לפני: כב' השופט יוחנן כהן – אב"ד

נציגת ציבור (עובדים): גב' פסה מרקוביץ'

נציג ציבור (מעסיקים): מר יאיר כפיר

החלטה

1. המבקש, מר עמרי עדיקה, הועסק על ידי המשיבה כמורה בבית הספר התיכון מקיף ה' באשדוד, החל משנה"ל תשע"ד (חודש ספטמבר 2013) ועד לפיטוריו בסוף שנה"ל תשע"ו – ביום 31.8.16.

2. בבקשה זו עותר המבקש לסעד זמני שימנע את פיטוריו, עליהם החליטה המנהלת הכללית של משרד החינוך ביום 23.5.16, וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי. נציין כי טרם הוגש כתב תביעה בתיק העיקרי.

3. לטענת המבקש, הודעת הפיטורים מטעמים פדגוגיים מתפקידו כעובד הוראה שניתנה ביום 23.5.16, ואשר אמורה להיכנס לתוקף ביום 31.8.16, דינה להתבטל וזאת בשל פגמים שנפלו בהליך הפיטורים. המבקש טען כי הליך הפיטורים בוצע שלא בהתאם לנוהל הרלוונטי לסיום העסקתו של המבקש, וכן כי הפיטורים נעשו משיקולים לא עניניים ומטעמים זרים של התנכלות רק בשל כך שהמבקש העז לעמוד על זכויותיו והתלונן כנגד ליקויים חמורים בהתנהלות מנהל בית הספר והגורמים המפקחים עליו. עוד נטען לפגמים שנפלו בהליך השימוע תוך פגיעה בזכות הטיעון של המבקש.

4. מתגובת המשיבה עולה כי, לטענתה, ההחלטה בדבר פיטוריו של המבקש, שהוא מורה בתקופת ניסיון, ניתנה כדין, בהסתמך על השיקולים הרלוונטיים ונעשו מטעמים פדגוגיים, לאחר שהתגלו ליקויים חמורים בתפקודו המקצועי של המבקש ולאחר שלא היטיב ושיפר תפקודו בהליך הפיטורים עצמו, אשר נמשך חודשים רבים, חרף הערות רבות שנתנו לו.

5. ביום 21.8.16 התקיים דיון בבקשה למתן סעד זמני. במהלך הדיון נחקר המבקש וכן נחקרו המצהירים מטעם המשיבה; מר לוי יעקב – מנהל בית הספר וגב' חנה הקסטר- המפקחת הישירה של בית הספר. הצדדים סיכמו טענותינם בעל פה.

התשתית העובדתית הליכאורית

6. בפתח הדברים יצוין כי ההחלטה בבקשה מבוססת על קביעות עובדתיות לכאוריות, כפי שהן עולות מהבקשה ומהתגובה לה על נספחיהן, וכעולה מהדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

7. המבקש הינו בעל תואר ראשון בהוראת היסטוריה ואזרחות ותואר שני במנהל עסקים ובעל תעודת הוראה.

8. המבקש נקלט לעבודה במשרד החינוך כמורה בתקופת ניסיון, בבית הספר התיכון מקיף ה' באשדוד (להלן: "בית הספר"), החל מחודש ספטמבר 2013 (שנה"ל תשע"ד).

9. אין חולק כי על פיטוריו של המבקש כמורה בתקופת ניסיון חלות הוראות נוהל שפורסמו בחוזר מנכ"ל (נספחים 10 ו-10א' לתגובת המשיבה).

בין הוראות הנוהל נקבעו בין השאר הוראות בנוגע לתהליך סיום עבודה של מורה בעל השכלה פדגוגית מלאה בתקופת ניסיון, כדלקמן:

"תהליך סיום עבודתו של מורה כאמור בתקופת ניסיון. מנהל בית הספר יהיה מחולל תהליך הפסקת עבודתו של מורה כאמור מסיבות פדגוגיות בתאום עם הפיקוח על בית הספר.

ראה מנהל בית הספר צורך להביא לפתיחת תהליך להפסקת שירותיו של מורה כאמור בתקופת ניסיון, מטעמים פדגוגיים, ייפתח ההליך כדלהלן:

שלב א'

מנהל בית הספר יזמן לפגישה את המורה כאמור ויודיע לו על פתיחת התהליך ועל הנסיבות שהובילו לכך. כמו כן ידווח על כך למנהל ביה"ס.

התהליך הנ"ל ילווה במכתבים ובתיעוד.

שלב ב'

תוך שבועיים מהפגישה הנ"ל- יוציא מנהל בית הספר מכתב אל מורה כאמור ובו הודעה על תחילת התהליך (במידה והחליט המנהל לקיים את התהליך).

העתק מהמכתב יישלח למפקח בית הספר.

שלב ג'

בתוך חודש מיום הפגישה יקיים המנהל ביקור בשיעור של מורה כאמור.

