1. התובעים הגישו נגד הנתבע תביעה בה הם העלו כנגדו מספר טענות. בין היתר נטען כי הנתבע עזב את עבודתו בחברה התובעת (להלן: "החברה") וגרם לה לנזקים רבים; כי הוא מכר קטנוע שהחברה רכשה עבורו; כי הוא עשה שימוש לרעה בכרטיס אשראי של החברה; כי הוא החזיק רכוש של החברה שהוא לא החזיר; וכי הוא סיכל עסקה למכירת הפעלות העסקית של החברה.

עוד נטען כי הנתבע ניהל פרויקט מול חברת Seeya, שעלותו היתה גבוהה פי שלושה מהמתוכנן. לטענת התובעים, הנתבע עבד מול חברה זו עוד בטרם עזב את עבודתו בחברה. התובעים טענו כי שני לקוחות נוספים של החברה עזבו אותה בשל התנהלות הנתבע, באופן שגרם לחברה לנזק.

2. הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו בו הוא כפר בטענות התובעים. בכלל זה העלה טענות לפיהן התובע החזיק במניות של חברה בשם אינפוסל בעת שהוא והנתבע היו שותפים בחברה, וכי הוא העביר לחברת אינפוסל ולא לחברה את הפרויקטים הרווחיים. לטענת הנתבע, התובע הסתיר מהנתבע את ההכנסות הנוספות שהיו לו מהפרויקטים שהועברו לאינפוסל, שהתחרתה בחברה.

כן השיב הנתבע ליתר טענות התובעים בתביעה, וכפר בהם.

3. שני הצדדים הגישו זה כנגד זה בקשות לגילוי מסמכים. החלטה זו מתייחסת לשתי הבקשות.

בקשת התובעים

4. התובעים טענו כי הנתבע לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי. בנוסף, בהתייחס לדרישתם של התובעים לגילוי מסמכים ספציפי, הנתבע לא צירף את המסמכים התומכים בתשובותיו לשאלות 2.2.1 – 2.2.4. מדובר בדרישה לפירוט התשלומים שהנתבע קיבל ממספר חברות, וכן הסכמים של הנתבע עם החברות הללו.

באשר לדרישה בסעיף 2.2.5 לדרישת הגילוי (תלושי שכר של הנתבע), נטען כי מדובר במסמכים רלוונטיים משום שהתובעים טענו כי הנתבע קבל שכר מלקוחות התובעת שהוא היה אתם בקשר במהלך עבודתו בתובעת.

ביחס לדרישה בסעיף 2.2.6 לדרישת הגילוי, נטען כי הנתבע לא הצהיר כי המסמכים המבוקשים אינם מצויים בידיו, אף שהם רלוונטיים.

באשר לדרישה בסעיף 2.2.7 לדרישת הגילוי (תנועות בחשבונות הבנק של הנתבע ושל רעייתו), נטען כי הנתבע קיבל תשלומים מלקוחות התובעת שהנתבע היה איתם בקשר במהלך עבודתו, לקוחות שעזבו בשל כך את התובעת. עוד נטען כי הנתבע קבל תשלומים מחו"ל מלקוחות התובעת כאשר הוא היה שכיר בתובעת.

באשר לדרישה בסעיף 2.2.8 (פירוט הכנסות הנתבע לאחר שסיים את עבודתו בתובעת), נטען כי פירוט זה רלוונטי לאור העובדה שיש יסוד סביר להניח כי חלק מההכנסות נובעות מעבודות שהנתבע ביצע אצל לקוחות התובעת, הן כאשר עבד בה והן לאחר מכן.

5. הנתבע השיב לבקשה. הוא טען כי הוא פירט את התקבולים שהתבקשו ביחס לדרישות 2.2.1 – 2.2.4 לדרישה, וציין כי אין לו הסכם חתום עם אף חברה.

באשר לסעיף 2.2.5 – טען הנתבע כי תלושי השכר שלו אינם רלוונטיים, והוא יתייחס לבקשה רק אם יתבקש מידע הנוגע למעסיק ספציפי. ביחס לסעיף 2.2.6 – נטען כי הדוא"ל המבוקש מצוי בידי התובעת, וכי חל עליו חיסיון "מובנה". הוא הוסיף כי הוא אינו חייב להמציא פירוט של דוא"ל אישי. ביחס לסעיף 2.2.7 נטען כי הכנסותיו של הנתבע לאחר שסיים את עבודתו אינן רלוונטיות להליך.

דיון

6. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה.

7. ביחס למסמכים נושא סעיפים 2.2.1 – 2.2.4 – אני מורה לנתבע לצרף אסמכתאות לכספים שהתקבלו על ידיו שהוא ציין אותם בהתייחס לסעיפים אלה. אם אין בידיו של הנתבע אסמכתאות כלשהן, יגיש הנתבע תצהיר בנוסח הנדרש בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, בו הוא יצהיר על כך. כן יצהיר הנתבע אודות העדרם של הסכמים בינו לבין מי מהחברות נושא הדרישה, אף זאת בנוסח בהתאם לתקנות.

8. ביחס לסעיפים 2.2.5 ו-2.2.7 – הדרישות הללו נוגעות לטענת התובעים לפיה הנתבע עבד בשירות של לקוחות התובעת, לפני ואחרי שחדל לעבוד בתובעת. אני סבורה כי אין צורך בשלב זה להיעתר לבקשה במלואה. מדובר בבקשה רחבה מאוד שכוללת פגיעה בפרטיות, ושאין בה הכרח. הנתבע התייחס ליחסיו עם החברות האמורות. די בכך שהוא יצרף מסמכים הנוגעים ליחסים אלה – קרי: תלושי שכר שלו מחברות אלה ככל שיש בידיו תלושים כאלה (או הצהרה על העדרם); תנועות בחשבון הבנק שלו ושל אשתו במסגרתם הועברו אליו כספים מהחברות הללו (או תצהיר על העדרם).

