לפני: כב' השופט יוחנן כהן

נציגת ציבור (עובדים) – גב' רחל מצרי-לבני

נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' ציפי בר-נוי

פסק דין

פתח דבר

1. תביעת התובע בתיק שבפנינו הינה תביעה לביטול החלטת הנתבעת שעניינה פיטורי התובע מטעמים פדגוגיים, בנימוק כי נפלו פגמים בהליך הפיטורין וכי הפיטורין נעשו באופן הסותר הנוהל הרלוונטי לסיום העסקתו של התובע, וכן כי הליך הפיטורין נעשה משיקולים זרים ולא ענייניים של התנכלות, רק בשל כך שהתובע העז לעמוד על זכויותיו והתלונן כנגד ליקויים חמורים בהתנהלות בית הספר והגורמים המפקחים עליו.

בנוסף, תבע התובע בתביעתו כי יפסקו לו פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, נזק ממוני ועגמת נפש, בשווי של 100,000 ₪ (עיין סעיף 56 לכתב התביעה).

2. הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי ההחלטה בדבר פיטוריו של התובע, שהוא מורה בתקופת ניסיון, ניתנה כדין, בהסתמך על השיקולים הרלוונטיים ונעשו מטעמים פדגוגיים, על רקע אי התאמתו למלא את תפקידו כמורה, לאחר שהתגלו ליקויים חמורים בתפקודו המקצועי ולאחר שלא היטיב לשפר תפקודו בהליך הפיטורין עצמו, אשר נמשך חודשים רבים, חרף הערות רבות שניתנו לו.

הנתבעת טענה כי לא נפל פגם כלשהו, ומכל מקום לא פגם מהותי, בהליך פיטוריו של התובע ובשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים אצל הנתבעת ועל כן אין מקום כי בית הדין יתערב בשיקול הדעת המקצועי של נציגיה המוסמכים של הנתבעת.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה כולה, דהיינו, הן את התביעה לסעד של אכיפה והן את התביעה לסעד של מתן פיצוי כספי ולהשית על התובע תשלום הוצאות משפט.

3. התובע הגיש בקשה למתן סעד זמני במסגרת תיק צ"ו 22773-08-16, בקשה אשר הוגשה עוד בטרם נכנסו פיטוריו לתוקף.

על יסוד אותן ראיות שהיו בפנינו בעת הדיון בבקשה לסעד זמני (אשר כלל את עדויותיהם של התובע, מר יעקב לוי – מנהל בית הספר וגב' חנה הקסטר – המפקחת הישירה של בית הספר), החלטנו לדחות הבקשה לסעד זמני.

נביא להלן עיקרי החלטתנו בסעד הזמני:

"למשיבה תשובה המניחה את הדעת בדבר טענת המבקש לאי עמידתה במכסת התצפיות הנדרשת בנוהל. אין חולק כי מחודש פברואר 2016, סירב המבקש לאפשר את כניסת המפקחים לשיעוריו, וזאת משום הנחיית ארגון המורים שלא לאפשר תצפית בשיעור.

טענת המבקש, כי הוא לא אפשר למפקחים להיכנס לתצפית בשל עיצומי ארגון המורים, היא בבחינת גרסה כבושה שהועלתה רק עת פנה המבקש לבית הדין בעניינו.

המבקש לא העלה בזמן אמת בפני המפקחים השונים או בפני גורם אחר במשרד החינוך, טענה בדבר סירובו לקיום התצפיות בשל עיצומי ארגון המורים.

כעולה מדברי המבקש בזמן אמת, כמו גם מחילופי המכתבים מול ארגון המורים, הרי שהסיבה בעטייה קיבל המבקש הנחייה מארגון המורים שלא לאפשר תצפית בשיעור נוגעות להליך הפיטורים ולא הוזכרה ולו ברמז טענת העיצומים, כפי שטען המבקש בבקשתו.

מעיון במכתבי ארגון המורים מיום 16.2.16 עולה כי לא עלתה כל טענה לפיה המבקש לא יאפשר למפקחים להיות נוכחים בשיעורים בשל עיצומים של ארגון המורים ואף לא עלתה הטענה כי מתנכלים לו בשל פעילותו בארגון המורים. נציגת ארגון המורים הבהירה בהודעת מייל מיום 16.2.16 כי: "לא נאפשר שום תהליך פדגוגי... לא נאפשר לאף מפקח לבקר בשיעורים של המורה" (נספח 19 לתשובת המשיבה), גם בישיבה מיום 2.2.16 המבקש הבהיר שאינו מוכן שיכנסו לתצפיות (נספח 18 לתגובת המשיבה).

למעשה, תשובת המשיבה בעניין זה היא מעין טענת מניעות: המבקש אינו יכול להשמע בטענה לאי התמלאות תנאי הנוהל בנוגע למספר התצפיות, מאחר שהוא, במעשיו, הביא למצב הדברים, שכן כפי שהובהר בשני מקרים שונים בהם ביקרו מפקחות, כדי לצפות בשיעורי המבקש, הוא דחה אותן בטענה כי זו הנחיית ארגון המורים.

המשיבה הבהירה למבקש ולארגון המורים כי המשמעות שעובד לא מאפשר למפקח לבקר בשיעורו, נחשב אקט שכזה כדו"ח שלילי וכי הליך הפיטורים נמשך (נספח 21 לתגובת המשיבה)...

המבקש טען כי נפל פגם בשלב א' להליך הפיטורים, שכן לא הודע לו על פתיחת ההליך ועל הנסיבות שהובילו לכך. המבקש לא פירט בבקשתו ובתצהירו אודות הפגישה מיום 8.11.15, בה נמסר לו על פתיחת הליך הפיטורים הפדגוגיים תוך ציון הנסיבות שהובילו לכך (נספח 11 לתשובת המשיבה). במהלך חקירתו הנגדית ואף בבקשה לסעד זמני (סעיף 35 לבקשה), לא חלק המבקש על קבלת המכתב מיום 10.11.15 בו הודע לו על פתיחת הליך פיטורים פדגוגי ומשמעתי. לפיכך, העובדות הלכאוריות, מצביעות על כך כי המשיבה עמדה בהוראות שלב א' לנוהל.

איננו שותפים גם לדעה, כפי שהועלתה בבקשה, כי בענייננו היה מקום לנקוט בפטורים מטעמי משמעת. הנימוקים לפיטורי המבקש היו מטעמים פדגוגיים. אמנם, הועלו כלפי המבקש גם טענות בפן המשמעתי, אך לא מצאנו כי פיטוריו של המבקש נעשו רק מטעמים משמעתיים.

יחד עם זאת, אין חולק על כך שהיתה סטייה במועדי התצפיות שקיימו מנהל בית הספר והמפקחת, שלא בהתאם לזמנים המפורטים בשלב ב' ו-ג' לנוהל.

מול הפגמים שצוינו לעיל בהליך הפיטורים, ניצבות טענות המשיבה באשר לכישוריו המקצועיים של המבקש – טענות הנראות לכאורה כטענות כבדות משקל...

בנסיבות המקרה כאן, מדובר בפיטורים פדגוגיים של המבקש, ולכן יש להתחשב בפגיעה החמורה הצפויה מהם למפוטר, ולהקפיד הקפדה יתרה על קיום הנהלים הרלוונטיים. אלא שגם במקרה שמתגלים פגמים (ואף פגמים חמורים) בהליכי פיטורים – אין הדבר אמור להביא בהכרח לביטול הפיטורים ולאכיפת המשך יחסי העבודה [ע"ע 175/05 סחרטוב – מדינת ישראל (30.8.2005)]. טענות הנוגעות לפגמים בהליך הפיטורים וסטייה מהוראות הנהלים המחייבים בנסיבות העניין, אם ובמידה שתוכחנה במסגרת הההליך העיקרי ייתכן ויזכו את המבקש בסעד כספי.

כמו כן יש להשוות מנגד את האינטרס של טובת הילדים ומכאן את טובת הציבור, כי המשיבה, המופקדת על חינוך הילדים, תדאג לאיכות הוראה וחינוך ברמה נאותה וכי לא תחזיק בשורותיה מורים, אשר נמצאו על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים כבלתי ראויים.

באשר לטענות הנוגעות לשיקולים זרים ופסולים בהחלטת פיטורים – הרי שלא ניתן לומר כי אלו הוכחו ולו לכאורה לצורך מתן סעד זמני כמבוקש. המבקש סומך טענותיו על טענות כלליות על היותו חבר בארגון המורים (אשר הערנו על היותה טענה כבושה), וכן על טענתו להתנכלות בשל כך שעמד על זכויותיו.

העובדות הלכאוריות מצביעות על כך כי החלטת המשיבה מבוססת על דוחות תצפית של מספר גורמים בהם ציוניו של המבקש במדדים השונים אינם טובים.

הקביעה בדבר כשירותו הכוללת של המבקש לבצע את תפקידו כמורה היא קביעה בתחום מומחיותם וסמכותם של הגורמים המקצועיים במשיבה ועל יסוד כל החומר שנאסף בשלוש שנות עבודתו של המבקש כמורה בבית הספר. בשלב זה לא ניתן לומר כי המבקש הניח תשתית עובדתית לכאורית לפיה נפל פגם בשיקול הדעת המקצועי בעניין זה.

הלכה כי בית הדין לא יחליף שיקול דעת המעסיקה בשיקול דעתו באשר לשאלת התפקוד המקצועי של המבקש, אלא יבחן אם ההחלטה היא בלתי סבירה, פגומה באופן מהותי או שהתקבלה ממניעים זרים או פסולים. דין טענותיו של המבקש בהקשר זה להתברר בשלמותן בהליך העיקרי, אלא שבשלב זה של הדיון לא הובאו ראיות לכאורה במידה מספקת בעניין זה, ולא ניתן בשלב זה להצדיק את מתן הסעד הזמני על יסוד טענות כלליות אלה, העומדו אל מול דוחות התצפית המפורטים..."

4. נציין כבר עתה כי לאחר ששמענו את העדויות במסגרת ההליך העיקרי, הגענו למסקנה כי ההחלטה בעניינו של התובע ניתנה משיקולים ענייניים וכי לא היו שיקולים זרים בחוות הדעת שניתנו על ידי נציגי הנתבעת או בהחלטת הנתבעת בעניינו של התובע.

העובדות הרלוונטיות לענייננו, ואשר חלקן אף פורטו במסגרת ההליך הזמני, הינן כפי שיפורט להלן:

5. התובע הינו בעל תואר ראשון בהוראת היסטוריה ואזרחות ותואר שני במנהל עסקים בעל תעודת הוראה.

6. התובע הועסק כמורה במשרד החינוך, בבית הספר התיכון מקיף ה' באשדוד (להלן: "בית הספר"), באופן רציף, החל משנה"ל תשע"ד (חודש ספטמבר 2013) ועד לפיטוריו הפדגוגיים בסוף שנה"ל תשע"ו (31.8.16).

7. במהלך כל תקופת העסקתו במשרד החינוך, התובע היה מצוי בסטטוס של מורה בתקופת ניסיון.

