27 דצמבר 2016

לפני: כב' הרשמת מירי שי-גרינברג

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשת גב' סוזנה איוונוב ("התובעת") לתיקון כתב התביעה ("הבקשה") שהגישה כנגד לי בר קייטרינג יפרח בע"מ ("הנתבעת"). בבקשתה פירטה התובעת את נוסח התיקונים שהוא מבקשת לכלול בכתב התביעה המתוקן.

2. ביסוד הבקשה עומדת הטענה שבתביעה המקורית, אשר הוגשה על ידי בא כוחה הקודם של התובעת, לא באו לידי ביטוי רכיבי תביעה משמעותיים, שיש להם קשר הדוק ליחסי העבודה נשוא התביעה. למקרא הבקשה עולה כי התיקון העיקרי מתייחס להוספת עילת תביעה שעניינה התנכלות תעסוקתית, וסעד לתשלום פיצוי בסך 60,000 ש"ח בגין התנכלות תעסוקתית ועגמת נפש. כמו כן, נוספו הסעדים פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, דמי חג, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ודמי הבראה; עודכנו הסכומים הנתבעים בגין פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית.

3. הנתבעת בתגובתה מתנגדת לבקשה וטוענת כי כל המסמכים והעובדות הרלבנטיות היו ברשות התובעת ובידיעתה כבר במועד הגשת כתב התביעה המקורי. לטענתה, עיתוי הגשת הבקשה גרם לה הוצאות נכבדות, מאחר שכבר הוגש כתב הגנה, נוהלה ישיבת גישור וכן קוים דיון בפני שופט תורן.

4. דרך המלך היא שלכל צד להליך משפטי הזכות, בכל עת ובכל שלב, לעתור לתיקון כתב טענות שהגיש. זאת כיון שהמטרה העיקרית בתיקון כתבי טענות היא להעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור המשפטי. לכן ערכאת המשפט תיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, בכל שלב, אלא אם עלול להיגרם לצד האחר נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי.

על כן, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות, שומה על בית הדין להשוות לנגד עיניו כי מטרת ההליך המשפטי לרדת לחקר האמת, ומכאן שאינטרס גילוי האמת ומיצוי הבירור המשפטי עד תום גובר על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד, ובלבד שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.

5. בענייננו, בית הדין מתבקש להתיר תיקון כתב התביעה, עוד לפני שהחל הדיון בהוכחות בתביעתה של התובעת. בתיקון התובעת מבקשת להעמיד את כלל השאלות שבמחלוקת בינה לבין הנתבעת, כפי שנובע מיחסי העבודה נשוא התביעה. מכאן, שכדי שלא ייעתר בית הדין לבקשה, צריכה הנתבעת להראות טעם מהותי ואמיתי של נזק לאו בר תיקון שייגרם לה, כדי שלא יותר התיקון.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. לא נעלם מעיני כי התובעת היתה מיוצגת בעת הגשת התביעה, ובבקשתה לא הצביעה על סיבה ממשית שמנעה ממנה לפרט בכתב התביעה המקורי את כל עילות התביעה. יחד עם זה, באיזון שבין המחדל הדיוני של התובעת לבין האינטרס לנהל דיון יעיל, ממצה וענייני בבית הדין, תוך חידוד כל המחלוקות התלויות ועומדות נכון להיום בין הצדדים - אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לאפשר את התיקון המבוקש, כך שמלוא המחלוקת תהיה פרושה לפני בית הדין.

7. אף לא מצאתי בתגובת הנתבעת טיעון לגבי פגיעה באיזו מזכויותיה המהותיות, למעט הטרחה הכרוכה בהתייחסות לכתב הגנה מתוקן ובהתמשכות נוספת של ההליכים הנגרמת כתוצאה מהתיקון. אלה נזקים הניתנים לפיצוי כספי. לכן, איני רואה כל טעם מדוע לא יותר התיקון.

8. אשר על כן, אני מתירה הגשת כתב התביעה המתוקן.

(א) כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק בית הדין.

(ב) לאור התיקון, התובעת נדרשת לתשלום אגרה בסך 864 ש"ח. בעת הגשת התביעה שולמה אגרה בסך 70 ש"ח, ולכן התובעת נדרשת להשלמת אגרה בסך 794 ש"ח, אשר תשולם בתוך 15 ימים מהיום.

(ג) נוכח הסכום הנתבע בכתב התביעה המתוקן, מזכירות בית הדין תשנה את סיווג התיק לסכסוך עבודה בסמכות שופט.

9. דיון מוקדם יתקיים לפני ביום 14/3/17 בשעה 10:00. על הצדדים להתייצב לדיון באופן אישי, ולהביא עמם את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותם.

10. הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, ככל שתמצא לנכון, וזאת בתוך 30 ימים מעת שתומצא לה החלטה זו. עותק יועבר במישרין לב"כ התובעת.

11. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בגין הבקשה לתיקון כתבי הטענות בסך 1,500 ש"ח, אשר ישולמו בתום ההליך המשפטי, וללא קשר לתוצאותיו.

תשומת לב המזכירות לסעיף 8 להחלטה.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ז, (27 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.