בעניין: בקשה לצירוף בעל דין.

1. בפניי מונחת בקשה לצירוף הנתבעת גילי ליאו אלקטריק בע"מ ( להלן "גילי ליאו ") כנתבעת נוספת לתביעה בתיק זה .

2. ביום 9.11.16 ניתנה החלטה בהתנגדות לביצוע שטר במסגרתה התקבלה ההתנגדות . הנתבע ציין כי כתב היד על השטר אינו שלו, החתימה איננה שלו ואין לו כל היכרות קודמת עם התובעת. נקבע כי גרסת הנתבע מתיישבת היטב עם סיבת החילול לפיה חתימת המושך אינה בסדר. התגובה והתשובה חיזקו את המסקנה כי מדובר בהתנגדות מבוססת ולכן נקבע כי אין הצדקה לקיים חקירה נגדית של הנתבע טרם הכרעה בהתנגדות. במסגרת אותה החלטה ניתנה הוראה על הגשת תצהירים ונקבעה ישיבת הוכחות .

3. ביום 15.11.16 הוגשה בקשה על ידי הנתבע לצירוף גילי ליאו כנתבעת נוספת. הנתבע חזר על טענותיו בהתנגדות כי השיק זויף והוגש לביצוע שנה לאחר מועד הפירעון המקורי. על אף שחתימת הנתבעת הנוספת מופיעה בגב השיק , לא הוגש השיק לביצוע נגדה אלא כנגד המבקש בלבד. השיק הועבר לכאורה לתובעת נגד סחורה ומוצרים אשר סיפקה לחנות גילי ליאו. התובעת לא נענתה לבקשה לצירוף תעודת משלוח ולבקשה לעיון במצלמות האבטחה. אילו הייתה תעודת הזהות בידי גילי ליאו בזמן העסקה הייתה מבחינה כי החתימה אותה מייחסת התובעת לנתבע היא חתימה של פקידת הרישום במשרד הפנים, אניטה פסקואל , משנת 1985. השיק נגנב מארנקו של הנתבע תוך כדי שיפוץ בביתו והגנב אשר צילם את תעודת הזהות העתיק את החתימה המופיעה על התעודה כאשר סבר כי זוהי חתימתו של הנתבע.

בנימוקי הבקשה זו נטען כי ישנה קנוניה בין המשיבה לבין גילי ליאו. נטען ע"י התובעת בתגובתה כי נתנה תמורה מלאה נגד השיק לגילי ליאו ולכן זכאית לקבל את התמורה הכספית מהנתבע. התובעת לא קיבלה במשך שנה שלמה את התמורה מגילי ליאו לה סיפקה סחורה בעד השיק. ישנו שיתוף פעולה עד היום בין התובעת לבין גילי ליאו אשר ממשיכה לשלם לתובעת בשיקים של לקוחות. בין התובעת לבין גילי ליאו נרקמה קנוניה וזאת בכדי להקנות לתובעת מעמד של אוחזת כשורה (לכאורה) על אף שהיא נפרעת , בכדי למנוע מגילי ליאו את הצורך להוכיח כי סיפקה סחורה למבקש. נטען כי לא הייתה עסקת מכירה נגד השיק וכי גילי ליאו השיגה את השיק המזויף והעבירה אותו למשיבה נגד סחורה. מאחר ומסירת השיק ומתן הסחורה כביכול , אירעו בחנות של גילי ליאו , אזי גילי ליאו צריכה להיות צד לתיק באשר לנסיבות העסקה שידועות רק לה ולא לתובעת. נטען כי שיהוי של שנה ללא כל פניה לנתבע על ידי התובעת או גילי ליאו מצביע על ידיעה לכאורה שהשיק מזויף וכי השיהוי הבלתי סביר מצביע על אלמנט של התלבטות. צירוף גילי ליאו הינו חיוני ביותר בכדי שבית המשפט יוכל להגיע לחקר האמת. התובעת מצהירה כי לא קיבלה את סכום השיק בתמורה לסחורה שסיפקה כפי שכתבה בהתנגדות , בכך שתובעת את השיק מהנתבע. במידה ולא קיבלה את סכום השיק מגילי ליאו וזאת לאורך שנה שלמה , כיצד תתנגד לצירוף הנתבעת. הנתבע ביקש ונענה בסירוב לצירוף הכרטסת של התובעת עם גילי ליאו .

לגבי צירוף הודעת צד ג' נטען כי אין סיבה מוצדקת לכך שהנתבע ישלם הוצאות נוספות. הליך זה אינו יעיל במקרה זה ובכדי שלהודעת צד ג' יהיה אפקט צריך שבית המשפט יחליט כי על הנתבע לשלם את השיק לתובעת.

הנתבע מפנה לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי. התקנה מסדירה מתי ניתן להוסיף בעלי דין נחוצים. התקנה קובעת שני תנאים חלופיים: א. "שהיה צריך לצרפו כתובע או נתבע" ב. "נוכחותו של בעל הדין דרושה בכדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

הנתבע טוען כי במקרה דנן שני התנאים מתקיימים. לעניין התנאי הראשון היה צריך לצרף את גילי ליאו כנתבעת נוספת בנסיבות כאשר היא הנתבעת הנכונה של התובעת , אשר שילמה לתובעת בשיק שלא כובד , כאשר גילי ליאו חתמה על גב השיק.

באשר לתנאי השני , זכותו של הנתבע כי במסגרת אותו הדיון יינתן פס"ד שיהווה מעשה בית דין גם נגד גילי ליאו שצירופה מבוקש.

