העובדות הצריכות לעניין;

1. לפניי בקשה מטעם הנתבעת לפיה המומחה מטעם בית המשפט מתבקש שלא לענות על שאלות ההבהרה שנשלחו אליו מטעם התובע (להלן: "הבקשה").

2. המדובר בתביעה המתנהלת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלתד"). התובענה הוגשה בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד והוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור.

3. ביום 6.12.17, הבקשה להבאת ראיות לסתור נתקבלה על ידי כב' השופטת שמלה ומונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה-פרופ' עמוס פייזר (להלן: "המומחה").

4. ביום 17.7.18 הוגשה חוות הדעת מטעם המומחה.

5. לאחר הגשת חוות הדעת מטעם המומחה, נשלחו אליו שאלות הבהרה מטעם התובע, תוך שהוא מציין את קביעת המוסד לביטוח לאומי אשר נסתרה כאמור, ומכאן התנגדותה של הנתבעת.

6. הנתבעת בבקשתה טענה, כי מאחר ומדובר בשאלות הבהרה בהן מצוטטות קביעות המל"ל, הרי שהן מהוות חוות דעת ומדובר בתיעוד פסול ובלתי קביל שאינו עומד בכללים שנקבעו בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986(להלן: "תקנות המומחים"), ועל כן לא ניתן להציגם בפני המומחה בכל שלב.

7. התובע בתגובתו ציין כי קביעת המל"ל עומדת בפני בית המשפט מול קביעותיו של המומחה, וקביעות המל"ל הינן רלוונטיות לשאלות ההבהרה שהופנו למומחה.

8. עוד טען התובע, כי קביעת המל"ל וחוות דעת המומחה הינן "בדרגה שווה" הן מבחינת משקלן והן מבחינת קבילותן ועל המומחה להסביר את קביעותיו גם לאור קביעת המל"ל.

דיון והכרעה:

9. המסגרת הנורמטיבית בענייננו הינה סעיף 8(א) לתקנות המומחים הקובעת כי יש להמציא למומחה שממונה מטעם בית המשפט את "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

10. לצורך הבחינה באם המסמכים האמורים עולים כדי חוות דעת באם לאו, יש להתחקות תחילה אחר פרשנות המונח "טיפול רפואי". בפסיקה נקבע כי המונח "טיפול רפואי" המופיע בתקנות המומחים הינו מונח שיש לפרשו פירוש מרחיב. וכי על בית המשפט לבחון את המסמך אשר מבוקש להציגו בפני המומחה, ולוודא כי המסמך אינו כולל אלמנטים "חוות דעתיים". ובכל אופן על המסמך הרפואי להיות קשור למהלך הטבעי של הטיפול בתובע. (ראו לעניין זה בר"ע 2339/96, אררט לברה לביטוח בע"מ נ' דלל ורע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב [פורסמו במאגרים]).

11. המלומד א.ריבלין כתב בספרו תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית)(להלן: "ריבלין") כדלקמן:

"באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה אם המדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שנערך לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי". (מהדורה רביעית עמוד 665).

12. באשר להצגת דוחות המוסד לביטוח לאומי כותב המלומד א.ריבלין כהאי לשינה:

"אין להציג בפני מומחה רפואי, אשר נתמנה על ידי בית המשפט, את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי לעניין דרגת נכותו של הנפגע, אפילו לא נסתר עדיין או בכלל. קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי אינן באות בגדר "מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן (לנפגע) ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול" (תקנה 8 לתקנות המומחים) ועל כן הן אסורות בהצגה בפני המומחה. בעניין זה נפסק שאף שקביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי באות מפי גורם אובייקטיבי, הרי קבלתן על ידי המומחה, לפני שגיבש את דעתו המקצועית, עשויה לצמצם את שיקול דעתו. בית המשפט העליון מדגיש שם את המגמה, העומדת ביסוד התקנות, לאפשר למומחה לגבש חוות דעת עצמאית משלו לגבי דרגת נכותו של הניזוק ... ואם כך לגבי קביעת המוסד לביטוח לאומי שטרם נסתרה כפי שהיה המקרה -ברע"א 2985/90 הנ"ל 188 קל וחומר מקום בו נסתרה כבר הקביעה של דרגת הנכות על פי דין, ובפועל אינה קיימת עוד". (שם,669).

