1. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

טענות הצדדים:

1. המבקש (להלן: "התובע") מבקש שבית המשפט יורה על מינוי מודד מומחה מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") משום שלטענתו אינו מצליח לאתר מודד שיסכים להגיע לשטחו בשל אופי הסכסוך בין הצדדים בהליך זה.
2. המשיב (להלן גם: "הנתבע") מתנגד לבקשה ומפנה לכך שהתובע לא הגיש חוות דעת מטעמו במועד שנקבע ע"י בית המשפט אך קיבל ארכה לעשות כן על סמך הצהרה לפיה איתר מודד לשם מתן חוות דעת. נוכח הצהרה זו לטענת הנתבע, הבקשה כעת לוקה בחוסר תום לב. עוד טוען הנתבע כי בשיטת המשפט האדוורסרית, רק באופן חריג יזמין בית המשפט ראיות אשר לא הוגשו על ידי הצדדים.
3. לטענת הנתבע השאלה אם החומה נבנתה תוך פלישה לשטח התובע היא שאלה שבעובדה, שהנטל להוכיחה מוטל על שכם התובע. הוא מוסיף וטוען כי מאחר והשאלה היא עובדתית ולא מקצועית, אין מקום למנות מומחה מטעם ביהמ"ש. לבסוף טוען הנתבע כי אין זה מוצדק לחייב אותו לסייע לתובע להביא ראיות.
4. בתשובתו טוען התובע כי עשה כל שביכולתו על מנת להביא מודד מומחה לשטחו אך מודדים חוששים להגיע על מנת שלא לתפוס צד בסכסוך.

דיון והכרעה

1. ככלל, בעל דין נדרש להביא את ראיותיו להוכחת תביעתו.
2. אינני מקבלת את טענת הנתבע כי לא נדרשת כלל חוות דעת מומחה בשאלה שבמחלוקת. אכן שאלת מיקום החומה ביחס לגבול בין המגרשים של הצדדים היא שאלה עובדתית, עם זאת, מדובר בשאלה עובדתית אשר לשם ההכרעה בה נדרשת פעולה מקצועית שניתנת לביצוע על ידי מודד. אילו לא נדרש בעל מקצוע לשם הוכחת הטענה, מן הסתם לא הייתה מתעוררת כל בעיה לתובע ולא הייתה מוגשת בקשה זו.
3. על כן ראוי לבחון, אם מקרה זה הוא מקרה מתאים למינוי מודד מטעם בית המשפט למרות שהתובע לא הגיש חוות דעת מודד מטעמו. התובע הפנה בבקשתו לרע"א 7431/96 יפת השמש חב' לבנין והשקעות בע"מ נ' אלוני ואח', פ"ד נא(2), 574 שם נקבע כי בית המשפט מוסמך למנות מומחה מטעמו אף בטרם הגישו הצדדים חוות דעת מטעמם. השאלה היא אם מקרה זה הוא מקרה בו ראוי לנהוג כך. השאלה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט טרם הגשת חוות דעת מטעם הצדדים נבחנה על ידי בתי המשפט לעיתים תכופות בהקשר של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ואף כי הסוגיות אינן זהות נראה כי ניתן ללמוד מעניין זה אף לענייננו.
4. ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפטור את התובעים שם מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בשל "קשר שתיקה" בין הרופאים בתחום. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי תוך שהוא דן בסוגיה בהרחבה וקובע מהן הנסיבות אשר בהתקיימן ניתן לפעול כך:

"8. ... אי צירוף חוות דעת על-ידי התובע והשלמת החסר על-ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט. יש לזכור כי הוראות אלו מהוות חריג לשיטה האדברסרית הנוהגת במשפטנו, לפיה על בעל דין להביא את ראיותיו לשם ביסוס תביעתו או הגנתו... לפיכך, השימוש באפיק דיוני זה צריך להיות החריג, שייעשה בו שימוש רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים ומספקים לסטייה מהכלל האדברסרי הנוהג. ...

11. ...

לסיכום האמור, ניתן לומר כי בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק. בהתקיים כל אלו, רשאי בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות, מכוח תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על מינוי מומחה רפואי מטעמו."

1. כאמור לעיל, בית המשפט מוסמך להיעתר לבקשתו בהתאם לתקנה 130(א) לתקנות, עם זאת, בענייננו, הנתבע צירף לכתב ההגנה תוכנית מאושרת שנוגעת לקו הגבול בין המגרשים של הצדדים. נראה אם כן כי דרוש בסיס ראייתי כלשהו לטענה כי החומה בין המגרשים כולה נמצאת בתחום מגרשו של התובע, על מנת שניתן יהיה לבחון בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. נראה כי בסיס ראייתי כזה יכול להינתן רק על ידי חוות דעת מודד מטעם התובע.
2. על כן, מבלי לקבוע מסמרות, על אף שאין מדובר בענייננו במומחה שברפואה, אני סבורה כי בלא הסכמת הצדדים, לא יהיה זה ראוי למנות מומחה מטעם בית המשפט בלא טעמים מיוחדים שיצדיקו זאת.
3. מעיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני סבורה כי התובע לא הרים את הנטל הנדרש כדי להראות קיומן של נסיבות שאינו יכול להתגבר עליהן בגינן נמנע ממנו לצרף חוות דעת מודד מטעמו.
4. לטענת התובע הוא אינו מצליח לאתר מודד שיסכים להגיע לשטחו בשל אופי הסכסוך בין הצדדים. אולם טענה זו נטענה בעלמא. התובע לא פירט בתצהירו לאילו מודדים פנה, מתי פנה אליהם ומה הייתה התשובה שנתנו. התובע אף אינו מסביר כיצד קרה שביום 16.04.18 טען כי מודד מטעם א.א. ג. אזוט בע"מ הסכים לתת לו חוות דעת ובמאי מטעם כלשהו מודד זה אינו עוד בנמצא. נראה אם כן כי התובע לא הוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי מומחה מטעם בית המשפט כבקשתו.
5. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ואני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עו"ד של בקשה זו בסכום של 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
6. לפנים משורת הדין, אתיר לתובע להגיש חוות דעת מודד מטעמו עד יום 31.08.18.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.