ביקור זה יסוכם בחוות דעת מפורטת. העתק מחוות הדעת יישלח אל מורה כאמור ואל המפקח על בית הספר.

שלב ד'

בתוך חודש ממועד ביקורו של המנהל יקיים המפקח הישיר על בית הספר ביקור בשיעור של מורה כאמור. מועד הביקור יתואם עם מנהל בית הספר.

שלב ה'

בתוך חודש מביקור הראשון של המפקח יתקיים ביקור נוסף של מפקח משנה. המועד יתואם עם מנהל בית הספר.

שלב ו'

העברת כל הדיווחים והחומרים למנהל המחוז לצורך דיון במועצת המפקחים במחוז. אם החליטה מועצת המפקחים על סיום עבודתו של המורה ישלח אגף כח אדם בהוראת במחוז את החומר לאגף בכיר לכח אדם בהוראה, החומר יועבר לעיונו של המנהל הכללי.

שלב ז'

קבלת ההחלטה בעניין הפיטורים על ידי הגורם המוסמך כדין. "

10. ביום 23.3.15 התקיימה ישיבה בה השתתפו מנהל בית הספר, יועצת בית הספר, רכזת השכבה, מנהל חטיבת הביניים והמבקש, במהלכה הוצגו בפני המבקש תלונות בעניינו.

11. לקראת תום שנת הניסיון השנייה של המבקש, החליטה המשיבה על הארכת תקופת הניסיון לשנה נוספת. על פי ההערכה המסכמת לשנת הלימודים תשע"ה מיום 26.2.15 (נספח 4 לתגובת המשיבה) צויין כי ציונו של המבקש במרבית המדדים היא "בסיס" (בטבלה שהדירוג בה נע בין המדדים הבאים: מתחת לרמת בסיס, קרוב לבסיס, בסיס, קרוב למיומן, מיומן, קרוב למצטיין, מצטיין, אומן), צוינה המלצה להארכת תקופת הניסיון וכן צויין בין השאר כי השיעורים בסה"כ השתפרו משיעור לשיעור והתנהלו בצורה סבירה, וניתנה המלצה למבקש להקפיד שכל התלמידים ישתפו פעולה וישתתפו, להטיל יותר מטלות ולהעלות את רמת הדיונים בכיתה.

12. ביום 28.10.15 צפה מנהל בית הספר ביחד עם מנהל חטיבת הבינים בשיעור של המבקש (נספח 7 לתגובת המשיבה). בדו"ח התצפית צוין כי נמצאו פגמים מקצועיים ואתיים אצל המבקש.

ההערכה המקצועית באשר לדרך ההוראת של המבקש הייתה שלילית. בדו"ח נרשם כי המבקש לא הגיע מוכן לשיעור, השיעור לא היה מובנה, לא היה מבוא, קריאת טקסט וכתיבת מטרות. בנוסף, לא היה שימוש במגוון אמצעים, השיעור לא הותאם לרמות השונות ולא היה עידוד של התלמידים למעורבות בשיעור. גם תוכן המחברות שנבדקו היה מצומצם, ונראה כי בדיקת המחברות לא נעשתה באופן הנדרש אלא כדי לצאת ידי חובה. בשיחת המשוב שנערכה, המבקש לא היה קשוב לביקורת ודחה אותה על הסף.

13. ביום 4.11.15 פנה המבקש אל ארגון המורים מחוז דרום והעלה טענות כנגד התצפית. ביום 5.11.15 השיב מנהל חטיבת הביניים למבקש במכתב בו דחה את טענותיו.

14. תלונות מצד התלמידים והורים הגיעו לבית הספר בנוגע להתנהלותו של המבקש בשיעור שהתקיים ביום 4.11.15. בתלונות צויין כי השיעורים מתנהלים בצורה רועשת ולא מסודרת, וכי ביום 4.11.15 לאחר שהיה רעש בכתה, המבקש נהג כלפי התלמידים באלימות מילולית.

המבקש מנגד, ביקש להשעות את התלמידים שהתלוננו בגין "עדות שקר וכתיבת מידע מסולף".

15. ביום 8.11.15, התקיימה פגישה בין מנהל בית הספר לבין המבקש בנוכחות מנהל חטיבת הביניים ומזכירת סניף דרום בארגון המורים בה הוצע למבקש על פתיחת הליך פיטורים פדגוגיים נגדו, תוך ציון הנסיבות שהובילו לכך ובכלל זאת אופן העברת השיעורים, המשמעת בכתה והיחס הפוגעני כלפי התלמידים.

16. ביום 10.11.15 נמסרה למבקש הודעת מנהל בית הספר על פתיחת הליך פיטורים פדגוגי ומשמעתי. עותק מההודעה הועבר למפקחת בית הספר ולנוכחים בפגישה מיום 8.11.15.

17. ביום 19.11.15 קיימה גב' חנה הקסטר, המפקחת הישירה של בית הספר, פגישה עם המבקש ומנהל בית הספר, וזאת על רקע האירוע מיום 4.11.15, ובשל חילופי מכתבים בין המבקש להנהלת בית הספר.

