זו החלטה בבקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ודחיית מועדי הגשת תצהיר משלים וישיבת ההוכחות.

איני יכול לקבל את הבקשה. הליך זה מתנהל מאז 2016, הליכי הגילוי בו הסתיימו זה מכבר, והנתבעים לא הראו או טענתו כי עתרו במסגרתם לקבלת החומרים מושא הבקשה הגם שלא הייתה כל מניעה לכך. ההליך אף קבוע להוכחות ולסיום ליום 28.7.20, כאשר כמובא בכותרתה, קבלת הבקשה תביא לדחיית מועד ההוכחות וסיום ההליך.

לכך אין מקום: הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, הן משום שהסוגיות מושא הבקשה נטענו כבר בכתב ההגנה והנתבעים לא הראו כי ניסו לקבל את החומרים מבעוד מועד כאמור; והן בהינתן שפסק הדין שמוצג בידי המבקשים בסעיף 15 לבקשתם כנימוק לעיתוי הבקשה, הוא פסק דין שניתן ביום 4.3.20, לפני למעלה משלושה חודשים. המבקשים עצמם התייחסו אליו בבקשתם להגיש תצהיר משלים - בקשה מיום 18.5.20 שהתקבלה בהחלטה מיום 21.5.20, תוך הבהרת לוחות הזמנים הקצרים בשים לב למועד ההוכחות.

למרות זאת, המתינו המבקשים עד היום, שבוע אחד בלבד טרם המועד האחרון שנקצב להם להגשת תצהיר משלים וזמן לא רב טרם מועד ההוכחות, כדי להגיש את בקשתם. זאת עשו ללא הסבר הולם. די בשיהוי זה להביא לדחיית הבקשה (למשקלו של שיהוי השוו רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' מזרחי (20.9.11)).

לכך אוסיף שמהבקשה עצמה עולה כי ברשות המבקשים מסמכים רבים בסוגיה מושא הבקשה, דבר שיאפשר להם לטעון בנושא, וכי במכלול השיקולים לא שוכנעתי שמטרת איסופם של מסמכים נוספים מצדיקה לעכב את בירור התביעה, שנמשך כאמור קרוב לארבע שנים.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תש"פ, 14 יוני 2020, בהעדר הצדדים.