8. נוכח מעמדו של התובע כמורה בתקופת ניסיון, על הליך פיטוריו חלות הוראות נוהל המפורטות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך (נספחים 2 ו-3 לתצהיר הגב' הקסטר ולתצהיר הגב' פרץ).

9. ביום 23.3.15 התקיימה ישיבה בה השתתפו מנהל בית הספר, יועצת בית הספר, רכזת שכבה ז', מנהל חטיבת הביניים והתובע, במהלכה הוצגו בפני התובע תלונות שהוקראו בפניו, שנכתבו על ידי רכזת שכבה ז' ויועצת שכבה ז', ביחס להתנהלותו.

10. במהלך שנה"ל תשע"ה נערכו שלוש צפיות על ידי מנהל בית הספר בשיעוריו של התובע ויכולותיו הפדגוגיות הוערכו כבינוניות (רמת "בסיס").

11. חרף האמור, הומלץ על ידי מנהל בית הספר בסוף שנה"ל תשע"ה להעניק הזדמנות של שנת ניסיון נוספת, צויין כי השיעורים בסה"כ השתפרו משיעור לשיעור והתנהלו בצורה סבירה, ניתנה המלצה לתובעת להקפיד שכל התלמידים ישתפו פעולה וישתתפו, להטיל יותר מטלות ולהעלות את רמת הציונים בכיתה.

12. בהמשך לכך, במהלך שנת הניסיון השניה של התובע, המשרד האריך בהחלטת מנהלת מחוז הדרום מיום 29.6.15 את תקופת הניסיון של התובע בשנה נוספת.

13. טענות התובע אשר הועלו על ידו בעקבות ההודעה מיום 29.6.15 לפיהן, אין להאריך את תקופת הניסיון בשנה נוספת – נדחו על ידי המשרד וההחלטה נותרה על כנה.

14. לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ו (17.8.15), נמסר לתובע מכתב ממנהל בית הספר שכותרתו "סיכום והבהרה" שנת ניסיון לפנים משורת הדין, ובו נרשם: "כידוע לך אשתקד היו תלונות רבות מצד תלמידים והורים שנסובו בעיקר ביחס משפיל ובוטה כלפי תלמידים, תוך התעלמות מכבודם ותוך דחיית בקשתם להסבר נוסף. קיימתי שיחות איתך בנדון וזאת בנוסף לשיחות של בעלי התפקידים רכז, יועצת ומנהל חטה"ב. בשיחה שקיימתי איתך ב-23.3.15 בנוכחות הרכזת והיועצת קראתי בפניך את מכתבי התלונה של השתיים, תוך ציון תלונות הורים ותלמידים. במעמד זה, הבהרתי לך כוונתי להפסיק עבודתך בביה"ס. ברם, לאחר פניות מצידך ואחרים והתחייבות שתיקח לשימת ליבך את ההערות ותשנה גישתך, נעניתי לבקשה וגם הבעתי נכונות לחנוך אותך ולהדריך אותך וכך נהגתי בך עד סוף השנה, תוך המלצות מעשיות וישומן מצידך... אני מדגיש בזה שמעמדך במשרד החינוך הוא שנת ניסיון כפי שנמסר לך בע"פ ובכתב..."

15. ביום 28.10.15 צפה מנהל בית הספר ביחד עם מנהל חטיבת הביניים בשיעור של התובע בדו"ח התצפית צויין כי נמצאו פגמים קשים במהלך השיעור. ההערכה המקצועית באשר לדרך ההוראה של התובע היתה שלילית.

16. תלונות מצד התלמידים והורים הגיעו לבית הספר בנוגע להתנהלותו של התובע בשיעור שהתקיים ביום 4.11.15. בתלונות צויין כי השיעורים מתנהלים בצורה רועשת ולא מסודרת, וכי ביום 4.11.15 לאחר שהיה רעש בכתה, התובע נהג כלפי התלמידים באלימות מילולית. התובע מנגד, ביקש להשעות את התלמידים שהתלוננו בגין "עדות שקר וכתיבת מידע מסולף". בעקבות האירוע הנ"ל, תלמידי הכיתה הלינו על התנהלותו הלקויה של התובע והאירוע האמור תוחקר על ידי מנהל בת הספר מנהל חטה"ב, התלמידים והוריהם זומנו לבירור שהתקיים ביום ו' שלאחר האירוע.

17. ביום 8.11.15, התקיימה פגישה בין מנהל בית הספר לבין התובע בנוכחות מנהל חטיבת הביניים ומזכירת סניף דרום בארגון המורים בה הודע לתובע על פתיחת הליך פיטורים פדגוגיים נגדו, תוך ציון הנסיבות שהובילו לכך.

18. ביום 10.11.15 נמסרה לתובע הודעת מנהל בית הספר על פתיחת הליך פיטורים פדגוגי ומשמעתי. עותק מההודעה הועבר למפקחת בית הספר ולנוכחים בפגישה מיום 8.11.15.

19. ביום 19.11.15 קיימה גב' חנה הקסטר, המפקחת הישירה של בית הספר, פגישה עם התובע, וזאת על רקע האירוע מיום 4.11.15, ובשל חילופי מכתבים בין התובע להנהלת בית הספר.

20. ביום 21.12.15 ערך מנהל בית הספר ביחד עם מנהל חטיבת הביניים – מר גנון, תצפית בשיעור של התובע. בדו"ח התצפית נרשם שהמבקש איחר לשיעור, והקדיש את רוב זמן השיעור למתן הנחיות כלליות למבחן בהיסטוריה תחת לימוד החומר הנדרש לבחינה.

21. ביום 30.12.15 נערכה תצפית על ידי המפקחת – גב' הקסטר. התרשמות המפקחת היתה כי לתובע קושי בהיבט הפדגוגי. המפקחת ציינה כי יישום הלמידה היה ברמה בסיסית, התלמידים השתתפו מעט בשיעור, בסיכום השיעור לא עלתה שאלה מקשרת, השיעור לא הותאם לרמת הלומדים, לא הייתה עבודה דיפרנציאלית מול התלמידים, לא היה שיח ועידוד המחשבה כמו גם עידוד האינטראקציה בין התלמידים. בשיחת המשוב התובע התעמת עם המפקחת. התובע ציין כי המפקחת אינה מקצועית בתחום ההיסטוריה ולכן אינה יכולה לצפות בשיעור שלו. התובע התבקש להגיש תכנית לימודים ובאותה תצפית נמסר לתובע כי ביום 12.1.16 תתקיים צפייה בשיעור ערבית.

22. ביום 3.1.16, בעקבות פניית התובע התקיימה ישיבה בה השתתפו התובע, המפקחת, מנהל בית הספר ומנהל חטיבת הביניים ובמהלכה הובהר לתובע מה כולל ההליך.

23. ביום 12.1.16 נערכה תצפית נוספת על ידי המפקחת ביחד עם המדריכה המחוזית לערבית ומנהל חטה"ב – מר גנון. התרשמותה של המדריכה המחוזית לערבית הייתה שלילית. בדו"ח התצפית צויין כי לא היה ניצול מרבי של השיעור, התובע לא היה בקיא בהוראות המקצוע, השתמש במושגים מוטעים, לא היה ניצול מרבי של השיעור, התלמידים לא ידעו לקרוא המילים הנדרשות בהתאם לנדרש בשלב זה של השנה, השיעור לא נבנה על פי הדגשי ההוראה בתחום הוראת השפה הערבית.

24. ביום 2.2.16 התקיימה ישיבת הדרכה עם רכזת הערבית בבית הספר גב' צביה יעקב, המדריכה המחוזית לערבית גב' מלול, מנה"ל חטה"ב והתובע. אף נכתב פרוטוקול לישיבה הנ"ל. בפגישה זו הבהיר התובע כי הוא אינו מסכים שייכנסו לשיעורים שלו לצפייה.

25. ביום 16.2.16 פנתה נציגת ארגון המורים במכתב למפקחת ובו טענה כי ההליך לא היה תקין, וכי עד לפגישה עם מפקחת המחוז ניתנה לתובע הנחייה שלא לקבל אף מפקח לצפייה בשיעוריו. בהודעת דוא"ל מיום 16.2.16 ציינה נציגת ארגון המורים – הגב' פנינה הרוש כי: "...לא נאפשר שום תהליך פדגוגי. הנושא הובא לידיעת כל הגורמים... לא נאפשר לאף מפקח לבקר בשיעורים של המורה".

26. ביום 21.2.16 נשלחה תשובת מנהלת תחום כוח אדם בהוראה- הגב' עינב קנפו לנציגת ארגון המורים. במכתב הובהר לארגון המורים כי אינו מוסמך לתת הנחייה כזו למורה וכן הובהרו ההשלכות של סירוב התובע לאפשר למפקחת המשנה לצפות בשיעור. עוד צויין כי שיעור הצפייה נועד לאפשר לתובע להציג את יכולותיו והתנהלותו הפדגוגית, בכוונה לאפשר לו להציג מגמת שיפור והתקדמות ביחס לצפיות והערכות הקודמות.

27. ביום 24.2.16 הגיעה לבית הספר מפקחת המשנה במחוז אחר- גב' אביבה עטרי, על מנת לצפות בשיעור. התובע התנגד לכך שמפקחת המשנה תצפה בשיעור והשיב: "פנינה מארגון המורים אסרה עליי לקבל ביקור מפקחת עד לבירור העניין".

28. ביום 8.3.16 נשלח לארגון המורים מכתב ממנהלת תחום כ"א בהוראה על כך שמפקחת המשנה הגיעה לצפייה בשיעור, וכי התובע לא אפשר לה להיכנס. הובהר כי משמעות הדבר היא דו"ח שלילי וכי הליך הפיטורים הפדגוגי נמשך בהתאם לנוהל.

29. ביום 15.3.16 הגיעה לבית הספר שוב מפקחת המשנה על מנת לקיים תצפית בשיעור. התובע סירב וביקש כי דבריו ירשמו כלשונם: "המורה אינו מתנגד לכניסת מפקחת משנה אולם טוען שהדבר מחייב עדכון ואישור ארגון המורים". התובע הוסיף כי ארגון המורים אסר עליו להכניס מפקחת לשיעור "עד שיתבררו הדברים הקשורים להתנהלות מנהל בית הספר ומפקחת בית הספר" .

30. ביום 11.4.16 התכנסה מועצת המפקחים בעניינו של התובע, לאחר שהועבר אליה כל החומר ובכלל זה דו"חות הפיקוח. לאחר בחינת החומר שעמד בפניה, המליצה המועצה על המשך תהליך פיטוריו הפדגוגיים של המבקש.

31. ביום 21.4.16 נשלח לתובע זימון לשימוע, שנקבע ליום 3.5.16 בלשכת מנהלת המחוז.

32. ביום 3.5.16 התקיים לתובע שימוע בו נכחו גב' עמירה חיים - מנהלת המחוז, גב' פנינה הרוש - נציגת ארגון המורים, גב' עינה קנפו – מנהלת תחום כ"א בהוראה והתובע.

33. ביום 10.5.16, לאחר בחינת כל החומר שעמד בפניה ועל סמך התרשמותה בשימוע, העבירה מנהלת המחוז הצעתה בצירוף כל החומר הרלוונטי למנכ"לית משרד החינוך,תוך שהמליצה על פיטורי התובע מטעמים פדגוגיים.