18. ביום 21.12.15 ערך מנהל בית הספר ביחד עם מנהל חטיבת הביניים תצפית בשיעור של המבקש. בדו"ח התצפית נרשם שהמבקש איחר לשיעור, והקדיש את רוב זמן השיעור למתן הנחיות כלליות למבחן בהיסטוריה תחת לימוד החומר הנדרש לבחינה. גם הדוגמא שהציג המבקש בשיעור, לא הייתה רלוונטית לחומר הבחינה, דבר המצביע על כך שהמבקש מנותק מעבודת הצוות בהיסטוריה ולא מתואם איתם. בדיקת מחברות התלמידים העלתה כי הן דלות בחומר ולא כוללות הערות של המבקש. בשיחת המשוב שהתקיימה לאחר התצפית טען המבקש כי תכנן להעביר לתלמידים בשיעור הנחיות כלליות למבחן ואין זה משנה אם מנהל בית הספר ומנהל חטיבת הביניים באו לצפות בשיעור או לא.

19. ביום 30.12.15 נערכה תצפית על ידי המפקחת. התרשמות המפקחת היתה כי למבקש קושי בהיבט הפדגוגי. המפקחת ציינה כי יישום הלמידה היה ברמה בסיסית, התלמידים השתתפו מעט בשיעור, בסיכום השיעור לא עלתה שאלה מקשרת, השיעור לא הותאם לרמת הלומדים, לא הייתה עבודה דיפרנציאלית מול התלמידים, לא היה שיח ועידוד המחשבה כמו גם עידוד האינטראקציה בין התלמידים. בשיחת המשוב המבקש התעמת עם המפקחת. המבקש ציין כי המפקחה אינה מקצועית בתחום ההיסטוריה ולכן אינה יכולה לצפות בשיעור שלו. המבקש התבקש להגיש תכנית לימודים ובאותה תצפית נמסר למבקש כי ביום 12.1.16 תתקיים צפייה בשיעור ערבית.

20. ביום 12.1.16 נערכה תצפית נוספת על ידי המפקחת ביחד עם המדריכה המחוזית לערבית. התרשמותה של המדריכה המחוזית לערבית הייתה שלילית. בדו"ח התצפית צויין כי לא היה ניצול מרבי של השיעור, המבקש לא היה בקיא בהוראות המקצוע, השתמש במושגים מוטעים, לא היה ניצול מרבי של השיעור, התלמידים לא ידעו לקרוא המילים הנדרשות בהתאם לנדרש בשלב זה של השנה, השיעור לא נבנה על פי הדגשי ההוראה בתחום הוראת השפה הערבית.

21. ביום 3.1.16, בעקבות פניית המבקש התקיימה ישיבה בה התשתפו המבקש, המפקחת, מנהל בית הספר ומנהל חטיבת הביניים ובמהלכה הובהר למבקש מה כולל ההליך.

22. ביום 2.2.16 התקיימה ישיבת הדרכה בהשתתפות המבקש והגורמים הרלוונטיים מבית הספר. בפגישה זו הבהיר המבקש כי הוא אינו מסכים שייכנסו אליו לשיעורים לצפייה.

23. ביום 16.2.16 פנתה נציגת ארגון המורים במכתב למפקחת ובו טענה כי ההליך לא היה תקין, וכי עד לפגישה עם מפקחת המחוז ניתנה למבקש הנחייה שלא לקבל אף מפקח לצפייה בשיעוריו.

24. ביום 21.2.16 נשלחה תשובת מנהלת תחום כוח אדם בהוראה- הגב' עינב קנפו לנציגת ארגון המורים. במכתב הובהר לארגון המורים כי אינו מוסמך לתת הנחייה כזו למורה וכן הובהרו ההשלכות של סירוב המבקש לאפשר למפקחת המשנה לצפות בשיעור. עוד צויין כי שיעור הצפייה נועד לאפשר למבקש להציג את יכולותיו והתנהלותו הפדגוגית, בכוונה לאפשר לו להציג מגמת שיפור והתקדמות ביחס לצפיות והערכות הקודמות.

25. בהודעת דוא"ל מיום 16.2.16 ציינה נציגת ארגון המורים – הגב' פנינה הרוש כי: "...לא נאפשר שוב תהליך פדגוגי. הנושא הובא לידיעת כל הגורמים... לא נאפשר לאף מפקח לבקר בשיעורים של המורה".

26. ביום 24.2.16 הגיעה לבית הספר מפקחת המשנה במחוז אחר- גב' אביב עטרי, על מנת לצפות בשיעור. המבקש התנגד לכך שמפקחת המשנה תצפה בשיעור והשיב: "פנינה מארגון המורים אסרה עליי לקבל ביקור מפקחת עד לבירור העניין".

