1. בהסכם הפשרה שנחתם על ידי הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט, הצדדים הגיעו להסכמה על תשלום דמי השימוש בסך של 873,278 ₪ על-ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע" ו- "סכום ההסדר" בהתאמה) ועתרו כי בית המשפט יכריע בסוגיית פריסת התשלום.
2. התובעת הציעה שני הסדרי פריסת תשלומים מטעמה. ההסדר הראשון לפיו הסכום יחולק ל-36 תשלומים כאשר כל אחד מהתשלומים יעמוד על סך של 24,772.77 ₪. ההסדר השני לפיו הסכום יחולק ל-48 תשלומים כאשר כל אחד מהתשלומים יעמוד על סך של 18,706 ₪. כמו כן, לכל תשלום תתווסף ריבית החשכ"ל.
3. התובעת טוענת כי כאשר נעשית אליה פנייה לפריסת תשלומים, היא מחויבת לפעול על פי הנהלים והכללים. התובעת, כגוף ציבורי, מחויבת לפעול לפי נהלים ברורים ושקופים, ופריסת התשלומים לה עותר הנתבע חורגת מגדרי פריסת התשלומים המאושרת על-ידי התובעת.
4. הנתבע טען כי התובעת לא צירפה את הנהלים ועתר לשלם את הסכום בתשלומים חודשיים העומדים על סך של 5,000 ₪, וזאת לאור גילו של הנתבע שהוא כבן 80 שנה ונסיבות חייו הקשות של הנתבע ובנו שהתייצב בבית המשפט והקשיים הכלכליים עם תום עידן החקלאות.
5. במקרה דנן, יש לבצע איזון ראוי בין רכוש הציבור, שאלה דמי השימוש המגיעים לקופת המדינה, לבין זכותו של הנתבע להתקיים בכבוד. מחד, מדובר ברכוש ציבורי, מנגד, הנזק שייגרם לציבור מפריסת התשלומים כבקשת הנתבע הינו נמוך יותר וניתן לפיצוי בדרך של הצמדת התשלומים, זאת לעומת הנזק שייגרם לנתבע אם ייפרסו התשלומים לפי כל אחד מן ההסדרים שהוצעו על-ידי התובעת.
6. שקלתי גם את גילו של הנתבע והעובדה כי בנו של הנתבע הוא שיישא בעלויות במקום אביו המבוגר, וכן את חלוף הזמן מאז השימוש בשטח והקשיים שבענף החקלאות.
7. בנסיבות, אני מורה כי הנתבע יישא בסכום ההסדר בתשלום חודשי של 5,000 ₪ כאשר מועד התשלום הראשון הינו 1.11.2020. התשלומים יישאו ריבית חשכ"ל.
8. בכל עת יוכל הנתבע להחליט שהוא מבקש לפרוס את התשלומים לסכום חודשי גבוה יותר או לשלם את יתרת התשלום ובכך לחסוך את הריביות.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשפ"א, 11 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.