13. בעניינינו, חוות הדעת כבר נכתבה ולאחר מכן בשלב שאלות הבהרה התובע ביקש לצרף את קביעת המל"ל לשאלות אלו. נשאלת השאלה האם בשלב זה, ישפיע הדבר על שיקול דעתו של המומחה ויצמצמו?!

14. על כך כותב המלומד א.ריבלין:

"אין להציג בפני המומחה הממונה חוות דעת מטעם אחד הצדדים, טרם שהמומחה הממונה כתב והגיש את חוות דעתו וזאת כדי לשמור על שיקול דעתו העצמאי. אולם האם ניתן להציג בפני מומחה, שנתמנה על ידי בית -המשפט, חוות דעת שהוזמנה על ידי צד למשפט, וזאת לאחר שהמומחה הממונה הכין את חוות הדעת? למשל, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה הממונה? או כחלק משאלות ההבהרה המשוגרות למומחה? לכאורה, בשלב זה מתמעט החשש מפני פגיעה בשיקול דעתו העצמאי של המומחה הממונה, שהרי כבר ערך והגיש לבית המשפט את חוות דעתו. יתרה מכך, הפסיקה כבר הבחינה, לעניין אחר, בין השלב בו משוגרות שאלות הבהרה למומחה לבין שלב הבדיקה. בעניין אחד , אסר בית המשפט העליון על הצגת תמונות של הנפגע בפני המומחה בעת הבדיקה הרפואית, טרם שניתנה חוות הדעת שלו, אולם בהערת אגב הוסיף כי ניתן להציג את התמונות בגדר שאלות הבהרה. אלא שאין להסיק מן ההבחנה הזו לענייננו. מקום בו מבקש בעל דין להציג, בפני המומחה שנתמנה, חוות דעת של מומחה מטעמו הפסלות נובעת לאו דווקא בשל החשש של פגיעה בשיקול דעתו של המומחה הממונה (אף כי גם חשש זה אין לבטל, ולו גם בשלב החקירה הנגדית). הפסלות נובעת גם מן הפגיעה בתכלית העומדת מאחורי עצם שלילת הפנייה למומחה רפואי מטעמו.

מתן היתר להצגת חוות דעת שהוזמנה על יד צד במשפט במהלך החקירה הנגדית של המומחה הממונה, ימריץ בעלי דין לפנות ולבקש חוות דעת רפואיות "פרטיות", יביא לבזבוז משאבים מיותר, ויכניס בדלת האחורית, אל תוך מסגרת ההתדיינות בבית המשפט, את חוות הדעת שמטעמם. ואכן, בכל הנוגע להצגת חוות דעת רפואית בפני המומחה הממונה נפסק כי גם בשלב החקירה הנגדית וגם במסגרת משלוח שאלות הבהרה למומחה הממונה אין להציג בפניו חוות דעת; ניתן להציג בפניו תזות המתנגשות עם חוות דעתו או גישות של אסכולות רפואיות שונות משלו" .(מהדורה רביעית, עמ' 659-660)

14. בעניינינו, הקביעה של המל"ל מהווה חוות דעת ומשכך אין להציגה בפני המומחה. גם באשר לשלב בו היא מוצגת, היינו שלב שאלות ההבהרה אשר כביכול אין בכך כדי לצמצם שיקול דעתו של המומחה לאחר שחוות הדעת כבר ניתנה, אין בכך כדי להכשיר הצגת קביעת הוועדה של המוסד לביטוח לאומי בפני המומחה שכן הדבר יהווה הכנסת חוות דעת רפואיות מטעם בעלי דין בתובענה לפי חוק הפלת"ד ב"דלת האחורית", תהווה תמריץ לבעלי הדין לפנות ולבקש חוות דעת רפואיות "פרטיות", תביא לבזבוז משאבים מיותר, ותחטא לכוונת המחוקק.

15. המורם מן המקובץ, הוא כי המדובר בחוות דעת ואין להציגה בפני המומחה.

16. הבקשה מתקבלת ואין להתיר את משלוח השאלות למומחה.

17. התובע יבהיר תוך 14 ימים אם ברצונו לשלוח למומחה שאלות הבהרה אחרות.

18. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ט, 05 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.