27. ביום 8.3.16 נשלח לארגון המורים מכתב ממנהלת תחום כ"א בהוראה על כך שמפקחת המשנה הגיעה לצפייה בשיעור, וכי המבקש לא אפשר לה להיכנס. הובהר כי משמעות הדבר היא דו"ח שלילי וכי הליך הפיטורים הפדגוגי נמשך בהתאם לנוהל.

28. ביום 15.3.16 הגיעה לבית הספר שוב מפקחת המשנה על מנת לקיים תצפית בשיעור. המבקש סירב וביקש כי דבריו ירשמו כלשונם: "המורה אינו מתנגד לכניסת מפקחת משנה אולם טוען שהדבר מחייב עדכון ואישור ארגון המורים". המבקש הוסיף כי ארגון המורים אסר עליו להכניס מפקחת לשיעור "עד שיתבררו הדברים הקשורים להתנהלות מנהל בית הספר ומפקחת בית הספר" .

29. ביום 11.4.16 התכנסה מועצת המפקחים בעניינו של המבקש, לאחר שהועבר אליה כל החומר ובכלל זה דו"חות הפיקוח. לאחר בחינת החומר שעמד בפניה, המליצה המועצה על המשך תהליך פיטוריו הפדגוגיים של המבקש.

30. ביום 21.4.16 נשלח למבקש זימון לשימוע, שנקבע ליום 3.5.16 בלשכת מנהלת המחוז.

31. ביום 7.5.16 התקיים למבקש שימוע בו נכחו גב' עמירה חיים - מנהלת המחוז, גב' פנינה הרוש- נציגת ארגון המורים, גב' עינה קנפו – מנהלת תחום כ"א בהוראה והמבקש.

32. ביום 10.5.16 המליצה מנהלת המחוז על פיטורי המבקש מטעמים פדגוגיים.

33. ביום 5.6.16 התייחסה מנהלת תחום כ"א במחוז לטענות המבקש, כפי שהובאו באמצעות מכתב ב"כ מיום 29.5.16, ובכלל זאת לטענותיו בנוגע לשימוע. כעולה מהמכתב, צויין כי המבקש ונציגת הארגון איחרו לשימוע ב-25 דקות ועל אף האיחור השימוע נמשך כ-35 דקות. עוד צויין במכתב כי בניגוד לנטען, השימוע לא הסתיים עד שהמבקש השלים את טענותיו.

34. ביום 23.5.16 שלחה מנכ"לית משרד החינוך, גב' מיכל כהן למבקש, מכתב המודיע על פיטוריו שייכנסו לתוקף ביום 31.8.16.

35. המבקש הגיש לשר החינוך, מר נפתלי בנט, ערר על החלטת הפיטורים. הערר נדחה בהחלטת שר החינוך מיום 25.7.16.

טענות המבקש

36. על המשיבה חל איסור לפטרו עקב חברותו ופעילותו בארגון המורים –

לטענת המבקש שתי המפקחות הגיעו לצפייה בשיעורים של המבקש במועדים בהם ננקטו עיצומים מטעם ארגון המורים (בימים 24.2.16 ו- 15.3.16).

המבקש התבקש לא לשתף פעולה כחלק מעיצומים שננקטו בארגון המורים. לפיכך, המבקש סירב לאפשר למפקחים לצפות בשיעורים אשר העביר. העמדת הסירוב לחובתו, עומדת בניגוד להוראות הדין האוסרות על פגיעה בעובד בשל מימוש זכות התארגנות. ממילא בשני המועדים בהם הגיעו המפקחות לצפות בשיעורים, חלו נסיבות אשר מנעו מהשיעור להתנהל כרגיל.

37. הליך הפיטורים בוצע שלא בהתאם לנוהל –

לטענת המבקש, כלל לא ברור מאילו טעמים פוטר - האם מטעמים פדגוגיים או שמא מטעמים משמעתיים, ומכל מקום בין שכך או בין שכך לא התקיימו ההליכים הנדרשים על פי תקנון שירות עובדי הוראה לפיטוריו של המבקש.

לא קויים שלב א' להליך באופן ראוי – לא הובהר למבקש בע"פ או בכתב על הנסיבות שהביאו לשקילת פיטוריו הפדגוגיים וכן לא ניתן לו סיכום שיחה בעניין. שלב ג' לנוהל לא בוצע בהתאם לנוהל, משום שמנהל בית הספר הגיע לצפייה בשיעור לאחר המועד שנקבע בנוהל.

גם שלב ה' לא בוצע בהתאם לנוהל, מפקחת בית הספר הגיעה לצפייה בשיעור לאחר המועד שנקבע בנוהל.