34. ביום 5.6.16 התייחסה מנהלת תחום כ"א במחוז לטענות התובע, כפי שהובאו באמצעות מכתב ב"כ מיום 29.5.16, ובכלל זאת לטענותיו בנוגע לשימוע. כעולה מהמכתב, צויין כי התובע ונציגת הארגון איחרו לשימוע ב-25 דקות ועל אף האיחור השימוע נמשך כ-35 דקות. עוד צויין במכתב כי בניגוד לנטען, השימוע לא הסתיים עד שהתובע השלים את טענותיו.

35. ביום 23.5.16 שלחה מנכ"לית משרד החינוך – גב' מיכל כהן לתובע, מכתב המודיע על פיטוריו הפדגוגיים שייכנסו לתוקף ביום 31.8.16.

36. התובע הגיש ערר על החלטת הפיטורים לשר החינוך – מר נפתלי בנט, הערר נדחה בהחלטת שר החינוך מיום 25.7.16.

37. ביום 1.9.16 החל התובע לעבוד בבית הספק "פלך" בעקרון.

38. ביום 7.3.17 נשלח בקר מטעם משרד החינוך לבית הספר "פלך", ובסופו של יום הופסקה עבודתו של התובע באותו בית ספר.

39. ביום 9.3.17 בא-כוח ארגון המורים שלח להנהלת בית הספר "פלך" מכתב לפיו מבחינת ארגון המורים אין כל מניעה להעסיק את התובע כמורה בבית הספר.

40. במהלך דיון בוועדת החינוך של הכנסת מיום 28.11.17, הצהיר התובע כי הוא מועסק בבית ספר נוסף, בית ספר הרצוג ברשת בנקו וייס ביישוב גזר. בעקבות זאת, המשרד נקט בבדיקה נוספת מול אותו בית הספר ועבודתו של התובע בבית הספר האמור הופסקה גם כן.

41. תביעת לשון הרע שהגיש התובע נגד מנהל בית הספר – מר יעקב לוי (ס"ע 37861-06-16), בגין שני אירועים שהתרחשו בבית הספר בשנה"ל תשע"ו, נדחתה בהסכמה ביום 13.9.18, תוך שהתובע חוייב בהוצאות משפט בסך 15,000 ₪ לטובת הנתבע. ערעור שהגיש התובע על פסק הדין לבית הדין הארצי (ע"ע 64387-10-18) נמחק בהסכמה ביום 24.3.19.

הליך הפיטורים החל על התובע

42. הליך הפיטורים הפדגוגי הוסדר בהוראות נוהל שפורסמו בחוזר מנכ"ל ומעמדו כהסדר קיבוצי.

בין הוראות הנוהל נקבעו בין השאר הוראות בנוגע לתהליך סיום עבודה פדגוגי של מורה בתקופת ניסיון, כדלהלן:

"מנהל בית הספר הוא שייזום את הפסקת עבודתו של מורה כאמור מסיבות פדגוגיות, בתיאום עם הפיקוח על בית הספר.

ראה מנהל בית הספר צורך להביא לפתיחת תהליך להפסקת שירותיו של מורה כאמור בתקופת ניסיון, מטעמים פדגוגיים, ייפתח ההליך כדלהלן:

שלב א'

מנהל בית הספר יזמן לפגישה את המורה כאמור ויודיע לו על פתיחת התהליך ועל הנסיבות שהובילו לכך. כמו כן ידווח על כך למפקח על בית הספר.

התהליך ילווה במכתבים ובתיעוד.

שלב ב'

תוך שבועיים מהפגישה הנ"ל – יוציא מנהל בית הספר מכתב אל המורה ובו הודעה על תחילת התהליך (אם המנהל החליט לקיים אותו).

העתק של המכתב יישלח למפקח בית הספר.

שלב ג'

בתוך חודש מיום הפגישה יקיים המנהל ביקור בשיעור של המורה.

ביקור זה יסוכם בחוות דעת מפורטת, והעתק מחוות הדעת יישלח אל המורה ואל המפקח על בית הספר.

שלב ד'

בתוך חודש ממועד ביקורו של המנהל יקיים המפקח הישיר על בית הספר ביקור בשיעור של המורה. מועד הביקור יתואם עם מנהל בית הספר. דו"ח על הביקור יועבר למורה ולמנהל תוך שבועיים.

שלב ה'

בתוך חודש מהביקור הראשון של המפקח יתקיים ביקור נוסף, של מפקח משנה. המועד יתואם עם מנהל בית הספר. ביקוריהם של המפקחים והמנהל יסוכמו בחוות דעת מפורטת שתועבר למורה, למנהל בית הספר ולגף כוח אדם בהוראה במחוז.

שלב ו'

כל הדיווחים והחומרים יועברו למנהל המחוז לצורך דיון במועצת המפקחים במחוז. אם החליטה מועצת המפקחים על סיום עבודתו של המורה, ישלח גף כוח-אדם בהוראה במחוז את החומר לאגף הבכיר לכוח-אדם בהוראה, והאגף יעביר את החומר לעיונו של המנהל הכללי.

שלב ז'

תתקבל החלטה בעניין הפיטורים על ידי הגורם המוסמך".

תפקודו של התובע כמורה וטענת ההתנכלות:

43. בפתח הדברים נציין, כי הסמכות לפקח על בית הספר ועל איכות ההוראה נתונה בידי הנתבעת על פי חוק.

מטרתו ואחריותו של הפיקוח על ההוראה היא להבטיח רמה מקצועית נאותה של חינוך והוראה במערכת החינוך, באמצעות תהליכי מעקב, בקרה, בדיקה, הדרכה והכוונה המיועדים לשיפור רמתם המקצועית של המורים.

מכאן, שהפיקוח על תפקודו המקצועי של התובע, שהיה בתקופה הרלוונטית מורה בתקופת ניסיון, צריך להיעשות על ידי מנהל בית הספר בתיאום עם הפיקוח על בית הספר.

44. עיון בחוות הדעת של מנהל בית הספר והמפקחת שביקרו בשיעורי התובע, בתשע"ו – שנת הניסיון השלישית, מלמד כי התובע הוזהר לא אחת על כך שרמתו המקצועית, כמו גם תפקודו המקצועי בכיתה, אינם עומדים במבחן.

עוד עולה מהדוחות והראיות, כי התובע היה מודע למצבו, קרי, לחוסר שביעות רצון הנתבעת מעבודתו, אך ראה לנכון להתנצח עם הממונים עליו (מנהל ביה"ס והמפקחת), ולהאשימם בחד צדדיות ובהתנכלות.

45. טרם החל הליך פיטוריו הפדגוגיים, נעשתה תצפית בשיעור היסטוריה שהעביר התובע ביום 28.10.15, על ידי מנהל בית הספר – מר לוי ומנהל חטה"ב – מר גנון. כמפורט בדו"ח התצפית ובמכתבו של מר גנון מיום 5.11.15, נמצאו פגמים מקצועיים אצל התובע ההערכה המקצועית באשר לדרך ההוראה של התובע היתה שלילית. בדו"ח נרשם כי התובע לא הגיע מוכן לשיעור, השיעור לא היה מובנה, לא היה מבוא, קריאת טקסט וכתיבת מטרות. כמו כן, לא היה שימוש במגוון אמצעים, השיעור לא הותאם לרמות השונות ולא היה עידוד של התלמידים למעורבות בשיעור.

גם תוכן המחברות שנבדקו היה מצומצם, ונראה כי בדיקת המחברות לא נעשתה באופן הנדרש אלא כדי לצאת ידי חובה. בשיחת המשוב שנערכה, התובע לא היה קשוב לביקורת ודחה אותה על הסף (נספחים 7 ו-8 לתצהירו של מר יעקב לוי; חוות הדעת של מר לוי ומכתב ההתרשמות של מר גנון מיום 5.11.15).

46. ביום 21.12.15 התקיימה תצפית נוספת בשיעורו של התובע על ידי מר לוי ומר גנון. בדו"ח התצפית נרשם שהתובע איחר לשיעור, והקדיש את רוב זמן השיעור למתן הנחיות כלליות למבחן בהיסטוריה תחת לימוד החומר הנדרש לבחינה. גם הדוגמא שהציג התובע בשיעור, לא היתה רלוונטית לחומר הבחינה, דבר המצביע על כך שהתובע מנותק מעבודת הצוות בהיסטוריה ולא מתואם איתם. בדיקת מחברות התלמידים העלתה כי הן דלות בחומר ולא כוללות הערות של התובע. בשיחת המשוב שהתקיימה לאחר התצפית טען התובע כי תכנן להעביר לתלמידים בשיעור הנחיות כלליות למבחן ואין זה משנה אם מנהל בית הספר ומנהל חטיבת הביניים באו לצפות בשיעור או לא (נספח 13 לתצהירו של מר לוי).

47. לעניין תפקודו של התובע בכיתה באותן תצפיות, העיד מר לוי כדלהלן:

"ש. איזה צפיות כשלו, איזה חוות דעת שביצעת היתה כה כושלת שהצדיקה פתיחה בהליך של פיטורים פדגוגיים?

ת. או-אה, שני השיעורים שצפיתי בהם היו קטסטרופה. אני זוכר השיעור שהכי בלט, היתה מריחה אחת גדולה, בזבוז זמן משווע של התלמידים. המורה החליט שהוא עושה חזרה לבחינה משווה. הבחינה צריכה להיערך בעוד 18 יום. עוד 18 יום אנחנו מדברים על כמעט שלושה שבועות שתלמידים צריכים ללמוד עוד מכסת חומר מאוד עניפה, חזרה לבחינה עושים יומיים לפני הבחינה. הלוואי והיתה חזרה. המורה גם לחזרה לא היה ערוך, והדברים כתובים בדו"ח. התחיל וסיפר להם על ביקור של אפיפיור והוא ליווה את הביקור כי היה שוטר במשטרת ישראל. שום דבר לא היה קשור לחזרה על השיעור. לא היה דיון... הספק רדוד".

(פרוטוקול מיום 10.1.19, עמ' 46, ש' 27; עמ' 47, ש' 5).

48. בנוסף לכך, ביום 4.11.15 התרחש אירוע חריג בכיתתו של התובע, בו הוא התבטא באופן לא ראוי כלפי תלמידים בכיתה בה לימד, ובכלל זאת ציין כלפיהם כי יש "ילד עם נטיות מיניות כלפי גברים", "ילדה לא איכותית" וכד'.

התובע, מנגד, ביקש להשעות את התלמידים בגין "עדות שקר וכתיבת מידע מסולף" (נספח 9 לתצהירו של מר לוי).

מר לוי נשאל בחקירתו הנגדית על הקשר שבין האירוע הנ"ל לפתיחת הליך הפיטורים הפדגוגיים של התובע, וכך השיב:

"ש. 5.11 אתה מוציא לו מכתב דחוף ומאשים אותו בפגיעה בתלמידים ואתה שולח את זה למפקחת. שלושה ימים לאחר מכן אתה והמפקחת מחליטים על תהליך של פתיחה בפיטורים פדגוגיים. תאשר שזה קשור גם לדברים האלה, נכון. זה לא מנותק?

