לפניי בקשה של הנתבע לחייב התובע בתשלום הוצאותיו עקב מחיקת התביעה.

1. בדיון שהתקיים ביום 27.3 המבקש טען כלהלן:" הנתבע מתנגד בכל תוקף למהלך חסר התום לב של התובע, תוך ניצול הליכים לרעה של כבוד בית המשפט. במשך למעלה משנה וחצי מתנהלים הליכים על תביעה שאני מזכיר כי היא נפתחה למעלה מחצי מיליון שקל. עיקולים שקיימים ועומדים על סכום העולה על כחצי מיליון שקל במשך תקופה מאוד ארוכה. ובערב ההוכחות, אחרי שהנתבע עמל רבות, הכין תצהירים, בקשת רשות לאגד, גילויי מסמכים, ארבעה דיוני קדם. ערב הכנת כל ההוכחות, שאלונים להוכחות היום וכל זה, קם לו התובע ואומר, פוס, אני מבקש היום למחוק את התביעה. היעלה על הדעת? לא. הנתבע עד היום, הוצאותיו המשפטיות בהליך דנן עומדות על למעלה מ-30 אלף ש"ח. שכר טרחת עורך דין והוצאות שנפסקו בהליך הזה. לנתבע נגרם עוגמת נפש רבה ומרובה בגלל כל העיקולים וההליכים שהתנהלו כאן. הן במערכות המידע, ה"בי.די.איי" ו"דן אנד ברדסטריט" אשר העיקולים האלו מופיעים שם, והן בכל מקום אחר, בנסח הטאבו כמובן וכו'. אנחנו עומדים על כך שככל שהתביעה הזאתי תימחק, יושת על התובע הוצאות, הן החזר ההוצאות ששילם הנתבע בסך 30 אלף שקל שכר טרחת עורך דין, בסך 2,500 שקל הוצאות שנפסקו בהליך. אנחנו עומדים על כך כי העיקולים יבוטלו לאלתר. אני לא מכיר מקור חוקי בו הליך תלוי ועומד, עיקול תלוי ועומד בגין תביעה שנמחקה לה. רוצה התובע להגיש תביעה חדשה, הוא מוזמן לכך. רוצה להגיש בקשה לעיקולים חדשה, הוא גם מוזמן לכך. הרי התובע הוא בעצמו עשה את כל אשר על ידו על מנת לחסום מהנתבע את הבקשה לביטול העיקולים ו/ או צמצומם, אוקי? עכשיו יעלה על הדעת כי עיקולים אלו ישארו, שאין כל תביעה כנגד הנתבע? אנחנו, כמובן שאנחנו מתנגדים לכך. אנחנו מבקשים שמעבר להוצאות, ייפסק גם הוצאות לדוגמא בגין ההתנהלות חסרת תום הלב הזאת."