4. ביום 15.12.16 הוגשה תגובת התובעת וגילי ליאו לבקשה. נטען כי גילי ליאו נתנה תמורה נגד השטר נשוא תיק זה ( יוער כי המסמך שצורף הינו חשבונית ולא קבלה – נ.ז.). נטען כי גילי ליאו נחשבת לפי דיני השטרות או כנפרעת כיוון שקיבלה שיק פתוח או אוחזת כשורה ולכל הפחות אוחז בעל ערך. התובעת חייבה את גילי ליאו בגין החזר השטר. הכרטסת של גילי ליאו חויבה בסכום או זיכתה את התובעת בגין החזר השטר במסגרת היחסים בינן. הנתבע היה צריך למסור את פרטיו של הגנב של השיק מביתו. הנתבע לא צירף אסמכתא לביצוע עבודות כאמור או כל אסמכתא אחרת התומכת בטענתו. נטען כי על המבקש שהפך לנתבע לאחר הגשת ההתנגדות והעברתה לבית משפט זה להגיש הודעת צד ג' כנגד הגנב ומשלא עשה כן , אין לו אלא להלין על עצמו. התובעת וגילי ליאו מבקשות מבית המשפט לפעול בהתאם לסמכותו ולהורות לנתבע למסור לבית המשפט פרטיו של הגנב ולצרפו כצד ג'.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

6. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסדירה את נושא צירוף בעלי הדין בזו

הלשון :

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

התקנה קובעת שני תנאים חלופיים לצירוף המבוקש

א. "הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע".

ב. "נוכחותו של בעל הדין דרושה בכדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות כל השאלות

הכרוכות בתובענה".

באשר לתנאי השני , צירופה של הנתבעת הנוספת נכון לשלב הזה אינו דרוש על מנת להגיע לחקר האמת.

ברע"א 1949/16 מ.ש מוצרי אלומיניום בע"מ נ' דוד רחמים נקבע ע"י השופט נ' סולברג "שיקול הדעת שניתן לבית המשפט להחליט האם אמנם מהווה אדם בעל דין "דרוש", הוא שיקול דעת רחב אשר יש הצדקה להפעילו במקרים מסוימים, ובעיקר במצבים שבהם עלול הצד השלישי להיפגע עקב מתן פסק הדין, מבלי שזכה לומר את דברו בבית המשפט. אף על פי כן, השימוש בפועל שנעשה בתקנה זו איננו נרחב, ובית המשפט נוהג בריסון בהפעילו את הסמכות האמורה. כמו כן, ועל אף שאין בתקנה הבחנה בין תובע לנתבע, עמדה הפסיקה על כך שקיימת חשיבות למיהות בעל דין מצורף. ככל שההחלטה על צירוף בעל דין איננה חזון נפרץ, על אחת כמה וכמה נכון הדבר, מקום שבו מדובר בצירוף נתבע בניגוד לרצונו של התובע".

הכלל בפסיקה הינו כי התובע בוחר בנתבע ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד.

השוו - ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' קיסלוג (שפיגלמן), פ"ד יד(2) 1165, (1960).

לפיכך, אין לכפות על התובעת במקרה הנידון לתבוע את גילי ליאו. בשלב זה אי צירוף הנתבעת לא יוביל לפגיעה בחקר האמת. כפי שנקבע ברע"א 1949/16 " צורך במידע מצד שלישי גם אם אותו המידע הינו חיוני ורחב היקף, אין בו כדי להצדיק צירופו לתובענה כבעל דין".

בהחלטתי המקבלת את ההתנגדות כבר נקבע כי כל צד יצרף לתצהירי עדות ראשית מטעמו כל מסמך עליו יבקש להסתמך במהלך הדיון . כיוון שהתובעת טוענת כי השטר נשוא התביעה נמסר ע"י הנתבע או מי מטעמו לגילי ליאו , יהיה על התובעת לצרף תצהיר ומסמכים מאת גילי ליאו לתמיכה בטענה זו ולביסוס טענות התובעת בדבר טיב אחיזתה בשטר . ככל שהתובעת תבחר לא להביא ראיות לענין זה , הדבר ילקח בחשבון בעת מתן פסק הדין .

ברע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ החלטה מיום 9.7.15 נקבע כי "העובדה כי צד שלישי מחזיק במידע או זווית ראיה חיונית לבירור התובענה, אינה הופכת אותו מיניה וביה לבעל דין דרוש, אלא יתכן וניתן להסתפק בהעדתו על-ידי מי מבעלי הדין הקיימים"

זכותו של הנתבע במקרה הנידון להכרעה בפלוגתאות העולות במסגרת התביעה לא תיפגע מכך שגילי ליאו לא צורפה כנתבעת. ככלל , נקבע כי אין מקום לחייב את התובעת לתבוע נתבעת נוספת כאשר התובעת אינה מעוניינת בכך . לשון התקנה אומנם לא מבחינה בין צירוף של תובע או נתבע , אך בפסיקה נערכה הבחנה ונקבע כי לא ניתן לכפות על בעל דין את מי לתבוע בפרט שאיננו מעוניין בסעד מאותו נתבע.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לצירוף גילי ליאו אלקטריק בע"מ כנתבעת נוספת בתיק

זה .

לאור נימוקי ההחלטה וכיוון שלא מדובר בבקשת סרק , מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות לחובת המבקש במסגרת החלטה זו .

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.