ת. המורה, אתה מתייחס למורה במיוחד למורה על סמך מכלול ההתנהגויות שלו. אתה לא יכול לנתק התנהגויות מהדמות שמובילה את... לומר לך שזה לא השפיע, בוודאי שזה השפיע. האישיות של התובע היא מאוד בעייתית. ההתנכלות שלו בתלמידים, ההשתלחות שלו, הפגיעה בכבודם של התלמידים. בגיל ההתבגרות אנחנו צריכים לעזור להם לעצב את אישיותם. לתלמיד אחד הוא נתן להבין שמדובר בילד עם נטיות מיניות כי הילד הסתפר והחבר שלו פשוט ליטף לו את השיער, ואז הוא החליט לא אצלי, אם יש לכם נטיות מיניות, יש עדויות כתובות של תלמידים...

חנה הגיעה ובנוכחותי וניסתה לדבר, והיא מאוד נעימה, היא ניסתה לדבר אל ליבו של התובע שיהיה יותר רגוע, שיפסיק לתקוף תלמידים, שלא כך נוהגים בתלמידים אבל לא רק שהתובע התכחש אלא עשה מעשה שלא ייעשה. הוא לקח שני תלמידים מאותה כיתה שהתלוננה עליו ושידל אותם בחדר המורים בנפרד, לכתוב מכתב לטובתו, ואז שני התלמידים האלה, היה מעין חרם כלפיהם מצד כל הכיתה. האמא של אחד הילדים, הילד לא הגיע שלושה ימים לבית הספר, האמא שהיא מורה במקום אחר, אמרה איך קורה דבר כזה? הבן שלי בדיכאון. מדובר בילד טוב. חרם בכיתה כלפי תלמיד זה דבר נוראי. לקחתי את הילד וסעדתי אותו. לא האמנתי שאפשר להגיע לרמה כזאת. אגב, הילד הזה אחרי כיתה ט' עזב את בית הספר והמשיך ללמוד בתיכון אחר.

ש. לא ביררת את זה?

ת. עשיתי בירור עם המורה. עשינו הכל, כל מה שצריך..."

(פרוטוקול מיום 10.1.19, עמ' 47, ש' 19 – עמ' 48, ש' 25).

49. בהתאם להתרשמותה המקצועית של המפקחת – גב' הקסטר, אודות נסיבות האירוע מיום 4.11.15 שדווח לה, המדובר באירוע עם השלכות פדגוגיות והוא מהווה דוגמא להתנהלות פדגוגית לקויה של התובע (פרוטוקול מיום 10.1.19, עמ' 32, ש' 5-7; עמ' 35, ש' 1-2).

50. המפקחת על בית הספר, הגב' הקסטר, הצביעה בדוחותיה על הכשלים הבאים:

בשיעור מיום 30.12.15 התרשמות המפקחת היתה כי לתובע קושי בהיבט הפדגוגי. המפקחת ציינה כי יישום הלמידה היה ברמה בסיסית, התלמידים השתתפו מעט בשיעור, בסיכום השיעור לא עלתה שאלה מקשרת, השיעור לא הותאם לרמת הלומדים, לא היתה עבודה דיפרנציאלית מול התלמידים, לא היה שיח ועידוד המחשבה כמו גם עידוד האינטראקציה בין התלמידים. בשיחת המשוב התובע התעמת עם המפקחת. התובע ציין כי המפקחת אינה מקצועית בתחום ההיסטוריה ולכן אינה יכולה לצפות בשיעור שלו. התובע התבקשת להגיש תכנית לימודים ובאותה תצפית נמסר לתובע כי ביום 12.1.16 תתקיים צפייה בשיעור ערבית (נספח 6 לתצהיר הגב' הקסטר).

ביום 12.1.16 נערכה תצפית נוספת על ידי המפקחת, ביחד עם המדריכה המחוזית לערבית ומנהל מטה"ב – מר גנון, זאת על אף שהדבר לא נדרש על פי הנוהל. ההתרשמות מהשיעור היתה שלילית. בדו"ח התצפית צויין כי לא היה ניצול מירבי של השיעור, התלמידים לא ידעו לקרוא המילים הנדרשות בהתאם לנדרש בשלב זה של השנה, השיעור לא נבנה על פי הדגשי ההוראה בתחום הוראת השפה הערבית.

במסגרת תצהיר עדותה סיכמה הגב' הקסטר התרשמותה מהתובע (סעיף 24 לתצהירה):

"בהתאם להתרשמותי והתרשמותם של שאר הגורמים המקצועיים שהיו מעורבים בהליך הפיטורין הפדגוגיים של התובע, כעולה מחוות הדעת השליליות אודות תפקודו הפדגוגי של התובע, אין לי ספק כי התובע אינו מתאים ללמד ואינו יכול לחזור לבית הספר. כגורם מקצועי בתחום החינוך, אני מחוייבת להגן על הילדים, לדאוג לרווחתם, לשלוותם, להעניק להם סביבה לימודית תומכת ומיטבית ולמצות ככל שניתן את הפוטנציאל הטמון בהם. הותרת החלטת הפיטורין של התובע על כנה, מחוייבת המציאות לטובת תלמידי מערכת החינוך".

51. ממכלול הראיות שהובאו בפנינו לעניין תפקודו של התובע כמורה בתקופת ניסיון, מציינים הגורמים המקצועיים: מנהל בית הספר – מר לוי והמפקחת על בית הספר – גב' הקסטר, כי פיטוריו הפדגוגיים של התובע הם, בין השאר, תוצאה של חוסר התאמתו של התובע למלא את תפקידו כמורה, לאחר שהתגלו ליקויים חמורים בתפקודו המקצועי ולאחר שלא היטיב ושיפר תפקודו חרף ההזדמנות שניתנה לו, כמשתקף מחוות הדעת השליליות בעניינו.

52. התובע טען בתצהירו כי פתיחת ההליך של פיטורים פדגוגיים היתה מטעמים זרים של התנכלות לאחר שהעז לעמוד על זכויותיו ולהתלונן כנגד ליקויים חמורים בהתנהלות מנהל בית הספר והגורמים המפקחים עליו. לאחר שהתובע התלונן כנגדם – אותם גורמים החליטו לפתוח כנגדו בהליכים פדגוגיים.

התובע טוען כי הינו מורה טוב, מסור ומוערך ובעל הישגים טובים והראיה היא כי בשנת הלימודים תשע"ו, וגם בשנתיים שקדמו לה, הציונים הסופיים של תלמידיו הינם באופן ניכר מעל הממוצע השכבתי, בכל כיתת לימוד ובכל מקצוע בהם לימד. התובע צירף דוגמאות למכתבים של תלמידים, תוך השחרת שמות התלמידים (נספח א' 2 לתצהיר התובע). כמו כן, צירף התובע חוות דעת חיובית של מנהל חטה"ב – מר גנון (נספח א' 3 לתצהיר התובע).

עוד טען התובע כי הנהלת בית הספר לא מילאה את חובותיה כלפי ציבור התלמידים והמורים ולא פעלה לספק לעובדי ההוראה הנחייה פדגוגית כלשהי. כך, למשל, לא היתה רכזת היסטוריה ולא ניתנה הנחייה מקצועית כל השנה בהיסטוריה לציבור המורים ולתובע בפרט, ובמשך שלוש השנים בהן לימד ערבית, התקיימה פגישה אחת בת 45 דקות בלבד בכל שנה, עם רכזת מקצוע הערבית, וזאת בתחילת השנה בלבד, ללא קיום ישיבות צוות וללא הכוונה מקצועית כלשהי.

לטענת התובע, גם לאחר פיטוריו ממשרד החינוך, ההתנכלות כנגדו אינה מפסיקה ואף מחריפה, כאשר משרד החינוך ממשיך לרדוף אותו ולהזיק לו. המדובר, בין היתר, בשליחת חוקרים פרטיים לרגל ולעקוב אחריו, כך ממש, בשיטות הלקוחות ממשטרים חשוכים. כך שברור שהתנהלות משרד החינוך אינה עניינית אלא נגועה בעניינים זרים.

בנוסף, ציין התובע, כי כל דוחות הצפייה של מנהל בית הספר והמפקחת הוגשו כשהם חסרים בדוחות צפייה מקבילים של מנהל החטיבה והמדריכה לערבית. למרות בקשת התובע, לא סיפק משרד החינוך דוחות אלה וטען כי הם לא בנמצא, משמע שהוגשו כדוחות מגמתיים.

כנגד הטענות של הנתבעת בדבר "תלונות של תלמידים" אשר כלל לא הובאו בפני התובע במהלך הליך פיטוריו, הציג התובע מכתבים רבים של תלמידים המביעים את הערכתם אליו ולעבודת ההוראה שלו.

53. יוטעם כבר עתה, כי דוחים אנו מכל וכל הטענות בדבר התנכלות אישית שייחס התובע למנהל בית הספר, למפקחת ולמשרד החינוך בכללותו.

ממכלול הראיות ובמיוחד מעדויות מנהל בית הספר והמפקחת, אשר עשו עלינו רושם מהימן, התרשמנו כי בהכנת דוחות התצפית ובהגשתם, פעלו מנהל בית הספר והמפקחת כמתחייב מתפקידם, ותוך מאמץ ניכר ליתן ביטוי הולם לכישורי ההוראה של התובע.

כפי שנפרט בהמשך, היה זה התובע אשר בהתנהגותו סיכל אפשרות לפיקוח "חיצוני" ולצפייה בשיעוריו כפי הנדרש ובמידת הנדרש.

54. טענות התובע בעניין ההתנכלות, נטענו בעלמא, על בסיס תחושות סובייקטיביות מבלי לתמוך בהם.

דעתנו כי אין לדברים יסוד. המדובר בתחושות סובייקטיביות, אלא שהן אינן משקפות כלל ועיקר את המציאות כהוויתה. נדגיש, כי מדובר בעדות יחידה של התובע, שלא אחת היתה מבולבלת וסותרת את עצמה, ואף אינה נתמכת בכל ראייה אובייקטיבית או בעדות תומכת כלשהי. נזכיר כי התובע ביכר שלא לזמן לעדות עדים נוספים מטעמו, לרבות את מר גנון שכביכול מסר לו חוות דעת חיובית על תפקודו כמורה, ואת גב' פנינה הרוש – מזכירת ארגון המורים מחוז דרום, אשר לא התייצבה לשני דיונים ובסופו של יום תצהירה הוצא מהתיק.

55. לא נוכחנו לראות כי מנהל בית הספר ניסה להתנכל לתובע. אדרבה, מן הראיות שנפרשו בפנינו עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שניסה התובע לצייר בפנינו, ונבאר מסקנתנו להלן.

56. בניגוד למשתמע מהתביעה ומטענות התובע, ביטויים לתפקודו המקצועי הלקוי של התובע כמורה, עלו עוד לפני המועד בו החל להתלונן על ליקויים בהתנהלות מנהל בית הספר והגורמים המפקחים עליו.