38. פגמים בהליך השימוע –

המבקש טען כי ההחלטה התקבלה משיקולים לא עניניים. מנהל בית הספר היה מעורב בהליך הפיטורים ואף התנכל למבקש והוא זה שגרם לפיטוריו בניגוד לדין. הסיבות בגינן זומן המבקש לשימוע נבעו מתצפיות שנערכו בשנת הניסיון השלישית בלבד. שני הביקורים של המפקחים מהתאריכים 24.2.16 ו-15.3.16 לא יכולים להוות דו"ח שלילי, שכן המפקחים כלל לא צפו בשיעורים, דבר זה לוקה בחוסר תום לב. השימוע לקה בפגמים רבים – לשימוע הוקצו 30 דקות בלבד, השימוע נוהל על ידי מי שהמבקש הלין כלפיה – הגב' עמירה חיים - מנהלת המחוז, אשר גם לא הייתה נכונה לשמוע את המבקש, לפיכך למבקש לא הייתה הזדמנות אמיתית וכנה להשמיע את דבריו. בנוסף, לא התנהל פרוטוקול כנדרש בכל הליך שימוע.

פיטוריו של המבקש נעשו ממניע זר ופסול והוא חברותו בארגון המורים.

39. באשר להצדקה למתן סעד זמני –

טען המבקש כי שיקולים הנוגעים למאזן הנוחות מטים את הכף לטובתו שכן אם לא יינתן הסעד הזמני שימנע את הפיטורים הפדגוגיים תיגרם פגיעה בלתי הפיכה אשר משמעותה שלילית רישיון ההוראה של המבקש ומניעת המשך עבודתו כעובד הוראה במערכת החינוך.

טענות המשיבה

40. טענות סף -

מדובר בסעד מסוג צו עשה זמני, בו אמות המידה למתן צו שכזה נוקשות יותר מאשר אלו שבנתינת צו מניעה זמני, וצריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי שבית הדין ייעתר לבקשה כזו, ויש להביא בפניו ראיות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש. לא מתקיימות נסיבות יוצאות מן הכלל בענייננו, המצדיקות מתן צו עשה זמני ועל כן יש לסלק על הסף את הבקשה.

טעם נוסף המצדיק סילוק של הסף נוגע לכך שהמבקש לא הגיש תביעה, כאשר המבקש לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות ליתן לו סעד זמני ללא שהוגשה תובענה. ככל שהייתה מוגשת תביעה סביר כי הסעד העיקרי שהיה מבוקש בה היה זהה לסעד שלו עותר המבקש עתה ובמקרים מעין אלו בית הדין יזהר ממתן הסעד הזמני המבוקש.

41. המשיבה טענה כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, ההחלטה לפטרו מטעמים פדגוגיים התקבלה כדין, לאחר בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, מטעמים מקצועיים, עניינים ובתום לב, והיא נעשתה בהתאם לדין ולנוהלים המחייבים. לא נפל בהחלטה כל פגם מהותי היורד לשורש ההחלטה או חריגה ממתחם הסבירות ועל כן אינה מצדיקה את התערבותו של בית הדין.

42. בניגוד לטענת המבקש, הליקויים הפדגוגיים והאתיים בהתנהלותו עלו וצפו כבר בשנתיים הראשונות לעבודתו בבית הספר. בשל חוות הדעת השלילית בעניינו של המבקש, אף הוארכה תקופת הניסיון בשנה נוספת. הגורמים המקצועיים מצאו כי למבקש קושי ממשי בהיבט הפדגוגי. התצפיות שנערכו במסגרת הליך הפיטורין לא זו בלבד שלא שינו מחוות הדעת השלילית בעניינו של המבקש אלא אף אוששו וחזקו אותה. המבקש המשיך בסירובו לקבל את ההערות הרבות שניתנו לו ולא ניסה אפילו להשתפר.

43. בעניין הפעלת הנוהל המתאים בהליך הפיטורים –

נטען כי פיטוריו של התובע נעשו בהתאם להוראות הנוהל. ביום 8.11.15 נמסר למבקש, בנוכחות נציגת ארגון המורים ומנהל החטיבה כי נפתח הליך פיטורין וכן הובהרו לו הנסיבות והמבקש מעולם לא חלק על קיומה של אותה פגישה.

באשר לשלב ב' ושלב ג' להליך הפיטורין – מדובר בסטייה קלה מהמועדים לקיום התצפיות, וודאי שלא מדובר בפגם מהותי היורד לשורש של עניין. על אף שהנוהל מחייב קיומה של תצפית אחת על ידי המפקחת, הרי שזו קיימה שתי תצפיות (בימים 12.1.15 ו-16.2.16).

44. באשר לטענת המבקש בנוגע לחברותו ופעילותו בארגון המורים –

נטען כי מדובר בטענה כבושה, חסרת תום לב. בניגוד לטענתו של המבקש כיום, בזמן אמת המבקש טען כי ארגון המורים אסר עליו לאפשר תצפיות של המפקחים בשל ההתנגדות להליך הפיטורין. המבקש אינו יכול "להשתמש" בארגון המורים כחליפת מגן, על מנת לעכב את ההליך. קבלת טענתו של המבקש כעילה בגינה יש מקום לפסול את הליך הפיטורים, לאחר שהוא מנע פעמיים את ביצוע התצפית אינה עולה בקנה אחד עם הנוהלים המחייבים.

