ראיות - תביעה מיכל עמית - אניסמן צפייה