57. במסגרת ההליך הוכח כי עוד בטרם התלונן התובע על מנהל בית הספר והגורמים המפקחים עליו, הועלו בפניו תלונות על תפקודו המקצועי כמורה. עניינים אלה השתקפו, בין השאר, מתלונות של תלמידים ושל עובדי הוראה אחרים בבית הספר, לרבות יועצת שכבה ז' ורכזת שכבה ז', אשר הובאו בפניו, ושלוש דוחות תצפית שנערכו על ידי מנהל בית הספר (נספחים 1 ו-2 לתצהירו של מר לוי).

58. עדות מנהל בית הספר בנושא זה היתה קוהרנטית ומהימנה וממנה עלה כי התובע היה מודע בזמן אמת לקיומן של התלונות נגדו.

וכך עלו הדברים במהלך חקירתו הנגדית של מנהל בית הספר:

"ש. אתה מוצא לנכון לצרף כנספח 1 לתצהיר שלך, אסופת תלונות וליקויים בהתנהלותו של התובע. אתה יודע את זה?

ת. זוכר. לא היו לי הרבה מקרים כמו של עמרי. אני זוכר.

ש. זה מכתבים חמורים לטענתך?

ת. מה אתה חושב? התלונות מאוד קשות.

ש. אם מדובר בתלונות קשות, למה הפעם הראשונה שנחשפנו אליהם, היה לאחר קבלת ההחלטה על הפיטורים ולמה לא נקטת בהליך מסודר בעניינו של התובע שבו אתה מציג לו את המכתבים ואת התלונות, נותן לו זכות טיעון ונותן לו אפשרות להתמודד עם הטענות האלה?

ת. אני מצטער לומר לך שאתה לא מדייק. המורה כאשר קיבלתי את התלונה של רכזת השכבה והיועצת, אמרתי לה זו היתה תלונה מאוד קשה, כמו שסיפרתי על התנכלות בתלמידים וכדומה, קראתי לו במעמד שתיהן וזה כתוב. זה לא היה בשנת הניסיון השלישית, זה היה שנה לפני כן. קראתי לו. נתתי לבנות להציג את כל הטענות בפניו. יש עדות כתובה על כך, יש פרוטוקול ואת התלונה הכתובה, כך שאני לא מבין למה אתה מוצא לנכון ללכת ולומר שבפעם הראשונה זה היה בשנת הפיטורים.

...

ש. כלומר לא מסרת לו אותן ביד לפני כן, תקרא, תבדוק, אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של, נכון?

ת. אני הזמנתי איך שבאו שתי הבנות אלי, ביקשו להתלונן, ביקשו להביא לידיעתי את ההתנהלות הכושלת של התובע. אמרתי לבנות, תקשיבו, מדובר בתלונות מאוד קשות. אנחנו חייבים להזמין את האדון ולהציג את התלונות בפניו. כל מה שאמרתן לי אני רוצה בכתב כדי שנוכל גם לאמת וגם לעמת את הדברים עם האדון וכך זה היה. אני זוכר שהמכתב כתוב. מכתב תלונה של היועצת ושל הרכזת היה כתוב בכתב יד ולא מודפס.

ש. ביקשתי שתאשר שלא שלחת מכתב שלך מפורט לתובע עם התלונות שלך כלפיו ?

ת. למה אני צריך לשלוח לו מכתב, אם אני יכול לקרוא לו ולזמן אותו לשיחה שיבהיר או שיתייחס לתלונות. למה אני צריך להתכתב?

ש. אתה עירבת את גב' הקסטר בעניין?

ת. המפקחת שלי היתה מעורבת בכל דבר שקרה עם מורים, זו החובה הניהולית שלי תמיד לשתף".

(פרוטוקול מיום 10.1.19, עמ' 43 ש' 24 – עמ' 45, ש' 8).

59. נזכיר כי מדובר בתלונות שהוגשו טרם החל הליך הפיטורין הפדגוגיים, על כן לא היה מקום כי התהליך יתבצע בהתאם להוראות שפורסמו בחוזר מנכ"ל, על אף שנעשה בירור מתועד והתלונות הוקראו בזמן אמת לתובע.

60. יתרה מזו, על אף טענת התובע לפיה, מנהל בית הספר לא ערך כל תצפית בשנת הניסיון השניה, מחומר הראיות עולה כי במהלך שנה"ל תשע"ה נערכו שלוש תצפיות על ידי מר לוי בשיעוריו של התובע ויכולותיו הפדגוגיות הוערכו כבינוניות ("רמת בסיס"), עם הערות רבות, כלומר אין המדובר בדוחות חיוביים כנדרש על פי נוהל עובדי הוראה (נספחים 4 ו-5 לתצהירו של מר לוי).

וכך העיד מר לוי בנושא זה:

"ש. התובע טוען שבשנתיים הראשונות לעבודה שלו, לא היה שום דו"ח צפייה שלילי על תפקודו. אתה יכול לאשר את זה?

ת. לא. דוחות חיוביים לא היו. היו רק דוחות עם הערות.

ש. תוכל להפנות אותי?

ת. אתה עצמך קראת אותן.

ש. אלה הדוחות?

ת. כן".

(עמ' 45 לפרוטוקול, ש' 13-19, פרוטוקול מיום 10.1.19).

61. חרף הליקויים בתפקודו של התובע בשנת הניסיון השניה, בחר מר לוי להמליץ על שנת ניסיון נוספת, עוד טרם נקיטת הליך פיטורין פדגוגיים והבטיח לחנוך את התובע, כעולה ממכתבו מיום 17.8.15 שכותרתו: "סיכום והבהרה" – שנת ניסיון לפנים משורת הדין".

טענת התובע להתנכלות מצד מר לוי אינה עולה בקנה אחד עם המציאות בה מר לוי בחר להמליץ על שנת ניסיון נוספת, בנסיבות העניין. מר לוי הסביר בצורה משכנעת ואותנטית כי הוא פעל לגבי התובע כ"בית הלל":

"אני אמרתי לך, ניסיתי מאוד לפעול לפי מידת החסד והרחמים איתו, דבר שלא הצליח לצערי. אפילו לקחתי אותו כפרויקט אישי לחנוך אותו כדי להציל אותו. אמרתי לו תשמע נשרפת בחדר המורים, לא מעריכים אותך, אתה פרובלמטי, אולי תנסה לעבור לבית ספר אחר. הוא אמר לי לא. אחרי הפניה של מפקדת לשכת הגיוס, באתי לסגן שלי דוד ואמרתי אולי נמליץ על שנת ניסיון וננסה להציל אותו. ככה זה היה. לקחתי את עמרי ואמרתי יש לך הרבה מה לתקן, אתן לך טיפים, תעשה את זה. האמנתי באמונה שלמה שאדם שנמצא בכזאת בעייתיות ירצה להציל את עצמו ולהשתפר ולשתף פעולה. זה לא זה. מדובר באדם מאוד יהיר, מאוד כוחני. הוא רצה הכל בכוח. הוא אפילו בשנת הניסיון הנוספת סירב לקבל הדרכה של מנחה. משרד החינוך עשה הכל כדי לתת לו את כל הסעדים המתבקשים כדי שמורה ישתפר. שום דבר".

(פרוטוקול מיום 10.1.19, עמ' 43, ש' 14-23).

62. כאן המקום לציין כי מפקחת המשנה במחוז אחר – גב' עטרי אביבה, אשר היתה אמורה לצפות בשיעור שהתובע מלמד, לא יכלה לבצע את עבודת הפיקוח בשל סירובו של התובע לאפשר לה להיכנס לשיעוריו. בתאריך 24.2.16 הגיעה גב' עטרי לבית הספר והתובע התנגד לכך שגב' עטרי תצפה בשיעור מהטעם ש"פנינה מארגון המורים אסרה עליי לקבל ביקור מפקחת עד לבירור העניין".

בפעם השניה, בתאריך 15.3.16, התובע סירב פעם נוספת לאפשר לגב' עטרי לצפות בשיעור וביקש כי דבריו ירשמו כלשונם: "המורה אינו מתנגד לכניסת מפקחת משנה אולם טוען שהדבר מחייב עדכון ואישור ארגון המורים". התובע הוסיף כי ארגון המורים אסר עליו להכניס מפקחת לשיעור "עד שיתבררו הדברים הקשורים להתנהלות מנהל בית הספר ומפקחת בית הספר".

63. כפי שציינו במסגרת ההחלטה בבקשה לסעד זמני, רק בשלב מאוחר יותר, במסגרת ההליך המשפטי, העלה התובע נימוק חדש לסירובו לאפשר את כניסת גב' עטרי לשיעוריו, וזאת בשל עיצומי ארגון המורים, אולם ברור לנו שלא זה היה הנימוק שניתן בזמן אמת ואף לא הנימוק העיקרי לסירוב. עוד נציין כי התובע הודיע על סירובו להכניס גורמי פיקוח לצפייה בשיעוריו עוד בישיבת ההדרכה מיום 2.2.16, בטרם היתה הודעה כלשהי מטעם ארגון המורים בדבר עיצומים.

64. על אף שבמסגרת ההליך הזמני טענה זו של התובע (עיצומי ארגון המורים), קיבלה "במה מרכזית", הרי שבמסגרת סיכומיו, טענה זו הפכה להיות שולית, ולא בכדי.

יש לזקוף לחובת התובע את העובדה שגב' פנינה הרוש לא העידה ולא התייצבה לשתי ישיבות הוכחות ובשל כך הוצא תצהירה מהתיק. זאת כאשר חלק ניכר מטענות התובע, ובפרט עניין אי הכנסת מפקחת המשנה – גב' עטרי לשיעוריו, נסמכים על עדותה של גב' הרוש.

65. במהלך חקירתו, התובע "זיגזג" בין גרסאות שונות, עדותו היתה מגמתית, מתפתלת ומתפתחת, ולא מצאנו לתת אמון בגרסתו בכללותה.

66. כך למשל, התובע "זיגזג" והתפתל במהלך חקירתו הנגדית, כאשר נשאל לגבי הסיבה לסירובו להכניס את מפקחת המשנה לצפות בשיעור שלו:

"לשאלת בית הדין:

ש. נוכח תשובתך הקודמת ותשובתך הנוכחית, אתה אומר שטוב שיש תצפיות שאתה תשתפר ותראה שיש התקדמות אצלך, אז למה בסופו של יום לא אפשרת לאותן שתי תצפיות קריטיות של שתי המפקחות לבוא ולראות אולי חל שיפור אצלך? הרי אם אתה אומר שאתה משתפר מתצפית לתצפית ואתה רואה את זה אז למה לא לאפשר את זה?

ת. יש שתי סיבות. האחת שהייתה הנחיה של ארגון המורים לא להכניס את המפקחת והסיבה השניה שתצפיות עד כה וההוכחה הטובה ביותר הדוחות נכתבו רק על ידי המפקחת והמנהל, נועדו לסלול את הדרך לפיטורים ולא לבצע שום אקט פדגוגי.

ש. אם אתה אומר ששניהם עשו יד אחת כדי לפטר אותך, הנה מגיעה מפקחת שלישית, גב' עטרי, ואתה לא מאפשר לה. למה אם גורם שהוא לא מתנכל, למה לה אתה לא מאפשר להיכנס?