2. המשיב השיב כלהלן:" ראשית, חברי מעלה בפעם המי יודע כמה, הוא עשה זאת בכתב, הוא עשה זאת בעל-פה בדיון הקודם, עד כדי כך שאדוני נאלץ לקום מכיסאו, ללכת ללשכתו ולחזור לכיסא, שכן אחרת אי אפשר היה לעצור את שצף הטענות, שבעצם הפעולה שאדוני נקט שתיארתי אותה לפני כמה שניות, גם אדוני כנראה סבר שאין לה מקום. בכל מקרה לגופו של עניין, אני חושב שלעניין העיקולים ולעניין טענותיו של חברי, אפשר לקבוע בוודאות שכל טענה שיכול היה להעלות על הדעת הוא כבר העלה, ויותר מאשר בדרך אחת. לעניין ההוצאות, אני אתייחס תכף גם לדבר הזה. חברי כמובן יכול להתנגד מטעם כזה, מטעם אחר, בין אם משפטי ובין אם לא משפטי. הוא יכול לטעון כמובן מה שהוא רוצה. אבל לעניין גם לעניין ההוצאות, אני רוצה לומר כך, גם בהליך המיותר בעליל שפעמיים נתקבלה החלטה שדחתה את בקשותיו של חברי לעניין העיקולים, אבל לא רק שנדחתה אלא נדחתה אחרי, בהוראת בית משפט שאני כיבדתי אותה וכמובן נאלצתי להיכבד לגופו של עניין, ולטעון כדבעי באריכות ובפירוט רק כדי לא להימצא חסר, כי טענה כמו של חברי לא שמעתי עד אותו רגע, ונאלצתי להתייחס בהתאם פעמיים. פעמיים אדוני דחה את בקשותיו של חברי, אבל הוצאות אין, לא נפסקו. אני לא עשיתי את הדברים האלה לחינם, אדוני. התובע שילם לי עבור העבודה הזאת. אני לפחות ציפיתי שלפחות, הוצאות לא נפסקו. אז אני חושב שאדוני, אני בטוח שאדוני, אם בסופו של דבר תשתכלל הצעתו של אדוני שאני קיבלתי אותה ככלל פעולה, אני בטוח שאדוני ייקח גם את העניין הזה בחשבון לעניין ההוצאות, למרות שברור לי לגמרי שהוצאות צריכות להיות פה. יחד עם זאת, (לא ברור) אני לא רוצה להגיד שהתנגדותו של חברי הייתה ברורה לי או צפויה לפחות, זה לא מן העניין, אני לא אפרט בעניין הזה. אבל מה יכול להיות? אפשר תרחיש כדלקמן. אדוני, תלויה ועומדת בפני אדוני בקשה לטיפול בכתב תביעה, אדוני כמובן יכול לדחות את הבקשה הזאת, ואז אני בתורי יכול להודיע לאדוני לפרוטוקול באופן רשמי שאני מתכוון לבקש בקשת ערעור על ההחלטה הזאת, ואז יצטרכו, יצטרך מי שיצטרך לדון בערעור, עוד זמן שיפוטי שילך שם לאיבוד. אני לא רואה את הטעם הפרקטי, אני לא רואה פשוט את הטעם הפרקטי, משום שהטענות החדשות שהתובע רוצה להכליל בכתב התביעה, הוא לא יוותר משני טעמים, א' כי הוא החליט עכשיו שהוא לא מוותר, לעומת הלך רוח שהיה לו קודם, ו-ב' יש לו עורך דין יותר מדי ותיק ומנוסה בכדי שיתיר לו להיכנס למצב של השתק פלוגתא, השתק עילה ומעשה בית דין שאחר כך יגידו לו פספסת את המועד. זה לא יקרה. אני, גם ככל שזה לא נעים לי אני אאלץ לנקוט כל דרך דין כדי למנוע את המצב הזה. לאור כל זה, אני לא רואה איך מתיישב עם איזשהו הגיון שיפוטי או הגיון דיוני או הגיון של טרחה עודפת לצדדים ובראש ובראשונה הגיון של אי בזבוז זמן שיפוטי של בית המשפט, אני לא רואה איך מסתדר שבכל זאת יתנהל דיון הוכחות היום. אז זה מה שיש לי לומר. אני מקווה שאדוני (לא ברור) את חברי ובכל זאת הוצאות הוצאות, כפי שאדוני יפסוק, הלא הוצאות יהיו גם בהליך אחר,"

3. במסגרת פסק הדין מיום 27.3 בו נמחקה התובענה, בימ"ש קבע כלהלן:

"21. בעניין סוגיית ההוצאות, מכיוון שלאחר הדיון שהתקיים היום, הנתבע הגיש עותק חשבוניות שב"כ הוציא, ובהעדר דחיפות להכריע בסוגיה, בימ"ש מעדיף לעיין בפרוטוקול הדיון ובהתייחסות התובע לחשבוניות שהוגשו היום, בטרם יכריע.

22. אשר על כן, התייחסות התובע תוגש תוך 7 ימים ממועד פרסום פרוטוקול הדיון ולנתבע יעמוד פרק זמן של 7 ימים ממועד הגשת ההתייחסות, להגיש תגובתו לתשובה."

4. הפרוטוקול פורסם ביום 15.5 ובימ"ש הודיע על כך בהחלטה מיוחדת. עורכי הדין משני הצדדים עיינו בהחלטה.

5. מכאן שעל התובע היה להגיש התייחסותו לחשבוניות עד יום 22.5.

6. ביום 22.5, התובע ביקש וקיבל ארכה של שלושה ימים.

7. אולם, התובע לא הגיש התייחסותו לחשבוניות.

8. אשר על כן, בימ"ש מחליט בבק/שה לחיוב התובע בהוצאות ללא קבלת התייחסותו לחשבוניות ועל יסוד הבקשה והתשובה שנשמעו בעל פה בדיון ובקשת המבקש ליתן החלטה בבקשה.

9. המבקש הציג חשבוניות שהוציא ב"כ המבקש מאוקטובר 2016 בסך כולל של 37,500.

10. אין בחשבוניות תיאור העבודה שבוצעה, האם בתיק זה, או בגין עניינים נוספים ולא הוצג הסכם שכ"ט.

11. בתיק התקיימו שישה דיונים והוגשו ראיות וסמוך לשמיעת הראיות ביקש התובע למחוק התביעה. המשיב ציין כי הגיש תביעה חדשה תחת זו שנמחקה.

12. סכום התביעה עמד על מעל חצי מיליון ₪.

13. אכן, היה ניסיון חוזר ונשנה של המבקש כאן, בטרם ניתן פסק הדין, לבטל העיקולים, שלכאורה חייב השתת הוצאות על המבקש כאן ובימ"ש מביא זאת בחשבון.

13. בנסיבות אלה, מחייב המשיב לשלם למבקש שכ"ט ב"כ בסך של 15,000 ₪.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ח, 28 מאי 2018, בהעדר הצדדים.