שגית הודיה פרנקו להלן: "הנושה"

1. ביום 31.8.16 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו כפושט רגל, תוך שפירט

את מצבת החובות המגיעה לכדי 104,822 ₪.

2. תגובת הכונ"ר היתה כי כ- 70% מהנשייה הינה חוב מזונות שאינו בר הפטר לגרושתו של החייב, וכיון שמדובר בהליך גביה קולקטיבי לא תצמח כל תועלת מניהול ההליך.

יתרה מכך, החייב ציין בבקשתו כי במהלך השנים החליף כ-95 מקומות עבודה ולא

הצליח להתמיד באף אחד מהם למשך פרק זמן מספק, הוא אינו עובד ומתקיים מהבטחת הכנסה ומסיוע של אביו, באופן שאין מקום ליתן צו כינוס.

3. ניתנה לצדדים האפשרות להשיב לטענות ולאחר שלא הושגה הסכמה נקבע מועד לדיון. במהלך הדיון טען החייב כי החל לעבוד, והוא מפקיד את משכורתו לחשבון בנק של חבר על מנת שלא לעמוד בלחצם של הנושים, והוא אף מחזיר לאביו את דמי השכירות החודשיים, תוך שביקש להעמיד את צו התשלומים על 100 ₪ בלבד.

הנושה טענה כי חוב המזונות הולך ותופח מדי חודש, והחייב אינו טורח לשלמו ומתעלם מחובתו לזון את ביתו הקטינה, שהיא כבת 11 שנים, כשלטענתה רק צווי מאסר שהוצאו על ידה הועילו כדי לגבות חלק מהחוב.

הנושה הוסיפה, כי החייב אינו מסוגל להשתלב במקום עבודה קבוע ומסודר וכי כל מטרתו היא לדחות את הקץ ולא לשאת בחיוב שהוטל עליו, ולפיכך יש לדחות את בקשתו למתן צו כינוס ולחייבו בהוצאות (ראה גם בקשות/תגובות המשך מיום 30.4.17 ו-7.6.17).

4. ב"כ הכונ"ר חזר על טיעוניו ועל התנגדותו ליתן צו כינוס בנסיבותיו של החייב (ראה השלמת תשובה מיום 26.5.17).

5. על מנת לבחון את התנהלות החייב אפשרתי לו להציג מסמכים התומכים בטענותיו לגבי תעסוקה מתמשכת, חשבון הבנק של חברו אליו מופקדת משכורתו, והתשלומים הנטענים לאביו בגין שכר דירה, ובתצהיר משלים מסר החייב כי שוב פוטר ממקום עבודתו, ויתר המסמכים לא הומצאו מנימוקים שונים.

6. בחנתי את בקשת החייב על רקע הפסיקה לה טען, ולא מצאתי כי הדברים דומים.

אמנם קיימת פסיקה המאפשרת מתן צו כינוס גם לחייבים שלהם חוב מזונות, בעיקר כשמדובר בחוב מזונות לעבר, אולם לצד אמירה זו ובמקביל יש לבחון גם את תום ליבו של החייב ביצירת החובות, התנהלותו עובר להגשת הבקשה, מהו שיעורו של חוב המזונות מכלל הנשיה, כושר הפרעון של החייב ומצבו האישי והבריאותי, קיים משקל גם לחלוף הזמן מאז יצירת החוב, ומהי תרומתו של החייב להקטנתו.

ב ע"א 7092/13 (ד.מ. נ' י.מ.) לאחר דיון ארוך בנושא מתן צו כינוס לחייב שעיקר חובו הוא מזונות, נקבע: "... יש מקום להחמיר עם חייב שהגיש את בקשתו במועד שבו עדיין מוטלת עליו חובה לספק את צורכי המחייה השוטפים של בני משפחתו, הזכאים למזונות ממנו ואשר פרנסתם עליו, בפרט כשמדובר בקטינים. לעומת זאת, אפשר להקל עם חייב שבשלב זה איננו חייב עוד לזון את בני משפחתו, אשר אינם עוד בגדר מי ש"זכאים למזונות" ממנו – והחוב שעליו לשלם להם נוגע לעבר הרחוק ..." (עמוד 35 לפסק הדין).

7. בענייננו, מדובר בחייב צעיר, כבן 45, טכנאי מחשבים ורשתות בהכשרתו, שמזה שנים אינו משתלב במקום עבודה מסודר, ובמהלך תקופה ארוכה הוא מתחמק מתשלומי המזונות השוטפים של בתו קטינה, באופן שחוב המזונות הולך ותופח מדי חודש, והדרך היחידה לגבות ממנו את התשלום הינה באמצעות צווי מאסר.

ניתנה לחייב האפשרות להציג את כנות התנהלותו באמצעות מסמכים, אולם גם זאת לא עלה בידו להציג, ובחלוף הזמן הסתבר שאיבד גם את מקום עבודתו האחרון.

בנסיבות אלו, כאשר התנהלותו של החייב לוקה בחוסר תום לב גם מאז הוגשה הבקשה, חוב המזונות ממשיך לגדול בלא שהוא משלם או עושה מאמץ לשלם, בשעה שממילא מתן הפטר מחוב כזה לא תתאפשר בסופו של ההליך בהעדר נסיבות חריגות כנדרש, ובשעה שלשאר הנושים לא תצמח שום תועלת מההליך, כל אלו מוליכים למסקנה כי אין מקום לאפשר לחייב לבוא בשערי ההליך, ואני דוחה את בקשתו למתן צו כינוס.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"ז, 27 יוני 2017, בהעדר הצדדים.