ת. אני לא יודע אם עורך הדין שלי צירף תדפיסי ווצאפ של תלמידים שלימדתי השנה.לא היה שום עניין פדגוגי באותה שנה, לא היה עניין פדגוגי לשפר אותי, אלא להביא אותי לפיטורים.

ש. זו לא השאלה. אתה אומר שיש שני גורמים שהם כתבו את הדוחות כי הם סימנו אותי למטרה. הנה בא יום הפקודה וגורם שהוא לא לוי ולא הקסטר, ואתה לא מאפשר ?

ת. א' זה ארגון המורים וב' באותו זמן לא הייתה אווירה של פדגוגיה אלא פיטורים ורדיפה".

(פרוטוקול מיום 9.5.18, עמ' 18, ש' 9-25 – עמ' 22, ש' 14-30).

ובהמשך העיד התובע:

"ש. אני מפנה אותך לעמוד השני באותו מסמך, נספח 15 לתצהיר מר לוי. "עמרי לא מסכים שייכנסו לשיעורים שלו לצפייה"?

ת. מי שנתן את ההנחיה הוא ארגון המורים.

ש. נכון שבימים 24.2.16 ו-15.3.16 הגיעה לתצפית בשיעורי ההיסטוריה שלך גב' אביבה עטרי מפקחת המשנה והכל בנוגע לפיטורים הפדגוגיים ואולם לא נתת להם להיכנס כפי שאתה מזכיר בסעיף 49 לתצהירך, נכון?

ת. כן. לא נתתי להם להיכנס, על פי הנחיית ארגון המורים.

ש. בתצהירך, סעיפים 50-51 אתה טוען כי למעשה לא אפשרת למפקחת המשנה להיכנס לשיעורך עקב טענת העיצומים. זה נכון?

ת. אני לא נתתי לנציגה להיכנס לשיעורים על פי הנחיית ארגון המורים. ארגון המורים הבין שאין פה שום פדגוגיה. יש ניסיון לפטר.

ש. אז בעצם מה שכתוב בסעיפים 50-51 לתצהירך לא נכון? כרגע אתה טוען אחרת.

ת. אני לא טוען אחרת. ההנחיה לא להכניס מפקחת היתה של פנינה הרוש מארגון המורים. אם ההנחיה ניתנה בין היתר בגין עיצומים שהיו בין ארגון המורים לבין משרד החינוך, אז בסדר. היא זו שהנחתה לא להכניס. זה בין היתר גם שנפלתי בין הכסאות. באותה תקופה היו עיצומים. אני לא זוכר אם אי הכניסה היתה בגלל עיצומים או בגלל נושאים אישיים שלי אבל זו היתה ההנחיה. זה בהחלט פגע בי כי היתה צריכה להיות הידברות".

(עמ' 22, ש' 14-30).

67. בהתייחס לטענת ההתנכלות, נציין כי אחרי ששלחו לתובע מפקחת "חיצונית" ממחוז אחר, שלא ביקרה בשיעורי התובע, הגב' עטרי, התבקש התובע להסביר מדוע התנגד לכך, אולם מלבד התחמקויות והתפתלויות, לא ניתנה מטעם התובע כל תשובה המניחה את הדעת.

68. יתר על כן, נציין כי לא התרשמנו שטענות התובע כי כל מערכת החינוך, החל ממנהל בית הספר, מפקחת בית הספר, מפקחת המשנה, מנהלת המחוז, מנכ"לית המשרד ושר החינוך, כולה כאיש אחד, חברו כנגד התובע, כפי שניסה התובע לטעון.

במהלך חקירתו הנגדית שינה התובע חזית והחל לטעון כי "הזמן עשה את שלו", וכיום טענתו היא שמנהל בית הספר – מר לוי והמפקחת – גב' הקסטר הם אלה שההתנכלו לו והביאו לפיטורים, ומנהלת המחוז – גב' אמירה חיים "היא רק חותמת גומי", בשונה מהטענות שהעלה במסגרת הבקשה לסעד זמני (פרוטוקול מיום 9.5.18, עמ' 21, ש' 25-29).

הבעיות של התובע מול מספר לא מבוטל של גורמים, מצביעות על כך כי הבעיה, לפחות ברובה, טמונה בתובע עצמו.

69. בהתאם לעדויות שעלו במהלך הליך ההוכחות, התברר כי התובע סירב לשתף פעולה עם גורמים אחרים אשר פעלו בתוך כתלי בית הספר. כך למשל, התובע סירב להשתתף בישיבות עם רכזת מקצוע הערבית ולקבל את המלצותיה ואף לא הסכים לקבל את ההמלצה של הפיקוח לקבל הדרכה מהמנחה המחוזית לערבית.

גב' הקסטר העידה לעניין זה: "במהלך תהליך הפיטורים, בשיחה עם רכזת המקצוע, נאמר שהיתה התנגדות של המורה להשתתף בישיבות שנקבעו", ובהמשך העידה: "לא אמרתי שהוא סירב להשתלם. אמרתי סירב להשתתף בישיבות צוות" (עמ' 34 לפרוטוקול, ש' 12-13, ש' 23).

ומר לוי העיד: "הוא אפילו בשנת הניסיון הנוספת סירב לקבל הדרכה של מנחה. משרד החינוך עשה הכל כדי לתת לו את כל הסעדים המתבקשים כדי שמורה ישתפר. שום דבר" (עמ' 43 לפרוטוקול, ש' 21-23).

מר לוי נדרש בהמשך חקירתו להתייחס לטענות התובע, לפיהן לא היו ישיבות צוות, וכך העיד: "אני מסביר לך. היו ישיבות צוות אבל התובע לא הגיע לישיבות בכלל ולא רצה לשמוע את ההמלצות שלה... אני עוד פעם אומר לך, התובע סירב לקבל כל הדרכה. התובע סבר שהוא ידע הכל. התובע לא קיבל אפילו את ההמלצה של הפיקוח לקבל הדרכה מהמנחה לערבית וזה אחרי שהוא סירב לקבל הדרכה של הרכזת לערבית. אני מדבר על המנחה המחוזית... יש לזה תיעוד בהמלצת הפיטורים, הוא סבר שהוא לא צריך הדרכה" (עמ' 46 לפרוטוקול, ש' 1-11).

כמו כן, גב' הקסטר העידה כיצד התובע התנהג אליה לאחר האירוע מיום 4.11.15: "אני פגשתי את המורה לאחר אירוע שקרה בבית הספר וההתנהלות של המורה היתה לא תקינה בשיחה איתי. גם במהלך תהליך הפיטורים הפדגוגיים וגם במהלך המשוב, גם במהלך הדיונים כדי שנוכל בצורה תקינה לראות את מהלך התנהלותו בשיעורים, נעשתה בצורה מאוד לא פשוטה. היתה התנגדות מאוד לא פשוטה של המורה, לכן ניסיתי מאוד להיכנס לדברים המדוייקים ואיתם להתקדם" (עמ' 34 לפרוטוקול, ש' 16-20).

70. נציין כי אף אנו התרשמנו מחומר הראיות ושמיעת העדויות בדבר חוסר הנכונות המוחלט של התובע להתמודד עם כל סוג של ביקורת מקצועית על התנהלותו או על איכות ההוראה שלו.

כך למשל, בשיחת המשוב שנערכה בנוגע לתצפית מיום 28.10.15, התובע לא היה קשוב לביקורת ודחה אותה על הסף.

בשיחת המשוב שהתקיימה לאחר התצפית מיום 21.12.15, טען התובע כי תכנן להעביר לתלמידים בשיעור הנחיות כלליות למבחן ואין זה משנה אם מנהל בית הספר ומנהל חטיבת הביניים באו לצפות בשיעור או לא.

ובהמשך בשיחת המשוב שהתקיימה לאחר התצפית של המפקחת מיום 30.12.15, התובע ציין כי המפקחת אינה מקצועית בתחום ההיסטוריה ולכן אינה יכולה לצפות בשיעור שלו.

71. הטקטיקה בה נקט התובע לאורך כל ההליך, היתה לגלגל את האחריות אשר מוטלת על כתפיו כמורה, לגורמים אחרים.

כך למשל, טען לעניין אופי התלמידים בכיתה שלימד, כי מדובר באיכות תלמידים נמוכה (סעיף 11 לתצהיר התובע, עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 13-28), ובהמשך כאשר נשאל האם מורה שאינו מצליח להשתלט על תלמידים בזמן השיעור זוהי בעיה פדגוגית, השיב: "זה בעיה משמעתית שלא בהכרח קשורה במורה. היא קשורה לעניינים סוציולוגיים של התלמיד..." (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 20-22).

72. טענות התובע כלפי מנהל בית הספר והגורמים המפקחים על בית הספר, כי אלה לא מילאו אחר חובותיהם ולא סיפקו לעובדי ההוראה הנחייה פדגוגית כלשהי, מעבר לכך שלא הוכחו בהליך זה ואף נסתרו כאמור, אינן מונעות בירור טענות בדבר ליקויים בביצוע תפקידו כמורה. טענה בדבר מינהל לא תקין (אשר לא הוכחה), אינה יכולה לשמש כסות ופטור לתובע מפני תפקודו הלקוי כמורה.

73. אנו ערים לטענת התובע כי הציונים הסופיים של תלמידיו היו גבוהים מעל הממוצע השכבתי ואף ערים למכתבי התלמידים שצירף לתצהירו (נספח א' 2 לתצהיר התובע), אולם מקובל עלינו כי אין זה קריטריון העומד בפני עצמו ומקובל עלינו שאין ליתן משקל כלשהו למכתבי התלמידים, במיוחד כאשר המדובר במכתבים שאינם אנונימיים, העוברים לעיונו של המורה-התובע, עליו מחווים התלמידים את דעתם.

74. באופן דומה, אין גם ליתן משקל כלשהו למכתב ההמלצה של מר גנון שצורף כנספח א/3 לתצהיר התובע.

ראשית, מהטעם שהמכתב נושא את התאריך 30.11.16, קרי לאחר פיטוריו הפדגוגיים של התובע, וסותר מסמכים אחרים שכתב מר גנון בזמן אמת, בדבר חוות דעת שלילית מהתובע (ראה למשל מכתב מר גנון מיום 5.11.15).

שנית, מהטעם שמר גנון לא הוזמן כעד מטעם התובע, שעה שהנטל להוכחות פיטורין ממניעים זרים, מוטל על התובע.

כאשר נשאל התובע מדוע לא הזמין את מר גנון לעדות, ביקש להעביר את נטל ההוכחה על כתפי הנתבעת: "אני הצגתי את מכתבו של מר גנון מנובמבר 2016. יתרה מכך, כדי להוכיח שאני לא פדגוגי, היה צריך משרד החינוך להביא את רכזת ההיסטוריה, הערבית, החברתית, הפדגוגית, אבל זה לא פדגוגי אין תצהיר כזה..." (עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 2-5).

