בפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן לאחר שמיעת ראיות, בעניינה של המבקשת ביום 12.3.2019.

בבקשה, שהוגשה על ידי ביתה של המבקשת הגב' ירדנה חסון, נטען כי המבקשת כלל לא הייתה מודעת להליך שמתנהל כנגדה, שכן איננה כשירה משפטית, וזאת לאור מצבה הבריאותי והקוגנטיבי. בהקשר זה נטען, כי לא ברור כיצד ניתן פסק דין כנגד אדם שלא מסוגל להתגונן, ואף לא התייצב לדיון בשל מצבו.

בבקשה נטען עוד, שהנתבעת לא קיבלה את כתב התביעה, לא ידעה עליו בשום שלב, ולכן אין מנוס לביטול פסק הדין.

עוד נטען בבקשה כי בנה של המבקשת מר מרדכי בוארון, שאף הוא תחילה היה חלק מהנתבעים בהליך זה, אך התביעה כנגדו נמחקה בשל העובדה שנכנס להליכי פשיטת רגל, לקח על עצמו לנהל את התביעה, אך במועד הדיון שנקבע שהה במאסר ולא העלה על דעתו כי יתקיים דיון שלא בנוכחותו ובנוכחות המבקשת, ולכן לא עשה דבר בעניין הזה. בהקשר זה נטען, שבכל מקרה הבן מרדכי בוארון איננו אחראי על אימו. יצוין כי לא הוגש כל תצהיר מטעמו של מר מרדכי בוארון. אף לא הוגשו תצהירים מטעמם של עורכי הדין שייצגו את המבקשת בשלבי הדיון השונים.

התובעת מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין. נטען כי מדובר בהליך חלוט, בו ניתן פסק דין כנגד הנתבעת, שהייתה מיוצגת בהליך, והוגש כתב הגנה בשמה, ואף הוגשה בשמה הודעה בדבר החלפת הייצוג ביום 15.4.2018, ורק בסמוך למועד הדיון נטען לראשונה, ללא כל גיבוי ומסמכים, כי הנתבעת איננה כשירה.

המבקשת, באמצעות ביתה, הגיבה לתשובת התובעת, וחזרה על עיקר טענותיה בבקשה, כאשר הפעם צורפו מסמכים רפואיים, שאינם בגדר חוות דעת רפואית כדין, אך יש בהם ללמד לכאורה כי במועד רישום המסמכים, קיימת על פני הדברים עילה למינוי אפוטרופוס לדין בשם המבקשת.

לאחר עיון בבקשה בתשובת התובעת ובתגובת המבקשת דין הבקשה להידחות.

תחילה יש לומר, כי כל עוד לא מונה למבקשת אפוטרופוס לדין, ביתה של המבקשת הגב' ירדנה חסון איננה יכולה להצהיר ולהגיש בקשה זו בשמה של המבקשת, ולכאורה די בכך כדי לדחות את הבקשה.

אך לא בכך העיקר. הבקשה היא לביטול פסק דין שניתן בעוד הנתבעת מיוצגת. בשם הנתבעת הוגש כתב הגנה, ביום 24.4.2018 אף הוגש בשמה תצהיר עדות ראשית ערוך על ידי בנה מר מרדכי בוארון, והיא אף יוצגה בישיבת ההוכחות על ידי בא כוחה עו"ד עידן רוקח. בנסיבות אלה, היה למבקשת להצביע על המסגרת המשפטית במסגרתה רשאי בית המשפט להורות על ביטול פסק דין חלוט.

המבקשת לא הציגה כל נימוק משפטי בדבר סמכותו של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט כנגד נתבעת שהיתה מיוצגת בהליך. במקום זאת מעלה המבקשת שלל טענות, בדבר מצבה הבריאותי והקוגנטיבי.

התובעת, בהגינותה, בתגובתה מפנה להליך של "משפט חוזר", הליך שבאופן עקרוני איננו מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, ואף שניתן למצוא לכך עיגון בפסיקת בתי המשפט, אינני סבור שהמקרה הנדון נכנס לגדרם של המקרים החריגים שבהם יש מקום להורות על קיום "משפט חוזר". ככל שלמבקשת טענות כנגד פסק הדין, שהינו חלוט, עליה להגיש בקשה מתאימה לערכאת הערעור.

לגופו של עניין. בבקשה אומנם נטען כי בתקופת ניהול ההליך המבקשת לא הייתה כשירה, אך אין לכך תימוכין בחוות דעת רפואית ערוכה כדין ביחס למועדים שבהם הוגשו כתב ההגנה ותצהירי עדות הראשית מטעם הנתבעת. להפך הוא הנכון, לאורך כל ההליך הוצג מצג ולפיו הנתבעת מיוצגת, הוגשו בשמה מסמכים, ואף ניתנה הזדמנות לבא כוחה של הנתבעת (המבקשת) להפריך את הראיות שהוגשו על ידי התובעת. יש לציין עוד בהקשר זה, כי אין כל הסבר מטעמה של המבקשת מדוע לא התייצב בנה מר מרדכי בוארון לישיבת ההוכחות על מנת להיחקר על תצהירו. אומנם הבן היה אסיר במועד הדיון, אך עובדה זו איננה מונעת את הגעתו לדיון. המבקשת ובא כוחה לא הגישו כל בקשה בעניין זה, ולכן הטענה, כי הנתבעת נדונה מבלי שניתנה לה אפשרות להתגונן היא טענה מוקשית. מטעמה של הנתבעת הוגש תצהיר, אך מבלי שניתן לכך הסבר לא התייצב המצהיר על מנת להיחקר על האמור בתצהירו.

יש לומר עוד, כי היות ואין חולק כי המבקשת מתגוררת במשק הנדון, בו נמצא כי בוצע שימוש בחשמל ללא תשלום, ולאור הממצאים שנקבעו בפסק הדין, אזי הגם שאין צורך להידרש לסיכויי ההגנה, יש לומר שסיכויים אלה הם קלושים ולכן גם מטעם זה אין מקום לביטול פסק הדין.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שכן אין לבקשה שכזו יסוד בדין, ומעבר לכך, לגופו של עניין, מדובר בנתבעת אשר הייתה מיוצגת לאורך כל ההליך, ובסופו של דבר יסוד הראיות שהוגשו ניתן כנגדה פסק דין.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תש"פ, 20 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.