45. נטען כי אין ממש בטענת המבקש כי מדובר בהליך משמעתי ולא פדגוגי. אין בכך שבהתנהלות המבקש נפלו גם פגמים משמעתיים כדי לגרוע מסמכותה של המשיבה לפתוח בהליך פיטורים פדגוגי. זכותה של המשיבה, בהתאם לנסיבות, להחליט באיזה הליך לפעול.

46. בעניין השימוע –

נטען כי המבקש לא הצביע על כל פגם בנוגע להליך השימוע. למבקש התקיים שימוע במהלכו ניתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו. פרוטוקול השימוע צורף לתגובה. מהפרוטוקול עולה שהמבקש לא הפנים את ההערות שניתנו לו, וכי לא הייתה לו כל כוונה להשתפר.

דיון והכרעה

47. לאחר שנתנו דעתינו לתשתית העובדתית כפי שנפרשה בבקשה, בתגובה ובעדויות שנשמעו במסגרת הבקשה, ולטענות הצדדים החלטנו לדחות הבקשה, ולהלן טעמינו.

48. הכרעה בבקשה לסעד זמני מחייבת שקלול של סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, שיקולים אשר תוארו בפסיקה כ"מקבילית כוחות" וכן בדיקת קיומם של שיקולים "חיצוניים" למקבילית כוחות זו, כגון אי ניקיון כפיים (תקנה 362 לתקנות סדרי דין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

49. אף כי ייתכן שמדובר בבקשה לצו עשה במהותו, לטובת המבקש בחנו את עניינו מתוך הנחה שמדובר בבקשה לצו מניעה זמני, אך כפי שנראה להלן הגענו למסקנה ששקלול סיכויי התביעה ומאזן הנוחות אינם מצדיקים היענות לבקשה, וזאת בשים לב להלכה לפיה דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא בפסיקת פיצויים ולא באכיפת יחסי עבודה; ונבאר.

50. אנו סבורים כי סיכוייה של התביעה לכפיית יחסי עבודה אינם גבוהים, בשים לב לטענות המבקש לגבי פגמים שנפלו בהליך הפיטורים, לתשובות המשיבה לטענות אלה ולהלכה לפיה כפיית יחסי עבודה במקרה של פיטורים שלא כדין, היא סעד שבשיקול דעת בית הדין, אשר יבחן את חומרת הפגם שנפל בהחלטה ואת כלל נסיבות העניין.

51. להלן נתייחס לטענות המבקש בבקשה, לתשובות המשיבה לטענות אלה, וננמק מדוע אנו סבורים כי סיכויי התביעה לכפיית יחסי עבודה אינם גבוהים. קביעותינו הינן על פי הראיות שבאו לפנינו בהליך הזמני וכוחן יפה לשלב זה של ההתדיינות.

52. למשיבה תשובה המניחה את הדעת בדבר טענת המבקש לאי עמידתה במכסת התצפיות הנדרשת בנוהל. אין חולק כי מחודש פברואר 2016, סירב המבקש לאפשר את כניסת המפקחים לשיעוריו, וזאת משום הנחיית ארגון המורים שלא לאפשר תצפית בשיעור.

טענת המבקש, כי הוא לא אפשר למפקחים להיכנס לתצפית בשל עיצומי ארגון המורים, היא בבחינת גרסה כבושה שהועלתה רק עת פנה המבקש לבית הדין בעניינו.

המבקש לא העלה בזמן אמת בפני המפקחים השונים או בפני גורם אחר במשרד החינוך, טענה בדבר סירובו לקיום התצפיות בשל עיצומי ארגון המורים.

כעולה מדברי המבקש בזמן אמת, כמו גם מחילופי המכתבים מול ארגון המורים, הרי שהסיבה בעטייה קיבל המבקש הנחייה מארגון המורים שלא לאפשר תצפית בשיעור נוגעות להליך הפיטורים ולא הוזכרה ולו ברמז טענת העיצומים, כפי שטען המבקש בבקשתו.

מעיון במכתבי ארגון המורים מיום 16.2.16 עולה כי לא עלתה כל טענה לפיה המבקש לא יאפשר למפקחים להיות נוכחים בשיעורים בשל עיצומים של ארגון המורים ואף לא עלתה הטענה כי מתנכלים לו בשל פעילותו בארגון המורים. נציגת ארגון המורים הבהירה בהודעת מייל מיום 16.2.16 כי: "לא נאפשר שום תהליך פדגוגי... לא נאפשר לאף מפקח לבקר בשיעורים של המורה" (נספח 19 לתגובת המשיבה), גם בישיבה מיום 2.2.16 המבקש הבהיר שאינו מוכן שיכנסו לתצפיות (נספח 18 לתגובת המשיבה).