בהתייחס לטענות התובע בנושא זה, נציין כי המדינה זימנה מטעמה את העדים הרלוונטיים שמצאה לנכון ועדויות אלה תמכו בעילת הפיטורים מבחינה פדגוגית שכן, מהעדויות של מר לוי וגב' הקסטר עלה בידי משרד החינוך להוכיח, כי הכשלים בתפקודו וחוסר נכונותו של התובע לקבל ביקורת מקצועית ולתקן את הטעון תיקון, הם שהובילו לפיטוריו. אין חובה על המדינה להביא כל גורם שהשתתף בהליך הפיטורים הפדגוגי כפי שביקש התובע (שר החינוך, מנכ"לית המשרד וכו').

75. התובע טען כי שלוש התצפיות שנעשו בשנת הניסיון השניה, אכן נערכו, אולם לא על ידי מר לוי אלא על ידי גורמים אחרים, כגון מנהל החטיבה – מר דנון, סגן מנהל בית הספר וכו'.

חרף האמור, התובע לא טרח להזמין מי מהגורמים הנ"ל כדי לתמוך בטענתו.

ברם, בהמשך עדותו ציין התובע כי מר לוי צפה רק בשיעור פרטני אחד ביום 25.2.15 (עמ' 13, ש' 20 – עמ' 14, ש' 8, פרוטוקול מיום 9.5.18), לתובע הפתרונים!

76. מכל המפורט לעיל, אנו דוחים את טענת התובע לפיטורין פדגוגיים ממניעים זרים של התנכלות. אין לקבל טענה זו שעה שהוכחו טענות המשרד על תפקוד פדגוגי לקוי של התובע – כפי שנעשה כאן. טענות אשר הן הנימוק לפיטורים והן אשר עמדו בפני מנכ"לית המשרד בהחלטתה על פיטורי התובע.

77. התובע מתעלם מהקשיים הרבים שנבעו מתפקודו ומהתנהלותו הלקויה כמורה, והטקטיקה בה נקט לאורך כל ההליך, היתה לטעון כלפי מר לוי וגב' הקסטר כי פעלו ממניעים זרים של התנכלות לאחר שהתובע התלונן כנגדם.

כפי שציינו, ההערכות השליליות לגבי תפקודו של התובע כמורה, החלו לפני המועד שבו הגיש התובע את תלונתו. נוסף על כך, תפקודו הפדגוגי הבעייתי של התובע עולה מתוך דוחות התצפית גם בשנת הניסיון השלישית, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים שניתנו לו, כמו גם מהעדויות של מר לוי וגב' הקסטר, שעשו עלינו רושם מהימן, ואשר נתמכו בראיות מזמן אמת.

עוד נציין, כי היה זה התובע אשר בהתנהגותו סיכל אפשרות לפיקוח "חיצוני" ולצפייה בשיעוריו כפי הנדרש ובמידת הנדרש; כיצד התנהלות כזו מצד התובע, קשורה למר לוי או לגב' הקסטר? לתובע הפתרונים.

78. נזכיר כי ההחלטה הסופית על פיטוריו הפדגוגיים של התובע נתונה למנכ"לית המשרד.

לא נטען וודאי שלא הוכח כי דעתה בעניין היתה נעולה. בכל מקרה, בוודאי שמר לוי לא היה הגורם אשר קיבל את ההחלטה לסיים את העסקתו של התובע.

79. לכך נוסיף כי התובע מתאר אווירת "עליהום", בטענה גורפת כלפי כולי עלמא. מדובר בטענות בעלמא, על בסיס תחושות סובייקטיביות של התובע, טענות שלא הוכחו אף לא לכאורה, מבלי שהובאו עדים לתמיכה בטענות, ודינן להידחות.

80. בטרם סיום, נבקש להדגיש כי במסגרת ניסיונותיו של התובע "להכתים" את מנהל בית הספר (מעבר לתביעת לשון הרע שהגיש נגדו ונדחתה), וזאת על מנת להסיט את "אור הזרקורים" מתפקודו הלקוי כמורה, נדרש מר לוי במסגרת חקירתו הנגדית, להשיב על שאלות שאינן רלוונטיות ואינן נמצאות בחזית הדיון, אודות נסיבות התמחותו במשפטים, ואף התובע חזר על כך מספר פעמים במסגרת עדותו (עדות התובע: עמ' 17 לפרוטוקול,, ש' 30; עמ' 24 לפרוטוקול, ש' 7-10; עדות מר לוי: עמ' 40 לפרוטוקול, ש' 23, עמ' 41 לפרוטוקול, ש' 21).

אנו סבורים כי מהלכים אלה של התובע, קרי – ניסיונותיו לקעקע את דמותו של מנהל בית הספר – מר לוי, כמו גם תביעת לשון הרע שהגיש נגדו ונדחתה לבקשת התובע עצמו (לאחר ניהול הליך משפטי מלא), שימשו ככסות מפני התמודדות עם הטענות לגופו של הליך הפיטורין הפדגוגיים.

81. עוד נבקש להדגיש כי התנהלותו של התובע במהלך ההליך היתה חסרת תום לב, כאשר התובע עבר על נהלי משרד החינוך בכך שהמשיך לעבוד משנת תשע"ז ועד תשע"ח במערכת החינוך, חרף פיטוריו הפדגוגיים.

גם כאן התובע הרחיב את חזית הדיון, והוסיף במסגרת תצהירו נסיבות עובדתיות חדשות אודות שליחת בקרים מטעם משרד החינוך, עובדות אשר לא פורטו במסגרת כתב התביעה ואינם חלק מעילת התביעה שכן התרחשו לאחר הגשת התביעה, כאשר התובע בחר שלא להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת טענה זו לעילת ההתנכלות. התובע ביקש להזמין את הבקר – מר נחמיה קליין לעדות, בית הדין נעתר לבקשה על אף שהמדינה התנגדה לכך וטענה כי הדבר יוביל להרחבת חזית ולהגדלת הוצאות המדינה.

בהחלטה מיום 17.8.17 נקבע כי אם יוכח כי עדותו של מר קליין אינה תורמת להליך ואין בה כדי לסייע לבירור המחלוקת, יושתו הוצאות לדוגמא בגין התנהלות זו.

עדותם של מר קליין ושל מר ורדי הצביעו על כך שהתובע עושה כטוב בעיניו, שכן מעדויותיהם עלה כי על אף פיטוריו הפדגוגיים בסוף שנה"ל תשע"ו, התובע פנה לבעלויות במערכת החינוך (בית הספר "פלך" ברחובות ובית הספר "הרצוג" ברשת ברנקו וייס ביישוב גזר), והחל לעבוד שם כמורה, שעה שנוכח פיטוריו הפדגוגיים הוא חסום לעבוד במערכות משרד החינוך.

גם כאן, במקום לקחת אחריות על מעשיו, טען התובע כי התנהלות משרד החינוך ושליחת "חוקר פרטי" (מר קליין) מצביעים על התנכלות רציפה מצד המשרד.

במהלך חקירתו הנגדית, התפתל התובע כאשר נדרש להשיב האם העביר לאותם בתי ספר את המידע אודות פיטוריו הפדגוגיים (עמ' 24 לפרוטוקול, ש' 22-29).

התנהלות זו מצד התובע מצביעה על אופי טיעוניו ועל חוסר ניקיון כפיו במסגרת ניהול ההליך המשפטי.

82. לסיכום, על פי הראיות שהוצגו לפנינו, לא שוכנענו כי מאחורי הליך פיטוריו הפדגוגיים של התובע, עמדו שיקולים זרים, באשר התרשמנו כי תפקודו הפדגוגי הלקוי כמורה, הם שהביאו את מנכ"לית המשרד להחליט על פיטוריו הפדגוגיים של התובע.

נותר לבחון האם נפלו פגמים בהליך הפיטורים כפי שהופעל לגבי התובע.

פיטורים פדגוגיים - כללי

83. בטרם נפנה לבחינת תקינות הליך הפיטורים, נזכיר בקצרה מושכלות יסוד ולפיהם פיטורים מטעמים פדגוגיים כרוכים בהליכים מורכבים והם בעלי השלכות עמוקות על האופק התעסוקתי של מי שננקטו כנגדו. מורה שפוטר מטעמים פדגוגיים, לא יוכל לחזור לעבוד במשרד החינוך. כלומר, המדובר 'בנעילת הדלת'. זאת ועוד וכפי שקבע בית הדין הארצי מפי כבוד הנשיאה (בדימוס) נילי ארד, בעניין סולטני, "עובד הוראה שפוטר מטעמים פדגוגיים נושא עליו "כתם" המעיד לעיני כל כי כישוריו החינוכיים אינם מאפשרים העסקתו כמורה, וסיכוייו למצוא עבודה בהוראה מחוץ ל"מערכת החינוך" מוגבלים עד מאוד" (ע"ע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני – מדינת ישראל, משרד החינוך (19.12.2013)).

משכך נקבע בעניין פלונית, מפי כבוד השופטת (כתואה אז) ורדה וירט-ליבנה, כי "בביצוע הליך זה יש לנקוט במשנה זהירות ותוך שמירה על חובתה של המדינה לפעול בסבירות, הגינות ובתום לב מוגבר" (ע"ע (ארצי) מדינת ישראל, משרד החינוך – פלונית (15.7.2009), בסעיף 18 לפסק הדין. ראו גם: ע"ע (ארצי) 174/05 ענת סחרטוב – מדינת ישראל, משרד החינוך (30.8.2005) (להלן: עניין סחרטוב).

כשעיקרים אלה בפנינו נפנה לבחון את ההוראות לפיהן בוצע הליך פיטורי התובע ואת תקינות ההליך לגופו.

נוהל פיטורים פדגוגיים ותקינות הליך הפיטורים

84. כמפורט בפרק העובדתי, הצדדים מסכימים, כי הנוהל הרלוונטי להפסקת עבודתו של התובע הוא זה שפורסם בחוזר מנכ"ל (נספחים 2 ו-3 לתצהיר הגב' הקסטר והגב' פרץ), העוסק בתהליך סיום עבודה של מורה בעל השכלה פדגוגית מלאה בתקופת ניסיון (להלן: "הנוהל"). נוהל זה, כפי שפירטנו לעיל, כולל מספר שלבים (שבעה שלבים). להלן נפרט ונבחן האם קויים בעניינו של התובע כל שלב במלואו וכדין.

85. שלב א'

בענייננו לא נותר ספק, כי מר לוי הוא מחולל תהליך הפסקת עבודתו של התובע בתיאום עם פיקוח בית הספר.

ביום 8.11.15 מר לוי הכריז בתיאום עם מפקחת בית הספר, גב' הקסטר, במסגרת ישיבה בה נכח התובע וכן נציגת ארגון המורים – פנינה הרוש ומר גנון – מנהל חטה"ב, על פתיחת הליך פיטורין פדגוגיים בעניינו של התובע, במסגרתה פרש בפני התובע את הנימוקים לפתיחת ההליך. הודעה נשלחה לתובע, כאמור, ביום 10.11.15 ונמסרה לתובע ביום 19.11.15 (נספח 12 לתצהירו של מר לוי).