מטעמים דומים אינני נעתרת לבקשה נושא סעיף 2.2.8 לבקשה.

9. באשר לתכתובת הדוא"ל עם חברת asweetlife (סעיף 2.2.6) – לגישת הנתבע עצמו, מדובר בדוא"ל המצוי בידי התובעות. בנסיבות אלה, הטענה לפיה מדובר בדוא"ל אישי – דינה להידחות, ואני נעתרת לכן לבקשה כמבוקש בה.

בקשת הנתבע

10. גם הנתבע עתר כי התובעים יגלו לו רשימה ארוכה של מסמכים. טענות התובעים כנגד בקשתו היו כי הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד ולא העלה טענת קיזוז ולכן המסמכים שהתבקשו על ידיו אינם רלוונטיים לצורך הדיון בתביעה.

עוד נטען כי חלק גדול מהמסמכים המבוקשים נוגעים לנושאים שלא הועלו כלל על ידי הנתבע בכתב ההגנה שלו, ואינם רלוונטיים גם מטעם זה. התובעים הוסיפו כי הם הסכימו לאפשר לנתבע לעיין במסמכי הבנק של התובעת, וכן הם איפשרו לו לעיין בספרי הנהלת החשבונות שלה. עוד נטען כי אין מקום לטענות שהנתבע מעלה כבעל מניות של החברה, ומה שצריך לבחון לצורך הבקשה דנן הוא רק אילו מסמכים הם רלוונטיים בקשר עם התביעה.

דיון

11. אני סבורה כי יש לקבל את בקשת הנתבע בחלקה כפי שיפורט להלן.

בבחינת טענות הצדדים בהתייחס לבקשת הנתבע לצורך ההכרעה ביניהם, יש להביא בחשבון מספר עניינים. ראשית, מדובר בבקשה לגילוי מסמכים ולא בבקשה של בעל מניות המבקש – ככזה – לקבל מידע אודות עניינים שונים המתנהלים בחברה. חוק החברות מעניק כידוע לבעל מניות זכות לקבל מידע ומסמכים מסוימים מהחברה. אולם, בקשה של בעל מניות לחברה מכוח חוק החברות היא בקשה שהכללים לגביה הם שונים מאלה החלים ביחס לבקשה לגילוי מסמכים, ואין לערבב ביניהן.

בבקשה דנן, השאלה העיקרית שתצטרך להילקח בחשבון היא מהם המסמכים הרלוונטיים לדיון העתידי בטענות הצדדים כפי שהם העלו אותם במסגרת כתבי בית הדין שלהם. באופן יותר ספציפי ובהתייחס לנתבע, יהיה מקום להביא בחשבון את הנושאים שהוא העלה בכתב ההגנה שלו, ושנדרשים לו מסמכים לגביהם. הנתבע זכאי לגילוי מסמכים רק ביחס לנושאים אלה – וזאת ככל שהגילוי אינו מכביד מדי ואינו פוגע באופן לא מידתי בזכויות אחרות של התובעים או מי מהם.

בהקשר זה יוער כי הנתבע אכן לא הגיש תביעה שכנגד ואף לא טען באופן מפורש טענת קיזוז. יחד עם זאת הוא הזכיר מספר נושאים בכתב ההגנה שלו שהוא יהיה זכאי לבררם במהלך הדיון בתביעה לגופה – ולכן המסמכים הנוגעים אליהם הם כאלה שעשויים להיות רלוונטיים לדיון בתביעה.

12. לאור האמור אני קובעת כדלקמן (המספרים מתייחסים למכתב הדרישה ששלח הנתבע לתובעים) –

• אני דוחה את הבקשות בס' 1-3 (בהעדר רלוונטיות).
• אני מקבלת את הבקשות בס' 4-5 (משום שמדובר בחברות שנזכרו בכתב ההגנה).
• לגבי דרישות בס' 6-9 – יגולו המסמכים הנוגעים לתקופה הרלוונטית לתביעה.
• לגבי דרישות 10-11 – אני נעתרת לבקשה כמבוקש.
• אני דוחה את הבקשה בס' 12-17 (לא הוכחה הרלוונטיות של המסמכים).
• אני נעתרת לבקשה בס' 19-18.
• אני דוחה את הבקשה ביחס לס' 20-24.
• אני נעתרת לבקשה בס' 25-31.
• אני דוחה את הבקשה ביחס לס' 32-34.

13. גילוי המסמכים ומתן אפשרות העיון בהם תיעשה באופן הדדי תוך 20 יום מהיום.

ככל שמסמך מסוים איננו ולא היה בחזקתו או בשליטתו של הצד הרלוונטי, יוגש על כך תצהיר בנוסח המתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי תוך פרק הזמן האמור.

ביחס לכל מסמך המצוי בידיו של הצד הרלוונטי – יצורף העתק צילומי שלו לתצהיר גילוי המסמכים (או שיתאפשר עיון במסמך באמצעות המחשב, קרי על ידי משלוח דוא"ל וכיו"ב אמצעים).

לאור התוצאה האמורה אינני עושה צו להוצאות.

14. התיק יועבר לתז"פ ביום 20.3.2018. עד מועד זה יודיעו הצדדים לבית המשפט האם הליך גילוי המסמכים הסתיים. לאחר שיסתיים הליך הגילוי ייקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ומועד לישיבת קד"מ נוספת.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ח, 15 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.