למעשה, תשובת המשיבה בעניין זה היא מעין טענת מניעות: המבקש אינו יכול להשמע בטענה לאי התמלאות תנאי הנוהל בנוגע למספר התצפיות, מאחר שהוא, במעשיו, הביא למצב הדברים, שכן כפי שהובהר בשני מקרים שונים בהם ביקרו מפקחות, כדי לצפות בשיעורי המבקש, הוא דחה אותן בטענה כי זו הנחיית ארגון המורים.

53. המשיבה הבהירה למבקש ולארגון המורים כי המשמעות שעובד לא מאפשר למפקח לבקר בשיעורו, נחשב אקט שכזה כדו"ח שלילי וכי הליך הפיטורים נמשך (נספח 21 לתגובת המשיבה).

לכאורה, גישתה של המשיבה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הארצי. בע"ע 174/05 ענת סחרטוב – מדינת ישראל משרד החינוך, תק 2005(3) 231, נדונה שאלת חוקיות פיטוריה של מורה, בנסיבות בהן לא אפשרה המורה כניסת מפקחים לשיעוריה. בית הדין הארצי דחה את טענת המורה, כי לא נתקיימו תנאי תקנון השירות, באשר למספר מינימאלי של ביקורי מפקחים, בקובעו כדלקמן:

"משסיכלה התובעת את קיומם התקין של ביקורי המפקחות בשיעוריה, אין לה להלין על משרד החינוך, אלא על עצמה בלבד" (ראה גם דב"ע מ"ו/3-165 חיים סוחרוביץ' – מדינת ישראל, פד"ע י"ח 337, 342).

54. המבקש טען כי נפל פגם בשלב א' להליך הפיטורים, שכן לא הודע לו על פתיחת ההליך ועל הנסיבות שהובילו לכך. המבקש לא פירט בבקשתו ובתצהירו אודות הפגישה מיום 8.11.15, בה נמסר לו על פתיחת הליך הפיטורים הפדגוגיים תוך ציון הנסיבות שהובילו לכך (נספח 11 לתשובת המשיבה). במהלך חקירתו הנגדית ואף בבקשה לסעד זמני (סעיף 35 לבקשה), לא חלק המבקש על קבלת המכתב מיום 10.11.15 בו הודע לו על פתיחת הליך פיטורים פדגוגי ומשמעתי. לפיכך, העובדות הלכאוריות, מצביעות על כך כי המשיבה עמדה בהוראות שלב א' לנוהל.

55. איננו שותפים גם לדעה, כפי שהועלתה בבקשה, כי בענייננו היה מקום לנקוט בפיטורים מטעמי משמעת. הנימוקים לפיטורי המבקש היו מטעמים פדגוגיים. אומנם, הועלו כלפי המבקש גם טענות בפן המשמעתי, אך לא מצאנו כי פיטוריו של המבקש נעשו רק מטעמים משמעתיים.

56. יחד עם זאת, אין חולק על כך שהייתה סטייה במועדי התצפיות שקיימו מנהל בית הספר והמפקחת, שלא בהתאם לזמנים המפורטים בשלב ב' ו-ג' לנוהל.

57. מול הפגמים שצוינו לעיל בהליך הפיטורים ניצבות טענות המשיבה באשר לכישוריו המקצועיים של המבקש – טענות הנראות לכאורה כטענות כבדות משקל.

58. יצויין בשלב זה כי לא כל פגם בהליך הפיטורים, לרבות הפגמים כנטען בבקשה, יצדיקו מתן סעד של ביטול הפיטורים. בחינת משקלם של הפגמים הנטענים בהליך הפיטורים, חומרתם ותוצאתם צריכה להיבחן על רקע מכלול נסיבות המקרה, שכן סעד האכיפה הוא סעד שבשיקול דעת בית הדין (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים – צויזנר, פד"ע לו 438).

בנסיבות המקרה כאן מדובר בפיטורים פדגוגיים של המבקש, ולכן יש להתחשב בפגיעה החמורה הצפויה מהם למפוטר, ולהקפיד הקפדה יתרה על קיום הנהלים הרלוונטיים. אלא שגם במקרה שמתגלים פגמים (ואף פגמים חמורים) בהליכי פיטורים – אין הדבר אמור להביא בהכרח לביטול הפיטורים ולאכיפת המשך יחסי העבודה [ע"ע 175/05 סחרטוב – מדינת ישראל (30.8.2005)]. טענות הנוגעות לפגמים בהליך הפיטורים וסטייה מהוראות הנהלים המחייבים בנסיבות העניין, אם ובמידה שתוכחנה במסגרת ההליך העיקרי ייתכן ויזכו את המבקש בסעד כספי.

כמו כן יש לשוות מנגד את האינטרס של טובת הילדים ומכאן את טובת הציבור, כי המשיבה, המופקדת על חינוך הילדים, תדאג לאיכות הוראה וחינוך ברמה נאותה וכי לא תחזיק בשורותיה מורים, אשר נמצאו על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים כבלתי ראויים.