במהלך חקירתו הנגדית, אישר התובע שקיבל את המכתבים מיום 8.11.15 ומיום 10.11.15 (פרוטוקול מיום 9.5.18, עמ' 18, ש' 28 – עמ' 19, ש' 3).

במהלך חקירתה של המפקחת – גב' הקסטר, עלה כי מכתבה מיום 19.11.15 בנוגע לאירוע מיום 4.11.15, נמסר לתובע רק ביום 31.1.16, אולם מכתביו של מר לוי בדבר פתיחת התהליך ועל הנסיבות שהובילו לכך, נמסרו לתובע בזמן אמת והוא אישר זאת במסגרת עדותו בפנינו.

כפי שציינו בהחלטה בבקשה לסעד זמני, איננו שותפים לדעה, כפי שהועלתה בסיכומי התובע, כי בעניינו היה מקום לנקוט בפיטורים מנהליים או משמעתיים. כעולה מעדותה של גב' הקסטר הרי שהתנהלות בלתי הולמת של מורה כלפי תלמידים היא "אלף בית בתפקודו הפדגוגי של מורה" וכן "... הליך פדגוגי מתייחס לעבודתו של המורה כמורה בישראל שכולל גם את היחס של המורה לתלמידיו בתוך מהלך עבודתו בכיתה" (פרוטוקול מיום 10.1.19, עמ' 35, ש' 24-25; עמ' 38, ש' 11-12). גם אנו שותפים לדעה זו של גב' הקסטר.

לפיכך, התקיימו בעניינו של התובע הוראות שלב א' לנוהל.

86. שלב ב'

מהראיות עולה שמנהל בית הספר דיווח על ההכרזה לפיקוח בית הספר כפי שמצויין בנספח 11 לתצהירו של מר לוי (ר' סעיפים 21-22 לתצהיר מר לוי וסעיפים 7 ו-10 לתצהירה של גב' הקסטר).

על כן, הראיות מצביעות על כך כי הנתבעת עמדה בהוראות שלב ב' לנוהל.

87. שלב ג'

אין חולק על כך שהיתה סטייה במועד התצפית שקיים מנהל בית הספר, שכן בהתאם לשלב ג' לנוהל, על המנהל לקיים התצפית בתוך חודש מיום הפגישה הראשונה עם המורה.

הפגישה התקיימה ביום 8.11.15 ואילו התצפית של המנהל נערכה ביום 21.12.15, כלומר כחודש וחצי לאחר הפגישה.

על כן, דומה ששלב זה לא בוצע בהתאם לנוהל.

88. שלב ד'

בהתאם לראיות (נספחים 6 ו-7 לתצהיר הגב' הקסטר), עולה כי מפקחת בית הספר – גב' הקסטר, ביקרה פעמיים בשיעורים של התובע ולא פעם אחת כנדרש בנוהל.

בפעם הראשונה גב הקסטר הגיעה יחד עם מנהל חטיבת הביניים, מר גנון, לשיעור היסטוריה שהעביר התובע, ביום 30.12.15, קרי 9 ימים לאחר הביקור שביצע מנהל בית הספר.

כשבועיים לאחר התצפית הראשונה, ביום 12.1.16, קיימה גב' הקסטר תצפית נוספת יחד עם המדריכה המחוזית לערבית, גב' אנה מלול ומר גנון.

בהתייחס לטענות התובע כי מולא "חצי דו"ח", כאשר הגורם הנוסף שהיה שותף לתצפית לא מילא חלקו בדו"ח, נבהיר כי בהתאם לחוזר המנכ"ל החובה החלה לבצע תצפיות היא על הגורמים המצויינים בחוזר. כך, ככל שגורמים נוספים הצטפרו לגורמים המעריכים (למשל מר גנון – מנהל חטה"ב), הרי שאין כל חובה עליהם לצרף דו"ח תצפית משלהם.

כללו של דבר, שלב ד' קויים בהתאם לנוהל ואף התקיימה תצפית נוספת, למעלה מן הנדרש בנוהל.

89. שלב ה'

כמפורט לעיל, בתאריכים 24.2.16 ו-15.3.16 הגיעה לבית הספר מפקחת המשנה במחוז אחר – גב' אביבה עטרי, על מנת לצפות בשיעורי היסטוריה שהיו אמורים להיות מועברים על ידי התובע. גב' עטרי התלוותה בביקור זה למנהל החטיבה – מר גנון. בשני מועדים אלה התובע התנגד לכניסתה של גב' עטרי לתצפית בשיעורו והדברים תועדו בדוחות שנכתבו על ידי גב' עטרי (נספחים 16 ו-17 לתצהיר מר לוי). במהלך חקירתו הנגדית הודה התובע כי הוא אכן סירב לכניסת מפקחת המשנה בשני הביקורים הללו (עמ' 22 לפרוטוקול, ש' 5-30).

נפנה לקביעתנו המפורשת לעיל בדבר הגרסה המאוחרת של התובע לעניין עיצומי ארגון המורים, עליה הבענו את דעתנו הן בהליך הזמני והן במסגרת פסק דין זה.

נפנה לפסיקת בית הדין הארצי בעניין סחרטוב (ע"ע 174/05 ענת סחרטוב – משרד החינוך, מיום 30.8.15), ובעניין סוחרוביץ (דב"ע מו/3/165 חיים סוחרוביץ – מדינת ישראל, פד"ע יח' 337), בהם נקבע כי בנסיבות בהם מסכל המורה את קיומם התקין של ביקורי המפקחת בשיעוריו, אין לו להלין על משרד החינוך, אלא על עצמו בלבד.

משכך, גם שלב ה' בהתאם לנוהל בוצע כדין.

90. שלבים ו' ו-ז'

מהראיות עולה כי כלל החומרים הועברו לדיון במועצת המפקחים. ביום 11.4.16 התכנסה מועצת המפקחים בעניינו של התובע ובהסתמך על החומרים המליצה על המשך פיטוריו של התובע. כלל החומרים הועברו בהמשך למנכ"לית המשרד לצורך קבלת החלטה (נספח 8 לתצהיר הגב' פרץ).

למעלה מן הדרוש בנוהל, המשרד קיים בעניינו של התובע שימוע בפני מנהלת המחוז דאז – הגב' אמירה חיים. בשימוע התובע היה מיוצג על ידי גב' פנינה הרוש מארגון המורים. ניתנה זכות טיעון לתובע והוא פירט את טענותיו. בסוף השימוע החליטה מנהלת המחוז להמליץ בפני מנכ"לית המשרד על פיטוריו הפדגוגיים של התובע (נספחים 9-12 לתצהיר הגב' פרץ).

אין חולק שהתובע היה בסטטוס של מורה בתקופת ניסיון, כאשר החובה לקיים שימוע בפני מנהל המחוז חלה בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל ביחס למורים קבועים בעלי השכלה פדגוגית מלאה. ברם, לפנים משורת הדין, התקיים לתובע שימוע אשר בוצע כדין.

ביום 23.5.16 חתמה מנכ"לית המשרד – הגב' מיכל כהן על פיטורי התובע. ערר שהגיש התובע על פיטוריו לשר החינוך, נדחה ביום 25.7.16 (נספחים 13-14 לתצהיר גב' פרץ).

משכך, גם שלבים ו' ו-ז' לנוהל התקיימו כדין בעניינו של התובע.

האם יש מקום להיעתר לבקשת התובע לבטל את הפיטורים ולאכוף קיומם של יחסי עובד מעביד

או לפסוק לתובע פיצוי כספי :

91. טען התובע לפנינו, כי כל סטייה מהוראות התקנון, מחייבת ביטול פיטוריו הפדגוגיים והחזרתו להוראה כמקודם במשרד החינוך. עיקר טעמיו לכך היו אלה: בפיטורים פדגוגיים כפי שנקבעו לגביו מתחייבת הקפדה יתרה, קלה כבחמורה, על הליך הפיטורים. זאת נוכח תוצאתם מרחיקת הלכת של פיטורים פדגוגיים, המהווים מחסום בלתי הפיך מפני שובו של העובד שפוטר למעגל ההוראה. זאת, שלא כמו מי שפוטר בפיטורים מנהליים ואינו מנוע מלחזור ולהיקלט במסגרת זו.

92. דין טענתו של התובע להידחות. בחינת משקלו של הפגם שנמצא בהליך הפיטורים, חומרתו ותוצאותיו תיעשה על רקע נסיבות המקרה ,כאשר הפגם היחיד שנפל בהליך (שלב ג') בדבר הסטייה במועד התצפית שקיים מנהל בית הספר, אינו פגם מהותי ושוכנענו כי מנהל בית הספר והמפקחת על בית הספר ביצעו עבודתם באופן מקצועי וענייני ולא שקלו שיקולים זרים (ראה פסק הדין בעניין סחרטוב).

93. הגם שאין אנו מתעלמים מקיומו של פגם בהליך הפיטורים, הרי שבנסיבות העניין מתחייבת, בענייננו, החלתה של תורת הבטלות היחסית, לפיה בטלות החלטה מנהלית אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה (ראו: חוות דעתו של השופט מצא בפסק הדין בבג"ץ 10455/02 אמיר נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נז(2) 729, 739).

בעניינו של התובע אין די בסטייה במועד התצפית שקיים מנהל בית הספר, כדי לאיין כליל את החלטת הפיטורים. זאת נוכח התרשמותם הברורה והחד משמעית של הגורמים המקצועיים מכישורי ההוראה הבלתי הולמים של התובע. על כן, ובהתחשב בכך שסעד האכיפה לו עתר התובע הוא סעד שבשיקול הדעת (ראו: ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו – צויזנר, פד"ע לו 438, 479), דין התביעה לאכיפת יחסי עבודה וביטול הפיטורים – להידחות.

94. בנסיבות העניין, נוכח התנהלותו חסרת תום הלב של התובע לאורך כל ההליך, כפי שפירטנו בהרחבה לעיל, ומשמצאנו כי החלטת המשרד בדבר פיטוריו הפדגוגיים של התובע התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים מטעמים ענייניים ולא ממניעים זרים, משמדובר בהליך פיטורים של מורה בתקופת ניסיון, ומשמצאנו כי הפגם היחיד שנמצא בתהליך הפיטורים אינו פגם מהותי היורד לשורש העניין, לא מצאנו לנכון לפסוק לתובע סעד של פיצויים כלשהם.

95. בטרם סיום נבקש להדגיש כי השתכנענו מעדות מנהל בית הספר, כי לנגד עיניו עמד האינטרס של טובת הילדים בעת שהחליט לפתוח בהליך פיטוריו הפדגוגיים של התובע, המנהל אשר היה מופקד על חינוך הילדים בבית ספרו פעל מתוך מניעים מקצועיים וענייניים בלבד.

96. מכל הטעמים שפירטנו לעיל, מצאנו כי דין התביעה להידחות.

97. נוכח התוצאה אליה הגענו, ובשים לב להתנהלותו חסרת תום הלב של התובע, כמו גם התנהלותו הדיונית אשר בגינה ניתן פסק דין מיום 15.5.17 וההחלטה שניתנה בעקבות ביטול פסק הדין (מיום 8.6.17), מצאנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

98. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ט אדר תש"פ, (15 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.