59. באשר לטענות הנוגעות לשיקולים זרים ופסולים בהחלטת פיטורים – הרי שלא ניתן לומר כי אלו הוכחו ולו לכאורה לצורך מתן סעד זמני כמבוקש. המבקש סומך טענותיו על טענות כלליות על היותו חבר בארגון המורים (אשר הערנו על היותה טענה כבושה), וכן על טענתו להתנכלות בשל כך שעמד על זכויותיו.

העובדות הלכאוריות מצביעות על כך כי החלטת המשיבה מבוססת על דו"חות תצפית של מספר גורמים בהם ציוניו של המבקש במדדים השונים אינם טובים.

הקביעה בדבר כשירותו הכוללת של המבקש לבצע את תפקידו כמורה היא קביעה בתחום מומחיותם וסמכותם של הגורמים המקצועיים במשיבה ועל יסוד כל החומר שנאסף בשלוש שנות עבודתו של המבקש כמורה בבית הספר. בשלב זה לא ניתן לומר כי המבקש הניח תשתית עובדתית לכאורית לפיה נפל פגם בשיקול הדעת המקצועי בעניין זה.

הלכה כי בית הדין לא יחליף את שיקול דעת המעסיקה בשיקול דעתו באשר לשאלת התפקוד המקצועי של המבקש, אלא יבחן אם ההחלטה היא בלתי סבירה, פגומה באופן מהותי או שהתקבלה ממניעים זרים או פסולים. דין טענותיו של המבקש בהקשר זה להתברר בשלמותן בהליך העיקרי, אלא שבשלב זה של הדיון לא הובאו ראיות לכאורה במידה מספקת בעניין זה, ולא ניתן בשלב זה להצדיק את מתן הסעד הזמני על יסוד טענות כלליות אלה, העומדות אל מול דו"חות התצפית המפורטים.

60. באשר להליך השימוע - העובדות הלכאוריות מצביעות על כך שהליך השימוע נערך כראוי ולא נפל בו פגם פרוצדורלי כלשהו. שיקולים לפיטורי המבקש הופיעו במכתב הזימון לשימוע אשר נמסר למבקש, והכל כמפורט במכתב הזימון לשימוע.

מעיון בפרוטוקול השימוע (נספח 26 לתגובת המשיבה) עולה, כי למבקש ניתנה זכות טיעון כדין. במהלך הדיון בשימוע, הובהרו למבקש הטעמים העומדים בבסיס פיטוריו וניתנה למבקש הזדמנות להזים טעמים אלה.

המבקש הסביר ופירט את טענותיו וכן נציגת ארגון המורים הציגה גם היא את עמדת הארגון.

לטענת המבקש השימוע נוהל על ידי מי שהמבקש הלין כלפיה – הגב' עמירה חיים מנהלת המחוז, אשר גם לא הייתה נכונה לשמוע את דבריו. על רקע זה ומשלא ביקש המבקש לפסול את גב' חיים מלקיים את הליך השימוע, לכאורה, אין לשמוע את המבקש היום בטענה כי יש לפסול את הליך השימוע ואת ההחלטה על הפסקת עבודתו.

נזכיר כי ההחלטה הסופית על פיטורי התובע נתונה למנכ"לית משרד החינוך. לא נטען וודאי שלא הוכח בשלב זה כי דעתה הייתה נעולה. בכל מקרה, בוודאי שגב' עמירה חיים לא הייתה הגורם אשר קיבל את ההחלטה לסיים את העסקתו של המבקש. נציין כי גם ערר שהוגש לשר החינוך על החלטת הפיטורים הפדגוגיים נדחה והמבקש לא הצליח בשלב זה להצביע על פגם כלשהו שנפל בסבירות החלטת שר החינוך.

61. באשר לשיקולי מאזן הנוחות – אין ספק כי ההחלטה בדבר הפיטורים הפדגוגיים של המבקש כרוכה בפגיעה קשה במבקש. מאידך, המבקש לא הוכיח, כי אי היענות תגרום לו לנזק, שאינו ניתן לפיצוי כספי הולם ושהינו גבוה מהנזק שעלול להיגרם למשיבה, אם יינתן כנגדה הסעד הזמני. בשלב זה לפחות, לא הוכיח המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראה – דב"ע מ"ז/3-149 שקם – גילה רוזין, פד"ע י"ט 141, סעיף 13; תב"ע נ"ג/3-564 אפרת אבנר – מפעלי ים המלח).

62. לאור כל האמור והמפורט לעיל, לאחר שבחנו את הראיות לכאורה ואת הנזק שעלול להיגרם אם לא יינתן הצו כמבוקש, אנו סבורים כי אין בשלב זה ליתן צו זמני כמבוקש.

על כן, הבקשה נדחית.

63. המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.

64. על המבקש להגיש תביעה בתיק העיקרי בתוך 7 ימים מקבלת החלטה זו.

65. הצדדים רשאים לפנות בבקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום ממועד קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ו, (25 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.